יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: ap, Susan Walsh
אם עד כה נדמה היה כי הבנק המרכזי האמריקאי נע באפלה בכל הקשור למדיניות הריבית העתידית של ארה"ב, המלחמה בין ישראל לאיראן, מוסיפה רובד נוסף של חשש ואי יציבות. הפד, שכבר מזה תקופה "יושב על הגדר" בכל הנוגע לכיוון הריבית, לנוכח הנתונים הכלכליים המעורבים של המשק האמריקאי ולצד אי הודאות במלחמת הסחר, נאלץ כעת להתמודד עם השלכות פוטנציאליות של הסלמה במזרח התיכון על האינפלציה, מחירי האנרגיה והסנטימנט בשווקים.
● תיכנסו לבונקר: התרחיש הזה יוביל כנראה לירידות חדות בשווקים, לפחות בטווח הקצר
● המדד ירד במפתיע, אבל הכלכלנים סבורים: "המלחמה מרחיקה את הפחתת הריבית"
● WSJ | איך להתגבר על הפחד ולהיכנס חזרה לשוק מניות תנודתי ולא צפוי
לכאורה, החלטת הריבית בארה"ב, שצפויה היום בשעה 21:00 שעון ישראל, היא סיפור ידוע מראש. הפד צפוי להותיר את הריבית על כנה, בטווח של 4.25%־4.5%, בפעם ה־4 ברציפות, כאשר ההפחתה האחרונה התקיימה בדצמבר 2024, ערב בחירתו של טראמפ לנשיאות. ועדיין, מדובר בפגישה מעניינת במיוחד, כאשר מלבד ההחלטה עצמה, הפד צפוי לפרסם את עדכון תחזיות הריבית, האינפלציה והצמיחה להמשך השנה ולשנים 2026־2027, כאשר המשקיעים מחכים לראות כיצד ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות ישפיעו על התחזיות.
המכסים טרם השפיעו
ערב התקיפה הישראלית באיראן, סימני השאלה סביב כיוון הריבית בארה"ב היו רבים. מצד אחד, נראה כי רמת המחירים במשק האמריקאי נעה בכיוון הנכון למרות החששות ממלחמת הסחר, כאשר האינפלציה הפתיעה לטובה בפעם הרביעית ברציפות, ועמדה במאי על 2.4% בקצב שנתי. בנסיבות אחרות, הנתונים היו עשויים להוביל לציפייה להפחתת הריבית, כאשר שיעור האינפלציה, נמצא במרחק של 0.4% בלבד מיעד יציבות המחירים של הפד - שעומד בממוצע על 2%.
עם זאת, החששות לגבי ההשפעות של מלחמת הסחר על רמות המחירים בארה"ב עדיין קיימים. על פניו, טראמפ הודיע לפני כשבוע כי הגיע להסכמות עם סין בנוגע למדיניות הסחר בין שתי המעצמות, לקראת תום הפסקת האש בת 90 יום, עליה הכריזו בחודש מאי. אולם צריך לזכור שארה"ב עדיין לא הגיעה להסכמי סחר עם רוב המדינות האחרות.
גם האנליסטים ברחבי העולם הגיבו בפליאה לנתוני האינפלציה, וחלקם טענו כי השפעת המכסים לא מורגשת באופן רשמי, כפי שצפו. מתוך נתוני מדד חודש מאי עלה כי קטגוריות מסוימות שחשופות מאוד לשרשראות אספקה מסין, כמו צעצועים, עלו באופן ניכר, אך קטגוריות אחרות, כמו ביגוד, דווקא הצביעו על ירידות מחירים. הדבר מפתיע, לנוכח הצהרות שנשמעו מצד קמעונאיות ענק כי יאלצו לעלות מחירים נוכח התייקרות מכסי הייבוא.
במקביל, הנשיא טראמפ בעצמו התייחס לנתונים, וקרא שוב לבנק המרכזי לבצע מהלך של הורדת ריבית: "מדד המחירים לצרכן בדיוק יצא. מספרים נהדרים! הפד צריך להוריד (את הריבית) בנקודת בסיס אחת מלאה; ישלם הרבה פחות ריבית כאשר יצטרך לפרוע חוב. כל כך חשוב!!!", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social.
עם זאת, על פי הערכות, העלאות המכסים של טראמפ עדיין לא השתקפו בנתוני מדד מאי לאור העובדה שחברות השתמשו במלאי קיים או התאימו מחירים עקב אי הודאות לגבי הביקושים. המשמעות היא שהעלייה במחירי סחורות הליבה בארה"ב ישתקפו בנתוני האינפלציה רק בחודשים הקרובים.
נראה כי גם הפד לא ממהר לפתוח את השמפניות, כאשר חברי הוועדה המוניטארית ציינו לא פעם כי הם רוצים לראות כיצד מלחמת הסחר תתבטא בנתוני כלכלה האמריקאית. לצד זאת, מבחינת חברי הפדרל רזרב, איתנות שוק העבודה האמריקאי מאפשרת להם לחכות עם הפחתות הריבית, כאשר שיעור האבטלה בחודש מאי נותר יציב על 4.2%.
המלחמה באיראן
בימים האחרונים עוד ועוד קולות בוול סטריט מביעים חשש מפני ההשפעות של המלחמה באיראן על כיוון הריבית של הפד. החשש העיקרי הוא מעליית מחירי הנפט, שכבר קפצו בכ־10% לאחר התקיפה הישראלית, ועלולים לייצר התלקחות אינפלציונית ברחבי העולם, כולל ארה"ב. נכון להיום, איראן מייצאת 1.7 מיליון חביות ביום (1.6% מאספקת הנפט הגלובלית), והסיכון העיקרי במלחמה מול ישראל הוא סגירת מיצרי הורמוז - קו החוף המחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי - שדרכם עוברים 22% מהנפט העולמי.
"אם המלחמה בין ישראל ואיראן תעמיק, ומחירי הנפט יישארו גבוהים באופן עקבי, הדבר יוסף לאתגרים הניצבים בפני הפד, במרכזם מדיניות המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שעלולה גם היא להוביל לעלייה באינפלציה בארה"ב", אמר רוברט סוקין, הכלכלן הבכיר של סיטיגרופ, ל־CNN. "פקידי הפד הדגישו שהם לא ממהרים להוריד את הריבית משום שהם לא יודעים כיצד בדיוק המכסים ישפיעו על הכלכלה, אבל אם יש סיכונים נוספים כלפי מעלה לאינפלציה, כנראה שנראה רק הפחתת ריבית אחת עד סוף השנה".
בין האנליסיטים יש מי שציין כי ה"מדיניות מוניטרית אינה מתאימה להתמודדות עם זעזועים גיאופוליטיים, ומחירי אנרגיה גבוהים יותר עלולים גם הם להוסיף לאינפלציה ולפגוע בכלכלת ארה"ב. כל זה אומר שהפד יהיה זהיר עוד יותר".
גם בבנק אוף אמריקה צופים כי הפד יפחית את תחזיות הריבית שלו להמשך השנה: "אנו מעריכים כי הפד יעלה את התחזית לריבית לשנת 2025 בעוד 25 נקודות בסיס לרמה של 4.125%, זאת לעומת התחזית הקודמת שעמדה על שתי הפחתות ריבית של 25 נק' בסיס בשנת 2025".
במבט קדימה, כלכלני הבנק מעריכים כי בשנת 2026 תבוצענה הורדות ריבית בהיקף של 75 נקודות בסיס. "בהתאם לכך, השוק יצטרך להפחית את תחזית הורדת הריבית שלו לסוף 2025 שעמדה עד כה על כ־50 נקודות בסיס, לכ־25 נקודות בסיס", ציינו כלכלני הבנק. להערכתם, תחזית הצמיחה ל־2025 צפויה להתעדכן מטה מ־1.7% ל־1.4%, בעוד תחזית האינפלציה (PCE) תעלה מ־2.7% ל־2.9%, בעיקר עקב העלאות המכסים האחרונות שהובילו ללחצים אינפלציוניים.