בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
לא פשוט להסביר את העליות החדות בשוק המניות מקומי מתחילת השבוע ברקע המלחמה בין ישראל לאיראן. אילו מניות דחפו את בורסת תל אביב עד כה ומה צופים הכלכלנים שיקרה בהמשך?
● מנהל ההשקעות שכמעט איבד את הבית שלו: זה הדבר האחרון שאתם צריכים לעשות כעת עם התיק
● שינוי מגמה או "מימושון": מדוע המניות הביטחוניות יורדות כאשר שאר הבורסה בת"א עולה
"אנחנו רואים שוק שלא מתמחר פחד וסיכון. בסוף השבוע התחזית הרווחת הייתה לירידות לאחר התקיפה באיראן", אומר לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי.
"אם היית אומר שאחרי מספר ימי לחימה מול איראן הדולר יבקר ב־3.48 שקלים ושהמדדים יעלו בצורה מטורפת, הייתי אומר שאתה הוזה". מסכים רוברט כרמלי, מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול העושר ארבע עונות.
ובכל זאת, השוק המקומי משלים שלושה ימים רצופים של עליות בצל המלחמה, ושבר ביום שלישי את שיא כל הזמנים שלו בפעם ה־24 מתחילת השנה (בדומה למדדי ת"א 125 ות"א 90). המדדים שבלטו בעליות מתחילת השבוע הם ת"א בנייה (עלייה של 13%), ביטוח ונדל"ן מניב (עלייה של 7%), נפט וגז (4.5%) ובנקים (4%).
גם ביחס לעולם עוצמת הבורסה המקומית בולטת, כאשר בשנה האחרונה המדדים בת"א משלימים זינוק של 40%, בהשוואה ל־29% בדאקס הגרמני, כ־12% במדדי וול סטריט ו־11.5% במדד המדינות המפותחות (MSCI World).
"ישראל עומדת בפתחו של תרחיש נדיר: שינוי היסטורי של מאזן הכוחות במזרח התיכון שיש לו פוטנציאל כלכלי עצום, והוא מעורר עניין הולך וגובר מצד משקיעים זרים", אומר מתן פסטרנק, מנכ"ל קרן הגידור ואר קפיטל. "לא מדובר בגחמה של שוק, אלא בשיקוף אמיתי של עידן חדש".
"ההנחה היא שהשוק ייצא מחוזק"
אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי העמיתים במנורה מבטחים, מסכים ש"התרחיש המרכזי הוא מלחמה קצרה עם איראן ובהמשך רגיעה במרבית החזיתות. תהיה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל והתגברות השקעות זרות בישראל. השוק מגיב מהר, צריכים להיות זריזים. אם יהיו ימים פחות טובים במלחמה והשוק ייתקן כלפי מטה, זו הזדמנות קנייה". פסטרנק: "אם יצטרפו מדינות נוספות להסכמי אברהם - זרימת ההון הזר עשויה להפוך לתור הזהב של המשק הישראלי".
לא כולם חולקים את האופטימיות. לובלין מאי.בי.אי מסתייג: "נופלים פה טילים, מלחמה והשוק בכל זאת עולה חזק. זה לא משהו שפשוט להסביר אותו. קשה להבין את התגובה המוגזמת של השוק, וקשה לראות שבה הוא ממשיך לעשות מהלך משמעותי בטווח הקצר".
עם זאת, הוא מציין כי "מכל אירועי העבר המשק הישראלי יצא מחוזק מכל הכיוונים, כולל הקורונה, עליית הריבית האגרסיבית והמלחמה, ולכן סטטיסטית ההנחה היא שהשוק הישראלי ייצא מחוזק גם מהמלחמה עם איראן".
רונן אולמן, מנהל דסק פלטינום בפעילים ניהול תיקי השקעות, מוסיף: "אם המלחמה תימשך זמן רב או תחמיר - למשל אם איראן תפגע במתקני נפט במפרץ הפרסי או תחסום את מצרי הורמוז - האופטימיות בשוק עלולה להתהפך במהירות. מנגד, סיום מהיר של המלחמה יכולך לספק דלק להמשך עליות.
הסקטורים המובילים בתל אביב
את חשיבות הפיזור בתיק ההשקעות ניתן לראות דרך הרוטציה שהתרחשה בקרב המניות והסקטורים המובילים בבורסה: החברות הדואליות, שהחזיקו את המדדים המקומיים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הן לא אלה שהובילו את העליות בשנה האחרונה.
כשהדואליות, הפועלות ברובן בתחומי הטכנולוגיה, החלו לאכזב, היה זה תורן של חברות כלכלה מקומית לזנק, בהובלת הבנקים וחברות הביטוח, כשהן נישאות על גבי האופטימיות שהחלה במבצע הביפרים מול חיזבאללה וחיסולם של מנהיגי הטרור נסראללה ויחיא סינוואר.
בשנה האחרונה מדד הבנקים השלים זינוק של יותר מ־80%, מדד חברות הביטוח התעופף למעלה עם זינוק מדהים של 135%, מניות הנפט והגז בלטו אף הן לטובה עם קפיצה של 68% ורשתות השיווק הוסיפו 50% לערכן. מדד המניות הדואליות עלה בשנה האחרונה ב־14%, וזאת בעיקר הודות לחברה הביטחונית אלביט מערכות שטסה ב־136%.
חברות גדולות אחרות במדד כמו חברת התרופות טבע וחברת התוכנה נייס, הסבו תשואה שלילית של 4% בשנה האחרונה. גם הכוכבות הגדולות של השנים האחרונות על רקע מהפכת הבינה המלאכותית - חברות תעשיית השבבים נובה קמטק וטאואר - נמצאות כולן בטריטוריה שלילית.
מתחילת השבוע הנוכחי, ועל רקע המלחמה מול איראן, שוב מתרחש שינוי, כאשר חברות הבנייה שפיגרו בתשואות מתחילת השנה, משלימות זינוק דו ספרתי, וכמוהן חברות התשתיות.
"הסקטור הביטחוני מגובה בביקושים גלובליים"
ומה הלאה? פסטרנק מואר קפיטל טוען: "אנחנו שוריים במיוחד על הסקטור הביטחוני - מגובה בביקושים גלובליים ממדינות נאט"ו וממזרח אסיה, יכולות נדירות שהוכחו בשדה הקרב. המלחמה מבססת את ישראל כמעצמה עולמית ברמה הטכנולוגית".
כרמלי מארבע עונות מסכים: "הליכה על החברות הביטחוניות בהחלט מעניינת, אנחנו בתוך אירוע שיש בו סיכונים אבל צריך לחכות להזדמנויות ואם השווקים יתרחבו להגדיל חשיפה".
לעומתם, לובלין מאי.בי.אי מביע הסתייגות מהתמחור הנוכחי. "אני מסקר את אלביט מערכות ובדעה שהיא בתמחור מלא", הוא אומר. "אני בספק שהפעילות מול איראן תביא לגידול כה משמעותי באלביט. אנחנו בפיק של 'סופר סייקל' וחושב שהרבה מהפוטנציאל העתידי די מתומחר".
אולמן מפעילים צופה אף ירידה בסקטור: "החברות הביטחוניות, שנהנו מעלייה בביקוש במהלך הלחימה, עשויות לראות ירידה בהתעניינות כשהתקציבים והמיקוד יעברו חזרה למשק האזרחי".
עתיד הנדל"ן נתון במחלוקת
באשר להשקעה בסקטור הנדל"ן מתגלה פער דעות משמעותי. מונטל ממנורה טוען כי "השוק הולך חזק עם מניות בנייה ונדל"ן מניב שרגישים לריבית, כי הוא מצפה לירידה באינפלציה והפחתות ריבית.
"בפרט התחדשות העירונית תקבל דחיפה. כל המתחמים שנהרסו ייבנו מחדש וברמה הארצית אולי תהיה יותר בנייה של ממ"דים ובניינים שעומדים בפני טילים".
גם אולמן מפעילים מאמין שהנדל"ן יהיה "בין המרוויחים הגדולים בגלל ציפיות המשקיעים לחוזי שיקום תשתיות נרחבים אחרי המלחמה, וכן לצורך מוגבר בדירות עבור תושבים שפונו מבתיהם בעקבות הנזק".
כרמלי מארבע עונות סבור ההיפך: "זה תחום מאוד בעייתי והבעיות שיש לו גם מלפני איראן לא נפתרות מחר בבוקר. יש האטה ממשית בשוק הנדל"ן, קצב המכירות באפריל ירד מאוד וגם במאי המספרים מאוד חלשים".
ומה לגבי הסקטור הפיננסי שהוביל את המדדים בשנה האחרונה? לובלין מאי.בי.אי טוען כי סקטור הבנקים בסביבת ריבית כזו "תמיד עושה טוב. כשהבנקים כולם עם תוכניות אסטרטגיות עם יעדים תשואה דו ספרתיים על ההון אתה מבין את זה. אם הריבית לא תרד הם יעשו עוד יותר טוב, על אף תמחורי שיא ומכפילי הון גבוהים".
כרמלי סבור כי: "הבנקים זה בעצם השוק עצמו. המשקיעים מתרכזים בחצי הכוס המלאה ולכן אני מסויג יותר ברמה הטקטית. השוק אמנם לא יקר אבל הוא במחירים הוגנים".