תיעוד של חיל האוויר לקראת היציאה למתקפה באיראן / צילום: דובר צה''ל
ההתרשמות העולמית מהמתקפה הנרחבת של ישראל באיראן לא מגיעה רק מהעולם המערבי, אלא גם מרוסיה שחוששת מתצוגת התכלית. לצד זאת, באוקראינה, הרוסים החלו לנווט מל"טים מתאבדים בעזרת טלגרם, ובארה"ב מרחיבים את היכולות ההיפרסוניות ההתקפיות. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● בעומק 80 מטר: המתקן היחיד שישראל לא יכולה להשמיד לאיראן
● נפט, נשק ומעמד בינלאומי: האינטרסים של רוסיה במלחמה בין ישראל לאיראן
הישגי ישראל מול איראן מדאיגים את רוסיה
המתקפה הנרחבת של ישראל נגד איראן והיעדר יכולת מערך ההגנה האווירית המקומית להתמודד איתה מעוררים דאגה ברוסיה, שבה מבינים כי המערכות מתוצרתה מתקשות להתמודד מול אמצעים התקפיים מערביים מתקדמים. "כולם מבינים כי זה בדיוק מה שיקרה לרוסיה, אם אחת ממדינות נאט"ו תחליט לפעול", כתב פרשן בפורום רוסי על ההתפתחויות באיראן.
כיום, הרוסים מתמודדים מול אוקראינה עם טילי HIMARS, כטב"מים, וטילים נגד קרינה מדגם AGM-88 הארם, שנועדו לפגוע במכ"מים. לעומת זאת, לישראל יש טילים מתקדמים שאיראן נותרה חסרת אונים מולם. באתר דיפנס בלוג ציינו כי התוצאות ממחישות את החולשות במערכי ההגנה האוויריים של רוסיה ואיראן כאחת, משום שהתכנון של שתיהן דומה.
עוד ללא שילוב מערכות התקפיות מערביות, רוסיה איבדה במלחמה באוקראינה לפחות 335 מערכות הגנה אווירית. כך לפי קבוצת החוקרים O ryx. אלו כוללים, בין השאר, 18 משגרי S-400 , אחד S-350 ויותר מ־30 יחידות של פנציר S-1 . ועתה, המלחמה עם איראן משמשת דוגמה לכך שלחששות של רוסיה מפני צבאות המערב יש סיבות טובות, עד רמה שיש מי שחושש במוסקבה כי ניתן יהיה להשבית את מערך ההגנה האווירית המקומי בתוך שעות בלבד.
מערכת הניווט הרוסית למל"טים מתאבדים: טלגרם
אחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשת איראן כדי להטריד את מערך ההגנה האווירית הישראלי הוא שיגור שוטף של חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) מדגם שאהד 136. הכטב"ם שמחירו מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד יעיל בעיקר נגד מטרות נייחות, ונושא ראש קרב של 40 ק"מ. הוא לא נחשב עלית הטכנולוגיה, אבל עבור רוסיה שבמילא מצאה את עצמה בפיגור בתחום מול אוקראינה - הוא מספק את הסחורה. במסגרת צבא רוסיה, שמו של שאהד 136 הוא "גראן".
לאורך כל המערכה עם אוקראינה שני הצדדים מבצעים הנדסה הפוכה, במטרה ללמוד על האויב וליצור אמצעים חדשים. במסגרת זאת, מהנדסים אוקראינים מצאו לאחרונה פתק הדרכה שמסביר כיצד לנווט את החימושים המשוטטים, למרבה ההפתעה, בעזרת יישומון המסרים טלגרם. בתוך האפליקציה, משתמשים בבוטים שמעבירים בזמן אמת למפעיל תיעוד וידאו ומידע שוטף על הטיסה.
יתרון מעניין של ניווט בעזרת טלגרם הוא הפיכת כלי הטיס למוגנים משיבושי GPS, משום שהם "רוכבים" על הרשתות הסלולריות האוקראיניות. בה בעת, בשל הפיגור הטכנולוגי של התעשייה הביטחונית האיראנית, כל הזמן מנסים לשפר את הדגמים. אלו שמפעילים כעת ברוסיה ולא מן הנמנע גם באיראן, משולבות תכונות בינה מלאכותית (AI) שלא היו בעבר.
ארה"ב מרחיבה את היכולות ההיפרסוניות ההתקפיות
צבא ארה"ב צפוי להצטייד ברבעון האחרון של 2026 במערכת הנשק ההיפרסוני לטווח ארוך של דארק איגל נוספת. כך מדווח באתר ארמי רקוגנישן. דארק איגל, תוצר שיתוף פעולה של לוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן, הוא בעל טווח של כ־2,776 ק"מ ומהירותו כ־6,155 קמ"ש. היעד האמריקאי הוא כי הטיל העוצמתי והמהיר במיוחד ינטרל איומים אצל האויב, עוד בטרם האיוב יספיק לשגר טילים משלו כתגובה. הטיל משוגר ממשאית שנושאת ארבעה משגרים כפולים, כך שניתן לשגר ממנה שמונה טילים .
האיום ההיפרסוני הוא טיל שמהווה שילוב תכונות בין טיל בליסטי, שנודע בגלל המהירות הגבוהה שלו אך אין ביכולתו לתמרן, לבין טיל שיוט - שנחשב איטי יותר ממנו, אך יכול לתמרן.
ככלל, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סונית - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה, שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). אולם, היא נחשבת לסופרסונית - ולא היפרסונית. ההבדל בין שני הסוגים מתחיל כשעוברים למהירות שגבוהה ממאך 5 - אז מתחילה הקטגוריה ההיפרסונית. טילים בליסטיים שמשגרים, למשל, החות'ים יוצאים מהאטמוספרה, מגיעים לגובה של כ־300־400 ק"מ, ומאיצים אף למהירות של כ־5,000־6,000 מטר לשנייה. עם זאת, ישראל יודעת להתמודד איתם באמצעות חץ 3.
טיל היפרסוני איננו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. ההיפרסוני גם לא מגיע לגובה של בליסטי, אך נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה. למערכות יירוט קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל שתי סוגיות נוספות: אותה מהירות גבוהה, וכן המסלול שהוא עושה ומזכיר מעין חלוק נחל על מים - סוג של קפיצות. המסלול הזה מקשה לצפות לאן האיום יגיע, והיכן יצלול במטרה לפגוע.
חוזה הלוויינים שיסייעו בניטור טילים רוסיים וסיניים
פיקוד החלל האמריקאי בחר בענקית הבריטית BAE לאספקת עשרה לוויינים תמורת כ־1.2 מיליארד דולר, במסגרת פרויקט אפוק 2. התוכנית מיועדת להוות שכבה במסגרת חיזוק יכולת הזיהוי והמעקב האמריקאיים אחרי איומי טילים רוסיים וסיניים מהחלל, בעזרת לווייני MEO (מסלול לווייני בינוני) שפועלים במרחק של כ־1,900 ועד כ־35,000 ק"מ מכדור הארץ.
החוזים מול BAE כוללים התחייבות לאספקת שני לווייני MEO מדי שנתיים, לאחר שקודם לכן זכתה חברת מילניום ספייס בחוזה לאספקת 12 לוויינים במסגרת אפוק 1 - כאשר השיגור הראשון שלהם צפוי בשנה הבאה. הענקית הבריטית תיכנס לשיגורים לחלל החל משנת 2029, כשבשנים האחרונות צפויה ארה"ב להעניק חוזים יקרים נוספים כחלק מהמדיניות של הנשיא דונלד טראמפ.
במסגרת תוכנית ההגנה האווירית הלאומית האמריקאית, כיפת זהב, מעוניין הממשל להשקיע סכומים חסרי תקדים - בהם במערכות יירוט בחלל. טראמפ כבר סיפר כי הוא מעריך שעלות היוזמה תעמוד על כ־175 מיליארד דולר, ותהיה מבצעית בתוך שלוש שנים בלבד. הלוויינים שנוטלים חלק במיזם אפוק ישתלבו בכיפת זהב, ויסייעו בניטור הנדרש.