נפט, נשק ומעמד בינלאומי: האינטרסים של רוסיה במלחמה בין ישראל לאיראן

פוטין נהנה מהסטת תשומת הלב מאוקראינה, מהזינוק במחירי הנפט ומהאפשרות לשמש כמתווך, אך כששותפתו הקרובה איראן חוטפת, מוסקבה בעיקר משמיעה הצהרות • חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "בצד הישראלי יש רצון ללכת על קו דק - אבל הרוסים כבר בחרו צד"

נשיא רוסיה, פוטין,  לצד נשיא איראן,  מסעוד פזשכיאן חותמים על הסכם שיתוף  פעולה בינואר השנה / צילום: Reuters, Evgenia Novozhenina
נשיא רוסיה, פוטין, לצד נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן חותמים על הסכם שיתוף פעולה בינואר השנה / צילום: Reuters, Evgenia Novozhenina

קולה של רוסיה נשמע באופן ברור על הבמה הבינלאומית במלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן. משרד החוץ במוסקבה הצהיר בזריזות בסוף השבוע, במופת של כפל־לשון רוסי, כי "התקפה ללא פרובוקציה על מדינה אחרת... מנוגדת בבירור לחוק הבינלאומי".

כותרות העיתונים | ב-CNN טוענים: יש רק דבר אחד שישראל צריכה מטראמפ לגבי איראן
פרשנות | בתוך ארבעה ימים: התקיפות הישראליות הביאו את איראן לכלכלת חימושים

רוסיה קראה לכינוס מועצת הביטחון והצהירה כי ההתקפות הישראליות "אינן מתקבלות על הדעת". אחרי הכל, טהרן היא בעלת־ברית קרובה של מוסקבה, וסיפקה לה אמל"ח בכמויות הולכות וגדלות - כולל מל"טים וטילים - ככל שרוסיה התקשתה להתקדם עם פלישתה לאוקראינה. שתי המדינות גם חתמו בתחילת השנה על "הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי".

אך בפועל, לפי הצעדים הרוסים בשטח ולדברי מומחים למדינה, מוסקבה מסתכלת בזהירות רבה על המלחמה המתנהלת, נזהרת מהתערבות ממשית במצב העניינים הנוכחי - שבו היא שקועה בבוץ האוקראיני - ומנסה להשיג דריסת רגל באמצעות הצעות לתווך בין הצדדים.

"פוטין רואה פוטנציאל במלחמה"

"מזווית הראייה של פוטין, למלחמה בין ישראל לאיראן יש יתרונות וחסרונות", אומר ל"גלובס" ארקדי מיל־מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "מצד אחד, המלחמה כביכול משרתת את האינטרס שלו, משום שתשומת הלב העולמית עכשיו מופנית לאיראן והוא יכול להמשיך במלחמת ההתשה מול אוקראינה בלי הפסקה.

עלי ח'אמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Iranian Supreme  Leader'S Office
 עלי ח'אמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Iranian Supreme Leader'S Office

"אבל מנגד", אומר מיל-מן, ששירת כשגריר ישראל במוסקבה בשנים 2003-2006, "מדובר בפגיעה בשותפה אסטרטגית של רוסיה, אחת היחידות בעבור המדינה, לצד סין וצפון קוריאה. איראן עדיין מספקת חימוש לרוסיה, כפי שאנחנו יודעים, וההתפתחויות האחרונות הן דבר שללא ספק לא גורם לו לנחת".

"פוטין רואה פוטנציאל במלחמה הזו", סבור ד"ר שמואל ברנאי מפורום אירופה באוניברסיטה העברית והמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון, מומחה לרוסיה ולמזרח אירופה. "בטווח הקצר ההתפתחויות טובות לו מכיוון שמחיר הנפט נמצא בעלייה, וכספי הגז והנפט הרוסים מאוד קריטיים לכלכלה הרוסית לטובת מימון המלחמה באוקראינה.

"ההתפתחות השנייה שהוא עשוי לראות לטובתו היא שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עשוי לפנות אליו לתווך בנושא, בשם הקשרים שלו עם איראן. מהלך כזה יוציא אותו מהפינה החשוכה שאליה הוא הכניס את עצמו עם אוקראינה. אם 'המעצמה האמריקאית' בעצמה תבקש ממנו לעזור, הרי שהדבר יחזיר אותו למרכז הבמה הבינלאומית".

התמיכה היחידה של מוסקבה לטהרן - מדינית

היחסים בין איראן לרוסיה היו תמיד קרובים, עם אספקת נשק מצד מוסקבה, סיוע בתחום הגרעיני האזרחי וסחר, אך מאז פרוץ המלחמה באוקראינה הם התהדקו הרבה יותר. רוסיה פנתה לאיראן לעזרה צבאית אחרי שנכשלה לכבוש את אוקראינה, וטהרן שלחה לה אלפי מל"טים שלקחו חלק במלחמה במדינה, וגם סייעה לה להקים מפעל עצמאי בשטח רוסיה המייצר כעת אלפים מהם מדי חודש.

בנוסף, איראן סיפקה חלקי חילוף, מומחים, ידע וגם טילים שמשמשים את רוסיה בתקיפותיה הכמעט־יומיות על אוקראינה.

בינואר השנה חתמו שתי המדינות על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי, הכולל התחייבות שלא לתמוך ביריבי כל אחת מהמדינות. באופן קריטי, לא מדובר בברית הגנה הדדית המחייבת אותן להיחלץ אחת לעזרת השנייה, בשונה מהברית עם צפון־קוריאה למשל.

כעת, אומר מיל־מן, "אנחנו לא רואים במקורות הגלויים שום עדות לכך שרוסיה מספקת עזרה מוחשית כלשהו, ציוד ביטחוני או סחורות, לאיראן הניצבת תחת ההתקפות הישראליות". "תמיכה היחידה שרוסיה הושיטה לאיראן היא מבחינה מדינית", הוא אומר.

תמיכה זו מתבטאת בהצהרות פומביות, בדרישה לכנס את מועצת הביטחון של האו"ם, ולפי ד"ר ברנאי, גם "בטון אנטי־ישראלי יוצא דופן" בתקשורת הרוסית בימים האחרונים סביב המתקפה הישראלית באיראן. "חשוב להבין שהטון מוכתב ללא ספק מלמעלה, בדפי מסרים שעוברים לערוצים ולכלי התקשורת" מסביר ד"ר ברנאי, "ומה שאנחנו רואים הוא שימוש ברטוריקה של המלחמה הקרה, הגדרת ישראל כמדינת־אויב, תמיכה חד־משמעית בזכות של איראן 'להגן על עצמה תוך שימוש בכל האמצעים' ועוד". לדבריו, "שנים רבות לא נשמעה ביקורת חריפה כל כך".

אבל לדברי המומחים, ואנליסטים צבאיים, ספק אם הטון החריף הזה יוכל להיתרגם לסיוע צבאי לרוסיה. "רוסיה עכשיו נמצאת בבוץ האוקראיני", אומר מיל-מן, "וספק אם יש לה יכולות לסייע מבחינה צבאית לאיראן, או למשל להעביר לה מערכות הגנה אווירית שהיא זקוקה להן בעצמה בגלל תקיפות אוקראיניות. הסיכוי שרוסיה תעביר מערכות כאלה כעת הוא קלוש".

"רוסיה בעצמה זקוקה לציוד ביטחוני והיא סובלת ממחסור שגורם למספר האבדות שלה באוקראינה לעלות ולעלות" אומר ד"ר ברנאי, "היא לא במצב לשלוח סוללות של S-300 לאיראן, כשהיא בעצמה חשופה לתקיפות מהאוויר, כפי שמוכיחות הפעולות האוקראיניות האחרונות".

פוטין ישמש כמתווך בין ישראל לאיראן?

העובדה כי המלחמה באיראן דוחקת את העניין הבינלאומי במלחמה באוקראינה באה לידי ביטוי בבירור בוועידת ה־G7 שהתכנסה בקנדה ביום שני. בעוד המנהיגים האירופיים החברים בארגון דרשו מטראמפ צעדים חמורים וחריפים חדשים נגד מוסקבה, הנשיא האמריקאי התמקד בסכסוך במזרח התיכון ועזב את הכינוס בחופזה.

יציאתו המוקדמת - כדי "לעבוד על משהו גדול", לדבריו - אפילו ביטלה פגישה שתוכננה לו עם נשיא אוקראינה וולודימר זלנסקי, שעשה את כל הדרך להרי הרוקי הקנדיים.

טראמפ גם לא פסל את האפשרות שפוטין ישמש כמתווך. שמה של רוסיה עלה בעבר כיעד אפשרי להחזקת האורניום המועשר שאמור לצאת מגבולות איראן בעסקת גרעין עתידית. "זה יהיה שיקום של ממש לאגו הפגוע של פוטין, שהודח מהבמה העולמית", אומר ברנאי, "הוכחה רוסית ש'העולם לא יכול להסתובב בלי מעורבות של מוסקבה'".

בהקשר זה, מיל־מן סבור כי לישראל אסור להתפתות להאמין כי הצד הרוסי "מאוזן" באיזשהו אופן. הוא מזכיר את העובדה כי הנשק של חיזבאללה סופק ישירות על ידי הרוסים, שרוסיה איכזבה בעבר בנושאים שונים, ממשא ומתן עם איראן ועד לסוריה. "בצד הישראלי יש עדיין רצון ללכת על קו דק עם הרוסים, יש עדיין חוסר הבנה לגבי העובדה שהם בחרו צד מזמן. יש פה קצת בלבול", הוא אומר ל"גלובס".