אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס
לפי שר האנרגיה אלי כהן, נבחן בימים אלה יצוא סמלי של גז למצרים ולירדן. זאת, למרות שרק מאגר תמר פעיל כעת, בעוד שהאסדות של לוויתן וכריש מושבתות כבר כמעט שבוע. היצוא נשקל בשל אפשרות תפעולית שנפתחת עקב פערים זמניים בין הביקוש להיצע החשמל.
● אסדות הגז ובית הזיקוק של בזן מושבתים: האתגר החדש של שוק האנרגיה בישראל
● שר האנרגיה: בזן תחזור לפעילות תוך 30 יום, לא עשינו שימוש במאגרי החירום
● פחות טילים בכל מטח: השינוי שאפשר את הקלות פיקוד העורף
השר הדגיש שהדבר כרוך בהבטחת האספקה למשק המקומי. כרגע, ישראל משתמשת בפחם וסולר כדלקי חירום. במסיבת עיתונאים ביום ד' הדגיש השר שישראל עדיין לא פתחה את מאגר הדלק האסטרטגי שלה לעת חירום, וכרגע היא פועלת בעיקר לייבא דלק, כדי להשלים את השימוש שנעשה בתחנות הכוח במאגרי הדלק האופרטיביים (לפחות 100 שעות ייצור), שבהם מחויבים להחזיק לפי חוק. נוסף על כך, העונה הנוכחית בשנה נחשבת אופטימלית מבחינת האנרגיה הסולארית בישראל. זאת משום שמצד אחד מזג האוויר בהיר ושמשי מאוד, ומצד שני, עוד לא הגענו לשיא החום של הקיץ, שאיתו מגיע שיא צריכה בשל הצורך לקרר את הבתים.
המשמעות של כל אלו הוא שיש בידי מאגר תמר, ספק הגז היחיד כרגע בשל השבתת האסדות האחרות, שארית הפקה קטנה, שאותה שוקלים במשרד האנרגיה להפנות ליצוא למצרים ולירדן, שהופסק באופן מלא עם פתיחת המערכה באיראן בסוף השבוע שעבר.
השבתת תעשיות שלמות
בשוק הגז מספרים ש"יש כיום מצוקה קשה בירדן ובמצרים בשל היעדר הגז הישראלי. במצרים הפסיקו הזרמה למפעלים ולתעשיות, ובירדן השביתו תעשיות שלמות - כולל מפעלי ים המלח שלהם. זה משפיע קשה שם ויש לחץ". זה מביא את ירדן ומצרים, ששותפות בסיכול הגעת הטילים מאיראן, ללחוץ על ישראל לחדש את אספקת הגז.
ואכן, לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, הרשויות במצרים (הלקוחה העיקרית של הגז הישראלי) הורו ליצרני דשנים להשבית פעילות ביום ו', בגלל המחסור בגז טבעי. ממשרד הנפט המצרי נמסר כי הם יצרו תוכנית חירום שכוללת קיצוצי אספקה לתעשיות מסוימות. לצד זאת, תחנות כוח הגבירו את השימוש בדלקים שונים, ומפעלים שהתאפשר להם - עברו לשרוף סולר. גורמים אחרים בשוק אומרים שהחזרה, אפילו קטנה בלבד, של היצוא - תהיה הפגנה מרשימה של חוסן וביטחון אנרגטי שישראל מעוניינת להראות לעולם.
נקודות מסוימות של עודף
במשרד האנרגיה מתעקשים שהחזרת היצוא מותנית בהבטחת האספקה למשק המקומי, כולל התעשייה הישראלית ומשק החשמל כולו. ובכל זאת, אומרים שם, בשל סיבות טכניות ותפעוליות נוצר מצב שבו למרות המחסור בגז, שמחייב שריפה של פחם מזהם ולעיתים גם סולר - יש נקודות ספציפיות שבהן דווקא יש עודף בגז.
על פי המשרד, "על מנת לתת מענה לביקוש יש להפעיל את יחידות הייצור בפחם", כאשר "התנעת וסגירת יחידות אלו אורכת זמן רב". לכן, בחלק משעות היממה (בעיקר בבוקר) נוצר מצב שבו הן פועלות במקביל להגברת הייצור באנרגיה סולארית. באותם רגעים, נוצר מצב של עודף בגז טבעי שאינו נדרש לצריכה המועטה בבוקר. אז, אומרים במשרד האנרגיה, "נותרים עודפים קטנים שניתן לייצא בשעות מסוימות". הם מדגישים שבשל העובדה שיש רק מאגר אחד, ההסתמכות על גז טבעי מצומצמת יחסית, ולעיתים יש פחות ביקוש מהתחזית. כך נוצר המצב שבו מצד אחד שורפים פחם מזהם כדי לפצות על מחסור בגז - אך ברגעים מסוימים יש בו דווקא עודף שאותו ניתן לייצא.
כך או כך, יצוא שיתרחש מתמר בלבד יהיה סמלי, ולא יסתכם אפילו ב-BCM שנתי אחד. להשוואה, ב-2024 ישראל ייצאה 13.1 BCM, כמחצית מכלל ייצור הגז הישראלי.
אך בשוק הגז כבר נערכים להפעלה של מאגר לוויתן בסוף השבוע הקרוב, בהינתן תרחיש שבו יתאפשר להפעיל מחדש את כל אסדות הגז של ישראל. במצב כזה, היצוא יוכל להיות אפילו יותר ממינימלי, דבר שחברות הגז מצד אחד, וירדן ומצרים מצד שני, לוחצות לאפשרו. אך בשלב זה, משרד האנרגיה עוד לא מדבר על תאריכים להחזרת הפעילות".