היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יוצאת נגד טענותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולפיהן מועמדו לראשות השב"כ, האלוף דוד זיני, יימנע מלטפל בחקירות נגד יועצי רה"מ וכי הדבר לא ישפיע על החקירות. בעמדה שהגישה אתמול (רביעי) לבג"ץ קובעת היועמ"שית, כי "הטענה שראש השב"כ אינו משפיע על החקירות או שמניעת מעורבות שלו בהן לא תפגע בהן אינה מתיישבת עם התשתית העובדתית".
● ההנחיות החדשות: אילו עסקים יורשו לפעול ומה יעשו הורים לילדים שנשארים בבית?
● בתי המשפט עברו למתכונת חירום, ועורכי הדין מתארים כאוס: "המערכת בהלם"
בהרב-מיארה מדגישה: "כפי שהובהר על ידי הגורמים הרלוונטיים בשב"כ, כולל בתצהירו החסוי והגלוי של ראש השב"כ (הכוונה לתצהיר שהגיש רונן בר בעקבות הדחתו - ע"ג), מעורבותו של ראש השב"כ בחקירות בעת הזו חיונית לשם הגעה לחקר האמת. בשל אופיין של החקירות, רגישותן והשלב החקירתי שבהן הן מצויות, הדורשות קבלת החלטות של ראש הארגון, מעורבותו האישית של ראש השב"כ בהן מתחייבת".
נזכיר, כי נתניהו הודיע על מינוי זיני לראש השב"כ בניגוד לעמדתה של היועמ"שית. היועצת המשפטית אסרה על רה"מ לעסוק במינוי קבוע או זמני לתפקיד לנוכח פסיקת בג"ץ, שקבעה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים במינוי. זאת, לנוכח מעורבות השב"כ בחקירות נגד אנשי לשכת נתניהו, לרבות בפרשת ההדלפה של המסמכים המסווגים ובפרשת הקשרים שניהלו יועצי רה"מ עם קטאר (קטאר-גייט).
נתניהו לא פעל בהתאם לחוות דעת היועמ"שית
בחוות דעת שהעבירה היועמ"שית לנתניהו בחודש שעבר, בסמוך לפרסום פסק דינו של בג"ץ, קבעה בהרב-מיארה כי ניתן למנות ראש שב"כ על ידי העברת סמכות המינוי מנתניהו לאחד משרי הממשלה. כאמור, נתניהו לא פעל בהתאם לחוות הדעת אלא הודיע על מינוי זיני.
בהקשר זה אף קובעת היועמ"שית בעמדתה לבג"ץ, כי הממשלה יכולה הייתה כבר להשלים מינוי של ראש שב"כ קבוע - אך נמנעת מלעשות כן. לפי בהרב-מיארה, הממשלה לא פעלה כדי להשלים או לקדם את המינוי על ידי העברת הסמכות לאחד השרים במהלך שלושת השבועות שחלפו מאז שהעבירה את חוות דעתה.
בתקופה זו, מוסיפה היועמ"שית, לא מונה ממלא מקום לנציב שירות המדינה, אשר מינויו נדרש לצורך כינוסה של הוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס. אישורה של ועדת גרוניס הוא תנאי למינוי ראש השב"כ. היועמ"שית אף מציינת, כי בתקופת הביניים עד למינוי ראש שב"כ קבוע ניתן היה לבקש מרונן בר להאריך את כהונתו באופן זמני - אך גם זה לא נעשה.
בעמדתה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, מבקשת היועמ"שית מהמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, הדן בעתירה, לדחות את בקשת העותרים לצו ביניים שיפסול את חוות דעתה.
"חוסר אחריות ביטחונית"
מנגד, נתניהו מבקש מבג"ץ לקבל את בקשת העותרים ולהוציא צו ביניים. בעמדה שהגיש באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו נכתב כי "הצבת חסמים בפני מינוי מיידי של ראש שב"כ קבוע שיוכל לעבוד בתיאום מושלם עם ראש הממשלה, בעיצומה של מלחמה, בשל טענות אזוטריות, שגויות לגופן, מהווה חוסר אחריות ביטחונית ומבטאת ניתוק מהצרכים הלאומיים. לא ניתן לקבל מצב כזה ולו יום אחד נוסף".
עמדות היועמ"שית ורה"מ הוגשו בעתירה שהגישה קבוצת הורים שכולים והורי חטופים המזוהים עם הימין, ואשר מבקשים מבג"ץ לפסול את חוות דעתה של בהרב-מיארה לגבי נטרול ניגודי העניינים של נתניהו במינוי ראש השב"כ כדי לאפשר לו לבצע את המינוי.
רונן בר סיים את תפקידו כראש השב"כ ביום ראשון האחרון, ומאז ממלא את מקומו סגנו, ש'. המינוי הזמני אושר על ידי היועמ"שית לנוכח הצורך לאייש את המשרה הרגישה, וזאת למרות ניגודי העניינים של נתניהו וחרף העובדה כי רה"מ לא התייעץ איתה בהתאם לחוות הדעת לפני שהודיע על המינוי.