גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטילים שיירטו את שבוע הספר יצרו נזקים כבדים להוצאות לאור, הנאבקות ממילא

בצל המלחמה עם איראן, שבוע הספר העברי בוטל רגע אחרי שהתחיל והשאיר את תעשיית הספרים בישראל עם הפסדים כבדים ועתיד לוט בערפל ● בענף, שנאבק כבר שנים לשרוד מול נטפליקס, סמארטפונים ומשברים כלכליים, גם המפלט של חגיגת הספרות הולך ומיטשטש

שבוע הספר בתל אביב בימים שקטים יותר. חמצן למו''ל / צילום: כדיה לוי
שבוע הספר בתל אביב בימים שקטים יותר. חמצן למו''ל / צילום: כדיה לוי

סופרים ואנשי ספר הם מאמינים גדולים במטאפורות. כלומר, באפשרות של העברת משמעות מנושא אחד לאחר, על מנת לבטא רעיון באופן ציורי. המטאפורה של טיל שפוגע בלב תל אביב ומוציא להורג את שבוע הספר רק ממחישה את מידת האסון. במסגרת החבטות הגדולות והמכאיבות שעוברות על הלב והנפש של כולנו, נח על משכבו בשוליים אירוע ציבורי ותיק שנחשב למוסד. ולא סתם מוסד, אלא מוסד כתוב עברית. כזה שכונן לאורך מאה שנה את אופייה התרבותי של מדינת ישראל.

משבר אמצע החיים בפרבר ניו יורקי ורומן כואב על חיפוש זהות: 6 המלצות רותחות לשבוע הספר
האם לספרים יש עוד כוח? הצנזורה האמריקאית עליהם מעידה שכן

נדמה כי ביטולו הנוכחי של שבוע הספר נוכח המצב הביטחוני מהווה מכה אנושה לענף הספרים ולתרבות בישראל. ספוילר: כתבה זו אינה נבואת זעם כי שבוע הספר לא יחזור לפעול במתכונתו החיובית בעתיד. בדיוק כמו נבואות הזעם השגויות שהמלחמה הבלתי נסבלת - שהפכה לשגרת חיינו בעשרים החודשים האחרונים - לעולם לא תסתיים. מלחמות תמיד מסתיימות. וספרים, גם בתקופות השחורות ביותר בהיסטוריה, תמיד נכתבים. אך בשולי שרשרת האסונות הנוראיים שמתרחשים פה, אי-קיומו של שבוע הספר רגעים ספורים לאחר שהתחיל, מעלה שאלות מהותיות על עתידו של שוק הספרים, שממילא נאבק להרים את ראשו מעל למים.

וכפי שהיטיבה לנסח את הפגיעה הכלכלית המו"לית העצמאית שירה חפר, מייסדת ועורכת ראשית של הוצאת לוקוס: "והנה אנחנו, ההוצאות לאור, שבחודשים האחרונים עמלנו ושקדנו והפקנו ועמדנו בתור בבתי הדפוס כדי שיהיו מספיק ספרים לשבוע הספר, השבוע האחד בשנה שבו אנחנו פורחים באמת, פוגשים אתכם, מדברים על הספרים, מתמלאים אנרגיה וחולקים את אהבתנו לספרות, נותרנו עכשיו עם הארגזים המלאים, החשבוניות מבית הדפוס ודוכנים מפורקים. 'נזק אגבי' יקראו לזה".
הנזק האגבי מוערך בהפסד ישיר של עשרות אלפי שקלים למו"ל בסדר גודל קטן או בינוני, ולמאות אלפים למו"לים הגדולים.

מתי קראת ספר

הקשיים הכלכליים העצומים של שוק הספרים העברי החלו אי שם בתחילת שנות האלפיים. אז התפשט דואופול רשתות הספרים השולטות בענף, צומת ספרים וסטימצקי, ושמבצעי "ארבע במאה" שכוננו שחקו את תגמולי הסופרים והמו"לים באופן בלתי הפיך. בשנת 2015, בעידודה של שרת התרבות דאז מירי רגב, בוטל הניסיון לחוקק בישראל חוק ספרים (שכונה "החוק הצרפתי", בהשראת חוק הגנת הספר בצרפת) שיקבע מחיר בסיס מוגן לכל כותר חדש ויאזן את המצב. באותה השנה נטפליקס ודומותיה השתלטו על תודעת שעות הפנאי של כולנו, בדיוק בזמן שהקידמה הזריזה דאגה להתקין איבר נוסף בגופינו: סמראטפון משוכלל הפולט באופן מיידי תכנים זמינים, מותאמי צריכה, שצמצמו את סבלנות הקריאה של רבים מאורך של ספר לאורך של פוסט.

תעמיסו על הנתונים הללו שלוש שנות קורונה, עוד שנה וחצי של שסע חסר תקדים בעם ומחאה ברחובות, והטראומה ששברה את לב עם הספר - 7 באוקטובר אסוני ומזעזע, שבימים האחרונים התגלגל לכדי חזית מבעיתה מול איראן. מכאן שהשאלה מתי קראת ספר לאחרונה יכולה לתפוס את רוב הציבור - שבילדותו דווקא צרך ספרים בקצב בינג' וצלל לסיפור עמוק פנימה במטרה שלא יגמר לעולם - עם התשובה הריאלית: בתוך כל ההישרדות הזאת, מי זוכר מתי קראתי ספר בפעם האחרונה. ובימים שהמציאות הישראלית הפכה לסרט אימה, חטופים נמקים במנהרות עזה, חיילים מתים בקרבות, טילים בליסטיים הופכים בני אדם ובניינים לאבק - בחיאת, מה קשור בכלל שבוע הספר?

הלידה: אקט חתרני-יזמי

נחזור 101 שנה אחורה. לימים שהמדינה שלנו הייתה רק חזון של מהגרים פוליטיקאים (כמעט כולם היו סופרים, אגב), סוג של חלום מדומיין. בוקר אחד בשנת 1926, ברכה פלאי, מו"לית, פעילה ציונית ומייסדת הוצאת מסדה, יצאה מביתה לרחוב רוטשילד שבתל אביב, והקימה באקט חתרני-יזמי שמצדיק סרט דוקו, דוכן ספרים ציוני לעוברים ושבים, על שולחן מתקפל קטן. פלאי, שהייתה אקטיביסטית ציונית וגם אישה בעלת עסק שעליו להזרים מזומנים, ראתה בתחיית השפה והספרות העברית יסוד מרכזי בבניית אומה יהודית ריבונית. במילים אחרות, פלאי האמינה שבלי ספרים בכל בית, לא תוכל לקום פה מדינה. בפועל היא מכרה את הספרים שלה לעוברים ולשבים באופן ישיר, ללא עמלת תיווך סוכנים, וכל עותק כרוך שנמכר ייצג את התגשמות המפעל הלאומי.

לאור הצלחת המיזם ייסדה ההסתדרות הציונית דאז את "ועד הספר העברי", ששם לעצמו למטרה לקדם ולפתח את זירת הספרות בלבנט, לעודד קריאה בעברית ולחשוף את הציבור לסופרי התקופה, הכותבים בשפה ששנים ספורות קודם, כמו מומיה מושתקת, קמה לתחייה. כל הטוב הזה התרחש באזור גיאוגרפי נפיץ שאז שלטו בו הבריטים, והיום נקרא מדינת ישראל. בשנת 1926 בכל שטח פלשתינה א"י חיו 80 אלף תושבים בלבד (חברו ביחד את תושבי נתיבות וחריש ואולי תגיעו) שרק שני אחוזים מהם בכלל ידע לקרוא עברית.

לסגור את המינוס

נחזור להווה. שבוע הספר, שהפך ברבות השנים לחודש הספר העברי, נתפס כנקודת ציון חשובה עבור תעשיית הספרים. ראשית, הוא מספק במה לסופרים כותבי עברית. שנית, הוא מעודד את הציבור לרכוש ספרים חדשים. שלישית, הוא גדוש במפגשים עם סופרים ובאירועי ספרים המתוקצבים על ידי משרד התרבות, וברגעיו האידיאליים מהווה חגיגה קולקטיבית שמפנה את תשומת הלב למילה הכתובה. אך ישנה גם סיבה רביעית. מבחינה מספרית, שבוע הספר מהותי בעבור המו"לים כדי לסגור קצת את המינוס. לנסות ולאזן את מצבם הכלכלי המאתגר ולהמשיך להחזיק בעסקים שלהם בעולם הולך ונעלם, שבו הם נלחמים על הפקת ספרי קריאה כמוצרי תרבות.

אם מכירה של ספר בצומת ספרים או סטימצקי במחיר של כ-70 שקל לצרכן משאירה אותם במקרה הטוב עם כ-24 שקל הכנסה ביד (ממנה עליהם להפריש עוד הוצאות תמלוגים ו/או שכר לסופר, לעורך או למתרגם) שבוע הספר, שאינו נסמך על סוכני תיווך אלא מאפשר מכירה ישירה לקורא, משאיר אותם עם הכנסה שפויה יותר - כ-50 שקל פר ספר כזה, לאחר הוצאות תחזוקה וההפקה.

במצב הישראלי המעורער, שבוע הספר כבר לא מצליח למשוך אליו כמות גדולה של מבקרים כשבעבר. אם בשנת 2015 ביקרו ביריד כ-200 אלף איש, הציפייה לשנת 2025 הייתה במקרה הטוב, לרבע מכך.

מיזם תרבותי אלטרנטיבי, המתקיים בשנים האחרונות לצד שבוע הספר הממסדי, הוא יריד שבוע הספר העצמאי. משתתפות בו בכל שנה כמה עשרות הוצאות ספרים קטנות ועצמאיות, שברובן לא מוכרות את ספריהן ברשתות הספרים אלא רק באתרים שלהן, ברשתות החברתיות ובחנויות הספרים הפרטיות הבודדות. שבוע הספר מבחינתן הוא הזדמנות להגביר את מכירותיהן, שיסתכמו בעשרות ואולי מאות עותקים, ולהכניס קצת אוויר לצינור הנשימה החנוק של המו"ל.

כיום יותר ויותר מו"לים מתפרנסים לא ממכירות ספריהם, אלא מהמימון הפרטי שהם גובים ממחבריהם או מתמיכה מקרנות תרבות ספורות. בלי קשר למה חושבים המו"לים ואנשי התעשייה על טיימינג התקיפה באיראן, ניתן לומר בפה מלא שכל מו"ל בישראל הוא אקטיביסט פוליטי - משום שהוא נלחם לשמר את תרבות הקריאה והשפה העברית מול מציאות ביטחונית, כלכלית וחברתית בלתי סבירה. בדומה אולי לימים התמימים של ברכה פלאי והדוכן.

בימים אלה, ענף הספרות מספק פרנסה צנועה לכמה מאות אנשים הנחשבים לתעשייה מוחלשת, מתמודד עם קידמה דיגיטלית שסוחפת את קהל הקוראים המצומצם, ומחפש בנרות ובדוחק דרכים חדשות להמשיך וליצור. אך מה לענף הספרים אל מול הצרות הגדולות והאימתניות שהקוראים הפוטנציאליים עומדים תחתן, בדמות פצצות איראניות במשקל 15 טונות. שבוע הספר העברי, שהתחיל בשגרת מלחמה אחת ונגמר בירידה למקלט אל מלחמה אחרת, הוא כבר לא פעולה תרבותית שבלעדיה לא תוכל להתקיים פה מדינה.

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון