משבר אמצע החיים בפרבר ניו יורקי ורומן כואב על חיפוש זהות: 6 המלצות רותחות לשבוע הספר

רב מכר אמריקאי שידבק לכם ליד: "הפשרה של לונג איילנד"

אם קראתם (או צפיתם!) ב"פליישמן בצרות" מאת טאפי ברודסר-אקנר, זכיתם בשילוש הקדוש של הרומן האמריקאי הקליל-מורבידי: משבר אמצע החיים פוגש את שחיקת המונוגומיה במרדף אחרי הקפטיליזם בניו יורק, העיר היקרה ביותר בעולם. אך ברומן החדש של אקנר (מי כותבת כל כך מצחיק על העולם היהודי בגולה? אף אחת כנראה מאז בשביס זינגר או פיליפ רות'), "הפשרה של לונג איילנד", הסופרת המחוננת לוקחת צעד אחד קדימה לכדי עלילת מותחן פסיכולוגי המתרחשת בפרבר יהודי עשיר באמריקה, שהופכת לרגע למערבון משוגע. מה שמתחיל בצרות סביב מעמד וכסף מידרדר בצורה מענגת לקומדיה טרגית על משפחה רב-דורית, שכל סממן יהודי סטרואטיפי בה יעשה לכם חיוך על הלב. תמצאו בה סקס (לא בהכרח סקסי) אהבת אמת (מצופה בשקרים) וצרות הוליוודיות מן הזן הטוב ביותר. כשהפרקים המפתיעים ארוזים כולם בכתיבה כריזמטית ונוקבת, מצפה לכם הנאה צרופה של שעתיים - מה שמכנים אותה - קריאת בינג'.

הפשרה של לונג איילנד | טאפי ברודסר-אקנר

 הוצאת תכלת, 480 עמ'

● הקומיקס שלא נכנע לאתוס הגיבור ומחזיר את השכול מהלאומי אל האישי
● האבהות החדשה מקבלת במה בספרות אך עדיין לא ניכרת בשוק התעסוקה

ספר שירה שיזכיר לכם מי אתם: "דבר האבד"

בארצות אחרות בעולם, באמריקה ובאירופה, יש ג'וב כזה במשרד התרבות שקוראים לו, שר השירה. מדובר על משורר/ת שמקבל לשנה או שתיים תקן של שר, ומטרתו לקדם את פורמט השירה בארצו. ומהי בעצם שירה? פורמט טקסטואלי קצר ודחוס בשורות קצרות שעליו להחזיק בתוכו המון מידע ורגש במעט מילים. אם הייתה ממונה שרת שירה בישראל (ואין, יש לנו צרות אחרות לטפל בהן כרגע) ראוי שהייתה זו שלומית נעים-נאור. אשת חינוך ועט ירושלמית שחיה על הגבול המבורך בין העולם הדתי הנאור לחילוני הבועט, וכותבת שירים אותנטיים שלא מתפשרים על פחות מצריבה פנימית בסרעפת. מה תמצאו בספר השירה החדש שלה? התמודדות עם מחלות, כאב על אובדן ושכול, דילמות הוריות, כאב ויופי, ואת ההלם שהמלחמה הנוכחית השאירה בכולנו, שנעים-נאור מוצאת לו מילים. אם יש חסד וחמלה במילים עבריות, אלה נמצאים בשורות שיריות כמו אלו, שמתאימות למכורים לז'אנר וגם למי שלא קורא שירה כמעט בכלל. "הסימנים מרובים:/ השיער שהלבין,/ החיוך שקפא/ ניכר בעיניך,/ פעם צחקת.// אנשים עוצרים אותך ברחוב,/ מבקשים שתכתבי שירי נחמה,/ את שומעת שמבקשים ממך לשתוק./ לא הבנת נכון, את מבינה?"

דבר האבד | שלומית נעים-נאור 

  שתיים הוצאה לאור, 107 עמ'

 

הרומן העברי הגדול של הקיץ: "חולשה לגנרלים"

מיכל זמיר היא סופרת שיש לה את כל מה שצריך כדי להיות סופרת: כישרון כתיבה הדוק, קוליות אותנטית ויכולת להביט על מציאות חייה במבט מפוקח. ברומן השישי שלה, שמתעלה על קודמיו הן באסתטיקת הכתיבה שלו והן בנושאיו הנפיצים, היא כותבת ממואר בדוי בסגנון אוטו-פיקשן המבוסס על חייה האישיים אך גם בורח מהם, כבתו בחיים עצמם של צבי זמיר, ראש המוסד. מי שגדלה בשכנות לאריאל שרון, משה דיין ויצחק רבין, נולדה אל תוך אליטה ותיקה שסימנה נקודות מפתח בסיפור הארץ-ישראלי הציוני. אך הדגש החתרני והמעניין ברומן הוא תשומת הלב המושכלת שהיא מעניקה דווקא לנשים הנשואות למקבלי ההחלטות, אלו שמתבוננות במציאות אחרות, ומתמללות מחדש את הסיפור. אם נרצה להגדיר את הרומן באופן צר נוכל לקרוא לו מעין מסע חניכה נשי (וגם מיני) אל העצמיות, כשמעליו עומדות שורת מאבקי כוח במיטה ומחוצה לה, ואירועים ביטחוניים. באופן רחב יותר, "חולשה לגנרלים" מעלה שאלות מעוררות הזדהות הנוגעות לקשיים אוניברסליים הסובבים את ההיפרדות הבלתי נמנעת מן המקום שאליו נולדת לטובת הרצון שלך לעזוב אותו, הגדוש באנושיות ובמחשבה ביקורתית.

חולשה לגנרלים | מיכל זמיר

  אחוזת בית, 165 עמ'

 

ספר הילדים שמחבר בין פעם לעכשיו: "הפרס הגדול"

מה קורה כשנכד חמוד במיוחד מגיע לבקר בחנות החפצים הישנים של סבא, רק כדי לגלות שעומדים לבנות עליה קניון חדש וענק? בסיפור ילדים מחורז ומאויר היטב, הסופרת נטעלי גבירץ מפצחת את סוד קסמם של חפצים ישנים שמבוגרים וילדים נוטים להיקשר אליהם, ומטפלת ברגישות בנושאים עדינים כמו זיקנה, אינות ואובדן. ההברקה האמיתית בספר הכייפי הזה טמונה בנקודת המבט הייחודית של הסופרת על בני הגיל השלישי, שבעקבות סגירת חנותו של הסב יוצאים לזכות בפרסים הגדולים באמת ולהגשים את חלומותיהם. מדובר על ספר ילדים לגילאי הגן שגם הורים ייהנו לקרוא בו, שקורץ במודע לספרות הילדים הקלאסית, מלאה גולדברג ("דירה להשכיר") ועד לרואלד דאל ("צ'ארלי בממלכת השוקולד").

הפרס הגדול | נטעלי גבירץ

 הוצאת כתר, 40 עמ'

ספר ביכורים שיצבוט לכם את הלב: "יונתן"

"ניסיתי לעזוב את הכאב של הארץ שלי ובלית ברירה אני מגלה את הכאב של הארץ הזאת". אולי משפט זה מבטא יותר מכל את "יונתן", רומן הביכורים המכאיב והרלוונטי שכתב ערן שאשא עברון. אביו של יונתן, גיבור הספר, נהרג במלחמה, מה שמוליד מסע הגירה וחיפוש זהות שנכפה על בנו היתום. יונתן גדל בלונדון על ברכי התרבות העברית, ובגיל 18 חוזר לארץ, להתגייס לצבא. בין טנקים לנשקים ולמוות שנמצא בכל פינה, הוא משחזר את הקשר בינו לבין המולדת הנטושה ומספר את סיפורו המשפחתי מפרספקטיבת המרחק. הרומן הפוליפוני, המסופר דרך שלושה קולות שונים, מאגד בתוכו גם שירה רגישה השזורה בפרוזה, ובעיקר מצליח לחמול באופן רגיש על הדבר שכולנו שותפים לו: גלונים אדירים של כאב אנושי.

יונתן | ערן שאשא עברון

 הוצאת לוקוס, 174 עמ'

ספר העיון שלא ידעתם שאתם צריכים: "חף משפע"

אמת הידועה לכל הוא שעומר ברק הוא בחור מצחיק. הוא מצליח להצחיק ברומנים שלו, מצחיק בניסוחי הפוסטים שלו, ובטח ובטח ברב המכר החדש והמעט מופרך שלו, שמציע אושר ושפע פנימי (וגם קצת גשמי) לאנשים לא מאושרים בעליל. ברק, עיתונאי לשעבר וסופר ומנחה לכתיבה בהווה, לא מסתפק רק בלהצחיק את קוראיו בספר שנועד לתת עצות מאוזנות ופרגמטיות לאנשים מהזן החרדתי, דאגני ודיכאוני. הוא שואף ליותר מזה. לאחר שניסה על בשרו את כל אמצעי העזרה האפשריים, כולל טיפול פסיכולוגי, צריכת תרופות וכימיקלים, הקשבה לגורואים, סדנאות ניקוי רעלים וקריאת אינספור ספרי עזרה עצמית - וכל זאת בזמן שאיבד את החשק לחיות בעקבות אובדן עסק וגירושים מורכבים - הוא עץ לקוראיו איך הם יכולים להיות מלאי שפע בפועל, רחוק מכל ההבטחות שעליהן קראו בספרים. התוצאה: מעוררת מחשבה ובעיקר כיפית לקריאה. וכיף, אתם יודעים, זה משהו שכבר כמעט שכחנו מהו.

חף משפע | עומר ברק

 הוצאת עומר ברק, 205 עמ'