גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצורך להחליש את הדולר: המקום שבו טראמפ, פוטין והסינים רואים עין בעין

מעמד הדולר כמטבע הסחר העולמי נתן לפד חופש ויצר באמריקה תעשייה פיננסית אדירה ● נוכח השליטה האמריקאית על צינורות הכסף העולמיים, מדינות רבות ביקשו להשתחרר מאחיזת הצבת של הדולר ● גם בממשל טראמפ רואים בדולר החזק בעיה ממשית, ומשתעשעים ברעיונות מסוכנים, אלא שהם לא יפתרו אף אחת מבעיות היסוד של המשק האמריקאי

ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ, שי ג'ינפינג / עיבוד: ap
ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ, שי ג'ינפינג / עיבוד: ap

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בהסכמי ברטון-וודס מיולי 1944 הוכתר הדולר למטבע העולמי החדש. כל המטבעות נאזקו אליו בשער קבוע, והוא אל הזהב, באמצעות התחייבות האוצר האמריקאי למכור לבנקים מרכזיים זהב במחיר של 35 דולר לאונקייה. ב-1971, ביטל הנשיא ניקסון התחייבות זו ונולד דולר חדש, דולר פיאט, שאינו מגובה בזהב. בינתיים הכל התרגלו להשתמש בדולר, ומעמדו כמלך המטבעות נותר על כנו.

הכישוף המשולש והשאלה הגדולה: איך ייראה שבוע המסחר החדש?
יואב קרני, פרשנות | האיתות שלא התקבל מאיראן, וההערכה: "טראמפ יתקוף"
"לא לבעלי לב חלש": מניה ששוברת שיאים - ועוד 4 כתבות על השווקים

למעמדו זה תרמה האמונה כי הפדרל רזרב ישמור על הדולר וימנע שחיקה נמרצת מדי בערכו. לצידו עמד גם הסכם המכונה "הפטרו-דולר": ביוני 1974 ביקר הנשיא ניקסון בסעודיה וסוכם כי המסחר בנפט יעשה בדולרים אמריקאים בלבד. בתמורה התחייבה ארה"ב לפרוס מטריית הגנה על סעודיה. ההסכם הסיר כל שאלה ביחס למעמד הדולר לאחר ביטול ברטון וודס, והוא חיזק את השימוש בו ואת מעמדו הבינלאומי.

מעמד דולר הפיאט כמטבע הסחר והרזרבה העולמי נתן לאמריקה יתרונות עצומים. אלו קיבלו את השם, שטבע שר האוצר הצרפתי בשנות השישים של המאה שעברה, "הפריבילגיה המופרזת" (Exorbitant Privilege). היתרון הראשון והגדול מכולם היה היכולת לגדל חוב כמעט אינסופי במחיר מוזל, כשהביקוש לו והנזילות בו כמעט בלתי מוגבלים.

בשנת 1971, כאשר דולר הפיאט בא לעולם, עמדו חובות כל המשק האמריקאי על כ-1.7 טריליון דולר, 140% מהתל"ג שהיה אז כ-1.2 טריליון דולר. החוב הממשלתי עמד על כ-425 מיליארד, או כ-35% מהתל"ג. עד 2025 גדל החוב של המשק כולו פי 62 לכ-105 טריליון, 350% מהתל"ג. והחוב הממשלתי גדל גם הוא במונחי תל"ג פי 3.5 לכמעט 37 טריליון דולר.

עודפי הדולרים מחפשים תשואה

היו לכך כמה סיבות. הראשונה הייתה התשואה אותה חיפשו המדינות שהחזיקו עודפי דולרים במאזן המסחרי. הפניית עודפי דולרים אלו לשוקי ההון של הכלכלה הגדולה בעולם, הנקובה בדולרים, ולשוקי החוב שלה בפרט, הייתה הבחירה הטבעית. נוצר אפוא מעין "אפקט רשת" פיננסי: הביקוש ייצר נזילות בשווקים, הנזילות הביאה משקיעים נוספים, אלה ייצרו עוד נזילות, וזו ייצבה את שוקי החוב ומונעה תנודות חריפות, וחוזר חלילה. הדומיננטיות הזו של שוק החוב האמריקאי מתבטאת גם במחיר האשראי - בריבית ששילמו הלווים בארה"ב. מומחים שונים מעריכים כי המשק האמריקאי בכלל, והממשלה בפרט, שילמו לאורך השנים ריבית נמוכה בכאחוז מזו שהייתה נגבית לולא מעמד יחודי זה.

לא רק שאמריקה שילמה פחות על חובותיה, היא גם שמרה על יציבות החוב ואף שחקה אותו במונחי כוח קנייה ותוצר. ניקח למשל את טורקיה. בספטמבר 2024 היה לה חוב נקוב בדולרים של כ-526 מיליארד דולר. מאז ספגה הלירה הטורקית פיחות של 15% מול הדולר, בעוד התל"ג בדולרים גדל בכ-3%. לפיכך החוב הזה, הנקוב בדולרים, גדל משמעותית במונחי תוצר-תל"ג, רק בגלל השינוי בשער החליפין. מנגד בארה"ב החוב, הנקוב כולו בדולרים, נשחק באותו הזמן בכ-2% בגין האינפלציה.

נוסף לאשראי הזול, מעמד הדולר מעניק לאוצר האמריקאי גם חוב בריבית אפס. אלה כטריליון דולר של שטרות מזומן המסתובבים ברחבי העולם. רכישה מסיבית זו של שטרות לצורך מסחר עולמי היא דה פקטו הלוואה ללא ריבית לממשלת ארה"ב, המייצרת ומוכרת את השטרות הללו. חוב זה בריבית אפס לא רק גדל כל שנה, אלא גם נשחק בשיעור האינפלציה השנתית.

הפד קובע מדיניות, ושהאחרים יתיישרו

היותו של הדולר מטבע הסחר והרזרבה העולמי גם נתן לפדרל רזרב חופש גדול בקביעת מדיניותו המוניטרית, והבנקים המרכזיים האחרים נאלצו להתאים עצמם.

מעמד הדולר ואפקט הרשת סביבו יצרו באמריקה תעשייה פיננסית אדירת ממדים, המהווה 6%-8% מהתל"ג (תלוי בהגדרותיה). לפי מחקר של של אוניברסיטת ניו יורק זה היה גידול של פי שלוש מאז 1970. כן יצר מעמד הדולר את שוקי הון וחוב המפותחים והנזילים בעולם.

לפי סקר של האוצר האמריקאי למחצית 2024, האחזקה של זרים בשוקי ההון האמריקאים למיניהם עמדה על 31.3 טריליון דולר. מהם, כ-17 טריליון דולר במניות אמריקאיות סחירות, 13 טריליון דולר באיגרות חוב ארוכות טווח (כ-8.5 של הממשלה הפדרלית), כ-1.63 טריליון באג"ח מגובות משכנתאות, וכ-1.3 טריליון בחוב קצר טווח.

בסך הכול כ-20% מהמשקיעים בשוק המניות, כ-30% מהמחזיקים בחוב הממשלתי והאחר, ועוד 3%-8% מהמשקיעים בשוקי הנדל"ן, היו בסוף 2024 משקיעים זרים. השקעות אלו היתרגמו לא רק לאשראי לממשלה, אלא גם לכסף הרב הזמין לחברות לצורך השקעות והרחבת עסקיהן.

גם רוסיה ואיראן כפופות לסנקציות

אם לא די באלה, הפופולריות של הדולר וההתפתחות המתוארת של הסקטור הפיננסי נתנו לאמריקה גם שליטה על צינורות הכסף העולמיים. שליטה כזו לא רק התבטאה בגישה למידע על זרימת הכסף והטרנזאקציות העוברות בצינורות אלו, אלא גם שליטה על הזורם בהם - ובעקבות כך יכולת להפעיל מנופי לחץ אדירים על כל המשתתפים במערכת הפיננסית העולמית.

כך, למשל, לאיראן יש כ-100 מיליארד דולר מוקפאים ברחבי העולם. רק 2 מיליארד מהם נמצאים בארה"ב, והיתרה במדינות רבות אחרות המצייתות לחוקי הסנקציות האמריקאיות על איראן. שימוש אחר היה למשל ניתוק רוסיה מרשת ויזה ומאסטרקארד העולמית לאחר הפלישה לאוקראינה. מהלך זה הביא לעצירה מיידית של כ-10 מיליארד דולר לשנה של טרנזאקציות הקשורות לרוסיה.

השימוש בסנקציות בינלאומיות בכלל ופיננסיות בפרט הלך וגדל עם השנים - מ-52 סנקציות בשנת 1950 אל יותר מ-250 בעשור הקודם. המובילה בהטלת סנקציות בכלל, ופיננסיות בפרט, הייתה ארה"ב. לפי מחקר של הארגון האירופי למחקר פוליטי ECPR, כ-44% מהסנקציות היו יוזמה אמריקאית, והמספר עולה ל 50% אם מצרפים כאלו שנעשו תחת מטריה של האו"ם. אירוע בולט בגזרה זו היה הקפאת 300 מיליארד דולר בנכסים של הבנק המרכזי הרוסי בפברואר 2022, בעקבות הפלישה לאוקראינה. רובם היו באיגרות חוב שהופקדו בבלגיה. זאת בנוסף לסנקציות אישיות שהוטלו על כ-2,000 חברות ופרטים רוסיים בשווי של עוד כ-58 מיליארד דולר.

בנסיבות אלה, לא יפלא כי מדינות רבות ביקשו להשתחרר מאחיזת הצבת של הדולר. כך נולד ב-2008 הארגון המכונה בריקס (BRICS) - ראשי תיבות של המדינות המייסדות (ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה). היום 10 מדינות חברות באירגון ומספרן גדל והולך. אחת ממטרות הארגון היה להשתחרר מצבת הדולר ולקדם התנתקות מהדולר (De-Dollarization) של הסחר וההון העולמי. בלב מטרות הארגון, כפי שהתבטא נשיא רוסיה פוטין בתמימות מה בכינוס האחרון של הארגון: "אנחנו לא נלחמים בדולר, אבל אם הם לא נותנים לנו לעבוד עימו, מה אנחנו יכולים לעשות? עלינו למצוא אלטרנטיבות, וזה אכן נעשה".

היעד הנוכחי: הסכם בינלאומי חדש

למרבה ההפתעה, אמריקה של טראמפ רואה גם היא בדולר החזק בעיה ממשית. כך נולד רעיון המכונה "הסכם מר-א-לאגו" (אחוזתו של טראמפ). השם הוא משחק מילים על "הסכם פלזה" מ-1985, שבו הוחלט על החלשת הדולר מול המטבעות העולמיים דאז. הרעיון, על פי הוגיו, הוא להגיע להסכם בינלאומי חדש (כמו "הסכם פלזה") שעל פיו המדינות המרכזיות יסכימו להיחלשות של הדולר, ויסכימו לקבל ריבית נמוכה יותר על החוב של ארה"ב כלפיהן. בתמורה לכך שארה"ב מחזקת את מערכת הצינורות הפיננסיים הבינ"ל ונותנת להשתמש בדולר כמטבע הסחר העולמי.

בבסיס העניין כולו נמצאת המחשבה כי הדולר החזק והיותה של ארה"ב השוטר העולמי (כולל הוצאות הביטחון העצומות הנלוות לכך) הביאו להרס הבסיס התעשייתי של אמריקה, ולמעבר עבודות הצווארון הכחול לאסיה. זה גם הוביל לחוב הממשלתי הגדול.

לפיכך הפתרון, על פי יו"ר המועצה לייעוץ כלכלי של טראמפ סטפן מירן, הוא "עסקת חבילה" בינ"ל. זו תכלול משטר של מכסים שייקר את היבוא לארה"ב; הסכמה בינ"ל להחלשה ממשית של הדולר; מדינות הנהנות ממטריית ההגנה של ארה"ב ישלמו יותר על הוצאות ההגנה בעתיד ויסכימו לקבל ריבית נמוכה מכפי שנקוב באג"ח של ממשלת ארה"ב שברשותן, כפיצוי על הוצאות העבר.

במסגרת הרעיונות שהועלו, הוצעו גם כמה אגרסיביים במיוחד, כולל הקפאת מרבית החוב הממשלתי האמריקאי הקיים, באמצעות המרה כפויה של איגרות החוב האמריקאיות מ-10 או 20 שנה ל-50 ו-100 שנה. או למשל החלפת האג"ח הקיימות באג"ח חדשות שהריבית עליהן היא אפס. הרעיונות שהופרחו טרם אושרו על ידי טראמפ, אך חלק מהצעדים שנקט עד כה עולים עמם בקנה אחד.

הממשל החדש כבר הוכיח שהוא מוכן להתנסות עם רעיונות לא קונבנציונליים ואף מסוכנים. אך אלו שב"מר-א-לאגו אקורד" הם מסוכנים במיוחד לאמריקה.

מתעלמים מהפיל המוניטרי שבחדר

הבעיה המרכזית עם הרעיונות הללו היא שהם בנויים על קונספט מוטעה לחלוטין, המבלבל לגמרי בין סיבה לתוצאה, ומתעלם לגמרי מהפיל המוניטרי שבחדר. כל הבעיות שמהן מוטרד הממשל, לרבות הגירעון במאזן המסחרי, החוב התופח וחוזקת הדולר - ועוד כמה עניינים שאינם מטרידים אותו עדיין, כמו פערי העושר ובועת הנכסים - נובעות בראש ובראשונה מסיבה אחת, אחרת לגמרי. הסיבה הזו היא מדיניות הריבית האפסית וההרחבות הכמותיות (קרי הדפסת כסף ישירה) מאז תחילת המאה. למדיניות הזו אחראי בעיקר הפדרל רזרב בראשותם של אלן גרינספן ובן ברננקי. מדיניות שטראמפ לא רק היה מעריץ גדול שלה, אלא כזו שהוא מנסה לקדם בכוח גם כיום.

הרעיונות, ההצהרות והמהלכים שבהם משתעשעים טראמפ ועוזריו - כולל הכרזה דה פקטו של ממשלת ארה"ב על חדלות פירעון (בדמות המרה כפויה של האג"ח הממשלתית לתקופה של 100 שנה), פגיעה קשה בערך הדולר (לרבות בעקבות משבר אמינות של ממשלת ארה"ב), מלחמת סחר אמיתית עם סין, קידום בפועל של די-דולריזציה, מיסוי זרים המשקיעים בארה"ב, או הגבלה על תנועות ההון - כולם, ביחד ולחוד, לא יפתרו אף אחת מבעיות היסוד של המשק האמריקאי. להפך. הם רק יביאו חורבן על כלכלתה ועל המערכת הפיננסית ה אמריקאית והעולמית.

אז איך תיראה אמריקה והעולם אם טראמפ יצליח במאמציו לפגוע בדולר ותגיע קריסה מהירה בשוויו, בצירוף די-דולריזציה מואצת? מה יקרה לנכסים הפיננסיים שעה שהדולר מאבד את מעמדו? על כך בכתבה הבאה בסדרה.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל