גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חבר קרוב": איך משפיעה התרבות הקפיטליסטית על נפשו של האינדיבידואל?

ברומן מותח ועכשווי מציב שי אספריל את השילוש הקדוש של החברה הבורגנית הישראלית - כסף, מעמד ותאוות בשרים - אל מול דילמה מוסרית מקורית

שי אספריל / צילום: שלומי יוסף
שי אספריל / צילום: שלומי יוסף

על מה חושבות דמויות ספרותיות רגע לפני הבגידה? אולי על דימוי הגוף שהתערער, על הקמטים הנקווים בצדי הפנים? על פיצוי הולם עבור שנים שחוקות של זוגיות, או על הרצון לחוות תשוקה סוחפת ושוב להתאהב? בכלל לא בטוח. על פי הסופר שי אספריל, דמויות ספרותיות חושבות על כוח, נקמה, וכסף, ורואים בבחירות מוסריות פגומות סמל סטטוס מעמדי.

האם לספרים יש עוד כוח? הצנזורה האמריקאית עליהם מעידה שכן
משבר אמצע החיים בפרבר ניו יורקי ורומן כואב על חיפוש זהות: 6 המלצות רותחות לשבוע הספר

אספריל (מחבר הרומנים "השופט״, ״אילו נולד איטלקי״) הוא סופר בעל כישרון כתיבה מובחן, שנע בכתיבתו בין הדרמה הריאליסטית לז'אנר המותחן הפסיכולוגי. יצירתו מטפלת באופן ישיר בקונפליקטים מוסריים, לרוב של הגבר האינדיבידואל בחברה הישראלית כשזה ניצב מול סוגיה אקוטית. דמויותיו עומדות על דרך קבע מול בחירה הרת גורל שעתידה לשנות, לטוב או לרע, את חייהם, עד לפסקה האחרונה ברומן.

בספרו החדש ״חבר קרוב״ הוא לוקח צעד קדימה אל עבר מרחב האופל, כאשר הוא מציב בפתיחת העלילה דמות של אישה מצליחה שתצטרך לבצע בחירה מוסרית בלתי אפשרית. אם נדפדף אחורה בזמן לדמות האישה המכוננת הראשונה בספרות העברית שנכתבה על ידי גבר, ניזכר בקולה המקורי של חנה גונן המדברת בגוף ראשון ברומן המונומנטלי של עמוס עוז, ״מיכאל שלי.״ בניגוד לעוז, אספריל בוחר לתווך לקורא את גיבורתו האישה דווקא בגוף שלישי, זאת על מנת לזגזג בינה לבין דמות של גבר, שהוא אחד ממאהביה. אסף, מורה לפסיכומטרי אל-הורי וחתיך, גבר עמו מנהלת אותה האישה, שירלי, יחסים מיניים, שכטבעם של קשרי תשוקה אסורים ובורגניים, מתחילים ונגמרים. בסופם, בלי יותר מדי ספוילרים, מצוי סוד מאוד אפל.

אישה שמשחקת "במגרש של הגברים"

שירלי היא יועצת אסטרטגית תל אביבית, נשואה ואם לשניים, רגע לפני גיל ארבעים, שבנתה קריירה משגשגת בעשר אצבעות מלוכלכות. במקצועה היא מסייעת לדמויות מפתח במשק הישראלי (גברים בלבד, לרוב מנכ״לים חשובים או בעלי הון) לצאת ממשברים אישיים ומקצועיים אליהם נכנסו מכורח תפקידם או מתוך שיכרון כוח. תמורת תשלום גבוה, שירלי מעניקה להם עצות מניפולטיביות, שנמצאות רחוק מאמות המוסר הנורמטיביות, לשם הישרדותם. בעלה אהוד עסוק רוב הזמן בתזונה ובספורט שלו, וכבר שנים לא מתעניין בה, מה שגורם לה להשקיע בעצמה, להרוויח עוד כסף ולהיכנס למיטה עם מאהבים שונים.

״די מהר תפקידה החדש נתן בה את אותותיו", כותב אספריל. ״היא התחילה ללבוש ולנעול מותגים, פינקה את עצמה באאודי חדישה בליסינג והחליפה את הדגם והצבע שלה בכל שלוש שנים. הוריו של אהוד, שני זקנים חמוצים שלא מבינים דבר מחוץ לתחום המחקר שלהם במדעי הרוח, עיקמו פרצוף. הם לא יכלו לתפוס שהרכב וגם הרכוש והאקססוריז נדרשו לה כיועצת למנהלים בכירים, וראו בה נובורישית שנוהה אחרי מותגים. ואיך יבינו? הם עצמם ירשו דירות ועבדו באוניברסיטה ומעולם לא נדרשו לפלס את דרכם בעולם העסקי, ולכן לא ידעו שהמגזר שאיתו עובדת מסתכל על כל המותגים האלה ורואה בהם סימן להצלחה". בציטוט זה, לצד עוד מקומות ברומן, מקשר אספריל בין הדרישה לחיבה ולתשומת לב מינית למעמדה של אישה עובדת המשחקת "במגרש של הגברים", ולמעמדה החברתי-כלכלי.

בהמשך, כששירלי תוהה בינה לבין עצמה מדוע אינה מתגרשת מבעלה שכבר תקופה ארוכה לא ישן איתה באותה מיטה, ובוחרת לבגוד בו, נותן על כך את הדעת המחבר: ״משהו בתוך שירלי הבין כבר אז שבסופו של דבר אנשים לא מתחתנים מתוך אהבה, אלא כדי להרגיש שהם חלק מתפקד בחברה. במובן הזה, הם בוחרים את מי שיכול להתאים לפוזיציה החברתית שהם מבקשים לעצמם". אך חייה של שירלי מגיעים לאסקלציה כאשר היא נאלצת לעמוד שוב מול סוגיה מוסרית אפלה, אחת שיכולה להרוס את חייה ומעמדה.

ברומן זה מציב אספריל את השילוש הקדוש של החברה הבורגנית הישראלית (הרומן מתרחש בתקופת הקורונה, ובמובן זה מוזר ונעים ולקרוא על תקופה אחרת שכמו התרחשה כאן, רגע לפני המלחמה) המורכב מכסף, מעמד ותאוות בשר, אל מול שאלה מוסרית הדורשת מן הדמויות ומן הקוראים גם יחד, להכריע מהו הדבר הנכון לעשות. המצב מסתבך עוד יותר כשלמרחב הסיפורי נכנסת גופה, ואסף ושירלי מוצאים את עצמם נפגשים מחדש, תלויים זה בזה וחולקים בעיה.

כמיהה לציפרלקס וטרדות ישראליות

כמחצית מפרקי הרומן מופנים לתודעתו של אסף, ולהתמודדויותיו השונות עם טראומת עבר משפחתיות, עם קשיים רומנטיים ועם הקריירה המדשדשת שלו כמורה לפסיכומטרי שהופך לסופר צללים לבני האלפיון העליון. ״אט-אט, בקצב השמור לתובנות מודחקות, התחיל להבין את מקומו האמיתי בשוק העבודה. הוא גבר בן ארבעים וארבע, וזה כלשעצמו חסרון גדול, ואין לו כישרונות מיוחדים למעט הדבר שעשה״. אספריל מיטיב לעבור, בגוף שלישי ובקול מחבר מנוסה ובוטח, בין התודעות השונות של שירלי ואסף, אשר אף שהם כל כך שונים זה מזה, עסוקים שניהם ללא הרף באופן שבו החברה הישראלית תופשת אותם, ובמובן זה הם מנותקים רגשית מרצונותיהם האמיתיים.

אספריל מצביע על נקודה מקורית: האותות שמותירה החברה הישראלית, המוקירה הישגים קפיטליסטיים, על נפשו של האינדיבידואל. רגעי העונג בקריאת הספר הזה טעונות בכירורגיה הנטורליסטית, ההומוריסטית והסרקסטית שבה הוא מתאר, למשל, את ההכנות הגופניות של שירלי, הכוללות מריחת תכשירי טיפוח ועיצוב הגוף לקראת פגישה עם עוד מאהב, או הכמיהה התלותית שלה אחרי כדורי הציפרלקס והוואבן, את טרדותיו הישראליות כל כך של אסף הנוגעות למשכורת נכנסת של שכיר או עצמאי, ובעיקר - הפוקוס על תיאורי המין הייחודיים, הבלתי מתפשרים, ומלאי החמלה הנעים בין תיאור פנטזיות פורנוגרפיות לכישלונן בין סדיני המיטה.

אך מתחת לשכבה זו נדמה כי אספריל מושקע רבות בעלילה המתח שברא, ופחות באיפיון הפסיכולוגי של דמויותיו ובזיקוק הפן האנושי של בחירותיהן, עד שאלו נשארות מנוכרות ומרוחקות מעט מנפשו של הקורא. התוצאה היא רומן עלילתי מאוד, מותח לפרקים, שמציב בקדמת הבמה דילמות מוסריות מקוריות, אך אינו ״משתמש״ עד הסוף בפגמים האנושיים של דמויותיו, על מנת להעניק לקורא תובנה חדשה על נפש האדם.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף