גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו

מחקר שפורסם לאחרונה גילה שתחושת משמעות בחיים תורמת למניעת דמנציה, אבל איך מודדים אותה? פרופ' טטיאנה שנל פיתחה את אחד הכלים המובילים כיום לזיהוי של מה באמת מניע אותנו ● בראיון לגלובס היא מספרת על השאלות שגרמו לנחקרים לבכות וגם על המחקר הנוכחי שלה: האם בקבוצות טרור חוויית המשמעות היא אחרת?

איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock
איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock

לפני כחודש כתבנו על מחקר מפתיע, שמצא כי משמעות בחיים היא בין 17 הגורמים המובילים למניעת דמנציה ומחלות לב. "טוב ויפה", הגיבה לנו קוראת אחת, "אבל איך בכלל מודדים משמעות בחיים?".

חזית המדע | החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם
הנתונים מגלים: כך קפצו רמות החרדה והדיכאון בישראל בעקבות המתקפה באיראן

פרופ' טטיאנה שנל שאלה את עצמה בדיוק את השאלה הזאת לפני כ־20 שנה, ומאז היא מציעה לה תשובות. שנל הובילה קבוצת חוקרים שפיתחה את אחד המדדים המובילים למשמעות בחיים. השאלה הזאת אמנם העסיקה את האנושות מאז ומתמיד, אולם בעשור האחרון ישנה התפוצצות של מדדים חדשים להערכת קיומה של משמעות והאירועים שמשפיעים עליה. בראיון לגלובס, שנל מספקת הצצה לתחום מחקר תוסס וחדש יחסית.

פרופ' טטיאנה שנל / צילום: פרטי

בין משמעות החיים למשמעות בחיים

"תמיד התעניינתי בנושא הזה, גם כילדה. רציתי להבין מה זה אומר לחיות, ומהם החיים הטובים", אומרת שנל ומספרת שכאשר התחילה ממש לחקור זאת, בתחילת שנות ה־2000, אמרו לה "זה נושא מטופש. זה תיאולוגיה ולא מדע. אמרו לי, את תהרסי לעצמך את הקריירה". זו הייתה הגישה בעיקר באירופה, החילונית מאוד אז.

ובאמת, אומרת שנל, המדע הסתבך מאוד עם שאלת המשמעות לאורך זמן. "יש הבדל בין משמעות החיים לבין משמעות בחיים", היא אומרת. "שאלת משמעות החיים היא האם יש סיבה לכך שאנחנו פה. זו שאלה אוניברסלית, מה תפקידו של אדם בעולם. ישנם אנשים שחושבים שיש משמעות לחייהם, אבל מדענים עד היום לא ממש ידעו לומר על זה דבר. זו שאלה השמורה לתיאולוגים ולפילוסופים.

"משמעות בחיים היא עניין אחר. כל אחד מוצא אותה בדרכו שלו. לא רק זאת, אדם יכול להכיר בכך שהוא אינו מוצא משמעות לחיים, כלומר הוא אינו יודע מדוע הוא פה ואינו מרגיש שיש לו משימה מסוימת לבצע, ועדיין יש לו משמעות בחיים, כלומר דברים מסוימים שהוא רוצה לעשות או לחוות או להשקיע בהם את זמנו, והם חשובים לו.

"לעומת זאת, ישנם אנשים שמצאו משמעות לחיים, למשל אם הם דתיים וחושבים שאלוהים הוא הסיבה והתכלית לקיומם, אבל הם בכל זאת מחפשים משמעות בחיים, כלומר הם לא בדיוק בטוחים מה חשוב להם לעשות או לחוות בחיים".

למרות התגובות שקיבלה, שנל לא נכנסה לוואקום כחוקרת בתחום. באותה תקופה כבר היו כלים מסוימים למדידת משמעות בחיים. "המקור שלהם היה בפסיכולוג ויקטור פרנקל. הוא אחד החוקרים הראשונים שהראו עד כמה משמעות בחיים היא חשובה לאיכות החיים, והוא גם הגדיר שכל אדם מבנה לעצמו את המשמעות. על בסיס זה, כבר בשנות ה־60 וה־70 נבנו שאלונים עם שאלות כמו: האם אתה שמח או מדוכא? האם יש לך עניין בחיים? ההנחה הייתה שאם משמעות בחיים תורמת לאיכות החיים, והיא טובה, אז כל מיני שאלות על רגשות חיוביים בשאלון יניבו מדד של משמעות בחיים.

"התוצאה הייתה שאלון קצת רקורסיבי. אם אנחנו רוצים לשאול שאלות כמו האם אנשים עם משמעות בחיים הם יותר שבעי רצון או פחות מדוכאים, לא נוכל לדעת זאת אם השאלון מניח זהות בין הדברים".

בשנות ה־2000, מספרת שנל, החלה התעוררות מכיוון ארה"ב, ויחד עם חוקרים נוספים היא החלה לפתח את המדד שלה. "לא הייתה לנו היפותזה שהתכוונו להוכיח, אלא יצאנו לפגוש כמה שיותר אנשים למפגשי עומק, ומתוך השיחות הללו לחלץ את התשובה, באמצעות מתודולוגיה שאנחנו הראשונים שעשינו בה שימוש בתחום הזה.

"המתודולוגיה נקראת Ladddering (שיטת הסולם), והיא מאפיינת ראיונות עומק שבהם החוקרים מנסים לטפס עם המרואיין מרמות משמעות שהן על פני השטח לרמות משמעות גבוהות יותר. "זו שיטת ראיון מאוד מעניינת ומאוד מעצבנת", אומרת שנל. "לדוגמה, אם אני שואלת את המרואיין 'מיהו אדם טוב' והוא עונה 'מישהו שמתנדב', אני אשאל 'מה זו התנדבות', וחופרת עוד ועוד עד שהוא אומר די, אני לא יכול יותר.

"למרות שזה נורא מעצבן, ותוך כדי הראיון אנחנו מתנצלים כל הזמן, אנשים בסופו של דבר אוהבים את התהליך. הם טוענים שהוא מזכך את המוח, הוא מכריח אותם לחדד עוד ועוד למה הם באמת מתכוונים. היו לנו ראיונות שארכו בין שעתיים לשמונה שעות, ומרבים מהם אנשים יצאו בוכים. הם אמרו שזה היה עבורם כמו טיפול, אף שהזהרנו שזה לא טיפול".

חגיגה משפחתית כסוג של תחרות

את יכולה לתת דוגמאות למשמעויות שגיליתם בשיטה הזאת?
"כן. כאשר שואלים אנשים פשוט 'מה משמעות החיים עבורכם', התשובה הראשונה היא לרוב 'משפחה וחברים'. זה כיוון מעניין, וישנם מדדי משמעות שפותחו אך ורק על בסיס התשובה הזאת. אבל אנחנו רצינו לבחון באיזה מובן משפחה וחברים נותנים משמעות. כשעושים את ה'סילום', מוצאים שעבור אנשים שונים הדרכים הן שונות.

"לדוגמה, אחת השאלות ששאלנו בראיון הייתה 'האם אתה חוגג משהו?' אחד הגברים אמר 'בוודאי, אירועים משפחתיים'. אפשר היה לעצור כאן, אבל שאלנו אותו 'מה בדיוק חוגגים באירוע משפחתי אצלכם? ואילו רגעים בחגיגה הזאת נותנים לך תחושת משמעות?' אחרי הרבה צעדים, גילינו שהאירוע נחווה אצלו כסוג של תחרות, שהוא אוהב לנצח בה.

"עוד שאלה הייתה 'מה כדאי לילד או לנכד או לאיזשהו ילד בחייך לעשות בחייו?'. אישה אחת ענתה 'מה שהוא טוב בו'. שאלנו מדוע, והיא אמרה 'אה, כי אם הוא טוב בזה, יהיה לו קל ונוח'. ומתברר שמה שהיא מעריכה בחיים הוא לא בהכרח מיצוי של איזשהו ייעוד אלא נוחות. זאת לעומת אדם אחר שאמר שילדים צריכים להמשיך ללמוד כל החיים כי זהו מיצוי עצמי. עבורו המשמעות הייתה התפתחות, ולא נוחות.

"אישה שלישית אמרה 'הוא חייב להיות עורך דין, כמוני, כי רק כך אנשים מהמעמד הסוציו־אקונומי שלנו יכולים לשמור על זכויותיהם. אמא שלי הייתה חלשה בזה, ואילו אני נלחמתי עבורי ועבור הבן שלי'. היא בכלל לא יכלה לראות משמעות לפני שמסירים את האיום שיפגעו בך. כעורכת דין, היא דאגה לזכויות של אחרים. היא ראתה משמעות בעולם צודק שבו לכולם יש הזדמנות הוגנת".

מרוחניות לתחושת ייעוד: 26 עולמות של משמעות

איך אפשר להפיק מדד מכל כך הרבה סיפורים אישיים?
"הגענו מתוך הראיונות לאלפי משמעויות, ואז קיבצנו אותם לפי סוגים, בקבוצות מיקוד של מרואיינים ואז בקבוצה שלנו, החוקרים. זה היה תהליך ארוך וחזרתי, שבו התכנסנו לדיון ואז שבנו אל המידע הגולמי ושוב חזרנו לדיון, עד שהתכנסנו ל־26 עולמות משמעות עיקריים - ואת זה הפכנו למדד.

לאחר מכן ניסינו לתקף את המדד בדרכים אחרות. לדוגמה, ביקשנו מאנשים לצלם רגע משמעותי בחייהם, חזרנו לשאלון ובדקנו, האם זה חסר? האם זה נמצא? אחרי ארבעה סוגי תיקוף, החלטנו לקבע את המדד, בידיעה שהוא חזק ועמיד בפני מגוון סוגים של ביקורת".

ליצור מדד חזק שעומד בפני ערעור אחרי תהליך של שנים, זה נתן לך תחושת משמעות?
"כן. מאוד".

את 26 עולמות המשמעות שמצאו שנל והחוקרים שעבדה איתם ניתן לכנס לחמש קבוצות עיקריות. הראשונה היא דת ורוחניות. "לא כל רוחניות היא דתית", מדגישה שנל. "באירופה יש היום הרבה אנשים שאומרים שאין להם דת, אבל הם עדיין מתחברים לאיזושהי מציאות גבוהה יותר. לעומתם, יש אנשים שאין להם את הממד הזה בכלל".

לקבוצה השנייה ניתן לקרוא בהכללה "ג'נרטיביות". היא קשורה לתרומה לחברה, לידע, לטבע וליצירה. "אלה דברים שאמורים להפוך את העולם לטוב יותר, גם עבור אנשי העתיד", אומרת שנל. לכן גם ילודה וטיפוח של ילדים, או פעילות פוליטית, יכולים להיכנס לקבוצה הזאת. "זה בעצם המקור הכי חזק למשמעות", אומרת שנל. "לא העלינו זאת בדעתנו לפני שיצאנו לדרך".

הקבוצה השלישית קשורה ל"עצמי" - התפתחות, הישגים ויכולות, והרביעית היא "סדר, מסורת, פרקטיות ושימור הקיים". ומה כוללת הקבוצה החמישית? זה קצת מורכב: שייכות לקבוצה או לקהילה, אבל במקביל לתחושת נינוחות ביחס לעצמך. כלומר, להתקבל לקהילה בתור מי שאתה. בקבוצה הזאת מוצאים אהבה, משפחה והנאה מאירועים חברתיים.

סוגים שונים של משמעות יכולים להיכנס לכמה קטגוריות. לדוגמה, ילדים יכולים להיות חלק מתרומה לעולם, אך גם משייכות לקהילה. אהבה זוגית יכולה להיות חלק משייכות, אבל גם להיתפס כהישג אישי. "מצאנו לדוגמה שבמדינות דתיות יותר, קהילתיות ורוחניות מופיעות יחד, וישנו קשר גם לרעיונות של מסורת והעברה לדורות הבאים. בקהילות הללו נהוג למצוא - או לפחות לחפש - הכול במקום אחד. בסביבות חילוניות, החיבורים הם אחרים".

המדד של שנל התפרסם ב־2009 ומאז עבר תיקוף כמה פעמים על ידיה, תורגם למגוון רב של שפות ועבר תיקוף גם בהן, עבור תרבויות שונות.

באמצעות המדד שפיתחו, חקרו שנל והקולגות שלה גורמים שונים שמשפיעים על המשמעות. כך, לדוגמה, הם מצאו שחברות עוברות עם השנים שינויים במקורות המשמעות המובילים שלהם. למשל, בחברות קולקטיביסטיות, ערכי ההגשמה העצמית נמצאים בעלייה, ואילו בחברות אינדבידואליסטיות, רבים החלו לשאול את עצמם אם מיקוד יתר בהגשמה עצמית הוביל אותם להרגיש בודדים.

שנל מצאה שהתנדבות נחשבת מקור משמעות חזק מאוד עבור אלה שמצליחים להתמיד בה.

"היא משלבת הגשמה עצמית, תרומה לעולם ולדורות הבאים, ובדרך כלל גם חיבור לקהילה. אם ההתנדבות היא יחד עם אנשים שנותנים לך את תחושת השייכות וקבלת עצמך, ולא עם זרים או סתם מכרים, אז כבר הגענו לכמה מישורים של משמעות, וזה סוג של התנדבות שנותן סיפוק מיידי. גם בהתנדבות עם זרים אפשר למצוא משמעות, אבל שם הסיפוק נראה פחות מיידי.

"מי שמצליח למצוא את כל המישורים הללו בעבודה בתשלום, אלה עובדים מאוד מסופקים, שלא חושבים על החלפת מקום עבודה".

יש לכך גם פנים שליליות, היא אומרת. "כאשר תחושת המשמעות גדולה מדי, אנשים עלולים להיכנס למחויבות שהם לא מרשים לעצמם לסגת ממנה. למשל אנשים שעובדים או מתנדבים עם בעלי חיים נוטים לטבוע בתוך התפקידים הללו עד שהם מאבדים את עצמם. מקומות עבודה נוטים לקחת טרמפ על אנשים כאלה. הם מוצאים עבור מי העבודה היא מקור משמעות חשוב כדי לשלם להם פחות. קוראים לזה Purpose Washing".

כשאדם מבין שעבר מניפולציה כזאת, הוא עלול לפתח ציניות. "וזה בעייתי, כי הוא יאבד מקור משמעות בחיים. מצב זה עלול להיות גרוע ממצב שבו לא היה עוסק מלכתחילה בתחום שנותן לו משמעות".

איפה אתם על הסקאלה של משמעות

אתם לא היחידים שבנו מדד למשמעות בחיים מאז שנות ה־2000.
"נכון. מדד נוסף של מייקל סטיגר, שיצא במקביל אלינו, ניגש לנושא בצורה אחרת. הוא לא שאל על מקורות המשמעות, כמונו, אלא על חוויית המשמעות. הסקאלה שלו מורכבת מחמישה סעיפים המעידים על קיומה של משמעות (Presence of Meaning) - בהם 'אני מבין את משמעות חיי', 'יש לי תחושה חזקה לגבי מה הופך את חיי לבעלי משמעות', וגם 'אין משמעות לחיי' - ומחמישה סעיפים העוסקים בחיפוש משמעות, כמו: 'אני מחפש את המשמעות בחיי'.

"בעיניי זהו מדד יותר צר. הוא מניח שאנשים יודעים להגדיר מה רמת המשמעות שלהם, ושכל סוגי המשמעות שלהם מצטברים יחד לחוויה אחת. אנחנו מניסיוננו הרגשנו שזה יותר מורכב. למשל, אדם שמחפש משמעות באינטנסיביות יכול להיות אדם דיכאוני במשבר, או פשוט אדם מאוד סקרן שרוצה למצות את החיים, ואנחנו לא בטוחים שהסקאלה הזאת מבדילה ביניהם".

מדד נוסף בשם MEMS, של לוגין ג'ורג' וקריסטל פארק מאוניברסיטת קונטיקט, הלך בדרכו של סטיגר אך חילק את המשמעות לשלושה וקטורים: 'האם יש לחיי מטרה או מטרות והאם אני מתקדם לקראתן?', 'האם החיים שלי חשובים?'', ו"האם החיים שלי קוהרנטיים (Makes Sense)".

שנל וצוותה מתייחסים אחרת לחיפוש משמעות ולמציאתה. הם מיפו כמה מצבי משמעות שאדם יכול להיות בהם: יש משמעות, יש משבר משמעות, יש משמעות מסוימת אבל גם תחושת משבר משמעות, אין משמעות אבל גם אין משבר.

"חוקר נוסף, בשם פול וונג מקנדה, יצר גם הוא מדד הבוחן משמעות יחד עם מקורותיה. הוא מיפה את המקורות על ידי שאלות ישירות יותר, לא בשיטת הסולם, ואני דווקא התרשמתי שהחפירה היא משמעותית".

בשנים האחרונות הצטרף גם מדד בשם SMILE, שבונה על המדדים הקיימים כדי לבחון כיצד אנשים מפיקים משמעות מאירועים מסוימים בחייהם (Situational Meaning of Life). המדד פותח בתקופת מגפת הקורונה, והוא הראה שבני אדם מפרשים אירועים דרמטיים, אבל גם אירועים יומיומיים, בהתאם לאופן שבו הם תורמים למשמעות החיים שלהם. החוקרים הראו שהמשמעות המופקת מאותו אירוע יכולה להשתנות לקראת התרחשותו, תוך כדי קיומו, מיד אחריו ושנים אחרי.

איזו משמעות מוצאים טרוריסטים?
"היום הסיפור של מדידת משמעות מאוד תפס וכל העולם עושה את זה. השלב הבא הוא להשתמש במדדים האלה כדי לשאול שאלות גדולות. למשל, ויקטור פרנקל אמר שאפשר למצוא משמעות בכל אירוע בחיים, וקולגות רבים שלי ביקורתיים לגבי ההיגד הזה וטוענים שמדובר באידיאל יותר מאשר במציאות, שבה לפעמים אירועים מסוימים הם חסרי משמעות.

"אפשר לטעון שזה אפילו פטרנליסטי לומר לאנשים שיש להם משמעות בחיים או שאירוע מסוים נותן משמעות כשהם מרגישים שאין זה כך. שאלה גדולה נוספת היא אם משמעות אכן תמיד מובילה לחיים טובים יותר. אני בטוחה שהיטלר מצא המון משמעות במה שהוא עשה, אחרת לא הייתה לו כזאת מוטיבציה לעשות מה שעשה.

"אני חוקרת עכשיו קיצוניות וטרור ואת האופן שבו אנשים מוצאים בכך משמעות. קבוצות טרור מציעות לך חבילת משמעות מוכנה מראש ואומרות - זו הדרך. למצוא משמעות בקבוצת טרור או בכת, זו חוויה אחרת לגמרי מאשר לחפש אותה בחיים רגילים ומיינסטרימיים. בדרך כלל אנחנו רואים שללא תלות במקור שממנו אנשים מקבלים משמעות, חוויית המשמעות עצמה היא מאוד דומה, אבל בדרך כלל אנשים גם לא עוסקים בטרור, ולא בטוח שזה עדיין אותו דבר.

"אנחנו חוקרים כעת את הקבוצות הללו כדי להבין אם כל הגישה שלהם למשמעות היא אחרת, או שזהו אותו חיפוש שאנחנו מכירים, שפשוט מצא פתרון מאוד מושך ברגע מסוים בחיים. התשובות על כך ישפיעו על האופן שבו חברות מנסות למשוך אנשים מהטרור חזרה לחיים רגילים".

משבר משמעות בעולם המערבי

בימים אלה עומלת שנל על פירוק השאלון שלה לאפליקציה, הזמינה כרגע בגרמנית בלבד. המטרה היא לעזור לאנשים למפות את מקורות המשמעות שלהם וכך להדגיש בחייהם את מה שאכן עוזר להם לחוש משמעות.

"יש משבר משמעות חזק בעולם המערבי", היא אומרת. "אנשים שואלים 'מדוע אני חי? מדוע אני עובד? מהם בכלל חיים טובים?' אבל אין להם תמיד את המונחים הנכונים לדבר על כך, ואת זה אנחנו שואפים לשנות".

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

מועדים חדשים בארקיע, והיעדים של אל על: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היום שמשקיעי ה-S&P 500 היו מעדיפים לשכוח

הבורסה בת"א מזנקת ב-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-7%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בחוזים בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

"קונים על עיוור": המומחים שמעריכים - האם העליות בבורסה מוגזמות

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

שדרות / צילום: Shutterstock

האזור שבו כמעט ולא נשמעות אזעקות במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתונים שנאספו מאז פתיחת המערכה, בעוטף עזה נשמר שקט יחסי עם מספר בודד של אזעקות, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית, גלואט, הישראלית מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פתיחה שלילית בוול סטריט; המדדים המובילים נופלים בכ-1%

המניות הביטחוניות בוול סטריט קופצות, מניות הפיננסים והטכנולוגיה סופגות לחצים ● בורסת פרנקפורט מאבדת קרוב ל-3% ● המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט מזנקים במעל 7% ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה הובילו את הירידות באסיה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות