גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו

מחקר שפורסם לאחרונה גילה שתחושת משמעות בחיים תורמת למניעת דמנציה, אבל איך מודדים אותה? פרופ' טטיאנה שנל פיתחה את אחד הכלים המובילים כיום לזיהוי של מה באמת מניע אותנו ● בראיון לגלובס היא מספרת על השאלות שגרמו לנחקרים לבכות וגם על המחקר הנוכחי שלה: האם בקבוצות טרור חוויית המשמעות היא אחרת?

איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock
איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock

לפני כחודש כתבנו על מחקר מפתיע, שמצא כי משמעות בחיים היא בין 17 הגורמים המובילים למניעת דמנציה ומחלות לב. "טוב ויפה", הגיבה לנו קוראת אחת, "אבל איך בכלל מודדים משמעות בחיים?".

חזית המדע | החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם
הנתונים מגלים: כך קפצו רמות החרדה והדיכאון בישראל בעקבות המתקפה באיראן

פרופ' טטיאנה שנל שאלה את עצמה בדיוק את השאלה הזאת לפני כ־20 שנה, ומאז היא מציעה לה תשובות. שנל הובילה קבוצת חוקרים שפיתחה את אחד המדדים המובילים למשמעות בחיים. השאלה הזאת אמנם העסיקה את האנושות מאז ומתמיד, אולם בעשור האחרון ישנה התפוצצות של מדדים חדשים להערכת קיומה של משמעות והאירועים שמשפיעים עליה. בראיון לגלובס, שנל מספקת הצצה לתחום מחקר תוסס וחדש יחסית.

פרופ' טטיאנה שנל / צילום: פרטי

בין משמעות החיים למשמעות בחיים

"תמיד התעניינתי בנושא הזה, גם כילדה. רציתי להבין מה זה אומר לחיות, ומהם החיים הטובים", אומרת שנל ומספרת שכאשר התחילה ממש לחקור זאת, בתחילת שנות ה־2000, אמרו לה "זה נושא מטופש. זה תיאולוגיה ולא מדע. אמרו לי, את תהרסי לעצמך את הקריירה". זו הייתה הגישה בעיקר באירופה, החילונית מאוד אז.

ובאמת, אומרת שנל, המדע הסתבך מאוד עם שאלת המשמעות לאורך זמן. "יש הבדל בין משמעות החיים לבין משמעות בחיים", היא אומרת. "שאלת משמעות החיים היא האם יש סיבה לכך שאנחנו פה. זו שאלה אוניברסלית, מה תפקידו של אדם בעולם. ישנם אנשים שחושבים שיש משמעות לחייהם, אבל מדענים עד היום לא ממש ידעו לומר על זה דבר. זו שאלה השמורה לתיאולוגים ולפילוסופים.

"משמעות בחיים היא עניין אחר. כל אחד מוצא אותה בדרכו שלו. לא רק זאת, אדם יכול להכיר בכך שהוא אינו מוצא משמעות לחיים, כלומר הוא אינו יודע מדוע הוא פה ואינו מרגיש שיש לו משימה מסוימת לבצע, ועדיין יש לו משמעות בחיים, כלומר דברים מסוימים שהוא רוצה לעשות או לחוות או להשקיע בהם את זמנו, והם חשובים לו.

"לעומת זאת, ישנם אנשים שמצאו משמעות לחיים, למשל אם הם דתיים וחושבים שאלוהים הוא הסיבה והתכלית לקיומם, אבל הם בכל זאת מחפשים משמעות בחיים, כלומר הם לא בדיוק בטוחים מה חשוב להם לעשות או לחוות בחיים".

למרות התגובות שקיבלה, שנל לא נכנסה לוואקום כחוקרת בתחום. באותה תקופה כבר היו כלים מסוימים למדידת משמעות בחיים. "המקור שלהם היה בפסיכולוג ויקטור פרנקל. הוא אחד החוקרים הראשונים שהראו עד כמה משמעות בחיים היא חשובה לאיכות החיים, והוא גם הגדיר שכל אדם מבנה לעצמו את המשמעות. על בסיס זה, כבר בשנות ה־60 וה־70 נבנו שאלונים עם שאלות כמו: האם אתה שמח או מדוכא? האם יש לך עניין בחיים? ההנחה הייתה שאם משמעות בחיים תורמת לאיכות החיים, והיא טובה, אז כל מיני שאלות על רגשות חיוביים בשאלון יניבו מדד של משמעות בחיים.

"התוצאה הייתה שאלון קצת רקורסיבי. אם אנחנו רוצים לשאול שאלות כמו האם אנשים עם משמעות בחיים הם יותר שבעי רצון או פחות מדוכאים, לא נוכל לדעת זאת אם השאלון מניח זהות בין הדברים".

בשנות ה־2000, מספרת שנל, החלה התעוררות מכיוון ארה"ב, ויחד עם חוקרים נוספים היא החלה לפתח את המדד שלה. "לא הייתה לנו היפותזה שהתכוונו להוכיח, אלא יצאנו לפגוש כמה שיותר אנשים למפגשי עומק, ומתוך השיחות הללו לחלץ את התשובה, באמצעות מתודולוגיה שאנחנו הראשונים שעשינו בה שימוש בתחום הזה.

"המתודולוגיה נקראת Ladddering (שיטת הסולם), והיא מאפיינת ראיונות עומק שבהם החוקרים מנסים לטפס עם המרואיין מרמות משמעות שהן על פני השטח לרמות משמעות גבוהות יותר. "זו שיטת ראיון מאוד מעניינת ומאוד מעצבנת", אומרת שנל. "לדוגמה, אם אני שואלת את המרואיין 'מיהו אדם טוב' והוא עונה 'מישהו שמתנדב', אני אשאל 'מה זו התנדבות', וחופרת עוד ועוד עד שהוא אומר די, אני לא יכול יותר.

"למרות שזה נורא מעצבן, ותוך כדי הראיון אנחנו מתנצלים כל הזמן, אנשים בסופו של דבר אוהבים את התהליך. הם טוענים שהוא מזכך את המוח, הוא מכריח אותם לחדד עוד ועוד למה הם באמת מתכוונים. היו לנו ראיונות שארכו בין שעתיים לשמונה שעות, ומרבים מהם אנשים יצאו בוכים. הם אמרו שזה היה עבורם כמו טיפול, אף שהזהרנו שזה לא טיפול".

חגיגה משפחתית כסוג של תחרות

את יכולה לתת דוגמאות למשמעויות שגיליתם בשיטה הזאת?
"כן. כאשר שואלים אנשים פשוט 'מה משמעות החיים עבורכם', התשובה הראשונה היא לרוב 'משפחה וחברים'. זה כיוון מעניין, וישנם מדדי משמעות שפותחו אך ורק על בסיס התשובה הזאת. אבל אנחנו רצינו לבחון באיזה מובן משפחה וחברים נותנים משמעות. כשעושים את ה'סילום', מוצאים שעבור אנשים שונים הדרכים הן שונות.

"לדוגמה, אחת השאלות ששאלנו בראיון הייתה 'האם אתה חוגג משהו?' אחד הגברים אמר 'בוודאי, אירועים משפחתיים'. אפשר היה לעצור כאן, אבל שאלנו אותו 'מה בדיוק חוגגים באירוע משפחתי אצלכם? ואילו רגעים בחגיגה הזאת נותנים לך תחושת משמעות?' אחרי הרבה צעדים, גילינו שהאירוע נחווה אצלו כסוג של תחרות, שהוא אוהב לנצח בה.

"עוד שאלה הייתה 'מה כדאי לילד או לנכד או לאיזשהו ילד בחייך לעשות בחייו?'. אישה אחת ענתה 'מה שהוא טוב בו'. שאלנו מדוע, והיא אמרה 'אה, כי אם הוא טוב בזה, יהיה לו קל ונוח'. ומתברר שמה שהיא מעריכה בחיים הוא לא בהכרח מיצוי של איזשהו ייעוד אלא נוחות. זאת לעומת אדם אחר שאמר שילדים צריכים להמשיך ללמוד כל החיים כי זהו מיצוי עצמי. עבורו המשמעות הייתה התפתחות, ולא נוחות.

"אישה שלישית אמרה 'הוא חייב להיות עורך דין, כמוני, כי רק כך אנשים מהמעמד הסוציו־אקונומי שלנו יכולים לשמור על זכויותיהם. אמא שלי הייתה חלשה בזה, ואילו אני נלחמתי עבורי ועבור הבן שלי'. היא בכלל לא יכלה לראות משמעות לפני שמסירים את האיום שיפגעו בך. כעורכת דין, היא דאגה לזכויות של אחרים. היא ראתה משמעות בעולם צודק שבו לכולם יש הזדמנות הוגנת".

מרוחניות לתחושת ייעוד: 26 עולמות של משמעות

איך אפשר להפיק מדד מכל כך הרבה סיפורים אישיים?
"הגענו מתוך הראיונות לאלפי משמעויות, ואז קיבצנו אותם לפי סוגים, בקבוצות מיקוד של מרואיינים ואז בקבוצה שלנו, החוקרים. זה היה תהליך ארוך וחזרתי, שבו התכנסנו לדיון ואז שבנו אל המידע הגולמי ושוב חזרנו לדיון, עד שהתכנסנו ל־26 עולמות משמעות עיקריים - ואת זה הפכנו למדד.

לאחר מכן ניסינו לתקף את המדד בדרכים אחרות. לדוגמה, ביקשנו מאנשים לצלם רגע משמעותי בחייהם, חזרנו לשאלון ובדקנו, האם זה חסר? האם זה נמצא? אחרי ארבעה סוגי תיקוף, החלטנו לקבע את המדד, בידיעה שהוא חזק ועמיד בפני מגוון סוגים של ביקורת".

ליצור מדד חזק שעומד בפני ערעור אחרי תהליך של שנים, זה נתן לך תחושת משמעות?
"כן. מאוד".

את 26 עולמות המשמעות שמצאו שנל והחוקרים שעבדה איתם ניתן לכנס לחמש קבוצות עיקריות. הראשונה היא דת ורוחניות. "לא כל רוחניות היא דתית", מדגישה שנל. "באירופה יש היום הרבה אנשים שאומרים שאין להם דת, אבל הם עדיין מתחברים לאיזושהי מציאות גבוהה יותר. לעומתם, יש אנשים שאין להם את הממד הזה בכלל".

לקבוצה השנייה ניתן לקרוא בהכללה "ג'נרטיביות". היא קשורה לתרומה לחברה, לידע, לטבע וליצירה. "אלה דברים שאמורים להפוך את העולם לטוב יותר, גם עבור אנשי העתיד", אומרת שנל. לכן גם ילודה וטיפוח של ילדים, או פעילות פוליטית, יכולים להיכנס לקבוצה הזאת. "זה בעצם המקור הכי חזק למשמעות", אומרת שנל. "לא העלינו זאת בדעתנו לפני שיצאנו לדרך".

הקבוצה השלישית קשורה ל"עצמי" - התפתחות, הישגים ויכולות, והרביעית היא "סדר, מסורת, פרקטיות ושימור הקיים". ומה כוללת הקבוצה החמישית? זה קצת מורכב: שייכות לקבוצה או לקהילה, אבל במקביל לתחושת נינוחות ביחס לעצמך. כלומר, להתקבל לקהילה בתור מי שאתה. בקבוצה הזאת מוצאים אהבה, משפחה והנאה מאירועים חברתיים.

סוגים שונים של משמעות יכולים להיכנס לכמה קטגוריות. לדוגמה, ילדים יכולים להיות חלק מתרומה לעולם, אך גם משייכות לקהילה. אהבה זוגית יכולה להיות חלק משייכות, אבל גם להיתפס כהישג אישי. "מצאנו לדוגמה שבמדינות דתיות יותר, קהילתיות ורוחניות מופיעות יחד, וישנו קשר גם לרעיונות של מסורת והעברה לדורות הבאים. בקהילות הללו נהוג למצוא - או לפחות לחפש - הכול במקום אחד. בסביבות חילוניות, החיבורים הם אחרים".

המדד של שנל התפרסם ב־2009 ומאז עבר תיקוף כמה פעמים על ידיה, תורגם למגוון רב של שפות ועבר תיקוף גם בהן, עבור תרבויות שונות.

באמצעות המדד שפיתחו, חקרו שנל והקולגות שלה גורמים שונים שמשפיעים על המשמעות. כך, לדוגמה, הם מצאו שחברות עוברות עם השנים שינויים במקורות המשמעות המובילים שלהם. למשל, בחברות קולקטיביסטיות, ערכי ההגשמה העצמית נמצאים בעלייה, ואילו בחברות אינדבידואליסטיות, רבים החלו לשאול את עצמם אם מיקוד יתר בהגשמה עצמית הוביל אותם להרגיש בודדים.

שנל מצאה שהתנדבות נחשבת מקור משמעות חזק מאוד עבור אלה שמצליחים להתמיד בה.

"היא משלבת הגשמה עצמית, תרומה לעולם ולדורות הבאים, ובדרך כלל גם חיבור לקהילה. אם ההתנדבות היא יחד עם אנשים שנותנים לך את תחושת השייכות וקבלת עצמך, ולא עם זרים או סתם מכרים, אז כבר הגענו לכמה מישורים של משמעות, וזה סוג של התנדבות שנותן סיפוק מיידי. גם בהתנדבות עם זרים אפשר למצוא משמעות, אבל שם הסיפוק נראה פחות מיידי.

"מי שמצליח למצוא את כל המישורים הללו בעבודה בתשלום, אלה עובדים מאוד מסופקים, שלא חושבים על החלפת מקום עבודה".

יש לכך גם פנים שליליות, היא אומרת. "כאשר תחושת המשמעות גדולה מדי, אנשים עלולים להיכנס למחויבות שהם לא מרשים לעצמם לסגת ממנה. למשל אנשים שעובדים או מתנדבים עם בעלי חיים נוטים לטבוע בתוך התפקידים הללו עד שהם מאבדים את עצמם. מקומות עבודה נוטים לקחת טרמפ על אנשים כאלה. הם מוצאים עבור מי העבודה היא מקור משמעות חשוב כדי לשלם להם פחות. קוראים לזה Purpose Washing".

כשאדם מבין שעבר מניפולציה כזאת, הוא עלול לפתח ציניות. "וזה בעייתי, כי הוא יאבד מקור משמעות בחיים. מצב זה עלול להיות גרוע ממצב שבו לא היה עוסק מלכתחילה בתחום שנותן לו משמעות".

איפה אתם על הסקאלה של משמעות

אתם לא היחידים שבנו מדד למשמעות בחיים מאז שנות ה־2000.
"נכון. מדד נוסף של מייקל סטיגר, שיצא במקביל אלינו, ניגש לנושא בצורה אחרת. הוא לא שאל על מקורות המשמעות, כמונו, אלא על חוויית המשמעות. הסקאלה שלו מורכבת מחמישה סעיפים המעידים על קיומה של משמעות (Presence of Meaning) - בהם 'אני מבין את משמעות חיי', 'יש לי תחושה חזקה לגבי מה הופך את חיי לבעלי משמעות', וגם 'אין משמעות לחיי' - ומחמישה סעיפים העוסקים בחיפוש משמעות, כמו: 'אני מחפש את המשמעות בחיי'.

"בעיניי זהו מדד יותר צר. הוא מניח שאנשים יודעים להגדיר מה רמת המשמעות שלהם, ושכל סוגי המשמעות שלהם מצטברים יחד לחוויה אחת. אנחנו מניסיוננו הרגשנו שזה יותר מורכב. למשל, אדם שמחפש משמעות באינטנסיביות יכול להיות אדם דיכאוני במשבר, או פשוט אדם מאוד סקרן שרוצה למצות את החיים, ואנחנו לא בטוחים שהסקאלה הזאת מבדילה ביניהם".

מדד נוסף בשם MEMS, של לוגין ג'ורג' וקריסטל פארק מאוניברסיטת קונטיקט, הלך בדרכו של סטיגר אך חילק את המשמעות לשלושה וקטורים: 'האם יש לחיי מטרה או מטרות והאם אני מתקדם לקראתן?', 'האם החיים שלי חשובים?'', ו"האם החיים שלי קוהרנטיים (Makes Sense)".

שנל וצוותה מתייחסים אחרת לחיפוש משמעות ולמציאתה. הם מיפו כמה מצבי משמעות שאדם יכול להיות בהם: יש משמעות, יש משבר משמעות, יש משמעות מסוימת אבל גם תחושת משבר משמעות, אין משמעות אבל גם אין משבר.

"חוקר נוסף, בשם פול וונג מקנדה, יצר גם הוא מדד הבוחן משמעות יחד עם מקורותיה. הוא מיפה את המקורות על ידי שאלות ישירות יותר, לא בשיטת הסולם, ואני דווקא התרשמתי שהחפירה היא משמעותית".

בשנים האחרונות הצטרף גם מדד בשם SMILE, שבונה על המדדים הקיימים כדי לבחון כיצד אנשים מפיקים משמעות מאירועים מסוימים בחייהם (Situational Meaning of Life). המדד פותח בתקופת מגפת הקורונה, והוא הראה שבני אדם מפרשים אירועים דרמטיים, אבל גם אירועים יומיומיים, בהתאם לאופן שבו הם תורמים למשמעות החיים שלהם. החוקרים הראו שהמשמעות המופקת מאותו אירוע יכולה להשתנות לקראת התרחשותו, תוך כדי קיומו, מיד אחריו ושנים אחרי.

איזו משמעות מוצאים טרוריסטים?
"היום הסיפור של מדידת משמעות מאוד תפס וכל העולם עושה את זה. השלב הבא הוא להשתמש במדדים האלה כדי לשאול שאלות גדולות. למשל, ויקטור פרנקל אמר שאפשר למצוא משמעות בכל אירוע בחיים, וקולגות רבים שלי ביקורתיים לגבי ההיגד הזה וטוענים שמדובר באידיאל יותר מאשר במציאות, שבה לפעמים אירועים מסוימים הם חסרי משמעות.

"אפשר לטעון שזה אפילו פטרנליסטי לומר לאנשים שיש להם משמעות בחיים או שאירוע מסוים נותן משמעות כשהם מרגישים שאין זה כך. שאלה גדולה נוספת היא אם משמעות אכן תמיד מובילה לחיים טובים יותר. אני בטוחה שהיטלר מצא המון משמעות במה שהוא עשה, אחרת לא הייתה לו כזאת מוטיבציה לעשות מה שעשה.

"אני חוקרת עכשיו קיצוניות וטרור ואת האופן שבו אנשים מוצאים בכך משמעות. קבוצות טרור מציעות לך חבילת משמעות מוכנה מראש ואומרות - זו הדרך. למצוא משמעות בקבוצת טרור או בכת, זו חוויה אחרת לגמרי מאשר לחפש אותה בחיים רגילים ומיינסטרימיים. בדרך כלל אנחנו רואים שללא תלות במקור שממנו אנשים מקבלים משמעות, חוויית המשמעות עצמה היא מאוד דומה, אבל בדרך כלל אנשים גם לא עוסקים בטרור, ולא בטוח שזה עדיין אותו דבר.

"אנחנו חוקרים כעת את הקבוצות הללו כדי להבין אם כל הגישה שלהם למשמעות היא אחרת, או שזהו אותו חיפוש שאנחנו מכירים, שפשוט מצא פתרון מאוד מושך ברגע מסוים בחיים. התשובות על כך ישפיעו על האופן שבו חברות מנסות למשוך אנשים מהטרור חזרה לחיים רגילים".

משבר משמעות בעולם המערבי

בימים אלה עומלת שנל על פירוק השאלון שלה לאפליקציה, הזמינה כרגע בגרמנית בלבד. המטרה היא לעזור לאנשים למפות את מקורות המשמעות שלהם וכך להדגיש בחייהם את מה שאכן עוזר להם לחוש משמעות.

"יש משבר משמעות חזק בעולם המערבי", היא אומרת. "אנשים שואלים 'מדוע אני חי? מדוע אני עובד? מהם בכלל חיים טובים?' אבל אין להם תמיד את המונחים הנכונים לדבר על כך, ואת זה אנחנו שואפים לשנות".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גיא לרון / צילום: גלובס

המומחה שמסביר: גם זו הסיבה שלוויטקוף וטראמפ היה דחוף לסיים את המלחמה בעזה

שיחה עם ד"ר גיא לרון, חוקר גאו־פוליטיקה מהאוניברסיטה העברית ● על האינטרסים הכלכליים של נשיא ארה"ב ושליחו למזרח התיכון והאופן שבו הם מעצבים את האזור

אילוסטרציה: shutterstock

מכירת הענק של מנכ"ל אנבידיה, השיא של באפט ואילו מניות יזנקו היום בת"א?

בורסת תל אביב תפתח היום את המסחר אחרי שנרשמו שיאים חדשים ועליות חדות במדדים המקומיים ● המשקיעים יעקבו אחר עונת הדוחות של טבע, נובה ואודיוקודס, לצד המתיחות הגיאופוליטית וההשפעות מוול סטריט – שם אמזון זינקה, מטא צנחה והביטקוין איבד גובה ● ומה צפוי במניות הדואליות?

זירת נפילת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

מאות מיליוני שקלים: תרומת הענק לשיקום בית החולים סורוקה

עקב פגיעת הטיל האיראני ביוני האחרון, בית החולים סורוקה בבאר שבע קיבל היום אישור רשמי לתקציב השיקום שלו: 360 מיליון שקל מהמדינה ועוד 100 מיליון דולר כתרומה מהפילנתרופ סילבן אדמס ● התרומה של אדמס היא הגדולה ביותר לבית החולים מאז הקמתו ● מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלומי קודש: "זו תרומה שתשנה את פני המרכז הרפואי"

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

"יש לנו דירות עם 8% תשואה. אז שאנפיק כמו דירה בת"א שמפסידה?"

ב־2019, צחי אבו קיבל לידיו את חברת הנדל"ן המשפחתית ששלטה על מחצית מעתודות הקרקע של אשדוד ● הוא החליט שהוא יוצא מעיר הנמל, רכש נכסים של יצחק תשובה, התחרה עם צחי נחמיאס על קניון בנהריה והפך את העסק לאימפריה של מיליארדים

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

עיריות ת"א וירושלים עותרות לדיון נוסף בפסיקת העליון בנוגע להיטלי השבחה

שתי העיריות אינן משלימות עם פסק הדין שניתן לפני כשבועיים, שעלול לעלות להן בהפסדים של מיליוני שקלים ואף מיליארדים מהיטלי השבחה ● מומחים מעריכים כי סיכויי הבקשות להתקבל אינם גבוהים

מלכוד המנהלים הצעירים בארגונים הוותיקים / צילום: Shutterstock

מנהלים צעירים נוטים למהפכות בארגונים ותיקים. יש לזה מחיר

מנהלים חדשים נוטים לא פעם למחוק את העבר הארגוני, מה שעלול לעלות ביוקר ● אלה הסיבות להתנהלות הבעייתית הזאת, וכך תוכלו לחולל שינוי ששומר על השורשים

הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock

כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים

הבנקים הגדולים בעולם עברו מהתעלמות וחשש מהמטבעות הדיגיטליים היציבים, לאימוץ מסיבי ● במקביל, המטבעות היציבים הופכים לנשק שובר שוויון במאבק על הכסף העולמי ● אילו חברות ייהנו מכך, מי צפויות להיפגע ולהפסיד, ומה ההשלכות על המערכת הפיננסית בישראל?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

דיבידנד העתק שחילקה הפניקס והקפיץ את רשות שוק הון

ברשות מתנגדים להחלטה של חברת הביטוח לחלק לחברת האם הציבורית נכסים בהם החזיקה בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ● ברשות טוענים: ההחלטה יוצרת מצב של ניגוד עניינים, תוך ניסיון לחמוק מפיקוח ● הפניקס: "החלוקה בוצעה ללא דופי, בהתאם להוראות הדין"

שכונת שירת הים, נתניה / הדמיה: 3DVISION

עם נוף לים: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בנתניה?

דירת 5 חדרים בשטח של 136 מ"ר במתחם "שירת הים" בנתניה נמכרה תמורת 8.05 מיליון שקל ● הדירה ממוקמת בחלקה הדרום־מערבי של השכונה, כך שהנוף שנשקף ממנה צפוי להישאר פתוח לים

מהפכת ימי המסחר מתקרבת / צילום: שלומי יוסף

"לא אכפת לי ימי הולדת או ימי נישואים, אף אחד לא יוצא": אחד השינויים הגדולים בשוק ההון מגיע

בעוד חודשיים בדיוק תעבור הבורסה בתל אביב שינוי היסטורי: שבוע המסחר יתחיל ביום שני ויימשך עד יום שישי ● אבל שבועות ספורים לפני המהלך, בבתי ההשקעות בבנקים ובקרב הגופים המוסדיים משדרים מסרים סותרים ● בעוד שחלק כבר הודיעו לעובדים על עצירת חופשות והחלו להיערך במרץ, אחרים צופים יום מסחר מנומנם ביום שישי ומחכים לראות את הנולד ● גלובס שוחח עם האנשים שיובילו את מהפכת ימי המסחר בת"א

ניו דלהי / צילום: Shutterstock

המסלול למזרח יתקצר? הקו הישיר להודו תלוי באור ירוק מהמדינה הזאת

ארקיע הודיעה כי היא מקיימת מגעים לחידוש הקו הישיר בין ישראל להודו, שנסגר במהלך הקורונה ● הסיבה: הפסקת האש החזירה לשולחן את האפשרות לטוס מעל עומאן – התפתחות שעשויה לקצר את המסלול למזרח ולהפוך את הקו לרווחי עבור החברות הישראליות, במיוחד כל עוד אייר אינדיה נעדרת מנתב"ג

אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

"נפלו עליי השמיים": לקוחות אוטומקס, שנשארו בלי רכב ובלי כסף, מדברים

החקירה של רשות ניירות ערך, המלאי שנעלם, הלקוחות שאיבדו הון והבנקים שתובעים מיליונים ● חברת אוטומקס נחשבה למובילה בשוק יבוא הרכב המקביל בישראל, אלא שרצף של הסתבכויות וחובות גנז את החלום ● גלובס צלל אל מאחורי הקלעים של הפרשה שמסעירה את שוק הרכב

צילום: Shutterstock

במקום פנסיה – עזרה מהילדים: כך מתקיימים הקשישים בישראל

לפי הלמ"ס, כשליש מהקשישים בישראל נשענים על תמיכה כלכלית מבני משפחה ● בחברה הערבית המצב חמור יותר: רק רבע מהקשישים מסתמכים על החיסכון הפנסיוני כמקור הכנסה, ו־65% מסתייעים במשפחה ● הפערים גדולים גם בין אקדמאים לשאר האוכלוסייה

מכשיר האולטרסאונד הביתי של פלסאנמור / צילום: מצגת החברה

פלסאנמור נוסקת בעקבות קבלת אישור ה-FDA לאולטרסאונד הביתי

החברה, המפתחת מכשירי אולטרסאונד לשימוש ביתי ע"י נשים בהריון, הודיעה על קבלת אישור מה-FDA לשווק את מוצריה בארה"ב ● כעת היא נערכת לשווק את המוצר שלה עצמאית, אם כי אינה פוסלת הסכם עם מפיצים ● מנכ"ל פלסאנמור, ד"ר אלעזר זוננשיין: "אנחנו עצמאיים לחלוטין בתהליך היצור שלנו ומוכנים לשוק האמריקאי"

שמוליק ארבל / צילום: ליאור מזרחי

במקום יו"ר בנק ירושלים: שמוליק ארבל ימונה למשנה למנכ"ל בנק הפועלים

ארבל, שכיהן כראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, יחליף בתפקיד את איתמר פורמן שפורש לטובת מינויו למנכ"ל ישראכרט ● בנק הפועלים: "ניסיונו של ארבל, בשילוב היכרותו עם המערכת הבנקאית והלקוחות העסקיים, צפויים להביא ערך לבנק"

דרמה בשישים שניות: הישראלים שמביאים את הטרנד הסיני למערב

הן קצרצרות, ורטיקליות ומסתיימות בקליף האנגר: המיקרו־סדרות שכבשו את סין בקורונה תופסות תאוצה ומגלגלות מאות מיליוני דולרים בעולם - בעיקר בארה"ב ● כעת, יזמי גיימינג ומפיקי על ישראלים מסתערים על השוק שנשלט עד כה ע"י חברות סיניות, כשהם חמושים במודל תשלום חכם מעולם משחקי המובייל, שממיר סקרנות בהכנסה ● האם זהו טרנד חולף, או תחילתו של עידן חדש ורווחי במיוחד בבידור?

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט בביקורת על הבורר אורנשטיין: "בהתנהלותו נפלו פגמים"

בית המשפט המחוזי קבע כי הפסק, שפרסם השופט בדימוס איתן אורנשטיין באפריל 2024, לא יקבל כרגע תוקף של פסק דין, אך גם לא יבוטל ויחזור לאורנשטיין ● השופטת דחתה את טענת גרטלר כי אורנשטיין היה בניגוד עניינים אך מתחה ביקורת על השופט לשעבר לגבי פגיעה בזכות הטיעון של הצדדים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

יו"ר אל על הופך גם לבעל מניות משמעותי בחברה. כמה הוא יחזיק?

עמיקם בן צבי יקבל 15% ממניות כנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג באל על ● עפ"י הדיווח של החברה לבורסה, ההסכם עם הבעלים, קני ואלי רוזנברג, נחתם בשבוע שעבר וצפוי לצאת לפועל לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים

"סימסה שהיא אבלה": למה נדחתה בקשת אישה לרשת את בן זוגה?

בית המשפט דחה בקשת אישה להכיר בה כידועה בציבור לצורכי ירושה, וקבע כי לא התקיימו חיים משותפים בפועל ● הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבני ברק חויבה לפצות זוג תושבים על רשלנות באכיפת החוק כלפי עסק רועש שפעל בסמוך לביתם ● ושיפוץ גג בניין הסתיים בהחזר כספי, לאחר שהתברר שהוא שייך רק לבעלים אחד ● 3 פסקי דין בשבוע

קובי מימון / צילום: עפרה רון מזור

המשקיע שקנה בית בפאפוס בגלל אשתו

כשקובי מימון נסע עם אשתו לטיול חורפי בקפריסין, הוא לא תכנן לרכוש נכס במדינה ● "נשבינו בקסם של המקום. אשתי הודיעה לי שאנחנו קונים בית בקפריסין, אז התחלתי לבדוק את העניין הכלכלי"