גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו

מחקר שפורסם לאחרונה גילה שתחושת משמעות בחיים תורמת למניעת דמנציה, אבל איך מודדים אותה? פרופ' טטיאנה שנל פיתחה את אחד הכלים המובילים כיום לזיהוי של מה באמת מניע אותנו ● בראיון לגלובס היא מספרת על השאלות שגרמו לנחקרים לבכות וגם על המחקר הנוכחי שלה: האם בקבוצות טרור חוויית המשמעות היא אחרת?

איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock
איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock

לפני כחודש כתבנו על מחקר מפתיע, שמצא כי משמעות בחיים היא בין 17 הגורמים המובילים למניעת דמנציה ומחלות לב. "טוב ויפה", הגיבה לנו קוראת אחת, "אבל איך בכלל מודדים משמעות בחיים?".

חזית המדע | החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם
הנתונים מגלים: כך קפצו רמות החרדה והדיכאון בישראל בעקבות המתקפה באיראן

פרופ' טטיאנה שנל שאלה את עצמה בדיוק את השאלה הזאת לפני כ־20 שנה, ומאז היא מציעה לה תשובות. שנל הובילה קבוצת חוקרים שפיתחה את אחד המדדים המובילים למשמעות בחיים. השאלה הזאת אמנם העסיקה את האנושות מאז ומתמיד, אולם בעשור האחרון ישנה התפוצצות של מדדים חדשים להערכת קיומה של משמעות והאירועים שמשפיעים עליה. בראיון לגלובס, שנל מספקת הצצה לתחום מחקר תוסס וחדש יחסית.

פרופ' טטיאנה שנל / צילום: פרטי

בין משמעות החיים למשמעות בחיים

"תמיד התעניינתי בנושא הזה, גם כילדה. רציתי להבין מה זה אומר לחיות, ומהם החיים הטובים", אומרת שנל ומספרת שכאשר התחילה ממש לחקור זאת, בתחילת שנות ה־2000, אמרו לה "זה נושא מטופש. זה תיאולוגיה ולא מדע. אמרו לי, את תהרסי לעצמך את הקריירה". זו הייתה הגישה בעיקר באירופה, החילונית מאוד אז.

ובאמת, אומרת שנל, המדע הסתבך מאוד עם שאלת המשמעות לאורך זמן. "יש הבדל בין משמעות החיים לבין משמעות בחיים", היא אומרת. "שאלת משמעות החיים היא האם יש סיבה לכך שאנחנו פה. זו שאלה אוניברסלית, מה תפקידו של אדם בעולם. ישנם אנשים שחושבים שיש משמעות לחייהם, אבל מדענים עד היום לא ממש ידעו לומר על זה דבר. זו שאלה השמורה לתיאולוגים ולפילוסופים.

"משמעות בחיים היא עניין אחר. כל אחד מוצא אותה בדרכו שלו. לא רק זאת, אדם יכול להכיר בכך שהוא אינו מוצא משמעות לחיים, כלומר הוא אינו יודע מדוע הוא פה ואינו מרגיש שיש לו משימה מסוימת לבצע, ועדיין יש לו משמעות בחיים, כלומר דברים מסוימים שהוא רוצה לעשות או לחוות או להשקיע בהם את זמנו, והם חשובים לו.

"לעומת זאת, ישנם אנשים שמצאו משמעות לחיים, למשל אם הם דתיים וחושבים שאלוהים הוא הסיבה והתכלית לקיומם, אבל הם בכל זאת מחפשים משמעות בחיים, כלומר הם לא בדיוק בטוחים מה חשוב להם לעשות או לחוות בחיים".

למרות התגובות שקיבלה, שנל לא נכנסה לוואקום כחוקרת בתחום. באותה תקופה כבר היו כלים מסוימים למדידת משמעות בחיים. "המקור שלהם היה בפסיכולוג ויקטור פרנקל. הוא אחד החוקרים הראשונים שהראו עד כמה משמעות בחיים היא חשובה לאיכות החיים, והוא גם הגדיר שכל אדם מבנה לעצמו את המשמעות. על בסיס זה, כבר בשנות ה־60 וה־70 נבנו שאלונים עם שאלות כמו: האם אתה שמח או מדוכא? האם יש לך עניין בחיים? ההנחה הייתה שאם משמעות בחיים תורמת לאיכות החיים, והיא טובה, אז כל מיני שאלות על רגשות חיוביים בשאלון יניבו מדד של משמעות בחיים.

"התוצאה הייתה שאלון קצת רקורסיבי. אם אנחנו רוצים לשאול שאלות כמו האם אנשים עם משמעות בחיים הם יותר שבעי רצון או פחות מדוכאים, לא נוכל לדעת זאת אם השאלון מניח זהות בין הדברים".

בשנות ה־2000, מספרת שנל, החלה התעוררות מכיוון ארה"ב, ויחד עם חוקרים נוספים היא החלה לפתח את המדד שלה. "לא הייתה לנו היפותזה שהתכוונו להוכיח, אלא יצאנו לפגוש כמה שיותר אנשים למפגשי עומק, ומתוך השיחות הללו לחלץ את התשובה, באמצעות מתודולוגיה שאנחנו הראשונים שעשינו בה שימוש בתחום הזה.

"המתודולוגיה נקראת Ladddering (שיטת הסולם), והיא מאפיינת ראיונות עומק שבהם החוקרים מנסים לטפס עם המרואיין מרמות משמעות שהן על פני השטח לרמות משמעות גבוהות יותר. "זו שיטת ראיון מאוד מעניינת ומאוד מעצבנת", אומרת שנל. "לדוגמה, אם אני שואלת את המרואיין 'מיהו אדם טוב' והוא עונה 'מישהו שמתנדב', אני אשאל 'מה זו התנדבות', וחופרת עוד ועוד עד שהוא אומר די, אני לא יכול יותר.

"למרות שזה נורא מעצבן, ותוך כדי הראיון אנחנו מתנצלים כל הזמן, אנשים בסופו של דבר אוהבים את התהליך. הם טוענים שהוא מזכך את המוח, הוא מכריח אותם לחדד עוד ועוד למה הם באמת מתכוונים. היו לנו ראיונות שארכו בין שעתיים לשמונה שעות, ומרבים מהם אנשים יצאו בוכים. הם אמרו שזה היה עבורם כמו טיפול, אף שהזהרנו שזה לא טיפול".

חגיגה משפחתית כסוג של תחרות

את יכולה לתת דוגמאות למשמעויות שגיליתם בשיטה הזאת?
"כן. כאשר שואלים אנשים פשוט 'מה משמעות החיים עבורכם', התשובה הראשונה היא לרוב 'משפחה וחברים'. זה כיוון מעניין, וישנם מדדי משמעות שפותחו אך ורק על בסיס התשובה הזאת. אבל אנחנו רצינו לבחון באיזה מובן משפחה וחברים נותנים משמעות. כשעושים את ה'סילום', מוצאים שעבור אנשים שונים הדרכים הן שונות.

"לדוגמה, אחת השאלות ששאלנו בראיון הייתה 'האם אתה חוגג משהו?' אחד הגברים אמר 'בוודאי, אירועים משפחתיים'. אפשר היה לעצור כאן, אבל שאלנו אותו 'מה בדיוק חוגגים באירוע משפחתי אצלכם? ואילו רגעים בחגיגה הזאת נותנים לך תחושת משמעות?' אחרי הרבה צעדים, גילינו שהאירוע נחווה אצלו כסוג של תחרות, שהוא אוהב לנצח בה.

"עוד שאלה הייתה 'מה כדאי לילד או לנכד או לאיזשהו ילד בחייך לעשות בחייו?'. אישה אחת ענתה 'מה שהוא טוב בו'. שאלנו מדוע, והיא אמרה 'אה, כי אם הוא טוב בזה, יהיה לו קל ונוח'. ומתברר שמה שהיא מעריכה בחיים הוא לא בהכרח מיצוי של איזשהו ייעוד אלא נוחות. זאת לעומת אדם אחר שאמר שילדים צריכים להמשיך ללמוד כל החיים כי זהו מיצוי עצמי. עבורו המשמעות הייתה התפתחות, ולא נוחות.

"אישה שלישית אמרה 'הוא חייב להיות עורך דין, כמוני, כי רק כך אנשים מהמעמד הסוציו־אקונומי שלנו יכולים לשמור על זכויותיהם. אמא שלי הייתה חלשה בזה, ואילו אני נלחמתי עבורי ועבור הבן שלי'. היא בכלל לא יכלה לראות משמעות לפני שמסירים את האיום שיפגעו בך. כעורכת דין, היא דאגה לזכויות של אחרים. היא ראתה משמעות בעולם צודק שבו לכולם יש הזדמנות הוגנת".

מרוחניות לתחושת ייעוד: 26 עולמות של משמעות

איך אפשר להפיק מדד מכל כך הרבה סיפורים אישיים?
"הגענו מתוך הראיונות לאלפי משמעויות, ואז קיבצנו אותם לפי סוגים, בקבוצות מיקוד של מרואיינים ואז בקבוצה שלנו, החוקרים. זה היה תהליך ארוך וחזרתי, שבו התכנסנו לדיון ואז שבנו אל המידע הגולמי ושוב חזרנו לדיון, עד שהתכנסנו ל־26 עולמות משמעות עיקריים - ואת זה הפכנו למדד.

לאחר מכן ניסינו לתקף את המדד בדרכים אחרות. לדוגמה, ביקשנו מאנשים לצלם רגע משמעותי בחייהם, חזרנו לשאלון ובדקנו, האם זה חסר? האם זה נמצא? אחרי ארבעה סוגי תיקוף, החלטנו לקבע את המדד, בידיעה שהוא חזק ועמיד בפני מגוון סוגים של ביקורת".

ליצור מדד חזק שעומד בפני ערעור אחרי תהליך של שנים, זה נתן לך תחושת משמעות?
"כן. מאוד".

את 26 עולמות המשמעות שמצאו שנל והחוקרים שעבדה איתם ניתן לכנס לחמש קבוצות עיקריות. הראשונה היא דת ורוחניות. "לא כל רוחניות היא דתית", מדגישה שנל. "באירופה יש היום הרבה אנשים שאומרים שאין להם דת, אבל הם עדיין מתחברים לאיזושהי מציאות גבוהה יותר. לעומתם, יש אנשים שאין להם את הממד הזה בכלל".

לקבוצה השנייה ניתן לקרוא בהכללה "ג'נרטיביות". היא קשורה לתרומה לחברה, לידע, לטבע וליצירה. "אלה דברים שאמורים להפוך את העולם לטוב יותר, גם עבור אנשי העתיד", אומרת שנל. לכן גם ילודה וטיפוח של ילדים, או פעילות פוליטית, יכולים להיכנס לקבוצה הזאת. "זה בעצם המקור הכי חזק למשמעות", אומרת שנל. "לא העלינו זאת בדעתנו לפני שיצאנו לדרך".

הקבוצה השלישית קשורה ל"עצמי" - התפתחות, הישגים ויכולות, והרביעית היא "סדר, מסורת, פרקטיות ושימור הקיים". ומה כוללת הקבוצה החמישית? זה קצת מורכב: שייכות לקבוצה או לקהילה, אבל במקביל לתחושת נינוחות ביחס לעצמך. כלומר, להתקבל לקהילה בתור מי שאתה. בקבוצה הזאת מוצאים אהבה, משפחה והנאה מאירועים חברתיים.

סוגים שונים של משמעות יכולים להיכנס לכמה קטגוריות. לדוגמה, ילדים יכולים להיות חלק מתרומה לעולם, אך גם משייכות לקהילה. אהבה זוגית יכולה להיות חלק משייכות, אבל גם להיתפס כהישג אישי. "מצאנו לדוגמה שבמדינות דתיות יותר, קהילתיות ורוחניות מופיעות יחד, וישנו קשר גם לרעיונות של מסורת והעברה לדורות הבאים. בקהילות הללו נהוג למצוא - או לפחות לחפש - הכול במקום אחד. בסביבות חילוניות, החיבורים הם אחרים".

המדד של שנל התפרסם ב־2009 ומאז עבר תיקוף כמה פעמים על ידיה, תורגם למגוון רב של שפות ועבר תיקוף גם בהן, עבור תרבויות שונות.

באמצעות המדד שפיתחו, חקרו שנל והקולגות שלה גורמים שונים שמשפיעים על המשמעות. כך, לדוגמה, הם מצאו שחברות עוברות עם השנים שינויים במקורות המשמעות המובילים שלהם. למשל, בחברות קולקטיביסטיות, ערכי ההגשמה העצמית נמצאים בעלייה, ואילו בחברות אינדבידואליסטיות, רבים החלו לשאול את עצמם אם מיקוד יתר בהגשמה עצמית הוביל אותם להרגיש בודדים.

שנל מצאה שהתנדבות נחשבת מקור משמעות חזק מאוד עבור אלה שמצליחים להתמיד בה.

"היא משלבת הגשמה עצמית, תרומה לעולם ולדורות הבאים, ובדרך כלל גם חיבור לקהילה. אם ההתנדבות היא יחד עם אנשים שנותנים לך את תחושת השייכות וקבלת עצמך, ולא עם זרים או סתם מכרים, אז כבר הגענו לכמה מישורים של משמעות, וזה סוג של התנדבות שנותן סיפוק מיידי. גם בהתנדבות עם זרים אפשר למצוא משמעות, אבל שם הסיפוק נראה פחות מיידי.

"מי שמצליח למצוא את כל המישורים הללו בעבודה בתשלום, אלה עובדים מאוד מסופקים, שלא חושבים על החלפת מקום עבודה".

יש לכך גם פנים שליליות, היא אומרת. "כאשר תחושת המשמעות גדולה מדי, אנשים עלולים להיכנס למחויבות שהם לא מרשים לעצמם לסגת ממנה. למשל אנשים שעובדים או מתנדבים עם בעלי חיים נוטים לטבוע בתוך התפקידים הללו עד שהם מאבדים את עצמם. מקומות עבודה נוטים לקחת טרמפ על אנשים כאלה. הם מוצאים עבור מי העבודה היא מקור משמעות חשוב כדי לשלם להם פחות. קוראים לזה Purpose Washing".

כשאדם מבין שעבר מניפולציה כזאת, הוא עלול לפתח ציניות. "וזה בעייתי, כי הוא יאבד מקור משמעות בחיים. מצב זה עלול להיות גרוע ממצב שבו לא היה עוסק מלכתחילה בתחום שנותן לו משמעות".

איפה אתם על הסקאלה של משמעות

אתם לא היחידים שבנו מדד למשמעות בחיים מאז שנות ה־2000.
"נכון. מדד נוסף של מייקל סטיגר, שיצא במקביל אלינו, ניגש לנושא בצורה אחרת. הוא לא שאל על מקורות המשמעות, כמונו, אלא על חוויית המשמעות. הסקאלה שלו מורכבת מחמישה סעיפים המעידים על קיומה של משמעות (Presence of Meaning) - בהם 'אני מבין את משמעות חיי', 'יש לי תחושה חזקה לגבי מה הופך את חיי לבעלי משמעות', וגם 'אין משמעות לחיי' - ומחמישה סעיפים העוסקים בחיפוש משמעות, כמו: 'אני מחפש את המשמעות בחיי'.

"בעיניי זהו מדד יותר צר. הוא מניח שאנשים יודעים להגדיר מה רמת המשמעות שלהם, ושכל סוגי המשמעות שלהם מצטברים יחד לחוויה אחת. אנחנו מניסיוננו הרגשנו שזה יותר מורכב. למשל, אדם שמחפש משמעות באינטנסיביות יכול להיות אדם דיכאוני במשבר, או פשוט אדם מאוד סקרן שרוצה למצות את החיים, ואנחנו לא בטוחים שהסקאלה הזאת מבדילה ביניהם".

מדד נוסף בשם MEMS, של לוגין ג'ורג' וקריסטל פארק מאוניברסיטת קונטיקט, הלך בדרכו של סטיגר אך חילק את המשמעות לשלושה וקטורים: 'האם יש לחיי מטרה או מטרות והאם אני מתקדם לקראתן?', 'האם החיים שלי חשובים?'', ו"האם החיים שלי קוהרנטיים (Makes Sense)".

שנל וצוותה מתייחסים אחרת לחיפוש משמעות ולמציאתה. הם מיפו כמה מצבי משמעות שאדם יכול להיות בהם: יש משמעות, יש משבר משמעות, יש משמעות מסוימת אבל גם תחושת משבר משמעות, אין משמעות אבל גם אין משבר.

"חוקר נוסף, בשם פול וונג מקנדה, יצר גם הוא מדד הבוחן משמעות יחד עם מקורותיה. הוא מיפה את המקורות על ידי שאלות ישירות יותר, לא בשיטת הסולם, ואני דווקא התרשמתי שהחפירה היא משמעותית".

בשנים האחרונות הצטרף גם מדד בשם SMILE, שבונה על המדדים הקיימים כדי לבחון כיצד אנשים מפיקים משמעות מאירועים מסוימים בחייהם (Situational Meaning of Life). המדד פותח בתקופת מגפת הקורונה, והוא הראה שבני אדם מפרשים אירועים דרמטיים, אבל גם אירועים יומיומיים, בהתאם לאופן שבו הם תורמים למשמעות החיים שלהם. החוקרים הראו שהמשמעות המופקת מאותו אירוע יכולה להשתנות לקראת התרחשותו, תוך כדי קיומו, מיד אחריו ושנים אחרי.

איזו משמעות מוצאים טרוריסטים?
"היום הסיפור של מדידת משמעות מאוד תפס וכל העולם עושה את זה. השלב הבא הוא להשתמש במדדים האלה כדי לשאול שאלות גדולות. למשל, ויקטור פרנקל אמר שאפשר למצוא משמעות בכל אירוע בחיים, וקולגות רבים שלי ביקורתיים לגבי ההיגד הזה וטוענים שמדובר באידיאל יותר מאשר במציאות, שבה לפעמים אירועים מסוימים הם חסרי משמעות.

"אפשר לטעון שזה אפילו פטרנליסטי לומר לאנשים שיש להם משמעות בחיים או שאירוע מסוים נותן משמעות כשהם מרגישים שאין זה כך. שאלה גדולה נוספת היא אם משמעות אכן תמיד מובילה לחיים טובים יותר. אני בטוחה שהיטלר מצא המון משמעות במה שהוא עשה, אחרת לא הייתה לו כזאת מוטיבציה לעשות מה שעשה.

"אני חוקרת עכשיו קיצוניות וטרור ואת האופן שבו אנשים מוצאים בכך משמעות. קבוצות טרור מציעות לך חבילת משמעות מוכנה מראש ואומרות - זו הדרך. למצוא משמעות בקבוצת טרור או בכת, זו חוויה אחרת לגמרי מאשר לחפש אותה בחיים רגילים ומיינסטרימיים. בדרך כלל אנחנו רואים שללא תלות במקור שממנו אנשים מקבלים משמעות, חוויית המשמעות עצמה היא מאוד דומה, אבל בדרך כלל אנשים גם לא עוסקים בטרור, ולא בטוח שזה עדיין אותו דבר.

"אנחנו חוקרים כעת את הקבוצות הללו כדי להבין אם כל הגישה שלהם למשמעות היא אחרת, או שזהו אותו חיפוש שאנחנו מכירים, שפשוט מצא פתרון מאוד מושך ברגע מסוים בחיים. התשובות על כך ישפיעו על האופן שבו חברות מנסות למשוך אנשים מהטרור חזרה לחיים רגילים".

משבר משמעות בעולם המערבי

בימים אלה עומלת שנל על פירוק השאלון שלה לאפליקציה, הזמינה כרגע בגרמנית בלבד. המטרה היא לעזור לאנשים למפות את מקורות המשמעות שלהם וכך להדגיש בחייהם את מה שאכן עוזר להם לחוש משמעות.

"יש משבר משמעות חזק בעולם המערבי", היא אומרת. "אנשים שואלים 'מדוע אני חי? מדוע אני עובד? מהם בכלל חיים טובים?' אבל אין להם תמיד את המונחים הנכונים לדבר על כך, ואת זה אנחנו שואפים לשנות".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין