צילום לווין של מתקן העשרת האורניום בפורדו לפני התקיפה האמריקאית / צילום: ap, Maxar Technologies
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוכיח עצמו היום (א'), שוב, כאחד מידידיה הטובים ביותר של מדינת ישראל אי פעם, עם החלטתו להטיל לא פחות מ־12 פצצות GBU -57 על מתקן העשרת האורניום בפורדוושיגור ו־30 טילי טומהוק על תשתיות הגרעין בנתנז ובאספהאן.
● פרשנות | ארה"ב הוכיחה שהיא עדיין מעצמת־העל. איך המלחמה תיגמר?
● גינויים וקריאה לדיאלוג דיפלומטי: התגובות בעולם למתקפה האמריקאית
לרוב, אי אפשר להגיד כי תקיפה אמריקאית היא חסרת תקדים, ואכן ההחלטה להוציא את מפציצי B-2 ממיזורי ישירות לאיראן היא לא יחידה מסוגה. קדמו לה משימות הפצצה קודמות שכאלו באפגניסטן ובלוב כשהפעם מניע עיקרי היה חוסר הרצון להנחית אותם ראשית בדייגו גרסיה, טריטוריה בריטית, ולסבך את קיר סטארמר באירוע. אולם, בכל זאת, היה היבט חסר תקדים מהותי בתקיפה האמריקאית: מעולם לא השתמשו ב־GBU-57, אם כל הפצצות, בשימוש מבצעי.
הקרנת העוצמה הזו מרשימה בכל קנה מידה, ועבורה נדרש נשיא ארה"ב לשלם מחיר פוליטי מהבית. סיעת MAGA מתוך המפלגה הרפובליקאית התנגדה לחלוטין למעורבות צבאית באיראן. במקביל, המנהיג היהודי של המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר כבר מתח ביקורת על טראמפ כי לא הביא את התקיפה לאישור הקונגרס. אבל, נשיא ארה"ב לא היסס. ניתן לומר בסבירות גבוהה מאוד כי אם הוא היה מפסיד בבחירות לקמלה האריס, ישראל יכולה הייתה רק לדמיין תקיפה שכזו.
תוכנית הגרעין האיראנית ספגה מכה אנושה
טראמפ לא היסס, משום שטראמפ אוהב מנצחים - ואוהב לנצח בעצמו. על כן, ההישגים הצבאיים הישראליים במשך כשבוע של מבצע עם כלביא קסמו לו. הוא הבין כי ישראל שולטת במרחב האווירי של איראן, הנחיתה על משטר האייתוללות מכות אנושות - והוא יכול להגיע לתת את ה"גראנד פינאלה". בדרך לשם, הוא השתמש בשיטות אופייניות לו, שהביא מעולם העסקים להטעיות במשא ומתן. בד־בבד עם התקיפות הישראליות, וושינגטון דאגה לשדר מסרים סותרים ושגויים, כולל הטעיות כי מפציצי B-2 שהמריאו אתמול ממיזורי יועדו לגואם. מפציצים שכאלו לא צריכים ליווי של מתדלקים בהיקף כזה עמם לטווח הטיסה הזה, וגם אין צורך לתגבור כוחות ואמצעים אמריקאים במזרח התיכון כפי שראינו בימים האחרונים.
התוצאות בשטח הן שתוכנית הגרעין האיראנית לכל הפחות ספגה מכה אנושה שהחזירה אותה יותר מעשור אחורה, או שחטפה נוק־אאוט. אחרת, לא היינו רואים חיבור במסרים שיוצאים מהרפובליקה האסלאמית של המנהיג העליון עלי חמינאי, שמאיים כי יפגעו ביעדים אמריקאים בתגובה, טענות של התקשורת האיראנית על פגיעה "זניחה", תגובה רפה של שר החוץ עבאס אראקצ'י כי "איראן שומרת לעצמה את כל האפשרויות", וכל זאת - כשמשטר האייתוללות לא מספק ולו הוכחה אחת למה מצב מתקני הגרעין.
עבור האיראנים, מבצע עם כלביא, בין אם במעורבות ישראלית בלבד ובין אם בעצם ההצטרפות האמריקאית,, הוא אסון לאומי חמור. כפי שבישראל נדרשו ונדרשים בכירים לתת את הדעת על כישלונותיהם בדרג המדיני והצבאי, זה גם מה שיצפה במהרה לאיראן.
חיזבאללה יצטרפו למערכה?
מכאן, הפנים קדימה - ברמה האזורית והישראלית כאחד. מצפים למדינה ימים לא פשוטים עם שיגורים לא מעטים, אבל ישראל לא צפויה להיות היעד היחיד של האמצעים הצבאיים האיראניים ככלל והטילים בפרט. המטח הבוקר נבע, בראש ובראשונה, מכך שהטילים האיראניים מוצבים במערב המדינה, ואלו שמוכוונים - מופנים לכיוון ישראל. כעת, עבור הישרדות משטר האייתוללות ושידור חוסן כלפי פנים, הרפובליקה האסלאמית צפויה להפנות כוחות ואמצעים לטובת יעדים אמריקאים.
זה עשוי להביא לסיטואציה שבה נראה חלוקת משימות בין איראן לבין ציר ההתנגדות: חיזבאללה יופנה לטובת ישראל, איראן תפנה ליעדים אמריקאים במפרץ הפרסי משום שיש לה אמצעים קצרי־טווח שרלוונטים לכך ולא יעילים מול ישראל, המיליציות בעיראק יצטרפו לתקיפת יעדים אמריקאים במדינתם, והמורדים החות'ים ישובו לתקוף את ישראל ומטרות של ארה"ב במרחב גם יחד.
זוהי לא סיטואציה נוחה לישראל, ולכן ניכרו בימים האחרונים מתקפות ישראליות רבות נגד חיזבאללה בלבנון - במטרה לשלוח מסר. הרמת ראש חוזרת של שליחיה של איראן בלבנון צפויה להפוך את הפלתם לקרשים, לכדי השמדה סופית שלהם. בסיכומו של דבר, רבים סימני השאלה באזורנו על סימני הקריאה, אבל דבר אחד ברור: המזרח התיכון כפי שהכרנו אותו עד 21 ביוני 2025, הוא לא זה שיישאר לטווח הארוך. ייתכן שאף לא זה שיישאר לטווח הקרוב.