מאז פתיחת מבצע "עם כלביא", למעלה מ־100 אלף ישראלים מצאו את עצמם תקועים בחו"ל. תחילה עקב סגירת המרחב האווירי, ועם פתיחתו היקף הטיסות נותר מצומצם, והנוסעים מתקשים לחזור. המשמעות אינה אי־נוחות זמנית, הכוללת גם הוצאות על לינה, מזון, הסעות ושירותי סלולר, כשחוסר ודאות מרחף מעל קבלת החזרים.
● איך יוצאים ונכנסים לישראל? כל מה שכדאי לדעת
● בלעדי | מסתמן: ישראלים יוכלו לצאת לחו"ל - בתנאי אחד
מה אומר החוק, וכיצד הוא תוקן?
חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי") נחקק ב־2012 כדי להבטיח זכויות בסיסיות לנוסעים בטיסות מישראל ואליה, במקרה של ביטול טיסה, עיכוב או סירוב להעלות נוסע למטוס. החוק מחייב את חברות התעופה לספק שירותי סיוע ופיצוי כספי, בהתאם לנסיבות.
בשגרה, כשטיסה מתבטלת או מתעכבת משמעותית, הנוסעים זכאים לשירותי סיוע ולפיצוי סטטוטורי. שירותי הסיוע כוללים: לינה במלון, הסעה בין נמל התעופה למלון, מזון, שתייה ואמצעי תקשורת. הפיצוי הסטטוטורי הוא פיצוי שנע בין מאות לאלפי שקלים, ונוסף להחזר על כרטיס הטיסה או מתן כרטיס חלופי.
הזכאות לפיצוי הסטטוטורי מותנית בכך שהשיבוש נגרם בנסיבות שבשליטת חברת התעופה, כגון תקלה תפעולית או טעות בלו"ז. לעומת זאת, כשמדובר בנסיבות מיוחדות שלא בשליטת חברת התעופה, כגון מלחמה, סגירת מרחב אווירי, הוראות ביטחוניות חריגות או תנאי מזג אוויר קיצוניים - חברת התעופה לא מחויבת בפיצוי סטטוטורי אך כן במימון שירותי הסיוע.
במשך חודשים דנה ועדת הכלכלה בתיקון ל"חוק טיבי", כך שיתאים לתקופת המלחמה, שעבר לבסוף כהוראת שעה. לפניו, החוק חייב את חברות התעופה לשלם פיצוי כספי לנוסעים בגין ביטול טיסה, לספק לינה ללא הגבלת זמן ולהציע טיסה חלופית ליעד המקורי.
כעת, שרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, מוסמכת להכריז בתקופות חירום על "מצב מיוחד" ובכך להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות: הלינה תוגבל לשני לילות, ההודעה המוקדמת על ביטול תקוצר מ־14 ל־3 ימים, ותתאפשר הצעת טיסה חלופית לא עד ישראל אלא ליעד קרוב בלבד. ההקלות יינתנו לתקופה של עד 60 יום בכל פעם, ורק אם שרת התחבורה מכריזה על "מצב מיוחד". בפועל, זה טרם הוכרז.
בשורה התחתונה
"חוק טיבי" לא כולל מנגנון פיצוי אוטומטי, ועל הנוסע לתבוע את חברת התעופה באופן אקטיבי אם הוא סבור כי הוא זכאי לפיצוי. גם בלי שהוכרז "מצב מיוחד", עצם קיומו של התיקון לחוק יצר מציאות משפטית חדשה. תביעות לפיצויים עלולות להיתקל בטיעון הגנתי מצד חברות התעופה שלפיו מדובר בתקופה שהחוק המתוקן נועד לכסות. מנגד, אם שרת התחבורה לא תכריז על "מצב מיוחד", ניתן יהיה לטעון מטעם הנוסעים כי החברות מחויבות במתן שירותי הסיוע בהתאם לחוק המקורי.
נקודה למחשבה
עוד עניין טמון באופן קבלת התיקון: רטרואקטיבית. כלומר, הוא חל גם על נוסעים שטיסתם בוטלה כבר, בשיא ההסלמה, ושחשבו שזכויותיהם נשמרות. כך, התיקון עשוי להותיר את הנוסעים שתקועים כעת בחו"ל, שלא יכלו להיערך מראש, ללא אפשרות לדרוש החזרים.
גורמים בענף סבורים כי הכרזה על "מצב מיוחד" קרובה, ובכיר בחברת תעופה בישראל ציין אתמול (א') בפני גלובס כי אין ביכולתה לספק את שירותי הסיוע בהיקפים הנדרשים, כשעשרות אלפי ישראלים תקועים בחו"ל, ומבצע השבתם עלול להימשך שבועות ארוכים.
