דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין
הבוקר (ב') צפוי להתקיים דיון בוועדת הכלכלה שיעסוק במבצע השבת הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא". מההתייחסות המקדימה שהעבירה חברת אל על לקראת הדיון עולה כי החברה מבקשת תיקון לחוק שירותי תעופה, במטרה להסיר ממנה חובות כלפי נוסעים במצבי חירום, כמו מבצע "עם כלביא". החברה מתארת מצב כלכלי קשה שנגרם מהפעלת טיסות חילוץ בתקופת הלחימה, תוך דרישה להכרה רשמית באירוע כ"מצב מיוחד" המאפשר הקלות לחברות התעופה.
● שאלות ותשובות | איך יוצאים ונכנסים לישראל? כל מה שכדאי לדעת
● 50 נוסעים במטוס, בלי דיוטי פרי: מתווה היציאה מהארץ יוצא לדרך
חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי") נחקק ב־2012 כדי להבטיח זכויות בסיסיות לנוסעים בטיסות מישראל ואליה, במקרה של ביטול טיסה, עיכוב או סירוב להעלות נוסע למטוס. החוק מחייב את חברות התעופה לספק שירותי סיוע ופיצוי כספי, בהתאם לנסיבות.
בשגרה, כשטיסה מתבטלת או מתעכבת משמעותית, הנוסעים זכאים לשירותי סיוע ולפיצוי סטטוטורי. שירותי הסיוע כוללים: לינה במלון, הסעה בין נמל התעופה למלון, מזון, שתייה ואמצעי תקשורת. הפיצוי הסטטוטורי הוא פיצוי נוסף בגובה של בין מאות לאלפי שקלים, בנוסף להחזר על כרטיס הטיסה או מתן כרטיס חלופי.
הזכאות לפיצוי הסטטוטורי מותנית בכך שהשיבוש נגרם בנסיבות שבשליטת חברת התעופה, כגון תקלה תפעולית או טעות בלו"ז; לעומת זאת, כאשר מדובר בנסיבות מיוחדות שלא בשליטת חברת התעופה, כגון מלחמה, סגירת מרחב אווירי, הוראות ביטחוניות חריגות או תנאי מזג אוויר קיצוניים - חברת התעופה אינה מחויבת במתן פיצוי סטטוטורי, אך עדיין מחוייבת למימון שירותי הסיוע.
רגב תכריז על "מצב מיוחד"?
במשך חודשים דנה ועדת הכלכלה בתיקון ל"חוק טיבי" כך שיתאים לתקופת המלחמה, והוא הועבר לבסוף כהוראת שעה. לפניו, החוק חייב את חברות התעופה לשלם פיצוי כספי לנוסעים בגין ביטול טיסה, לספק לינה ללא הגבלת זמן ולהציע טיסה חלופית ליעד המקורי.
כעת, שרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, מוסמכת להכריז על "מצב מיוחד" - ובכך להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות בתקופות חירום: הלינה תוגבל לשני לילות, ההודעה המוקדמת על ביטול תקוצר מ־14 ל־3 ימים, ותתאפשר הצעת טיסה חלופית לא עד ישראל אלא ליעד קרוב בלבד. ההקלות יינתנו לתקופה של עד 60 יום בכל פעם, כאשר כולן תקפות רק אם שרת התחבורה מכריזה על "מצב מיוחד". בפועל, השרה מירי רגב עדיין לא עשתה זאת.
לטענת אל על, יש לעדכן בדחיפות את חוק שירותי תעופה, כך שיכלול פטור ברור גם מהחובה לספק שירותי סיוע - לינה, הסעות, מזון ואמצעי תקשורת לנוסעים - בעתות חירום. בנוסף מבקשת החברה שהטיסות שהפעילה במסגרת מבצע החילוץ ייחשבו כ"אלטרנטיבה חוקית", גם כאשר לא המריאו או נחתו ביעד המקורי של הנוסע.
עוד מבקשת החברה מהממשלה לפרסם הודעה רשמית לציבור על כך שמתוכנן תיקון לחוק, כדי להפחית את מספר התביעות שהוגשו או עלולות להיות מוגשות נגדה. בשלב המיידי, אל על מבקשת משרת התחבורה להפעיל את סמכותה לפי סעיף 9 לחוק, ולהכריז על "מצב מיוחד" שיאפשר הקפאת חלק מהזכויות הצרכניות של נוסעים, גם ללא חקיקה נוספת.
אל על טוענת כי במציאות הנוכחית היא אינה יכולה לעמוד בנטל של מאות טיסות, חלקן הפסדיות, מבלי שהמדינה תספק גיבוי משפטי וכלכלי שיאפשר את המשך המבצע. עד כה החברה סייעה בהשבת עשרות אלפי ישראלים דרך האוויר והים.
כמו כן, אל על סופגת בימים אלה ביקורת ציבורית בשל אי־הפעלת טיסות חילוץ בשבת, למעט שלוש טיסות חילוץ הומניטריות שהוגדרו כפיקוח־נפש והשיבו נוסעים באישור הרבנות הראשית לישראל.