יירוט טילים מאיראן מעל שמי תל אביב, השבוע / צילום: ap, Leo Correa
כשהישראלי הממוצע חושב על מערך ההגנה האווירית הישראלי, סביר להניח שעולים במוחו מערכות כמו כיפת ברזל, חץ וייתכן שאפילו לייזר. אלא שאלה מהווים רק נדבכים מסוימים מתוך סל הכלים. אתגר משמעותי בתחום ההגנה מול איראן הוא כלי הטיס הבלתי מאוישים, שעשרות מביניהם הופלו מתחילת מבצע "עם כלביא" ועד ההכרזה על הפסקת האש, באמצעות טכנולוגיות ספקטרום מתקדמות.
● יותר מ־1,000 כטב"מים בתוך שבוע: ההגנה משתפרת, אבל המחיר גבוה
● פרשנות | הלקח של המלחמה מול איראן ומי יהיו המרוויחות הגדולות
הפעילות בתחום מהווה שכבת הגנה נוספת מול אותם כטב"מים, שמבוססת על שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי ולנטרול איומים אוויריים בזמן אמת. את הפעילות במרחב הספקטרום מרכזים אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל.
אם כך, מה כולל מערך הלוחמה האלקטרונית של צה"ל, מהי היחידה שמיירטת את הכטב"מים, וכיצד בכלל מפילים אותם ללא טילים? גלובס עושה סדר.
מה כולל מערך הלוחמה האלקטרונית של צה"ל?
מערך הלוחמה האלקטרונית נמצא תחת אגף התקשוב בצה"ל. סא"ל (במיל') אודי קאוף, מי שהיה בעבר ראש ענף לוחמה אלקטרונית באגף התקשוב, מסביר לגלובס כי "בלחימה, מערך הלוחמה הוא אחד מאמצעי האש של צה"ל. יש מגוון אמצעי אש בצה"ל, כמו אוויר, תותחנים, ארטילריה, ויש גם לוחמה אלקטרונית. בכל דרג בצה"ל יש בנק מטרות שצריך לתקוף, ויש אמצעי אש. וההבדל בין אמצעי הלוחמה האלקטרונית לבין אמצעי אש אחרים זה שהוא אינו קינטי, לא רואים אותו בעין, והוא יכול לגרום לנזק משמעותי לאויב".
בצורה כללית, מערך הלוחמה האלקטרונית חוסם ומשבש רשתות תקשורת מגוונות שונות, בהם תדרי רדיו וסלולר. מערך הלוחמה האלקטרוני כולל מהנדסים שחוקרים איומים בספקטרום האלקטרו־מגנטי, תחום רחב של תדרים שאיתם אפשר להפעיל מגוון רחב של אמצעים. "אותם חוקרים מזהים את האיומים, מנתחים את מה שקורה בתדרים שונים, ומפתחים מערכות שיודעות להתמודד עם התדרים והאיומים השונים", כך מסביר סא"ל במיל' קאוף.
חוץ מחסימת אמצעים בהם רוצים לשלוט, המערך משבש גם אמצעי תקשורת של האויב, בין היתר את היכולת שלהם להעביר מידע אחד לשני. בנוסף מסביר סא"ל במיל' קאוף כי באמצעות לוחמה אלקטרונית אפשר למנוע פיצוץ של מטענים בזירת לחימה. "אויב מנסה להפעיל מטען על כוחותינו מרחוק, זאת באמצעות אות שליטה מרחוק. באמצעות לוחמה אלקטרונית אנחנו מצליחים לחסום את האות, וכך האויב לא יצליח להפעיל את המטען".
מהי יחידה 5114?
טכנולוגיות רבות פועלות על בסיס תדרים - מסמארטפונים ועד כלי טיס שונים. שדה הקרב אף הוא מתבסס על אמצעים אלקטרוניים, ובכך צה"ל מצטייד ביכולות על־מנת להשבית את כלי הנשק ואת האיומים שמעוניינים לפגוע בישראל. אחד הגדודים במרכז לוחמת הספקטרום הוא גדוד פסגות 5114, גדוד לוחמת הספקטרום המטכ"לי - ולו יש יכולת שלילת יכולות ספקטראליות של האיוב, גם בהגנה וגם בהתקפה.
כך, השבוע נחשף כי מתחילת מבצע "עם כלביא" נגד איראן, לוחמי ולוחמות גדוד לוחמת הספקטרום 5114 שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר לוקחים חלק פעיל במשימת ההגנה מפני כטב"מים ששוגרו מאיראן. בימים האחרונים סוכלו על־ידי הכוחות עשרות ניסיונות חדירה של כלי טיס עוינים. על־פי ההודעה, הצוותים משתמשים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי ולנטרול איומים אוויריים בזמן אמת. בעזרת יכולות אלה הגדוד יכול לחסום את השליטה של האויב במהלך התקיפות.
סא"ל במיל' קאוף היה ראש ענף לוחמה אלקטרונית באגף התקשוב, ויחידת 5114 הייתה אחד הגדודים במסגרת המערך הזה. לדבריו, "לגדוד הזה יש מגוון רחב של אמצעים להתמודדות מול מגוון רחב של איומים. במקרה של איראן, הגדוד מופעל בעיקר מול איום הכט"בים. אפשר להניח שהם עושים דברים אחרים וזירות אחרות, גם בכטב"מים ששיגרו חמאס וגם באמצעי התקשורת השונים של האויבים שלנו. בכל אופן, היחידה פועלת 24/7 בגבולות המדינה, לפעמים בקרבה לכוחות ולפעמים גם מרחוק".
מהם אתגרי ההגנה שמייחדים את הכטב"מים לעומת איום רקטי?
"ההבדל הבסיסי ביותר, לטובה ולרעה, הוא מהירות הכטב"מים וחתימת המכ"ם", מסביר ליאור סגל, מנכ"ל חברת המערכות האלקטרו־אופטיות המשלבות יכולות בינה מלאכותית "עין שלישית", שהקונגלומרט האמירותי אדג' רכש בינואר 30% מההחזקות בה תמורת כ־10 מיליון דולר.
לדברי סגל, "משך הזמן של האיום הרקטי הוא קצר מאוד, ומנגד הוא אנרגטי מאוד. על כן, אפשר לזהות אותו גם באמצעים אופטיים ומכ"מיים. מאידך, כטב"מים מורכב באמצעים אופטיים ובמיוחד מכ"מים, ויכולת התמרון גורמת לכך שגם אם מגלים אותו - קשה להישאר עליו בצורה רציפה. תלוי בנתיב הטיסה שהוא בחר".
סוגיה נוספת שמשפיעה על הגילוי, הזיהוי והיירוט של כטב"מים, היא הגובה שבה האמצעי טס. "זהו פרמטר מרכזי ביכולת לגלות וגם ליירט, משום שככל שהמטרה יותר גבוהה - היכולת של הכטב"ם לנצל את תוואי השטח נמוכה יותר. איום רקטי, אלא אם זה נ"ט, תמיד יהיה קו ראייה, ואילו כטב"ם תלוי בנתיב הטיסה, וזה מגביל בזוויות הראייה".
מהן אפשרויות הניווט השונות של כטב"מים?
מאז שהחלה מלחמת "חרבות ברזל", באה לידי ביטוי בישראל מגבלת ה־GPS בשל שימוש בשבשים. למרות הצורך בשיבוש תוכניות האויב, הכרחי שיהיה פתרון שיאפשר לתפעל כלי טיס נדרשים לשימוש אזרחיים וצבאיים כאחד גם בעת המלחמה, מבלי שאלה ייאבדו, יתרסקו או ישתבשו. מעבר לכך, יש טילים מונחים ואמצעים נוספים שדורשים ניווט ממושך והנחיה מרחוק, שאם יתבססו על GPS בלבד - פשוט לא יגיעו ליעדם.
עבור זאת, אפשרות חליפית היא מערכת ניווט אינרציאלית, שמודדת את התאוצה ואת מהירות הזווית כדי להבין את המיקום. מדובר במערכת שמשתמשים בה גם בצוללות: גירוסקופ מודד את הזווית במד תאוצה ובמגנומטר, שבוחן את הכיוון ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ. אפשרות נוספת היא ניווט באמצעות צילום השטח - ניתוח השטח בעזרת מצלמה מתקדמת, תוך השוואה רציפה מול צילומים מוקדמים.
כיצד מפילים כטב"מים בלוחמה אלקטרונית?
סגל מציין כי שתי שיטות ההנחיה המרכזיות שספקטרום רלוונטי לשיבושן הן תקשורת עם המפעיל או עם הלוויין. בשיבוש תקשורת, שלדבריו פחות רלוונטי בטווחים מאיראן, האויב מנווט כטב"ם ורואה שידורי וידאו. תוך כדי ההפעלה ניתן בעזרת הספקטרום להשפיע על שידור הווידאו של הכטב"ם. "לניווט אינרציאלי יש בעיה מובנית של סחיפה מובנית בתוך המדידים שלא אבסולוטיים, ואז משתמשים בלוויין", מדגיש מנכ"ל עין שלישית.
ניווט לווייני (GNSS) מחולק לארבע מערכות: GPS - ארה"ב; גליליאו - אירופה; ביידו - סין; וגלונס - רוסיה. "במצב שכזה יש שאלה כמה אנטנות קולט הכטב"ם, ואיך בעזרת הספקטרום ניתן להשפיע. זה מאבק מוחות שבו הצד השני לומד איך להתמודד עם השיבושים שלך, ואתה לומד איך להתמודד עם ההתמודדות שלו. בצה"ל עושים עבודה טובה בהתמודדות עם איראן, ככל הנראה באמצעות מה שלמדנו מהלחימה מול חיזבאללה".
סא"ל (במיל') קאוף מסביר כיצד משבשים את הכטב"מים. "אם מדברים על אמצעי אש - ישנה האפשרות לשבש בעזרת חיל האוויר או חיל הים, אם יורים אליו באמצעות מסוק או מקלע שיש על הפלטפורמה ופוגעים בו בצורה קינטית. אך כשמדברים על לוחמה אלקטרונית - משדרים שידור רדיו בעוצמות מאוד גבוהות", הוא מסביר.
כשמשגרים כלי טיס בלתי מאויש נגד ישראל, הוא קולט ומשדר למפעיל שלו אחורה. "אם אנחנו נגיע באותו התדר בעוצמה חזקה יותר - זה דומה ללחתוך את החוט לכאורה כאילו הוא מחובר למפעיל שלו בכבל ארוך. ברגע שנעשה את זה, אין ערוץ תקשורת ביניהם יותר. זה קצת דומה לזה שקולטים תדר רדיו זר באמצע נסיעה בכבישים מרוחקים", מסביר קאוף. ברגע שחוסמים ככה את הרחפן, הוא מבולבל ולא מצליח לשדר אחורה את הנתונים. "במצב כזה הכלי לא יודע היכן הוא נמצא, וכך משביתים אותו בשלב הזה", מסביר.
עד כמה זה משמעותי בהיבט הכמותי?
האיראנים שיגרו לישראל יותר מ־1,000 כטב"מים בתוך כשבוע, כשכמעט כולם יורטו. מתוך אותם יירוטים, גדוד לוחמת הספקטרום יירטו עשרות. בכך חסכו עשרות משימות של מטוסי ומסוקי קרב שמשגרים טילי אוויר־אוויר, שעשויים לעלות חצי מיליון דולר לטובת יירוט כטב"ם, או מיירטי כיפת ברזל, שעלותם עומדת על כ־30 אלף דולר - שווה לעלות של שאהד 136 האיראני.
סגל מציין כי הפעלת היכולות הזו משמעותית מאוד, משום שעבור כטב"מים צריך להשתמש בכלל מערכות ההגנה האפשריות. "המענה הוא גם וגם וגם. סוגיה חשובה ביירוט כטב"מים היא היכן מיירטים, כדי שהכלי לא ייפול בריכוז אוכלוסייה. בלייזר, לדוגמה, אפשר להחליט היכן מפילים את הכטב"ם. בחיתוך של תקשורת זה יותר מיידי, אבל גם בו קשה במסגרת היירוט הספקטרלי לדאוג בדיוק היכן הוא ייפול".
האם יש מכנה משותף בין איום הכטב"מים שעמו מתמודד צבא אוקראינה לזה שעמו מתמודד צה"ל?
סא"ל במיל' קאוף אומר בצער: "בצה"ל לא השכילו להבין וללמוד את מה שקרה באוקראינה בסוגיית הכטב"מים בצורה מספקת, ולא הפיקו לקחים לקראת המלחמות הבאות שקרו לנו. לא קראנו את המפה, ולא היה איזה מאמץ כתוצאה מלמידה של מה שקרה באוקראינה להיערך מראש בצורה טובה בצה"ל.
"הניסיון מלמד אותנו שהיתרון של לוחמה אלקטרונית, בניגוד לכל אמצעי אחר, הוא שהעלויות שלו נמוכות. אנחנו יודעים מה העלויות בכיפת ברזל והחץ - בין עשרות אלפי למאות אלפי דולרים, אם לא מיליוני דולרים לשיגורים. במקרה של הלוחמה האלקטרונית, בין אם הפעלת חסימה או הדלקת משגר, הצוותים כבר בשטח, וזה בסך־הכול דלק לגנרטור. ההוצאות על מערכות הלוחמה האלקטרונית נמוכות ביחס לאחרים, ולקח לצבא זמן להעריך ולתת את המיקום המתאים לתחום הזה".
זה מצטרף לשינוי ארגוני משמעותי שאגף התקשוב יעבור בקרוב, במסגרתו יקימו חטיבת ספקטרום תחת תא"ל - מה שאומר שבצה"ל רואים את נושא הספקטרום בצורה יותר משמעותית מבעבר, ובכך נוכל להתאים את עצמנו לאיומים החדשים והמתקדמים.
נוסף על כך, ומתוך למידה ממלחמות אחרות כמו מלחמת רוסיה־אוקראינה, סא"ל במיל' קאוף מסביר כי "השבוע דיברו על כך שיצא נחיל כטב"מים במקביל לטילים בליסטיים. בסוף מערכות ההגנה שלנו מוגבלות, אז אם האויבים שלנו יכולים לעוור את הזירה עם מגוון רחב של איומים - זה מגביר את האיום ואת הסיכון".