מערכת הלייזר מגן אור / צילום: דובר צה''ל
המלחמה של ישראל נגד איראן מעידה על היכולות המרשימות של חיל האוויר, ועד כמה הוא מוביל בקנה מידה בינלאומי. מעבר לכך, חיל האוויר האמריקאי הציג חלק משמעותי מיכולותיו, עם תקיפת מתקן העשרת האורניום בפורדו עם פצצות GBU-57. בעקבות ההצלחה, הפינה השבועית יוצאת במהדורה מיוחדת על טהרת המערכות האוויריות בעולם: מערכת ההנחיה הישראלית שמובילה פצצות רגילות למטרות ברחבי איראן בדיוק רב; הודו מתגאה במערכת לייזר שחלשה פי עשרה ממגן אור; ובאירופה שואבים השראה דווקא מהחימושים המשוטטים שמייצרת איראן. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות רוסיה מסתכלת על איראן בדאגה. יש לה סיבה טובה
● שאלות ותשובות | יירוט בלי טילים: כך צה"ל הפיל עשרות כטב"מים מאיראן
איראן מתקשה להתמודד עם הדיוק של הפצצות הישראליות
מבצע "עם כלביא" מהווה תצוגת תכלית של מערכת הביטחון הישראלית מול איראן, אבל מי שמובילים זאת הם חיל האוויר - עם מטוסי F-15, F-16, וכמובן F-35. תיעודי וצילומי ההכנות והתקיפות הישראליות באיראן שופכים אור על חלק קטן מהאמצעים שצה"ל מפעיל נגד איראן שכוללים גם תוצרת אמריקאית, כדוגמת אמראאם (AMRAAM) שמיוצרים בתאגיד ריית'און. עם זאת, חלק בלתי מבוטל מיכולות החימושים של חיל האוויר מגיעות מהתעשייה הביטחונית הישראלית.
מהפרסומים של צה"ל ניכר השימוש ב"ברד קל" (SPICE 1000) מתוצרת רפאל, שלוקחת פצצות שגרתיות והופכת אותן למדויקות במיוחד. ערכות ההנחיה של רפאל שכוללות את ספייס 1000 וספייס 2000 (בהתאם למשקל בפאונד, כ־450 ק"ג וכ־900 ק"ג בהתאמה), נמצאות בשירות מבצעי של צה"ל מאז שנת 2018, ונועדו לתקיפות בטווח של עד 100 ק"מ. כלומר, תקיפות בעומק איראן דורשות שהמטוסים יתקפו מתוך שטחי הרפובליקה האסלאמית, וכך מובטחת פגיעה מדויקת.
עדות להערכה המקצועית לטכנולוגיית ספייס התקבלה כבר ב־2018 כשהחברה הביטחונית הגדולה בעולם, לוקהיד מרטין , חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם רפאל במסגרת שיווק משותף לספייס 1000 ולספייס 2000. מערכות ספייס מסוגלות לנווט ולהתביית על המטרה באופן אוטונומי, ללא תלות ב־GPS, באמצעות ראש ביות אלקטרואופטי שבו משולב אלגוריתם מתמטי חדשני, המשווה את תמונת המטרה, למה שהוא רואה בזמן-אמת, ובדרך זו הוא מגיע לדיוקי פגיעה גבוהים ביותר (פחות מ־3 מטרים).
הודו מאיצה את ההשקעה במערכת הגנה אווירית באמצעות לייזר
שוק ההגנה האווירית באמצעות לייזר צובר תאוצה בעולם, כפי שמשתקף ממערכת מגן אור הישראלית. השחקניות בתחום פזורות החל מסין, דרך בריטניה ועד ארה"ב, וכעת מי שהחליטה להאיץ את ההשקעה במערכת לייזר מתוצרת מקומית היא הודו. הידידה הקרובה של ישראל והלקוחה הגדולה ביותר של התוצרת הביטחונית שלה החליטה כי היא זקוקה למערכת שכזו כחלק מהפקת לקחים מההסלמה האחרונה מול פקיסטן.
המוצר שנבחר הוא מערכת בהספק 10 קילו־וואט שתוכנן ב־DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט) לטווח של עד 2 ק"מ, ואותו מייצרת החברה הביטחונית לארסן אנד טוברו שיושבת במומבאי. זהו שדרוג למערכת קיימת של החברה שמסוגלת לייצר קרן לייזר בהספק של 4 קילו־וואט בלבד. מדבר אמנם בהתקדמות מהותית בתחום, אבל כזו שעדיין תותיר את הודו רחוקה מהשחקניות הבולטות בתחום.
ההספק חסר התקדים של מערכת מגן אור, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי ברבעון האחרון של השנה, עומד על 100 קילו־וואט. בה בעת, ההספק של מערכת מגן אור M (הניידת) המיועד הוא 50 קילו־וואט, ושל Lite Beam, שנועדה להגנה טקטית ניידת לכוחות המתמרנים מפני מל"טים ורחפנים, הוא 10 קילו־וואט. כלומר, בסיכומו של דבר, ההודים מייצרים מערכת מובילה שהיא שווה ביכולות ההגנה האווירית שלה למערכת החלשה יחסית של ישראל.
אנדוריל נכנסת לשוק כלי הטיס התוקפים האוטונומיים
חברת אנדוריל האמריקאית השלימה לאחרונה סבב גיוס G בסך 2.5 מיליארד דולר, שמשקף לה שווי של 30.5 מיליארד דולר לאחר הכסף. על כן, כל צעד שלה מושך תשומת לב רבה ברחבי העולם. בסלון האווירי בפריז, החברה חשפה את "פיורי" כלי הטיס התוקף האוטונומי הראשון מתוצרת החברה. המל"ט מבוסס הבינה המלאכותית מיועד לפעילות ממושכת של יותר מ־15 שעות, ומתאים לביצוע משימות ISR (מודיעין, מעקב וסיור), לוחמה אלקטרונית, וכמובן תקיפה.
כחלק מהמגמה העולמית של שילוב מערכות, פיורי הוא בעל ארכיטקטורה פתוחה. כלומר, ניתן לצרף לו טכנולוגיות שהן לא מתוצרת אנדוריל. בדומה למרבית מוצריה, החברה מקליפורניה שואפת כי פיורי יהיה בעלות שוברת שוק, ועבור זאת הם תכננו אותו על בסיס תת־מערכות שזמינות ברמה המסחרית. בדרך זו גם יתאפשר בעתיד לבצע בו שדרוגים מהירים וללא עלויות גבוהות במיוחד.
עולם הלוחמה האווירית עובר כבר כיום לשימוש הולך וגובר באמצעים בלתי מאוישים, משום שמפעיל אחד יכול להפעיל כמה אמצעים, ומל"טים מסוגלים לפעול במשך כמות שעות ארוכה יותר ממטוסים מאוישים. בעזרת מל"טים כדוגמת פיורי ניתן לבצע מתקפות נחיל, שמולן מערכות מכ"ם והגנה אווירית יתקשו להתמודד - בעקבות היבט הכמות הגדולה שקשה לייצר עם מטוסים מאויישים.
אירופה מתכננת להכפיל בשלושה את קצב ייצור מטוסי הקרב
הסלון האווירי בפריז משך כמיטב המסורת כותרות רבות, ולא רק בגלל ניסיונות הפגיעה בתצוגות הישראליות או ההשקה של אנדוריל. מנכ"ל קונסורציום יורופייטר טייפון חורחה דגנהרדט אישר כי הוחלט להגביר את קצב ייצור מטוסי הקרב מ־12 יחידות בשנה ל־20, תוך שיש כבר תוכניות שלפיהן בכפוף לכמות ההזמנות - הקצב אף יגיע ל־30.
זהו יהיה קצב רחוק מהשיא שכלל כ־60 מטוסים בשנה ב־2010, אבל מאז הקצב ירד בהדרגה עד לייצור של 14 יחידות ב־2024 - כאשר ייצור כל מטוס הוא תהליך שנמשך כמה שנים. הייצור של מטוסי יורופייטר טייפון, שיתוף פעולה של בריטניה, איטליה, ספרד וגרמניה, נחלק בין כמה חברות, כשחלק הארי מתבצע בתאגיד BAE הבריטי, איירבאס, וליאונרדו האיטלקית. במסגרת ההזמנות המרכזיות שמטופלות כיום ישנם 20 מטוסים שהזמינה גרמניה ביוני אשתקד, ו־45 מטוסים שהזמינה ספרד ב־2023-2022 תמורת סכום כולל של 6.5 מיליארד דולר.
הלקוחה הבולטת של המטוסים מחוץ לאירופה היא קטאר, שלפי דיווחים הזמינה 12 מטוסים נוספים. הערכת קונסורציום יורופייטר, לפי ארמי רקוגנישן, היא כי סך ההזמנות מ־2023 ועד תום השנה הנוכחית יסתכם ב־200-150 יחידות. פירמת PwC צפתה באפריל 2024 כי התאגיד האירופי צפוי להשיג במהרה 287 מכירות חדשות. הציפיות האירופיות תלויות, מעל כולן, בשאלות האם ועד כמה מטוסים תזמין ערב הסעודית.
החברה האירופית ששואבת השראה מהמל"טים האיראניים
מערך ההגנה האווירית הישראלי אמנם התקשה במהלך המלחמה עם חיזבאללה מול הכטב"מים האיראניים ככלל וטילי שאהד 136 בפרט, אבל במערכה מול איראן ישירות, ניכר כי ישראל הגיעה מוכנה בהרבה. עם זאת, מי שממשיכה להתקשות מול מתקפות מסיביות של טילי שאהד מצד רוסיה, היא אוקראינה. ההצלחה הרוסית, ככל הנראה, מרשימה את האירופים, ועתה תאגיד MBDA השיק חימוש משוטט (מל"ט מתאבד) שניכר כי שאב השראה משאהד 136.
בדומה לחימוש המשוטט האיראני שמחירו מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד, בחברה האירופית מיהרו להתחייב כי הכטב"מ החדש שאורכו כ־3 מטרים - יהיה בעל מחיר נמוך. ב־MBDA נימקו את השימוש באמצעים הללו בכך שבעלות נמוכה יחסית ניתן לבצע מתקפות רחבות, להרוות את המכ"מים, ולייעל את הפגיעות. זוהי, למעשה, האסטרטגיה של האיראנים מול ישראל, שמשגרים כטב"מים רבים וכאשר הם קרובים לגבולות המדינה - משגרים את הטילים הבליסטיים, בניסיון ליצור עומס.
באתר TWZ ציינו כי בעוד שאהד מתבסס על מנוע בוכנה בגרסתו הבסיסית, המוצר של MBDA משתמש במנוע סילון. התוצאה היא מהירות מרבית של קרוב ל־400 קמ"ש, יותר מכפול משאהד (185 קמ"ש). מנגד, שאהד 136 יכול לשאת ראש נפץ של כ־45 ק"ג ליותר מ־1,600 ק"מ, ואילו החימוש המשוטט האירופי החדש יהיה עם ראש נפץ של 36 ק"ג וטווח של כ־480 ק"מ בלבד.