גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

12 ימים של עליונות ישראלית מוחלטת, ואלה הסיבות

על אף שהסכם הפסקת האש מעורר תחושה מסוימת של החמצה, לנוכח העובדה שהמשטר האיראני עודנו עומד, מטרות המלחמה הושגו, ואיראן מוצאת עצמה בנקודת ההתחלה ● ההון האנושי הישראלי הוא מה שהביא לנו את הניצחון

תיעוד של חיל האוויר לקראת היציאה למתקפה באיראן / צילום: דובר צה''ל
תיעוד של חיל האוויר לקראת היציאה למתקפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

הכותב הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות", הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

העובדה שישראל עשתה בשמי איראן כבשלה ב-12 הימים האחרונים, גרמה לנו, הישראלים, שעדיין מחפשים תמונת ניצחון מובהקת מעזה, לחלום בגדול על תמונת ניצחון מובהקת מאיראן, והחוסר בכזאת, גורם להסכם הפסקת האש להתקבל בתחושות מעורבות.

דין שמואל אלמס, פרשנות | הלקח של המלחמה ומי יהיו המרוויחות הגדולות
שאלות ותשובות | יירוט בלי טילים: כך צה"ל הפיל עשרות כטב"מים מאיראן

אולי פספסנו הזדמנות חד־פעמית להשיג יותר? מהמטרה המרכזית של השמדת פרויקט הגרעין, אותו פרויקט שהוגדר בישראל כאיום קיומי, עברנו לחלומות על כניעה מלאה, החלפת המשטר במשטר אוהד המערב ופירוק תוכנית הטילים האיראנית. חלומות על החזרת שלטון השאה וכינון יחסים נאמרו בפה מלא.

במשך קרוב ל-30 שנה, איראן הפכה לאויב המר ביותר. היא הקימה, בהשקעה של מאות מיליארדים, טבעת חנק סביב מדינת ישראל. היא ניהלה ביעילות ארגונים הסרים למרותה, מצוידים היטב במיטב הציוד ובשנאה יוקדת למדינת ישראל, ושותפים מלאים לחזון להשמדתה.

בעזה, בלבנון, בעיראק ובתימן, המטרה העיקרית להשקעה הייתה להתיש את מדינת ישראל, עד חיסולה בבוא היום, ולהרחיק מגבולותיה את הקונפליקט האלים. את פרויקט הגרעין, הקימה בראש ובראשונה לצורך הבטחת שרידות המשטר.

במשך שנים, ישראל נלחמה רק בזרועות התמנון האיראני וספגה אבדות רבות בנפש וברכוש, אך לא גבתה מעולם מחיר מאיראן עצמה. הפרויקט האיראני שגשג, בדיוק כפי ששאפה איראן - אלים ורחוק מגבולותיה.

איראן, ענקית מחצבים בין־לאומית, יצרנית נפט בינונית והיצרנית השנייה בגודלה בעולם של גז, השקיעה מיליארדים בתוכנית הגרעין ובתוכנית הטילים, לביצור המשטר, כזרוע ביצועית ליום פקודה, שתקרא להשמדת מדינת ישראל.

היא הזניחה את הבית והפנתה את כל המשאבים לחזון האייתוללות - השמדת המדינה היהודית. במשך 25 שנה, איראן בנתה את פרויקט הגרעין ופרויקט הטילים שלה. 25 שנה, מתחילת המילניום, שרוב הכסף שנכנס מעסקאות אנרגיה ענקיות, חלקן בתקופה נטולה סנקציות, מנותב לפרויקט הגרעין, הטילים ולזרועות הפרוקסי. איראן, לאט ובנחישות, השתלטה על המזרח התיכון.

היא בחשה בממשלות מקומיות, פגעה בסעודיה, יריבתה הסונית, בעזרת החות'ים, השפיעה לרעה על נתיבי הסחר בבאב אל־מנדב, ותרמה לאי היציבות בעיראק, בתימן, בלבנון ובישראל, דרך ארגוני הטרור שבשליטתה.

בחלוף 12 ימים של מלחמה, איראן מוצאת את עצמה מושפלת וחבולה. ארגוני הפרוקסי שאותם בנתה בעמל רב, בעיקר את ארגון חיזבאללה, שהיה אמור להצטרף אליה בעת קונפליקט אלים עם מדינת ישראל, נאלמו דום.

איראן, לראשונה ובאופן מנוגד לחלוטין לחזון ולהערכות שלה, מוצאת את עצמה מתמודדת עם המלחמה בתוך הבית שלה, אותה מלחמה שהיא כה התעקשה להרחיק מגבולותיה. מתקפת פתע חדה ומהירה, שתוכננה שנים רבות, משאירה אותה בהלם, והיא מאבדת נכסים יקרים בקצב מסחרר.

בחלוף 12 ימים של עליונות אווירית מוחלטת, איראן מוצאת את עצמה ללא פרויקט הדגל שלה, היהלום שבכתר האייתוללות - זרועות הפרוקסי שלה חבולים ומוכים, פרויקט הגרעין מושמד, וארסנל הטילים הבליסטיים שלה נפגע קשות. חצי טריליון דולר - נמחקו. חצי טריליון דולר שהושקעו כולם - בהשמדת מדינת ישראל וביצור משטר האייתולות.

המשטר חלש מאי פעם ושרידותו מוטלת בספק

לאורך 12 יממות שלמות, מדינת ישראל הייתה יכולה, לו רצתה, לפגוע בכל נקודה בשטח איראן, כמעט ללא הפרעה. איראן, מעצמת נפט וגז האמונים על 90% מהכלכלה שלה, הייתה חשופה לפגיעה בכל אותם אתרי הפקה וייצוא, במשך כמעט שבועיים. חסרת אונים לחלוטין ונתונה לחסדי ישראל.

לו רצתה ישראל, היא הייתה יכולה להקריס את מערך ייצור והפצת הנפט והגז האיראני, ולהשמיד, הלכה למעשה, את הכלכלה האיראנית. הישג פסיכולוגי חסר־תקדים. מהצד השני, הנזק בעורף הישראלי, כבד אמנם, וכזה שעוד לא נתקלנו בו מסבבי מלחמות קודמים, אך עודנו רחוק מאד מתרחישי הבלהות להם התכוננו. בגלל אותם הישגים, תחושת ההחמצה מהסכם הפסקת האש, מובנית.

כולנו רצינו את האויב המר ביותר שלנו, שאחראי למותם של ישראלים רבים, יוצא חבול מבין ההריסות עם דגל לבן - אבל המציאות היא אחרת. ואף על פי כן, זאת תהיה טעות לחשוב שלא השגנו את מטרות המלחמה.

בראש ובראשונה, איראן כבר לא גרעינית. היא בהחלט יכולה להמשיך לשאוף לגרעין, וסביר שתעשה כן, לאור המצב הקשה של המשטר, אך היא נמצאת בעמדה קשה מאי פעם - היא מוכת סנקציות, במצב כלכלי קשה מאד, ורחוקה מאד ממצבה בתחילת המילניום, עת התחילה את פרויקט הגרעין.

איראן, שהזניחה את הבית והשקיעה בטרור, מוצאת את עצמה בנקודת ההתחלה. רק שהפעם, בניגוד לתחילת שנות האלפיים, המשטר חלש מאי פעם ושרידותו מוטלת בספק; פרויקט הטילים נפגע אנושות, וכך גם יכולות ההגנה האווירית, ופרויקט טבעת החנק סביב ישראל. אותו פרויקט, שנראה מוצלח מאד לאורך שני עשורים, והביא לאבידות קשות בצד הישראלי, כולל ביום ה-7 לאוקטובר, ספג מכה קשה וירד מרוב נכסיו. הוא מורתע, וספק אם יוכל לקבל את אותה התמיכה הכלכלית הכה חשובה לו, כפי שקיבל בעבר.

ארה"ב, שעודנה מצולקת מעיראק ואפגניסטן, דוחפת להפסקת אש ולהשארת שלטון חלש ומסורס. זה נוח לה, נוח לסין, לרוסיה ולאירופה. לאף אחד אין פתרון בשרוול למשטר חדש פרו־מערבי. לא כרגע לפחות. אולי הזמן יעשה את שלו והתקוממות עממית תפרוץ ותצליח להביא את השינוי המיוחל.

לסיום, צריך לזכור שישראל לא יכולה למנוע התעצמות צבאית של איראן בלי "תחזוקה שוטפת" ו-Boots on the ground. מוטיבציה איראנית להתעצמות ולנקמה בישראל קיימת בוודאי, אך האמצעים דלים.

‏מצד ישראל, נותר רק לדאוג להיות חזקים ומתקדמים יותר, כדי שגם במקרה של מערכה עתידית נוספת, נשמור תמיד על העליונות שאפיינה את 12 הימים האחרונים. ‏לכן, צריך לדאוג להמשך פיתוח ההון האנושי, ושהמדינה תשקיע את כל הונה בחינוך, מדע וטכנולוגיה. כי רק בגלל כל אלה, ניצחנו.

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד