ענף הבנייה יתקשה לשקם במהירות את אזורי ההרס מהמלחמה / איור: גיל ג'יבלי
שאלה: האם מדינת ישראל יכולה לשקם את אתרי ההרס השונים שנוצרו במקומות כמו בת ים, רמת גן, באר שבע ותל אביב, בתוך כמה שנים? על פי המצב הנוכחי, מה שהיה מחדל מיגון מתמשך, עלול להפוך גם למחדל שיקום, והתמונות הקשות של בתים הרוסים במקומות הללו צפויות ללוות אותנו שנים, וזאת בגלל מצב ענף הבנייה בישראל.
● שאלות ותשובות | הבית נפגע? מה עושים עם המשכנתא, והאם אקבל פיצוי על אובדן שכירות
● כל טיל איראני שנפל גרר בממוצע 4,000 תביעות על נזק
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסר לגלובס, כי "במצב הנוכחי, לא נוכל לשקם גם את יישובי הצפון והדרום ממלחמת 'חרבות ברזל'".
ענף הבנייה מצוי במשבר שהולך ומחמיר עם הזמן, שהחל בעיכובים ניכרים בבנייה כתוצאה ממגפת הקורונה, והוחמר מאוד מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" בעזה ובלבנון.
עם תחילתה, באוקטובר 2023, נאסרה כניסתם לישראל של כ-80 אלף עובדי בניין פלסטינים, שיצרו חור שחור בענף. הממשלה יזמה יבוא עובדים ממדינות חוץ, אך עד כה מספרם לא מתקרב לזה של הפלסטינים, וחלק מהם אינם עומדים בדרישות המקצועיות שנדרשות בענף.
בינתיים, גם התיעוש בבנייה מתקדם בעצלתיים, וענף הבנייה נותר ענף עם עלויות בנייה גבוהות, כתוצאה מהתבססות על כוח אדם מרובה, במקום על טכנולוגיות חדישות.
39 חודשים בממוצע לבניית בניין
ברבעון הראשון של השנה מצאה הלמ"ס כי ממוצע משוקלל של זמן בנייה של בניין למגורים בישראל מגיע ל-39 חודשים (הממוצע השנתי אמנם עמד על 33 חודשים, אך הנתון הרבעוני מעיד על כך שהמצב מידרדר במהירות). מדובר ככל הנראה בשיא של עשורים. אמנם שיטות החישוב השתנו ובנייני המגורים היום גבוהים בהרבה ממה שהיה בעבר, אך עדיין נראה שזמן הבנייה ברבעון הראשון של השנה כמעט כפול ממשך זמן הבנייה בשנות התשעים, וארוך בכ-50% ממשכי הבנייה מלפני 20 ו-10 שנים.
מדובר בעדות חזקה, ולא יחידה, למשבר החמור שפוקד את הענף, כתוצאה מהמחסור בכוח האדם ומהפיגור הטכנולוגי.
המשבר בא לידי ביטוי גם בפרדוקס הבנייה הישראלי, שלפיו כשמדובר בהתחלות בנייה, השנים האחרונות רשמו מספרים יפים מאוד, ומאז 2021 מתחילים הקבלנים בהקמת 67 אלף דירות בממוצע בשנה. מדובר במספר שרק לפני שבע-שמונה שנים נחשב לכמעט בלתי ניתן להשגה. הנה, רק ב-12 החודשים שבין אפריל בשנה שעברה לסוף מארס השנה הוחל בהקמת 68 אלף דירות. מדובר במספר מרשים, גידול של 6% לעומת 12 החודשים שקדמו לתקופה הזו, במיוחד כשהושג במהלך מלחמה.
ואולם כשמדובר בגמר בנייה, הדברים משתנים מהקצה אל הקצה. בתקופה הזו הושלמה בנייתן של 53 אלף דירות בלבד - ירידה של 14% לעומת השנה שקדמה לה. גם בשנים הקודמות הקבלנים התקשו לסיים את הבנייה בזמן סביר, מה שגרם, כאמור, להתארכות המתמשכת בזמני הבנייה.
כמעט 190 אלף דירות בבנייה פעילה
התוצאה של הפער המתרחב בין התחלות בנייה לגמר הבנייה, היא גידול במספר הדירות שמצויות בשלב של בנייה פעילה. כמעט 190 אלף דירות כאלה נמנו בסוף חודש מארס, עלייה של 9% לעומת מארס בשנה שעברה, של 10% לעומת מארס 2023, ושל 55%, לעומת מארס 2019.
ניכר כי ענף הבנייה עוד לא הצליח להתאושש ממכת הקורונה, וכבר ניחתה עליו מכת המלחמה, וניכר כי הוא אינו מצליח לעמוד בהיקפי התחלות הבנייה שהוא מייצר.

במצב כזה, שבו קבלנים מתקשים לסיים את התחלות הבנייה של עצמם, קשה לראות כיצד הם יכולים להשלים בתוך זמן סביר את שיקום וחידוש המתחמים שנפגעו מהטילים האיראניים, ללא שינוי חד בתנאים שבהם פועל הענף הזה
"אם המדינה לא תתעשת ותביא לכאן ברכבת אווירית 40 אלף עובדים זרים שנמצאים עם המזוודות ביד בארצות מוצאם, ושחלקם כבר מוינו על ידינו, יהיה קשה מאוד לשקם את הפגיעות בדרום ובצפון במלחמת חרבות ברזל ויהיה מאוד לשקם את השיפוצים והפגיעות שקיבלנו עכשיו במלחמה מול איראן", אמר נשיא התאחדות הקבלנים, רוני בריק.
"זה לא רק גמר בנייה. יש עשרות אלפי דירות שקיבלו היתרי בנייה, אבל היזמים, כולל אותי, לא יוצאים לבנייה שלהן עד שתהיה כאן ודאות. ועד שלא יהיו כאן עובדים. צריך להתחיל עם זה כבר מחר בבוקר, כי אם לא יתחילו - לא יהיה נורא.
"הפועל היוצא של המצב היום הוא איחורים במסירות. אם אתה מסתכל מבחוץ, אתרי הבנייה עובדים, אבל הם עובדים חלקית. חסרים באתר עובדים, גם לקבלני המשנה וגם לקבלנים הראשיים. צריך לתגבר את רשות האוכלוסין, לממן את הטיסות שלהם, כי אחרת המצב יחמיר. הכול תלוי בקבלת החלטות ברשות ההגירה ועל הבאת פועלים ישירה שלנו".