נועם פישר, נדב טנא, עופר ינאי, ושחר גרשון מנופר אנרגיה / צילום: שלומי יוסף
הודעה לקונית שפרסמה נופר אנרג'י בשעות הבוקר של היום (ד'), הובילה לירידה חדה של כ-10% במנייתה. לפי הדיווח של חברת האנרגיה המתחדשת, הודיעו לה צמד המנכ"לים המשותפים - נדב טנא ושחר גרשון, כי "ברצונם לסיים את תפקידם בחברה. סיום הכהונה צפוי להיכנס לתוקפו ביום 25.12.2025. החברה החלה בהליכי איתור מנכ"ל, שמינויו יובא לאישור בתקופה הקרובה".
● אחרי שזינקה ב-100% בשנה: מימוש הענק בחברה הביטחונית
● ההזדמנויות שמזהה מנהל ההשקעות שהימר על ת"א לפני כולם
יש לציין כי הירידה במניית נופר מגיעה לאחר זינוק של מעל 35% שרשמה בשנה החולפת, לשווי שוק נוכחי של כ־3.3 מיליארד שקל. עם זאת מאז הנפקתה הראשונית של החברה, בדצמבר 2020, היא הסבה למשקיעים תשואה שלילית חד ספרתית.
נופר הגיעה לבורסה בת"א בגל הנפקות האנרגיה המתחדשת ששטף את הבורסה בשנה של פרוץ הקורונה. את החברה ייסד ינאי בשנת 2012. צמד המנכ"לים הפורשים כעת, סייעו לו לבסס את פעילות החברה ותוגמלו על כך ביד רחבה.
בשנת 2020 שבה הונפקה נופר, הפכו בכיריה לשיאני השכר בת"א, עם תגמול בעלות של 126 מיליון שקל למנכ"ל טנא, 104 מיליון שקל לסמנכ"ל הכספים נועם פישר ו-56 מיליון שקל לגרשון, ששימש אז סמנכ"ל פיתוח עסקי (ומונה למנכ"ל משותף בפברואר האחרון). רוב עלות שכרם של השלושה (80%) נבעה מתגמול במניות שהוענקו להם טרם ההנפקה.
עזיבה ראשונה בפברואר
בינואר 2024 מימשו שלושת הבכירים מקצת ממניותיהם בנופר תמורת 75 מיליון שקל בסה"כ (בחלקים שווים). בפברואר השנה פרש סמנכ"ל הכספים פישר מתפקידו, ומכר את יתרת מניותיו (4.9%) תמורת 148 מיליון שקל. בראיון שהעניק עופר ינאי לגלובס באפריל האחרון, הוא אמר כי "נועם הצטרף לחברה ב־2014. זאת אומרת שהוא בילה פה יותר מעשור. לעבוד בנופר תחת בוס כמוני, זו עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, הכי לא 'תשע עד חמש', ומאוד שוחקת. בשלב מסוים הוא הגיע למיצוי ומימש את המניות בברכתנו. אנחנו עדיין חברים. אני מאחל לכל חברה שפעם בעשר שנים תרענן את שדרת המנהלים שלה".
באשר למנכ"לים הפורשים כעת: נכון להיום מחזיק נדב טנא ב־4.9% ממניות נופר ששווי השוק שלהן, טרם הירידה היומית, עמד על כ־190 מיליון שקל ואילו גרשון מחזיק 1.8% מהמניות בשווי של כ־68 מיליון שקל לפני הירידה היומית. כך שבסה"כ יצרו לעצמם שלושת בכירי נופר הפורשים הון אדיר של קרוב לחצי מיליארד שקל, חלקו עדיין "על הנייר".
עופר ינאי עצמו מחזיק בכ־28% ממניות נופר ששוויין קרוב למיליארד שקל. בעלי עניין נוספים בחברה הם כמה גופים מוסדיים: הפניקס, הראל, מיטב, מור וילין לפידות.
עוד שת"פ עם קרן נוי?
מה עומד מאחורי פרישתם של צמד המנכ"לים המשותפים של נופר? בסביבת החברה טוענים כי מדובר ברצון טבעי ליהנות מההון שצברו, לאחר שנים של עשייה אינטנסיבית. עוד דוחים בנופר את האפשרות כי הפרישה קשורה לדיווח שפרסמה מוקדם יותר השבוע, אודות מו"מ שהיא מנהלת עם קרן התשתיות נוי להקמת תאגיד משותף, אשר לתוכו תועבר פעילות האנרגיה המתחדשת של נופר בישראל, לרבות פעילות אגירת החשמל שלה.
קרן נוי מצידה אמורה לרכוש מנופר הלוואות בעלים ב־220 מיליון שקל, להשקיע בתאגיד החדש 300 מיליון שקל, ובנוסף להעביר לתוכו החזקות בפרויקט אגירה במתח עליון בארץ בהספק כולל של 330 מגוואט. לאחר הקמת התאגיד תשלוט בו נופר (53%) והיתרה תוחזק בידי קרן נוי. ככל הידוע צפויים טנא וגרשון לכהן בתאגיד החדש כדירקטורים מטעמו של ינאי.
נזכיר כי קרן נוי, בניהולם של פיני כהן, גיל־עד בושביץ ורן שלח, היא שותפה ותיקה של נופר עוד מלפני ההנפקה. הקרן רכשה כמה חודשים טרם ההנפקה רבע ממניות נופר תמורת 230 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כמיליארד שקל. חודשים ספורים לאחר מכן ביצעה נופר הנפקת מניות ראשונית לציבור, לפי שווי כפול של כ־2 מיליארד שקל (לפני הכסף). בפברואר השנה נפרדה קרן נוי מיתרת החזקותיה בנופר (7.85%) אותן מכרה תמורת 237 מיליון שקל. לפי הערכות שפורסמו אז, רשמה הקרן תשואה של 100% על השקעתה.
בכך לא מסתיימים הקשרים בין נופר לקרן נוי. כשנה לאחר ההנפקה, דיווחה נופר על מזכר הבנות לרכישה מידי קרן נוי של תחנת הכוח התרמו־סולארית "מגלים" שבנגב. אלא שחודשיים לאחר מכן עדכנה על ביטול העסקה, לאחר שהמו"מ בין הצדדים "לא הבשיל להסכם מחייב והצדדים החליטו על עצירת קידום העסקה".
מדובר בעסקה שהתמורה בה נקבעה על כ־580 מיליון שקל, בפרויקט אשר נושא על גבו חוב עצום של כ־2 מיליארד שקל. העסקה בין נופר לקרן נוי עוררה ביקורת רבה, לנוכח החשש כי מדובר במהלך שנועד "לחלץ" את הקרן, בתנאים משופרים, מהשקעתה בפרויקט הממונף.
ההפסד הרבעוני הוכפל
נופר אנרג'י עוסקת בפעילות ייזום והשקעה לטווח ארוך במערכות לייצור חשמל "נקי" מאנרגיית השמש ומערכות לאגירת חשמל בסוללות בישראל, אירופה וארה"ב, וכן בהקמה (EPC), הפעלה ותחזוקה בישראל של מערכות פוטו־וולטאיות, מערכות אגירה ומערכות לטעינת כלי רכב. פעילותה מבוססת על יצירת שיתופי פעולה עם יזמים מקומיים בחו"ל, קיבוצים או חברות נדל"ן בישראל.
לנופר יש כיום כ־1.3 ג'יגה־וואט מחוברים ומוכנים לחיבור ועוד 177 מגוואט של אגירה בסטטוס דומה, בארץ ובעולם. לחברה פעילות במדינות כמו גרמניה, איטליה, רומניה, פולין, בריטניה, ספרד וארה"ב, והיא נמצאת כיום בהליכי הקמה ולקראת הקמה של עוד 1.2 ג'יגה־וואט ועוד 2 ג'יגה־וואט של אגירת חשמל.
החברה סיכמה את הרבעון הראשון השנה עם הכנסות של כ־60 מיליון שקל, ירידה של כ־10% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. זו נבעה מקיטון בהכנסות בגין הקמת מתקנים סולאריים בישראל, למול גידול בהכנסות ממכירת חשמל.
ההפסד הרבעוני הוכפל ל־36 מיליון שקל, והושפע מהוצאות הקמה גדולות של פרויקטים שונים, לצד הוצאות מימון שנבעו מתשלומי ריבית על אג"ח. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה ב־320 מיליון שקל וההפסד על 27 מיליון שקל. הרווח לפני פחת, מסים והפחתות (EBITDA) עמד אשתקד על 230 מיליון שקל.