שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בוקר יום רביעי נפתח בסימן חזרה לשגרה. הילדים חזרו אל מסגרות החינוך, המבוגרים למקומות העבודה, ואפילו הפקקים תפסו מחדש את מקומם בכבישים. במשרד האוצר, שרק יום וחצי קודם לכן הציגו מתווה פיצויים למשק, הופתעו מהקצב המהיר של סיום המערכה מול איראן. כעת, עובדים באוצר על מספר שינויים במתווה כדי להתאים אותו להתפתחויות הצבאיות המהירות.
● שאלות ותשובות | הבית נפגע? מה עושים עם משכנתא, והאם אקבל פיצוי על אובדן שכירות
● דין שמואל אלמס, פרשנות | אלופי המלחמות הקצרות: ישראל השיגה בתוך ימים מטרות של שנים
הצעד הראשון של האוצר הוא דווקא מרחיב ובא לקראת המעסיקים והעובדים. במתווה הסיוע שהוצג, אפשרה המדינה יציאה של עובדים לחל"ת בתנאים מקלים, תוך קיצור תקופת החל"ת המינימלית הקבועה בחוק מ-30 ימים ל-14 ימים. אלא שבמלחמת 12 הימים, מן הסתם, עובדים לא הגיעו לרף של 14 ימים הנדרשים לצורך קבלת דמי אבטלה מהמדינה.
לאחר משא ומתן מול ההסתדרות ונציגי המעסיקים, באוצר ניאותו להוריד את הדרישה ל-12 יום. זה מאפשר לשפות את כל מי שנעדר בפועל מעבודתו מאז ה-13 ביוני. תחילה עדיין נשמטו מחוץ לרשת הביטחון כל אותם עובדים שחזרו זמנית ליום עבודה אחד, בחמישי האחרון. ישראלים רבים עשו זאת בעקבות ההקלה הרגעית במגבלות פיקוד העורף על המשק, שהוחרפו חזרה זמן קצר לאחר מכן עם התקיפה האמריקאית במתקני הגרעין האיראנים. אך בהמשך, בהסתדרות הגיעו להבנות מול האוצר שימנעו מעובדים אלה לאבד את הזכאות לחל"ת.
לפי ההבנות, "תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, כאשר העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה, לא בצורה רציפה בהכרח, על־מנת להיות זכאי לדמי אבטלה".
מודל חל"ת רטרואקטיבי
מודל החל"ת ל"מבצע עם כלביא" יפעל באורח רטרואקטיבי. אדם שלא עבד מאז תחילת המבצע, יהיה זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח, גם אם ההכרזה על שהותו בחל"ת תיעשה רק לאחר שהמבצע כבר הסתיים.
איך ימנעו באוצר ניצול לרעה של המתווה? ראשית, עובד שבאמת עבד בפועל לא יסכים לקבל רק דמי אבטלה, שנמוכים בעשרות אחוזים מהשכר הרגיל, במקום את שכרו המלא. בנוסף, בביטוח הלאומי יכולים לבדוק לפי הנתונים מי עבד ומי לא.
ועדיין, באוצר זוכרים היטב ממתווי סיוע בשנים קודמות ניסיונות פסולים לעשות מניפולציות על החוק, כדי לקבל זכאויות לחל"ת גם למי שכן עבדו. למשל, יציאה לחל"ת שלא לצורך, כדי להנות מהסיוע הממשלתי מבלי לעבוד. מתווה הסיוע לרבות מודל החל"ת נשאר בתוקף עד סוף החודש. ולכן, באוצר מתכוונים לערוך תיקונים בחוק שיסתמו פרצות המעודדות אי-תעסוקה.
להבדיל, בעבר נרשמו אף מקרים של תשלום חלקי במזומן ב"שחור" על ידי המעסיק, בתוספת תשלום מהביטוח הלאומי, עבור רישום כוזב של לחל"ת. באוצר יצטרכו להיערך, ככל הניתן, להתמודד גם עם האפשרות לתופעה פסולה שכזאת.
חושבים מחדש על פיצוי העסקים הגדולים
העיתוי של פרסום מתווה הסיוע, שעות לפני הכרזתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת האש, אינו בעייתי מבחינת האוצר. מלכתחילה, החליטו לצאת עם המתווה במידה שהמגבלות החמורות על המשק ימשכו יותר משבוע. וממילא, העדיפו לפרסם מתווה רטרואקטיבי, אחרי שהאירוע כבר נגמר ותחום בעלויות.
לפיכך, מרבית המעסיקים לא צריכים לחשוש מביטול או מדילול של תוכנית המענקים למי שהכנסתו נפגעה. אין כוונות כאלה במשרד האוצר. ההטבות שהוכרזו במתווה ייצאו לפועל למרות שוך הקרבות. למעט יוצא דופן אפשרי אחד.
במתווה האוצר שפורסם השבוע, ניתנת הזכאות למענקים לעסקים בעלי מחזור הכנסות של עד 400 מיליון שקל. זאת, בדומה למתווה שסיפקה המדינה בחודשים שאחרי 7 באוקטובר 2023. החידוש הוא שהפעם סוכם, באופן קצת מעורפל, שגם העסקים הגדולים ביותר במשק יוכלו לקבל סיוע, מתוך קופה מיוחדת בסך 60 מיליון שקל, שתנוהל אצל נשיאות המגזר העסקי ובפיקוח האוצר.
בפקידות האוצר מראש לא אהבו את הרעיון ונרשמו מחלקות פנימיות בנושא. היום, עם סיומה המהיר של המערכה הצבאית, כבר לא בטוח שבאוצר מתכוונים להעביר כסף למנגנון. זאת, מתוך פרשנות לסיכומים מול המגזר העסקי, לפיה עשרות מיליוני השקלים היו אמורים להישמר בצד למקרה של תרחיש קיצון במשק, שלבסוף לא התממש. עם זאת, טרם התקבלה החלטה סופית בנושא בתוך האוצר.