דני ירדני, ראש אגף ניהול נוסטרו בבנק לאומי, מסביר את הנתון השבועי
המלחמה עם איראן, באופן מפתיע, הגבירה את האופטימיות בשוק המקומי כמעט בכל פרמטר. שוק המניות רשם שיאים חדשים, מחירי אגרות החוב הממשלתיות זינקו בחדות, והשקל התחזק מול הדולר לשיא של שנתיים וחצי. מהצד השני של המשוואה, בכלכלה הריאלית, התמונה פחות ורודה. המלחמה באיראן גוררת הוצאות ענק של המדינה בפיצוי לבעלי עסקים, ובמי שרכושו או ביתו נפגעו, בנוסף לעלויות הצבאיות של היירוטים והלחימה. גם הצריכה הפרטית של משקי הבית נפגעה בעקבות מצב החירום של המשק וסגירת העסקים. האם הגיע הזמן שבנק ישראל יוריד את הריבית?
● נתון בשבוע | תתעלמו מביצועי השוק: זאת השאלה הכי חשובה בבחירת מסלול פנסיה
● נתון בשבוע | האם המניה הביטחונית הכי גדולה בעולם היא הזדמנות השקעה עכשיו?
מהי ריבית בנק ישראל?
ריבית בנק ישראל היא הריבית שגובה הבנק המרכזי מהבנקים המרכזיים על הלוואות, ומהווה את הכלי המרכזי של בנק ישראל לשמירה על יציבות כלכלית, תעסוקתית ופיננסית. העלאת הריבית היא הכלי המרכזי למלחמה באינפלציה - עליות מחירים במשק. באמצעות התייקרות של הלוואות, משכנתאות וצורות מימון נוספות, מנסה הבנק המרכזי לצמצם את הצריכה הפרטית במשק, להקטין את הביקושים ובכך להוביל לירידות מחירים ולהתחזקות השקל.
כיום הריבית במשק עומדת על 4.5%, לאחר הורדת ריבית אחת שביצע הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בינואר 2024, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מאז, בניגוד למגמה ברוב מדינות המערב (פרט לארה"ב), הריבית נותרה על כנה. מדוע? ראשית, בנק ישראל מחויב בחוק לשמור על האינפלציה השנתית ברמה של 1%־3%. נכון לחודש מאי, הקצב השנתי של עליות המחירים עמד על 3.1%. מעבר לכך, בבנק ישראל חוששים מסיכונים שיכולים להאיץ את האינפלציה ובראשם המלחמה המתמשכת בעזה שמותירה בחוסר ודאות את פעילות המשק, מעלה את החשש למגבלות היצע וגוררת תנודתיות בשער השקל. בנוסף, רפורמת המכסים עליה הכריז נשיא ארה"ב צפויה גם היא לגרור העלאות מחירים נרחבות.
המלחמה עם איראן, גוזרת על המשק עלויות עתק. בעקבות המלחמה בעזה, נזכיר, הממשלה העלתה את המע"מ ל־18%, מה שתורם לעליות מחירים ולא מן הנמנע שצעד דומה יחזור לשולחן בעקבות עלויות המלחמה באיראן. קיימים גם סיכונים אינפלציוניים נוספים בעקבות המצב כמו עלייה של מחירי השכירות (שתופסים כרבע ממדד המחירים) בשל עלייה בביקושים על ידי מפונים, וחשש שהישראלים יתדלקו עליות מחירים בגל קניות כפיצוי על השבועיים שבהם המשק היה סגור.
לדברי דני ירדני, ראש אגף ניהול נוסטרו בבנק לאומי, "סיפור האינפלציה אמנם עוד לא הסתיים, שכן יהיה לחץ על מחירי השכירות כתוצאה מהמלחמה וחברות התעופה לא החזירו את כל הטיסות, אך אני חושב שסיום האירוע הפחית את חוסר הוודאות". לדבריו, "בנק ישראל ציין לא פעם ולא פעמיים שאחת הסיבות שמשאיר את הריבית על כנה, היא כי יש חוסר ודאות. אך כעת נראה שבמשוואה הגאו־פוליטית, חוסר הודאות ירד.
"אם מסתכלים על הנתונים הבאים: התחזקות השקל, ציפיות האינפלציה שמגולמות בשוק נושקות ל־2%, בדיוק במרכז היעד של בנק ישראל. אני סבור שאלו סימנים שיאפשרו לבנק ישראל לבחון את האפשרות שלא להותיר את הריבית על כנה".
ירדני מוסיף כי אכן "אנחנו נמצאים במצב שבו המדינה צריכה הרבה כסף לשיקום, ברור לכולם שנדרשת פה התערבות פיסקאלית (מצד הממשלה)", אך הוא מדגיש כי "גם התערבות מוניטרית צריכה להיות על הפרק". לדבריו, "כבר היום שוק ההון מגלם הורדת ריבית".
בבנק ישראל צופים כי עד הרבעון הראשון של 2026 הריבית הממוצעת תעמוד על 4%. אך בשווקים אופטימיים יותר ומעריכים כי תרד מהר יותר. ירדני עצמו צופה פעימה אחת של הורדת ריבית בחודשים הקרובים. לולא סיום המערכה עם איראן הוא מציין "הצפי להורדת ריבית היה פעימה ראשונה רק לקראת סוף השנה ואולי אפילו תחילת שנה הבאה".
אבל ישראל לא לגמרי לבד בגזרת הריביות הגבוהות, גם בארה"ב ריבית הפדרל ריזרב עומדת על 4.5%, למרות לחצים פומביים מצד הנשיא טראמפ להוריד את הריבית. "גם בארה"ב, גוברים הקולות לכך שהאינפלציה נכנסת לאיזושהי שליטה (2.4% קצב שנתי במאי, ח"ש) ושיש מקום להתחיל לחשוב על הורדות ריבית. אני לא בטוח שאנחנו בישראל בסיטואציה מאד שונה. ציפיות האינפלציה בארה"ב ל־5 שנים הן 2.3%, ואצלנו לחמש שנים הציפיות עומדות סביב 2%. אם בארה"ב גוברים הקולות לטובת הורדת ריבית, אז בטח שבישראל זה לא אמור להיות שונה".
עם זאת, הוא מדגיש כי "שוק העבודה בישראל הדוק". ככל שהביקוש לעובדים גובר, גוברים גם לחצים להעלאות שכר שמתגלגלות לעליות מחירים רוחביות במשק. "לכן", אומר ירדני, "לדעתי לא חייבים לחתוך את הריבית בשיעור חד, אך יש מקום לבחון הורדה הדרגתית".
המשמעות לכיס שלכם
הורדת הריבית צפויה להקל על נוטלי המשכנתאות וההלוואות מחד, אך גם להפוך רבות מההשקעות הסולידיות לפחות אטרקטיביות עם הורדת תשואות בשוק האג"ח, בקרנות הכספיות והורדת הריבית על הפקדונות.
למשקיעים, ירדני מציע לא לבצע תנועות גדולות מתוך ציפייה להורדת ריבית "הכל עלול להתלקח שוב בשניות", וממליץ על אג"ח ממשלתיות צמודות (למדד המחירים לצרכן) במח"מ בינוני של שנתיים עד ארבע שנים.