פרויקט ה־AI של איראן מדאיג את המערב / צילום: Shutterstock
במהלך עשרים השנים האחרונות איראן השקיעה לפי ההערכה הרווחת חצי טריליון דולר בתוכנית הגרעין שלה, כדי לחזק את מעמדה במזרח התיכון ובעולם בכלל. במקביל, ולא פחות חשוב מכך, מבקשת איראן להפוך למעצמת בינה מלאכותית אזורית, מה שיסייע לה גם בתוכניותיה הצבאיות - במערך הסייבר ההתקפי שלה, במערך הכט"במים והטילים שלה, לצרכים משטרתיים הכרוכים בדיכוי האוכלוסייה, ואפילו להעצמת תוכנית הגרעין. היא שואפת לעשות זאת באמצעות השקעה של מאות מיליוני דולרים בבניית חוות שרתים, הצטיידות במעבדים גרפיים, מלגות מיוחדות למדענים ובבניית שיתופי פעולה פוריים עם חוקרים ומשקיעים סינים, והיא עושה זאת כבר משנת 2021, עוד בטרם השיקה OpenAI את ChatGPT אז התבררה מידת ההשפעה והיכולת של הטכנולוגיה.
● מניות הדיפנס בעלייה: מדינות נאט"ו מסכימות להעלות את תקציבי הביטחון לרף ה-5% מהתל"ג
● כך הפכה סעודיה למעצמת ה־AI הגדולה במזרח התיכון
אלא שבניגוד להתקדמות שלה בגרעין, בתחום הבינה המלאכותית נאלצת איראן לסגור את הפער שצברה ביחס למדינות אחרות באזור. בראשן, סעודיה שמשקיעה מיליארדי דולרים בהצטיידות ב־AI, כולל שותפות של 5 מיליארד דולר עם אמזון, ושיתוף פעולה של 10 מיליארד דולר עם אנבידיה ו־AMD; ואיחוד האמירויות שהודיעה כי תקים מרכז נתונים ל־AI בהספק של 5 גיגהוואט, הגדול באזור ואחד הגדולים בעולם בשיתוף עם סופטבנק, אנבידיה, סיסקו ו־OpenAI.
במערב מודאגים מההשקעה של איראן בתחום, ורק בחודש שעבר הזהיר ראש מערך הסייבר לשעבר יגאל אונא כי "איראן מבינה את החשיבות של התחום, משקיעה בו משאבים ומצמצמת פערים במהירות".
טיפול אישי של חמינאי
ראשיתה של תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית האיראנית ב־2021, לאחר שהמנהיג העליון עלי חמינאי קרא לאיראן להיכנס לדירוג עשר המדינות המובילות בתחום, והגדיר אותו כ"נושא חשוב שישחק תפקיד חשוב בניהול העתידי של העולם". חמינאי אף הזהיר מגוף בסגנון הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שיפקח על השימוש בעתיד.
אחרי ההנחייה של המנהיג העליון, מונתה ועדה שבחנה תוכניות בינה מלאכותית לאומיות של 23 מדינות, עם שאיפה למימוש יעדי המשטר עד שנת 2032. בין המלצותיה: השקעה של 8 מיליארד דולר בבינה מלאכותית, הפניית לפחות 80% מהמחקר האקדמי לתחום, הכשרת 600 אלף מומחים בכלי בינה מלאכותית, והגדלת התמ"ג בלפחות 12% מהתמ"ג בזכות ה־AI. על פי אתר SpecialEurasia, התחייבה איראן להשקיע בפרויקט 115 מיליון דולר - סכום לא גדול בהשוואה לסעודיה, האמירויות ואפילו ישראל, שהשקעתה בתחום מוערכת במיליארד שקל בלבד (כ־290 מיליון דולר).
בדצמבר 2023, זמן קצר לפני מותו בהתרסקות מסוק, הקים הנשיא הקודם איברהים ראיסי ועדת היגוי לאומית ל־AI והעמיד בראשה את רשאד חוסייני שזכה לתואר "מזכיר פיתוח מטה הבינה המלאכותית והרובוטיקה". כאשר נבחר לתפקיד הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן, הוא צירף לפרויקט שני טכנוקרטים מהאקדמיה: הוא מינה לסגנו לענייני AI את פרופ' חוסיין אפשין, חוקר הנדסת מכונות מאוניברסיטת שריף, ואת ד"ר מוחמד רזא עארף, מדען נחשב ומוביל בתחום בעל שני תארים בהנדסת חשמל מסטנפורד, ליו"ר מטה הבינה המלאכותית.
על פי חברת המחקר אינסקיט, שמיפתה את פרויקט הבינה המלאכותית האיראני, נקבעו משרדי מטה הבינה המלאכותית ברחוב מולה סאדרה היוקרתי במרכז טהרן. מאבקי השליטה שמאפיניים את צמרת השלטון - בין נאמני המהפכה לבין הרפורמיסטים - הגיעו גם לכאן: פעילות הבינה המלאכותית התקשתה להתקדם עד שהוכפפה ל"מועצה העליונה של המהפכה התרבותית של איראן", גוף מדיניות אסטרטגי הכפוף רק לחמיאני.
הכשרת סטודנטים בסין
בתחילת השנה הציג פרופ' אפשין כמה מהשלבים בתוכנית הלאומית האיראנית: עד יולי השנה יושקו שלוש חוות שרתים מרובות מעבדים גרפיים באתרים שונים באיראן - בטהרן, באי קיש, אזור סחר חופשי סביבו מרוכזת תעשיית הגז והנפט במדינה, ובאתר נוסף שטרם נחשף; יוקם מרכז חישוב-על תחת משרד נשיא איראן שישרת 12 אוניברסיטאות ו־20 חברות במדינה וייפתח עד מרץ 2026; וייוצרו מעבדים גרפיים באמצעות פרויקט לאומי בשם "סהנד" כדרך להתמודד עם הסנקציות האמריקאיות שאינן מתירות יצוא של מעבדי ה־H100 של אנבידיה לאיראן.
סהנד הוא שמו של חבל ארץ באיראן סמוך לגבול אזרבייג'אן שמתמחה בייצור זכוכית וסיליקה, ובו ממוקם מפעל SIG המתמחה בתחום - קבוצת המחקר Inskit זיהתה בנייה של מתקן בשטח של שני מיליון רגל רבוע לידו. הריכוז המדעי של פרויקט הבינה המלאכותית נעשה על ידי האוניברסיטה הטכנולוגית שריף, מוסד שנמצא תחת סנקציות מערביות בשל קשריו עם משמרות המהפכה ומשרד ההגנה האיראני.
בנפרד מהתוכנית הלאומית, השקיעה איראן גם ברובוט דמוי-אדם בשם "סורינה" שפותח באוניברסיטת טהרן, קצר שבחים בעולם וזכה להיכלל ב־2020 כאחד מעשרת הרובוטים היומנואידים המובילים בעולם על ידי האגודה האמריקאית למהנדסי חשמל; וכן בפיתוח מודלי שפה בפרסית. אוניברסיטת אמירכביר בשיתוף עם חברת הטכנולוגיה הפרסית פארת' פיתחה מערכת של מודלי שפה פתוחים בפרסית בהתבסס על טכנולוגיות קוד פתוח של מטא וגוגל. איראן מקבלת גם סיוע מבחוץ. סין, מעצמה בתחום, הגדירה את פיתוח הבינה המלאכותית כחלק מהסכם השותפות עם איראן ל־25 השנה הקרובות שנחתם במרץ 2021, והוא כולל הכשרת 3,000 סטודנטים איראנים בסין. ככל שנודע, יצרנית שרתי המחשוב היחידה באיראן, "באיאן רייאן" רוכשת רכיבים אלקטרוניים בסין.
ללא השקעות זרות
ד"ר גיל ברעם, עמיתת מחקר במרכז הסייבר של ברקלי ומרצה בכירה בבר־אילן, חוקרת מתקפות סייבר מצד מדינות כמו איראן, צפון קוריאה וסין ועל בסיס מחקר משותף עם חברת פורטינט היא מעידה כי "בינה מלאכותית מעצימה את יכולות הסייבר של מדינה כמו איראן בהיבט הכמותי והאיכותי. היא יכולה לאפשר לאיראן לתקוף בהיקפים גדולים יותר נגד בתי חולים, משרדי ממשלה, אקדמיה וחברות ביטוח - אבל לעשות את זה בצורה אפקטיבית יותר. מתקפות השפעה, למשל, או מתקפות פישינג שנועדו "לדוג" פרטי משתמש, יכולות להיעשות באמצעות סרטוני וידאו, קבצי קול או מסרונים רהוטים יותר וללא שגיאות כתיב או דיבור וגם באופן אישי יותר, מה שיהפוך אותם לאפקטיביים הרבה יותר".
למרות החשיבות הלאומית שמייחסת איראן לתחום, לפחות מן הפה אל החוץ, כמה גורמים מגבילים את יכולתה להצטיין בתחום, ובראשם הבידוד הכלכלי והמסחרי שלה והפיקוח הממשלתי ההדוק עליה. בניגוד לפרויקטי AI במקומות כמו ארה"ב, האיחוד האירופאי ואפילו סין - אין לאיראן תעשיית טכנולוגיה להישען עליה: אחרי ביטול הסכם הגרעין ב־2018 והחזרת הסנקציות, ההשקעות בחברות ההייטק חזרו לאחור, והיקף גיוסי הסטארט־אפים שלה השנה לא עלה על 30 מיליון דולר. 50% מעובדי הטכנולוגיה באיראן מעונינים להגר אל מחוץ למדינה, ועל מנת להתמודד עם המגמה, הציע ב־2024 אפשין מענק חודשי של כ־3,500 דולר לדוקטורנטים כדי לעודד פעילות מחקרית ומדעית. במדד החדשנות העולמית איראן מדורגת רק במקום ה־64. במדד אוקספורד למוכנות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית דורגה איראן בשנה שעברה במקום ה־91 מתוך 193 מדינות, עלייה של שלושה מקומות בלבד ביחס ל־2023.