שוכרים ומשכירים של דירות שפונו במלחמה מתקשים לקבל מענה בנוגע לזכויותיהם. בימים אלה נערכים דיונים במשרד האוצר לבחינת מנגנון פיצוי כלשהו לבעלי נכסים להשכרה שביתם נפגע, אבל בינתיים הצדדים בעיקר מבולבלים.
● שאלות ותשובות | הבית נפגע? מה עושים עם המשכנתא, והאם אקבל פיצוי על אובדן שכירות
● כל טיל איראני שנפל גרר בממוצע 4,000 תביעות על נזק
מאז תחילת המערכה באיראן התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 32,975 תביעות בגין נזק למבנה. על-פי הערכה, יש עוד אלפי דירות שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם. המדינה אחראית לפצות את הניזוקים, לדאוג לדיור חלופי למפונים ולהעביר להם שכר דירה או מדור חלופי. ואולם מהשטח עולה תמונה של הרבה בלבול סביב זכויות בעלי הדירות והשוכרים.
"הבלגן וחוסר הוודאות בלתי נסבלים", אומר אחד המפונים מעיר במרכז הארץ. הוא, אשתו ושלושת ילדיהם נותרו ללא רכוש. "אנחנו מפונים למלון מבניין שמוגדר להריסה ובנייה מחדש, הליך שייקח שנה לפחות. בינתיים, בעל הדירה דורש שנמשיך לשלם את שכר הדירה - 10,000 שקל - עד תום החוזה. כל מי שדיברנו איתו אמר לנו לבטל את הצ'קים, כולל עורכי דין, אז ביטלנו. עכשיו הוא מאיים לתבוע אותנו".
ג', שוכרת דירה מתל אביב שפונתה ומחפשת דירה חלופית, מציינת בעיה נוספת: "כל בעלי הדירות העלו מחירים בגלל הביקוש. אני לא יכולה למצוא אף דירה במחיר ששכרתי, שלא היה נמוך מלכתחילה".
"בן ערובה של השוכרים"
ד', בעל דירה להשכרה בפתח תקווה, מתאר את הצד השני של המטבע: "בגלל הדף שיצר הטיל, כל הבניין פונה, והוא אמור להיות מפונה לשמונה חודשים לפחות. השוכרים שילמו לי 7,000 שקל, אבל אמרו לי שהמדינה נותנת להם 8,000 שקל לשכר דירה חלופי לשנה, עם אופציה לשנתיים, והם יבטלו את החוזה. מי יפצה אותי בינתיים? התשובות מהעירייה ומרשות המסים סותרות. בינתיים אני בן ערובה של השוכרים".
עו"ד מאורי עמפלי, מומחה למסים ולפיצויים מכוח מס רכוש וקרן הפיצויים, מסכים כי יש "לא מעט בעיות במצבים שבהם דירות מושכרות נפגעות". לדבריו, המדינה אומרת לבעל הנכס שמי שיקבל את הפיצוי זה למעשה השוכר ולא המשכיר, כי הוא אמור להמשיך לשלם את ההתחייבויות לפי חוזה. מה קורה אם הוא אומר 'אני לא גר בדירה ולא מוכן לשלם?'. המדינה משאירה את המשכיר מול שוקת שבורה. אומרים למשכיר 'לך תריב עם הדייר'. שולחים אותו לחוק החוזים, לבית משפט או להוצאה לפועל למימוש הצ'קים".
מומחה המס עו"ד ירון אלי מסביר כי ככל שהבית אינו ראוי לשמש למגורים בעקבות הפגיעה, לשוכר עומדות מספר אופציות: דיור חלופי, בתנאי שימשיך לשלם שכירות למשכיר; במקביל, עד מציאת דירה חלופית, במימון וסיוע מס רכוש, הוא יוכל לשהות על חשבון המדינה בתקופה ראשונית (כחודש) בבית מלון, או שיבחר לקבל כ-4,000 שקל ולהסתדר בעצמו (מגורים אצל המשפחה וכדומה).
אופציה נוספת היא ביטול החוזה, "בהתאם לחוק החוזים, מאחר שהחוזה 'סוכל'". אם השוכר בוחר באופציה של ביטול ההסכם, המשכיר לא זכאי לפיצוי בגין "אובדן הכנסה". עם זאת, כאמור, בימים אלה נערכים דיונים במשרד האוצר לבחינת מנגנון פיצוי כלשהו לבעלי נכסים שביתם נפגע, כשהשוכר ביקש לבטל את ההסכם.
עו"ד עמפלי מזכיר כי "אנחנו עדיין בתוך מלחמת 'חרבות ברזל', והסוגיות הללו צצו גם שם. יש פיצוי מוסדר רק כאשר הפסד דמי השכירות הוא עסקי. העמדה העקרונית של רשות המסים אומרת 'אתה משכיר פרטי? בעיה שלך'. זו אמירה מקוממת".
לאחרונה הכריע בג"ץ בסוגיה דומה, כשקבע כי בעלי דירות פרטיות ביישובים מפונים אינם זכאים לפיצויים בגין אובדן דמי שכירות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". פסק הדין חסם את הדלת בפני מאות בעלי דירות שנותרו ריקות במהלך המלחמה.
לדברי עו"ד עמפלי, "פסק הדין משליך גם על המצב היום. אם ליישובי הספר לא מגיע, אז בטח לא למי שיש לו דירה בפתח תקווה, בחולון, בבת ים או בבאר שבע, והדירה שלו נפגעה. אם המדינה לא תחליט לתת פיצוי, כל משכירי הדירות ימצאו את עצמם במחלוקות משפטיות בשנים הבאות, או שהם יפסידו הרבה כסף".
מי שמשלם משכנתא עבור אותה דירה שרכש להשקעה, שאותה חשב שיממן בעזרת השכירות, נמצא כמובן בבעיה קשה בהרבה.
"זכאות רק ביישוב ספר"
מרשות המסים נמסר: "על-פי חוק מס רכוש, משכיר דירה שנפגעה מפעולות מלחמה או איבה אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן שכירות כתוצאה מהנזק, למעט ביישוב ספר. יחד עם זאת, הסוגיה מוכרת ונבחנת בימים אלה יחד עם משרד האוצר. נוסיף כי קרן הפיצויים כן מספקת מענה למשכירים, בכך שאינה מאשרת דיור חלופי לשוכר, אם הוא לא משלם למשכיר את שכר הדירה.
"אין זה מתפקידה של הקרן או בסמכותה לאכוף דיני חוזים בין משכירים לשוכרים. שוכר שיתגלה כי לא שילם שכר דירה בזמן שקיבל דיור חלופי מהקרן, יידרש להשיב את עלות הדיור החלופי שסופק לו. יודגש כי ההוראות נאכפות".
