גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איראן משתעשעת בפרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני - מה זה אומר?

התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן הביאו את האחרונה לאיים במרומז ביציאה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ● אז חזרנו לבסיס: מהי האמנה הזו, כיצד היא עובדת, וכמה היא מוצלחת? ● וגם: מה הסיכוי שאיראן אכן תפרוש, וכיצד יהיה ניתן להגיב? • המשרוקית של גלובס 

עבאס עראקצ'י, שר החוץ האיראני. התקשורת האיראנית, 23.6.25 / צילום: ויקיפדיה - Khamenei.ir
עבאס עראקצ'י, שר החוץ האיראני. התקשורת האיראנית, 23.6.25 / צילום: ויקיפדיה - Khamenei.ir

למרות שמטרות מבצע עם כלביא היו חיסול הגרעין האיראני, יש מי שהזהירו שהדבר עלול דווקא להוביל להאצת תהליכים. חשש אחד הוא שאיראן תפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), מה שיקטין את הפיקוח עליה. והנה, הפרלמנט האיראני כבר החל לעבוד בכיוון. אבל כמה בעצם חשובה האמנה? בדקנו.

המשרוקית | כיצד עובד תהליך ההדחה של חבר כנסת?
המשרוקית | פיצויים על נזקי המלחמה: מי זכאי, ואיך פועלת הקרן?

כיצד האמנה עובדת?

פרופ' בני מילר, מרצה ליחסים בינלאומיים וראש המרכז לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה, מחזיר אותנו לשנות ה-60, אז היו בעולם חמש מדינות שהחזיקו בנשק גרעיני: ארה"ב, שהחזיקה בנשק גרעיני מאז מלחמת העולם השנייה; ברית-המועצות, שהגיעה לפצצה ב-1949, כאיזון לארה"ב במלחמה הקרה; בריטניה ב-1954, בשיתוף-פעולה עם ארה"ב; צרפת ב-1960, בשל חשש שארל דה גול שלא יוכל להסתמך על מטרייה גרעינית אמריקאית; וסין ב-1964, בשל קרע עם ברית-המועצות ושאיפות מעצמתיות משלה. בתקופה זו העולם חווה תהליכי דה-קולוניזציה והקמת מדינות חדשות רבות, מה שהעלה חשש מכך שנשק גרעיני יתפשט ברחבי העולם.

הפתרון שמצאו באו"ם היה האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, שנחתמה ב-1968 ונכנסה לתוקף ב-1970. "האמנה מייסדת משטר לפיו רק לארה"ב, סין, רוסיה, בריטניה וצרפת מותר להחזיק בנשק גרעיני, ולשאר החברות באמנה יש זכות לפתח אנרגיה גרעינית רק לצרכי שלום", מסביר פרופ' יובל שני מהאוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה. "המשטר גם אמור לסייע למדינות לפתח אנרגיה גרעינית אזרחית".

כיצד זה עובד? מי שעומדת בלב המנגנון היא הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שהוקמה כבר ב-1957. תפקידה הוא לפקח על המדינות החברות שאין בידן נשק גרעיני, ולדאוג שהן לא מחזיקות ביותר מדי חומר בקיע ושהוא לא מועשר יתר על המידה. לפי הסוכנות, יש שלוש רמות העשרה מרכזיות: לתחנות כוח (5%), שימושים מדעיים ורפואיים (20%) וצבאי (90%), ורק שתי הראשונות מותרות. סעיף 3(1) לאמנה מחייב כל מדינה חברה לקבל על עצמה את הפיקוח של סבא"א.

כיצד הסוכנות יכולה לפקח? כל מדינה חברה מחויבת להצהיר על מתקני הגרעין שלה ועל החומר הבקיע בכל אחד מהם. סבא"א יכולה לבדוק כל מתקן מוצהר ואף את סביבתו, כולל ביקורי פתע ופיקוח מרחוק. לרשותה עומדים כלים שונים: מדידת קרינה, ספירות מלאי, בדיקה שהצהרת המדינה משתקפות במציאות, דגימות סביבתיות ועוד. מנגנון הפיקוח של הסוכנות הוא גמיש, ומשתנה ממדינה למדינה בהתאם למידע שנאסף עליה.

ומה קורה אם יש הפרה? "אם מדינה עוברת על האמנה וההסכמים הנלווים לה, זה יידון בפני המדינות החברות לאמנה", אומר פרופ' שני. "הדבר יכול להתגלגל למועצת הביטחון, שיכולה להטיל על המדינה סנקציות. בנוסף, מדינות יכולות להטיל סנקציות נפרדות. הפרת האמנה או ההסכם הנלווה גם מגבילה את המדינה בקבלת שיתוף-פעולה מהמדינות האחרות החברות באמנה למשק האטומי האזרחי שלהן".

כמה מוצלחת האמנה?

למרות הרצון לפתור דברים בדיפלומטיה והסכמים, זה לא תמיד עובד. זה מעלה את השאלה: האם האמנה משיגה את יעדיה? ובכן, נכון להיום יש רק חמש מדינות שאינן חתומות על האמנה. ראשונה, הודו, שסירבה לחתום בשל האיום מסין, והעדיפה לפתח נשק גרעיני, אליו הגיעה ב-1974. שנייה, פקיסטן, שבשל הסכסוך ההיסטורי עם הודו סירבה גם היא להיכנס לאמנה, והגיעה לפצצה ב-1998. שלישית, צפון קוריאה, שחתמה על האמנה אך יצאה ממנה ב-2003 בשל מה שתפסה כאיום אמריקאי בגבול עם דרום קוריאה, והגיעה לנשק ב-2006. רביעית, דרום סודאן, שלא נכנסה לאמנה משום שנוסדה רק ב-2011, אבל אין לה נשק.

החמישית היא, כמובן, ישראל, שגם לא חתמה על האמנה. "לפי מקורות זרים, ישראל שקלה לפתח יכולת גרעינית בשנות ה-50 וה-60, לאור יתרון קונבנציונלי כמותני בכוח אדם ובנשק של העולם הערבי שאיים על קיומה של ישראל", מסביר פרופ' מילר. "ישראל נוקטת במדיניות של עמימות - לא מאשרת ולא מכחישה קיומו של נשק גרעיני. לפי מקורות זרים, לישראל יש יכולת גרעינית, אך היא בוחרת לא להתייחס לכך".

אז האמנה לא מנעה לחלוטין הפצת נשק גרעיני. האם היא כישלון? "ניתן לטעון שהאמנה הצליחה", משיב מילר. "רק שלוש מדינות - או ארבע, על פי גורמים זרים - פיתחו נשק גרעיני מאז חתימתה. אך ייתכן שהמטרייה הגרעינית של ארה"ב אפשרה למדינות רבות לוותר על נשק גרעיני עצמאי. ייתכן שנכונות כזאת תפחת תחת נשיאותו של טראמפ, שנראה פחות מחויב מקודמיו לביטחון בעלות הברית של ארה"ב באירופה ואולי גם במזרח אסיה", שכן "מדינות מפתחות נשק גרעיני מתוך תחושת איום".

הגרעין האיראני

ומהכלל אל הפרט: איראן ויכולות הגרעין שלה. נחל בסקירה קצרה: ב-1957, בימי השאה, איראן וארה"ב חתמו על הסכם שיתוף-פעולה לגרעין אזרחי, שהופסק עם המהפכה האסלאמית ב-1979. לאחר שב-2002 נחשף מתקן הגרעין בנתנז, הוטלו על איראן ב-2005 סנקציות ביטחוניות וכלכליות. חלקן הוסרו לאחר הסכם הגרעין, שנחתם ב-2015 ונכנס לתוקף ב-2016. ההסכם התנה את הסרת הסנקציות בפיקוח מוגבר של סבא"א ל-25 שנה ובצמצום העשרת האורניום ל-15 שנה. אלא שב-2018 הנשיא טראמפ הוציא את ארה"ב מההסכם. ב-2019 הצטברו אינדיקציות שאיראן חורגת מהכמות המותרת של אורניום מועשר, ואף מפתחת צנטריפוגות שמאיצות את העשרת האורניום. ב-2020 חלה התפתחות נוספת, כשבעקבות חיסול קאסם סולימאני איראן הודיעה שאינה רואה עצמה מחויבת למגבלות הסכם הגרעין. ג'ו ביידן ניסה להגיע עם איראן להסכם חדש, אך הדבר לא צלח.

וזה מביא אותנו לנקודת הזמן הנוכחית ולמבצע עם כלביא, שמעלה כמה שאלות. ב-12 ביוני, יום לפני התקיפה הישראלית הפותחת, סבא"א פרסמה שאיראן מחזיקה בכמות אורניום מסוכנת, ושהיא לא משתפת פעולה עם הפיקוח הנדרש. זה מהווה הפרה של סעיף 2 לאמנה, האוסר על פיתוח או רכישת נשק גרעיני. "סבא"א קבעה שאיראן מפרה בכך את האמנה, בין היתר, בכך שהיא מנסה לייצר אורניום מעושר ברמות המתאימות לצורכי חימוש גרעיני ולא לאנרגיה לצרכי שלום", אומר פרופ' שני.

איראן לא נשארה חייבת, ושר החוץ עבאס עראקצ'י טען שההצטרפות האמריקאית לישראל מעלה שאלות לגבי אפקטיביות האמנה. האם כך? "רוב הטענות של איראן לא עוסקות באמנה עצמה אלא בכללים בדבר שימוש בכוח במשפט הבינ"ל", אומר ד"ר יהלי שרשבסקי, מרצה בכיר למשפט בינ"ל באוניברסיטת חיפה. "יש קונצנזוס שהעשרת האורניום באיראן חורגת מהנדרש לצרכים אזרחיים. אבל עצם החריגה לא מקנה אוטומטית רשות להשתמש בכוח נגד אותה מדינה. המשפט הבינ"ל מאפשר למדינות להשתמש בכוח להגנה עצמית. העמדה המקובלת היא שניתן להשתמש בכוח מול תקיפה עתידית רק אם היא עתידה להתקיים באופן מיידי. זה לא המקרה כשמדובר בפיתוח נשק גרעיני. עם זאת, ברור שכשמדובר בפיתוח של נשק גרעיני הסכנה גדולה במיוחד, ולכן מדינות ייטו להגן על עצמן כאשר הן משוכנעות שהסכנה אמיתית".

וכעת נשארת שאלה אחרונה: האם איראן תפרוש מה-NPT, ומה המשמעויות? "לאיראן אין סיבה אמיתית לצאת מהאמנה", סובר ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "יציאה מהאמנה היא חציית קו אדום ואין להם באמת סיבה לעשות את זה. אין להם כרגע מה להסתיר. מבחינתם, התשתיות נפגעו ולא אמור להיות בעייתי שהפקחים יבואו לראות. הם גם יכולים למנוע שיתוף-פעולה עם הפקחים של הסוכנות בלי לצאת מה-NPT, לפחות בשלב הזה. אם האיראנים רוצים להעשיר אורניום ל-90% או לפרוץ לנשק גרעיני, בהנחה שהספיקו להוציא מספיק אורניום וצנטריפוגות, הם בכל מקרה לא ישתמשו במתקנים המוצהרים שבפיקוח. לפרוש זה להגיד 'יש לנו כוונות לייצר נשק גרעיני', וזה עלול להחזיר את תשומת הלב נגדם ואולי להצדיק עוד תקיפות נגדם".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"