כיצד עובד תהליך ההדחה של חבר כנסת?

שם: איימן עודה
מפלגה: חד"ש-תע"ל
מקום פרסום: ועדת הכנסת
ציטוט: "(הליך ההדחה שלי) לא חוקי ולא מוסרי ולא דמוקרטי"
תאריך: 24.6.25
ציון: ללא ציון

אמש (יום ג') התקיים בוועדת הכנסת דיון בבקשה שהגיש ח"כ אביחי בוארון להפסקת חברותו בכנסת של ח"כ איימן עודה. בתום הדיון, הודיע יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ שביום שני הבא הוועדה תשוב ותתכנס לדיון והצבעה. על כך הגיב עודה: "ההליך לא חוקי ולא מוסרי ולא דמוקרטי, זוהי רדיפה פוליטית".

מבלי להיכנס לפרטי המקרה הספציפי בעניינו של עודה, ננסה לענות על מספר שאלות הקשורות להליך ההדחה.

אילו שלבים עבר הליך ההדחה עד כה? ראשית, נדגיש כי הליך ההדחה עליו מדובר כאן שונה מהדחה של חבר כנסת מסיבות הקשורות לעניינים פליליים. ההסדר שרלוונטי לענייננו בדבר הפסקת כהונתו של חבר כנסת, נקבע בחוק: יסוד הכנסת, חוק הכנסת ובתקנון הכנסת.

בשלב הראשון, על בקשה להפסקת כהונתו של חבר כנסת להיות חתומה בידי 70 ח"כים - כשלפחות 10 מהם מגיעים מהאופוזיציה. את המשוכה הזאת עברה הבקשה להפסקת כהונתו של עודה, שכן על הבקשה שהוגשה חתמו 73 חברי כנסת, מתוכם 13 מהאופוזיציה. את הבקשה, בצירוף נימוקים והחומר שעליו היא מתבססת, יש להגיש בכתב ליושב ראש הכנסת - והוא מעביר אותה לוועדת הכנסת.

מרגע זה, על יו"ר ועדת הכנסת לקבוע דיון בתוך שלושה שבועות - וזה הדיון שהתקיים אתמול. היות שמדובר בהליך "מעין-שיפוטי", נהוגים כאן סדרי דיון מיוחדים: במהלך הדיון, ישנה חובה לתת הזדמנות לחבר הכנסת להשמיע דברים - והוא אף רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין (עודה אכן יוצג בדיון על ידי עו"ד ג'אברין חסן רפיק). בנוסף, יש לתת גם ליועצת המשפטית לממשלה וגם ליועצת המשפטית לכנסת הזדמנות להשמיע דברים. כמו כן, כדי להשתתף בהצבעה, חברי הכנסת נדרשים לנכוח בלפחות מחצית ממשך הישיבה - ועל כן, נרשמת כניסתם ויציאתם של חברי הכנסת מהישיבה.

מה אמור לקרות מעכשיו? כאמור, בשבוע הבא אמורה ועדת הכנסת לערוך הצבעה על הדחתו של עודה. החלטת ועדת הכנסת להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת צריכה להתקבל ברוב של 3/4 מחבריה.

הוועדה מונה 16 חברים, מתוכם 10 מהקואליציה ו-6 מסיעות האופוזיציה - כאשר ליש עתיד יש שני נציגים בוועדה ולסיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, רע"מ וחד"ש-תע"ל יש נציג אחד לסיעה.

בזהירות המתבקשת, אפשר לסרטט את יחסי הכוחות בעניין הדחתו של עודה באופן הבא: אם כל חברי הקואליציה יתמכו בהדחה ואליהם יצטרפו נציגי הסיעות המחנה הממלכתי (מתן כהנא) וישראל ביתנו (עודד פורר) שכבר חתמו על הבקשה הראשונית להדיחו - הרי שהתומכים יהוו 12 מתוך 16 חברי הוועדה, מה שיעניק להם את הרוב הנדרש (75%).

אם ההדחה תעבור את משוכת ועדת הכנסת, החלטת הוועדה תונח על שולחן הכנסת. מרגע זה, הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת (הודעה על מועדי הדיון וההצבעה תימסר לפחות עשרה ימים מראש). גם בדיון בכנסת נוהגים סדרי דיון מיוחדים - וגם כאן אחד הדוברים הוא חבר הכנסת שההצעה נוגעת לו.

החלטת הכנסת בהצעת ועדת הכנסת להפסקת חברות של חבר הכנסת צריכה להתקבל ברוב של 90 חברי הכנסת. אם הכנסת תחליט לקבל את הצעת ועדת הכנסת ברוב הדרוש - תתפנה משרתו של חבר הכנסת כעבור 14 ימים מיום החלטת הכנסת. על פי החוק, חבר הכנסת ה"מודח" רשאי לערער לבית המשפט העליון (הערעור צריך להיות מוגש בתוך יומיים ממועד החלטת הכנסת).

מה נדרש "להוכיח" בהליך? בהליך כזה, החלטה של הכנסת על הפסקת כהונה של אחד מחבריה יכולה להתקבל על בסיס אחת משתי עילות: "הסתה לגזענות" או "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". במקרה של עודה, הבקשה הוגשה על בסיס העילה השנייה - תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

לפי סקירה של היועצת המשפטית לכנסת, העילה יכולה להתגבש אך ורק ב"מקרים מובהקים וקיצוניים" שיש לגביהם "מסה קריטית" של ראיות "ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" - ושמקיימים גם את המבחנים הבאים: 1) התמיכה במאבק המזוין צריכה להיות שאיפה דומיננטית המהווה חלק מהפרוגרמה הפוליטית של המועמד שפסילתם נתבקשה; 2) נדרשות הצהרות מפורשות והיגדים ישירים, או מסקנות מסתברות שמשמעותן ברורה וחד משמעית לגבי המטרות האמורות; 3) נדרשת פעולה באופן אקטיבי שאינה ספורדית להוצאתן של המטרות האמורות מן הכוח אל הפועל.

בפסיקה גם נקבע שכל ספק שמתעורר לגבי השאלה אם הראיות מספיקות - אזי הספק פועל נגד הפסקת החברות. כלומר, לפי יועמ"שית הכנסת, אם נמצא כי קיים ספק בדבר התקיימות העילה, ספק זה פועל לטובת חבר הכנסת ומטה את הכף לטובתו, וזאת לנוכח חשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר (המקבלת משנה תוקף כאשר מדובר כבר במועמד שנבחר לכנסת ומכהן כבר כחבר הכנסת). בנוסף, נקבע כי יש להתחשב לעניין התקיימות העילה גם בשאלה אם ניתן הסבר "בזמן אמת", וכן אם ניתנו הסבר או התנצלות בדיעבד לגבי האמירה המעידה לכאורה על תמיכת המועמד במאבק המזוין נגד מדינת ישראל.

האם יש תקדימים להליך ההדחה? מאז נוצר בחוק מנגנון ההדחה בשנת 2016, מעולם לא הושלם הליך של הפסקת חברות של חבר הכנסת. אבל היו ניסיונות להניע הליך כזה. המקרה הראשון הוא בינואר 2017, חודשים ספורים לאחר שחוקק "חוק ההדחה". אז הוגשה בקשה להפסקת כהונתו של חבר הכנסת באסל גאטס. הבקשה הוגשה על בסיס טיוטת כתב האישום שהכין היועץ המשפטי לממשלה כנגד חבר הכנסת באסל גאטס על העברת טלפונים ומסמכים לאסירים ביטחוניים וכן בשל ביצוע עבירות לפי חוק המאבק בטרור.

ועדת הכנסת החלה בדיון לגבי הבקשה, וקיימה בה דיון אחד. במהלך הדיון הובהר שבמקביל מתנהלים מגעים להסדר טיעון עם חבר הכנסת גאטס על אותו עניין שבבסיס בקשת ההדחה. בתום הדיון לא התקיימה הצבעה בוועדת הכנסת, ומספר ימים לאחר מכן נחתם עמו הסדר טיעון בו נקבע, בין היתר, שהוא יתפטר מהכנסת. לפיכך, הליך הפסקת החברות התייתר.

המקרה השני התרחש בינואר 2024, אז הוגשה בקשה להפסקת כהונתו של ח"כ עופר כסיף, שבמרכזה ניצבה תמיכתו הפומבית בטענותיה של דרום אפריקה שישראל מבצעת פשע של השמדת עם. בוועדת הכנסת הושג הרוב הנדרש להדחה, אך ההצעה נדחתה במליאת הכנסת - שכן תמכו בה רק 85 חברים (ולא 90 כפי שדורש חוק היסוד).

הליך אחר שהיה רחוק אפילו יותר מהבשלה היה הניסיון להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי בשנת 2018. גם אז יוזם ההדחה היה ח"כ עודד פורר שכבר הצליח לאסוף מעל ל-40 חתימות. אולם, על פי דיווחים בתקשורת, היות שהמהלך נתקל בקושי לצרף את תמיכתן סיעות נוספות (בין היתר, נטען שחברי הסיעות החרדיות לא נכונו להצטרף ליוזמה), הוא לא הצליח לקרום עור וגידים.