גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחים מגלים: אילו שינויים מתרחשים במוח בזמן לחץ

דריכות שיא ויקיצות בהולות באמצע הלילה פוגעות ביכולת התפקוד, כפי שחוו ישראלים רבים בשבועיים האחרונים ● חוקרי מוח ומומחים לקבלת החלטות מגלים אילו שינויים מתרחשים במוח בזמן סטרס ואיך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות, גם של רופאים במשמרת לילה ● ויש להם כמה המלצות לשיפור התפקוד

בחזית המדע / צילום: Shutterstock
בחזית המדע / צילום: Shutterstock

בשבועיים האחרונים הישראלים שוב מצאו את עצמם במצב שבו הם צריכים לתפקד תחת איום קיומי והשכמות ליליות בהולות. התוצאה נדמתה כאפוקליפסת זומבים, כשאנחנו בתפקיד הזומבים, מתנהלים בעולם הלומי עייפות ופחד. גם עכשיו, אחרי שכבר הגיעה הפסקת האש במערכה מול איראן, לא כולם מצליחים לחזור לשינה רציפה ולרוגע נפשי.

חזית המדע | מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו
הנזק למעבדות בסורוקה נחשף, ובמוסדות המחקר כבר מגבשים נוהלי מיגון חדשים

אם הרגשתם שהיה לכם קשה לקבל החלטות אופטימליות בשבועיים האחרונים, בעבודה ובחיים האישיים, אתם לא טועים. "זו לא סתם הרגשה", אומר פרופ' אמיר עמדי, מבית הספר לפסיכולוגיה ורפואה באוניברסיטת רייכמן, ומייסד שותף בחברתRemepy. "מחקרים מראים שמתח נפשי וחוסר שינה מקשים על קבלת החלטות, וההחלטות שמתקבלות בתנאים כאלה הן אכן פחות טובות. השילוב בין שניהם, מתח וחוסר שינה, הוא קיצוני במיוחד".

ואם זה לא רע מספיק, עמדי מציין שמתח כרוני פוגע במערכת החיסון, באופן שיכול לעורר או להאיץ מחלות ניווניות של המוח.

הורמוני הדחק משתלטים

כיוון שאנחנו יצור שחפץ לשרוד קודם כול, המוח והגוף שלנו ערוכים להגיב לאיומים ולעבור שינוי קיצוני במפגש איתם. מוח בסטרס הוא לא כמו מוח רגיל. מדובר בסוג מאוד פוטנטי של סם. "חשוב להבין שזה אתגר נוירולוגי ולא רק רגשי", אומר עמדי. "אנחנו לא רק עצבנים יותר. המוח ממש משנה את אופן הפעולה שלו במצבים האלה".

מאמר סקירה שפורסם ב־2024 בהובלת לואיס פיליפה סרמיינטו מאוניברסיטת גדנסק, פולין, הראה עד כמה מפליגים השינויים שעובר המוח במצב של מתח: הורמוני דחק מופרשים ונצמדים לקולטנים על התאים, שמצדם גורמים לשינוי באופן שבו בא לידי ביטוי ה־DNA של אותם תאים. במוח מופרשים נוירוטרנסמיטורים כמו גלוטמט ונוירואדרנלין, ומתרחשת גם עוררות כללית של תאי העצב. המוח מעורר רשתות הקשורות לקשב ולעיבוד של מידע משמעותי רגשית, על חשבון רשתות הקשורות לרפלקציה ולבקרת התנהגות. ישנם שינויים שמגיעים מהר וחולפים מהר, ואחרים, ביניהם השינויים באופן שבו באים לידי ביטוי הגנים, מגיעים בהדרגה וגם חולפים בהדרגה, לאורך שעות ואולי יותר.

"תגובת הדחק מחדדת את החושים ואת מהירות התגובה", אומר עמדי. "היא טובה להתמודדות עם איום מיידי, כמו נמר. או טיל. אבל היא פחות טובה להתמודדות עם החלק בחיינו שבו אנחנו צריכים להתנהל כאילו אין עלינו איום מיידי".

איך מתבטאים השינויים האלה ביכולות הקוגניטיביות שלנו?
"מתח נפשי מגביר את הקשב לאיומים בסביבה. אנחנו קולטים במצב הזה טוב יותר מידע רגשי, עם פעילות מוגברת באמיגדלה, האזור במוח שאחראי על הפעילות הרגשית. המשאבים זורמים אל האמיגדלה על חשבון הקורטקס הפרה־פרונטלי".

פרופ' אמיר עמדי / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקורטקס הזה, שהתפתח אחרון מבחינה אבולוציונית והוא מפותח במיוחד אצל בני אדם וקופי האדם, נועד לבקרה על הפעולות וההתנהגות שלנו. המשמעות של פעילות מופחתת בקורטקס הפרה־פרונטלי ובחלקי מוח קדמיים אחרים המתקשרים איתו היא איפולסיביות רבה יותר ויכולת תכנון פחותה, וכן קושי בוויסות רגשות.

כשעץ ההחלטות מתקלקל

"המתח גורם להעדפה של תוצאות מתגמלות כאן ועכשיו, תוך הזנחה של הטווח הרחוק", אומרת פרופ' יואלה ברבי־מאיר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וראש המרכז לקבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית.

ברבי־מאיר נוטה להלחיץ אנשים במעבדה שלה, ואז לבחון את קבלת ההחלטות שלהם. "המתח גורם לנו לפרש גרויים כשליליים יותר מכפי שהם באמת", היא אומרת. זו תגובה הגיונית במצב של סכנה מיידית, אך פחות יעילה בשגרת חירום.

קבלת החלטות מחייבת אותנו לבנות במוח מעין "עץ החלטה" אד־הוקי, שעליו אנחנו ממפים אוסף של פתרונות, מעריכים את התוצאה שיניב כל אחד מהם, את התועלת של התוצאה עבורנו, ואת הסיכוי שבאמת כל תרחיש יתממש.

אנחנו לא עוברים את התהליך הזה במלואו בכל החלטה, אך בהחלט גרסה אינטואיטיבית ומהירה שלו, גם אם איננו מודעים לכך. היכולת לעשות כל אחד מהדברים הללו נפגעת תחת לחץ, אומרת ברבי־מאיר. "אנחנו מקבלים החלטות פחות ופחות מתוכננות ומחושבות, יותר ויותר יוריסטיות". זהו ההבדל שתיאר פרופ' דניאל כהנמן כמעבר בין "מערכת 2" ל"מערכת 1" בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט".

הדמיון בין מהמר לעייף

ישנו דמיון בין ההשפעה של מתח ושל חוסר שינה על קבלת ההחלטות, אבל לגורם האחרון יש גם כמה כיווני השפעה ייחודיים. "כשאנחנו לא ישנים, אנחנו מרגישים כאילו הגוף שלנו לא יכול לתפקד", אומר פרופ' יובל ניר, מנהל מכון סגול לחקר המוח באיכילוב וחוקר שינה באוניברסיטת תל אביב, "אך אם נצטרך פתאום לפעול, נניח לברוח מאיום אמיתי, נגלה שהגוף שלנו יכול להגיע כמעט מיידית לכושר שיא. לא כך לגבי הקוגניציה".

חוסר השינה פוגע ביכולת להחזיק קשב למשך זמן ממושך. "המוח צמא לשינה ובעיקר לגלים האיטיים, אלה שאופייניים לשינה העמוקה, שממנה הוערנו פעמים רבות בשבועיים האחרונים", אומר ניר. "אחרי חסך שינה או שינה מקוטעת, מתחילים גלים איטיים להתגנב לתוך הערות. המוח בעצם גונב רגעים של שינה בתוך הערות, לפעמים לא בכל המוח אלא רק בחלקים מסוימים ממנו. קבוצת נוירונים מסוימת הולכת לישון לשנייה". התופעה הזאת יוצרת קצרים בתקשורת במוח.

"כאשר אין יכולת להתמיד בקשב, יש אימפולסיביות", אומר ניר. "בודקים את זה באמצעות משחק של הימורים, שבו צריך לבחור בין חפיסות קלפים שחלקן נותנות תגמולים מידיים יותר וחלקן נותנות תוצאה טובה יותר בטווח הארוך. אנשים עם הפרעת הימורים בוחרים בחבילה עם התגמול המיידי, וכך גם אנשים שלא ישנים".

פרופ' יובל ניר / צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

הערכת חסר של כאב

הציבור כולו חש זאת על בשרו בשבועיים האחרונים, אבל במקצועות מסוימים, כמו רופאים ובקרי טיסה, המתח בין חוסר שינה לצורך לקבל החלטות חשובות ומהירות הוא חלק אינהרנטי מהמקצוע.

פרופ' שהם חושן־הלל, חוקרת ומרצה בבית הספר למינהל עסקים ובמרכז פרדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, חוקרת את ההשפעה של חוסר שינה על התפקוד של רופאים, והיא גילתה השפעות ייחודיות של מצב זה על האמפתיה.

"גילינו שרופאים עייפים, באמצע משמרת לילה, מעריכים את הכאב של המטופלים כנמוך יותר מאשר רופא שהגיע לפני זמן קצר למשמרת בוקר מהבית, אחרי לילה של שינה.

"אנחנו רואים זאת בשאלונים, שבהם אנחנו שואלים רופאים, וגם אנשים מהיישוב, איך הם מעריכים את רמת הכאב של אדם בתמונה שבה רואים, למשל, דלת נסגרת על היד שלו. בתנאי חוסר שינה, כולם שופטים את רמת הכאב כנמוכה יותר. בנוסף, מחקרי עולם אמיתי שערכנו הראו שחולים כאובים מטופלים בפחות משככי כאבים כאשר הם מגיעים לבתי החולים בלילה. בהשוואה לפרוטוקולי הטיפול המומלצים, הרופאים בלילה קיבלו כאן את ההחלטה הפחות נכונה".

חושן־הלל אומרת שהתפיסה של האחר מושטחת בתנאים של חוסר שינה. "מי שמדולל בעצמו לא יכול להקדיש משאבים לראיית האחר", היא אומרת.

פרופ' שהם חושן-הלל / צילום: מיכל רביבו

רצון גובר לעגל פינות

ההשפעות שמתארים כאן אנשי המקצוע תואמות את מה ששמענו בשבועיים האחרונים מאנשים מהיישוב. רבים דיברו על חוסר יכולת להעלות במוחם חלופות יצירתיות, לחשוב על הדברים עד הסוף ולבחון את ההשלכות של כל חלופה.

"אדם מתוח ועייף לא יתכנן לטווח ארוך, אלא יהיה יותר תגובתי. הוא לא ישקול את כל הפרטים לגבי ההחלטה שלו, אלא רק את אלה שעולים למודעות מיד ובעיקר מה שקשור לכאן ועכשיו. הוא יקבל יותר החלטות של כיבוי שריפות, או החלטות שגורמות לו להרגיש טוב באופן מיידי".

ברבי־מאיר מציינת שהחלטות שמתקבלות תחת לחץ עלולות להיות פחות אתיות. לא רק בגלל הירידה באמפתיה, כפי שציינה חושן־הלל, אלא גם בגלל חוסר היכולת להחזיק במוח באופן מלא את ההשלכות. "הלחץ מגביר את הרצון לעגל פינות אתיות".

עם זאת, היא מציינת שבאופן מפתיע לחץ לפעמים דווקא מגביר התנהגות אלטרואיסטית. "במצבי לחץ, הרגשות שלנו מניעים אותנו. אז אם מישהו מגיב אלינו באופן חיובי, אנחנו נענה לו בהתנהגות חיובית במיוחד, מהבטן ובלי להתחשבן. כך גם להיפך, אם מישהו התנהג אלינו לא יפה".

לכו לישון צהריים

כדי לצאת ממצב המתח או חוסר השינה, מומחים ישלחו אותנו קודם כול לטפל בשורש הבעיה. אבל מה עושים כשאין לנו יכולת השפעה על הגורמים למצב? אפשר להפחית את תגובת המתח של הגוף באמצעות תרגול מדיטציה ומיינדפולנס, טיפול רגשי ופעילות גופנית. כדי להפחית את ההשפעות הקוגניטיביות של מחסור בשינה, מומלץ ללכת על שנ"צ.

"אפילו שינה קצרה של 20־30 דקות יכולה לשחזר יכולות שנפגעו ממחסור שינה של שעות", אומר ניר. חושן־הלל מוסיפה שהשלמת שינה בסוף השבוע על חשבון ימות השבוע גם היא מועילה קצת, אבל לא באופן מלא.

ואם אנחנו בכל זאת עייפים ומתוחים כרגע ועלינו לקבל החלטה? "קודם כול, חשובה המודעות", אומר עמדי. "אם אנחנו יודעים שאנחנו עייפים ומותשים רגשית, עדיף לדחות החלטות משמעותיות למועד מאוחר יותר. אם אין אפשרות לדחות או אם אין ציפייה לשיפור המצב בעתיד, עדיף בכל זאת לקבל את ההחלטה לאט יותר, לספור עד עשר ולהבין שהיכולת שלי נפגעת".

לדברי ברבי־מאיר, "כשאנחנו חרדים ומותשים, עדיף לנו לקבל החלטות לפי פרוטוקול מאוד ברור, עם פחות מקום לשיקול דעת. לדוגמה, בתקופת הטילים שעברה עלינו עכשיו, העובדה שביטלו את ההתרעה של חצי שעה מראש כנראה פעלה לטובתנו. אין צורך להתחיל לחשב מה אפשר להספיק בחצי שעה ולקחת סיכונים מיותרים. אנחנו יודעים שבהתרעה הראשונה אנחנו מתקרבים לממ"ד ובאזעקה נכנסים אליו. זהו". עמדי מוסיף שכדאי להכין את עצמנו מראש. "ב'להכין' הכוונה היא למשל לכתוב פרוטוקולים שלא סוטים מהם, אבל גם להגיד לאנשים מראש 'אני עייף ומתוח, ומצטער אם התגובות שלי עלולות להיות מוזרות או עצבניות'".

פרופ' יואלה ברבי-מאיר / צילום: אתר אוניברסיטת בן גוריון

למומחים שדיברנו איתם יש המלצה נוספת - להתייעץ עם אחרים ברגעי לחץ. עם זאת, ברבי־מאיר מזהירה: "תחת מתח אנחנו עלו לים גם להיות מושפעים מדי מדעתם של אחרים. יש להיזהר גם מזה, ולבחור היטב עם מי מתייעצים".

מה לגבי ממריצים, כמו קפה?
ניר: "לא ידוע לי שנעשה מחקר לגבי ההשפעה של קפה על קבלת החלטות אצל אנשים עייפים, אבל התחושה האינטואיטיבית שלי היא שקפה עושה אותנו יותר עצבנים, יותר קצרים. קבלת החלטות בריאה דורשת רוגע ונינוחות, ואין לזה פתרון קסם. אף אחד עוד לא יודע לייצר רוגע ונינוחות במכת פטיש".

עוד כתבות

זירת נפילה במרכז הארץ / צילום: מד''א

רשות המסים מבהירה: דירה שנהרסה במתקפת הטילים מאיראן, עדיין תוכל ליהנות מהטבות המס בהתחדשות עירונית

פרויקטי התחדשות עירונית מזכים את הדיירים בהקלות ופטורים משמעותיים - ממס שבח, ממס רכישה וממע"מ ● הרשות פרסמה הבהרה כי גם דירה שנהרסה תוכל לזכות בהטבות, אך רק אם יושג הסכם עם היזם בתוך פרק זמן מוגדר

מל''ט הרמס 900 מתוצרת אלביט מערכות / צילום: יח''צ

דוח חדש חושף: ישראל במקום השני בעולם בתחום הכטב"מים

דוח בינלאומי שהתפרסם מדרג 8 חברות מישראל בין 100 הגדולות בתחום - מה שמציב אותה במקום השני אחרי ארה"ב ● החברות, בהן  אלביט, אירונאוטיקס ו-UVision, עקפו ענקיות ביטחוניות מהעולם

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

משפטנים על הקריאות לביטול משפט נתניהו בעקבות ציוץ טראמפ: "הסיכוי שואף לאפס"

בקואליציה מיהרו לתמוך הבוקר בציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אשר קרא לבטל את משפט נתניהו וכינה אותו "ציד מכשפות" ● מומחים מבהירים: הסיכוי לביטול קלוש, ואין חנינה תוך התנהלות המשפט

ביל גרוס / צילום: Reuters, REUTERS

המשקיע האגדי פרסם תחזית חדשה. מה הוא צופה לשוק המניות?

ביל גרוס, שנחשב לאחד המשקיעים הוותיקים והמנוסים פרסם תחזית חדשה ברשת X ובה חזה "שוק שורי קטן למניות" ו"שוק דובי קטן" לאג"ח

השקת רובוטקסי בטקסס (בעיגול: אילון מאסק, מייסד ומנכל טסלה) / צילום: Chip Somodevilla - AP

"תכפיל את השווי": משקיעי טסלה חיכו להשקה הזו שנים, ויש גם מרוויחה ישראלית

אחרי דחיות חוזרות, אילון מאסק השיק השבוע כמעט מתחת לרדאר פיילוט לרובוטקסי – מוניות אוטונומיות ● בעוד שחלק מהמומחים משוכנעים שהדבר יכול להביא את טסלה לשווי 2 טריליון דולר, אחרים ספקנים ● וגם: איך הדיווח של טסלה הקפיץ את מובילאיי ב־20% ביומיים?

ענף הבנייה יתקשה לשקם במהירות את אזורי ההרס מהמלחמה / איור: גיל ג'יבלי

ענף הבנייה יתקשה לשקם במהירות את אזורי ההרס מהמלחמה

מאז תחילת העשור, הקבלנים אינם מצליחים לעמוד בקצב התחלות הבנייה של עצמם ולסיים את הבנייה באותו קצב ● התוצאה: כמעט 190 אלף דירות מצויות בשלב של בנייה פעילה, שיא של לפחות שלושה עשורים ● הדבר מעלה ספקות גם לגבי מידת יכולת ענף הבנייה הישראלי לעמוד בעבודות השיקום הנדרשות מהמלחמה

חדשות הרכב / צילום: Shutterstock

בענף ממתינים לראות: האם הפסקת האש תחזיר את הובלת הרכב לתעלת סואץ, ומה יהיו ההשלכות

עד כה, לא התקבלו אינדיקציות מחברות הספנות הגדולות לגבי חזרה למסלול המקוצר דרך תעלת סואץ ● עם זאת, מאז שנכנסה לתוקף הפסקת האש, כבר נרשמה ירידה לא מבוטלת ב"פרמיית סיכוני המלחמה", שייקרה את עלות התובלה באלפי שקלים ● וגם: מבצעי המכירות של יבואני הרכב מתרחבים ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

בדיקת האבהות חשפה: הילד אינו ילדם הביולוגי של שני ההורים

התינוק נולד בארץ מוצאה של האם ושהה שם מספר שבועות בפגייה, ובהמשך השניים עלו לארץ והצטרפו לאב ● כשזה ביקש להסדיר את אזרחותו של הילד בישראל, הוא התבקש לערוך בדיקת אבהות - בה התגלה כי אין ביניהם קשר ביולוגי ● בעקבות זאת גם האם עברה בדיקה שחשפה תוצאה דומה ● כדי להסדיר את מעמד הילד, הוריו המגדלים ביקשו לאמצו, וביהמ"ש נדרש לבחון אם זו טובתו ● מה נפסק?

צ'אטבוט. מייחס חשיבות למקורות תוכן איכותיים / צילום: Shutterstock

כולם למדו את האלגוריתם של גוגל, ואז הגיעו הצ'אטבוטים

מפרסמים ומו"לים מתחבטים בימים אלה בשאלה כיצד לייצר בולטות במנועי החיפוש של ה-AI, כדי לא לאבד כניסות והכנסות ● מאזכורים בוויקיפדיה ועד הוספת מידע כמו המתחרים - אלה השיטות

צבא ברית נאט''ו בתרגיל ביוון / צילום: Reuters, Louisa Gouliamaki

ישראל וארה"ב הצליחו לעשות את מה ש־20 שנים של משא ומתן אירופי מנומס כשלו בו

אחרי שני עשורים של מו"מ אירופי מנומס והליכה על קצות האצבעות, ישראל וארה"ב שמו את הגרעין האיראני על השולחן ● ביבשת פועלים להתעצמות צבאית בכל מחיר ובינתיים שמים את מבטחם בדונלד טראמפ ● היום שאחרי המלחמה, פרויקט מיוחד 

יפו ד', תל אביב / הדמיה: Studio Aiko

קבוצת רוכשים קנתה 10 דירות ביפו ד'. כמה הן עלו?

הדירות נקנו בפריסייל ע"י קבוצת רוכשים, במחיר ממוצע למ"ר שדומה למחיר השוק בשכונה ● השכונה סבלה משך שנים מהזנחה, אך לאחרונה יזמים מגלים בה עניין, ומתוכננים ומבוצעים בה מספר פרויקטים של פינוי־בינוי ותמ"א 38

מדינות המפרץ חוששות מישראל: "יש לה כוח בלתי מוגבל באזור"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן לא נותנת לתקשורת זרה לראות את ההרס מהתקיפות הישראליות, מדינות המפרץ מתחילות לפחד מישראל, רוסיה איבדה את האחיזה במזרח התיכון, ובצרפת מתנהל קרב בין ראשי עיריות שתומכים בישראל לבין אלו שתומכים בפלסטינים ● כותרות העיתונים בעולם

גם זה קרה פה / צילום: שלומי יוסף, כבאות והצלה לישראל

תקציב מדינה חדש לשנת 2025 הוא כבר עובדה מוגמרת במסדרונות האוצר

אין מנוס מפתיחת התקציב ● בעלי הדירות רוצים שהמדינה תיקח על עצמה את הסיכון ● וטראמפ יכול למצוא פה אוזניים קשובות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קניון ערים כפר סבא בזמן המלחמה / צילום: רמי זרנגר

השוכרים בפנייה חריפה לקניונים: "אתם מתפרנסים מאיתנו כל השנה, איפה אתם?"

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, מבקש מהקניונים וממרכזי הקניות, בשם השוכרים בהם, "לבצע חשיבה מחודשת בנוגע לתקופה בה המרכזים המסחריים היו סגורים, ולזכות את השוכרים בחלק היחסי של דמי השכירות ודמי הניהול עבור ימים אלה" ● תורג'מן לגלובס: "הם גופים חזקים וכוחניים, והחלטתי להגיד להם מה השוכרים חושבים עליהם"

נתניהו חושף את ארכיון הגרעין האיראני. רוב הפעילות הייתה סודית / צילום: ap, Sebastian Scheiner

30 שנה של הכנות ו-12 ימים של הפצצות: כמה עלתה ההיערכות למלחמה באיראן?

התשלום הכבד על המלחמה מול איראן - כמיליארד שקל בממוצע ליום - הוא רק המערכה האחרונה בהשתלשלות ארוכת שנים ועתירת הוצאות ● יצאנו לבדוק כמה כסף הוקצה לפרויקט בעשורים האחרונים, ומצאנו: מדובר במשאבי עתק, שאולי סוף סוף אפשר יהיה להפנות לחינוך, בריאות ורווחה ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

הפגיעה בבת ים ממתקפת הטילים האיראנית / צילום: ap, Ariel Schalit

לישראל היו 35 שנים למגן את העורף. מה קרה בזמן הזה?

המערכה מול איראן גובה מישראל מחיר כבד בעורף ● בעבר כבר נחשפו נקודות החולשה של המיגון בארץ, אבל לא הרבה השתנה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי המיגון האזרחי במבצע "עם כלביא"

איימן עודה, חד''ש־תע''ל ועדת הכנסת, 24.6.25 / צילום: שלומי יוסף

כיצד עובד תהליך ההדחה של חבר כנסת?

הכנסת החלה בהליך הדחתו של ח"כ איימן עודה. מה זה ידרוש, ומה התקדימים? ● המשרוקית של גלובס

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

המחוזי ביטל את קידום רפ"ק סויסה, הנאשם בהשלכת רימוני הלם על מפגינים

אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה כי החלטת בן גביר למנות את רפ"ק מאיר סויסה למפקד תחנה ולהעלותו בדרגה בוצעה בניגוד להנחיות, ביהמ"ש ביטל את ההחלטה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Reuters, Tom Williams/CQ-Roll Call/Sipa USA via Connect

סם אלטמן קרא לשבב החדש "משוגע": האם זאת הפריצה ש־AMD חיכתה לה?

בשבועות האחרונים מניית AMD היא הדבר החם בוול סטריט. אחרי שחשפה את הדור הבא של שבבי ה־AI שלה, המניה זינקה ב־20%, האנליסטים מעלים את מחירי היעד, ואפילו קת'י ווד מהמרת עליה בגדול ● אבל השאלה הגדולה: האם סוף סוף היא תעמיד תחרות לאנבידיה?

הבנק המרכזי הגרמני, ''בונדסבנק'', בפרנקפורט / צילום: Reuters, IMAGO/VolkerEssler/SVEN SIMON

בשל חשש מטראמפ: בגרמניה קוראים "להשיב את רזרבות הזהב שלנו הביתה"

יותר מ־1,200 טון של זהב גרמני מאוחסנים בניו יורק - ובברלין גוברת הקריאה להחזירם, מחשש למהלכים חד־צדדיים מצד טראמפ ● גרמניה היא כיום השנייה בעולם ביתרות זהב פיזי, ולפני כעשור החזירה כבר מחצית מעתודות הזהב לשטחה