גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים מגלים: איך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות

דריכות שיא ויקיצות בהולות באמצע הלילה פוגעות ביכולת התפקוד, כפי שחוו ישראלים רבים בשבועיים האחרונים ● חוקרי מוח ומומחים לקבלת החלטות מגלים אילו שינויים מתרחשים במוח בזמן סטרס ואיך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות, גם של רופאים במשמרת לילה ● ויש להם כמה המלצות לשיפור התפקוד

בחזית המדע / צילום: Shutterstock
בחזית המדע / צילום: Shutterstock

בשבועיים האחרונים הישראלים שוב מצאו את עצמם במצב שבו הם צריכים לתפקד תחת איום קיומי והשכמות ליליות בהולות. התוצאה נדמתה כאפוקליפסת זומבים, כשאנחנו בתפקיד הזומבים, מתנהלים בעולם הלומי עייפות ופחד. גם עכשיו, אחרי שכבר הגיעה הפסקת האש במערכה מול איראן, לא כולם מצליחים לחזור לשינה רציפה ולרוגע נפשי.

חזית המדע | מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו
הנזק למעבדות בסורוקה נחשף, ובמוסדות המחקר כבר מגבשים נוהלי מיגון חדשים

אם הרגשתם שהיה לכם קשה לקבל החלטות אופטימליות בשבועיים האחרונים, בעבודה ובחיים האישיים, אתם לא טועים. "זו לא סתם הרגשה", אומר פרופ' אמיר עמדי, מבית הספר לפסיכולוגיה ורפואה באוניברסיטת רייכמן, ומייסד שותף בחברתRemepy. "מחקרים מראים שמתח נפשי וחוסר שינה מקשים על קבלת החלטות, וההחלטות שמתקבלות בתנאים כאלה הן אכן פחות טובות. השילוב בין שניהם, מתח וחוסר שינה, הוא קיצוני במיוחד".

ואם זה לא רע מספיק, עמדי מציין שמתח כרוני פוגע במערכת החיסון, באופן שיכול לעורר או להאיץ מחלות ניווניות של המוח.

הורמוני הדחק משתלטים

כיוון שאנחנו יצור שחפץ לשרוד קודם כול, המוח והגוף שלנו ערוכים להגיב לאיומים ולעבור שינוי קיצוני במפגש איתם. מוח בסטרס הוא לא כמו מוח רגיל. מדובר בסוג מאוד פוטנטי של סם. "חשוב להבין שזה אתגר נוירולוגי ולא רק רגשי", אומר עמדי. "אנחנו לא רק עצבנים יותר. המוח ממש משנה את אופן הפעולה שלו במצבים האלה".

מאמר סקירה שפורסם ב־2024 בהובלת לואיס פיליפה סרמיינטו מאוניברסיטת גדנסק, פולין, הראה עד כמה מפליגים השינויים שעובר המוח במצב של מתח: הורמוני דחק מופרשים ונצמדים לקולטנים על התאים, שמצדם גורמים לשינוי באופן שבו בא לידי ביטוי ה־DNA של אותם תאים. במוח מופרשים נוירוטרנסמיטורים כמו גלוטמט ונוירואדרנלין, ומתרחשת גם עוררות כללית של תאי העצב. המוח מעורר רשתות הקשורות לקשב ולעיבוד של מידע משמעותי רגשית, על חשבון רשתות הקשורות לרפלקציה ולבקרת התנהגות. ישנם שינויים שמגיעים מהר וחולפים מהר, ואחרים, ביניהם השינויים באופן שבו באים לידי ביטוי הגנים, מגיעים בהדרגה וגם חולפים בהדרגה, לאורך שעות ואולי יותר.

"תגובת הדחק מחדדת את החושים ואת מהירות התגובה", אומר עמדי. "היא טובה להתמודדות עם איום מיידי, כמו נמר. או טיל. אבל היא פחות טובה להתמודדות עם החלק בחיינו שבו אנחנו צריכים להתנהל כאילו אין עלינו איום מיידי".

איך מתבטאים השינויים האלה ביכולות הקוגניטיביות שלנו?
"מתח נפשי מגביר את הקשב לאיומים בסביבה. אנחנו קולטים במצב הזה טוב יותר מידע רגשי, עם פעילות מוגברת באמיגדלה, האזור במוח שאחראי על הפעילות הרגשית. המשאבים זורמים אל האמיגדלה על חשבון הקורטקס הפרה־פרונטלי".

פרופ' אמיר עמדי / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקורטקס הזה, שהתפתח אחרון מבחינה אבולוציונית והוא מפותח במיוחד אצל בני אדם וקופי האדם, נועד לבקרה על הפעולות וההתנהגות שלנו. המשמעות של פעילות מופחתת בקורטקס הפרה־פרונטלי ובחלקי מוח קדמיים אחרים המתקשרים איתו היא איפולסיביות רבה יותר ויכולת תכנון פחותה, וכן קושי בוויסות רגשות.

כשעץ ההחלטות מתקלקל

"המתח גורם להעדפה של תוצאות מתגמלות כאן ועכשיו, תוך הזנחה של הטווח הרחוק", אומרת פרופ' יואלה ברבי־מאיר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וראש המרכז לקבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית.

ברבי־מאיר נוטה להלחיץ אנשים במעבדה שלה, ואז לבחון את קבלת ההחלטות שלהם. "המתח גורם לנו לפרש גרויים כשליליים יותר מכפי שהם באמת", היא אומרת. זו תגובה הגיונית במצב של סכנה מיידית, אך פחות יעילה בשגרת חירום.

קבלת החלטות מחייבת אותנו לבנות במוח מעין "עץ החלטה" אד־הוקי, שעליו אנחנו ממפים אוסף של פתרונות, מעריכים את התוצאה שיניב כל אחד מהם, את התועלת של התוצאה עבורנו, ואת הסיכוי שבאמת כל תרחיש יתממש.

אנחנו לא עוברים את התהליך הזה במלואו בכל החלטה, אך בהחלט גרסה אינטואיטיבית ומהירה שלו, גם אם איננו מודעים לכך. היכולת לעשות כל אחד מהדברים הללו נפגעת תחת לחץ, אומרת ברבי־מאיר. "אנחנו מקבלים החלטות פחות ופחות מתוכננות ומחושבות, יותר ויותר יוריסטיות". זהו ההבדל שתיאר פרופ' דניאל כהנמן כמעבר בין "מערכת 2" ל"מערכת 1" בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט".

הדמיון בין מהמר לעייף

ישנו דמיון בין ההשפעה של מתח ושל חוסר שינה על קבלת ההחלטות, אבל לגורם האחרון יש גם כמה כיווני השפעה ייחודיים. "כשאנחנו לא ישנים, אנחנו מרגישים כאילו הגוף שלנו לא יכול לתפקד", אומר פרופ' יובל ניר, מנהל מכון סגול לחקר המוח באיכילוב וחוקר שינה באוניברסיטת תל אביב, "אך אם נצטרך פתאום לפעול, נניח לברוח מאיום אמיתי, נגלה שהגוף שלנו יכול להגיע כמעט מיידית לכושר שיא. לא כך לגבי הקוגניציה".

חוסר השינה פוגע ביכולת להחזיק קשב למשך זמן ממושך. "המוח צמא לשינה ובעיקר לגלים האיטיים, אלה שאופייניים לשינה העמוקה, שממנה הוערנו פעמים רבות בשבועיים האחרונים", אומר ניר. "אחרי חסך שינה או שינה מקוטעת, מתחילים גלים איטיים להתגנב לתוך הערות. המוח בעצם גונב רגעים של שינה בתוך הערות, לפעמים לא בכל המוח אלא רק בחלקים מסוימים ממנו. קבוצת נוירונים מסוימת הולכת לישון לשנייה". התופעה הזאת יוצרת קצרים בתקשורת במוח.

"כאשר אין יכולת להתמיד בקשב, יש אימפולסיביות", אומר ניר. "בודקים את זה באמצעות משחק של הימורים, שבו צריך לבחור בין חפיסות קלפים שחלקן נותנות תגמולים מידיים יותר וחלקן נותנות תוצאה טובה יותר בטווח הארוך. אנשים עם הפרעת הימורים בוחרים בחבילה עם התגמול המיידי, וכך גם אנשים שלא ישנים".

פרופ' יובל ניר / צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

הערכת חסר של כאב

הציבור כולו חש זאת על בשרו בשבועיים האחרונים, אבל במקצועות מסוימים, כמו רופאים ובקרי טיסה, המתח בין חוסר שינה לצורך לקבל החלטות חשובות ומהירות הוא חלק אינהרנטי מהמקצוע.

פרופ' שהם חושן־הלל, חוקרת ומרצה בבית הספר למינהל עסקים ובמרכז פרדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, חוקרת את ההשפעה של חוסר שינה על התפקוד של רופאים, והיא גילתה השפעות ייחודיות של מצב זה על האמפתיה.

"גילינו שרופאים עייפים, באמצע משמרת לילה, מעריכים את הכאב של המטופלים כנמוך יותר מאשר רופא שהגיע לפני זמן קצר למשמרת בוקר מהבית, אחרי לילה של שינה.

"אנחנו רואים זאת בשאלונים, שבהם אנחנו שואלים רופאים, וגם אנשים מהיישוב, איך הם מעריכים את רמת הכאב של אדם בתמונה שבה רואים, למשל, דלת נסגרת על היד שלו. בתנאי חוסר שינה, כולם שופטים את רמת הכאב כנמוכה יותר. בנוסף, מחקרי עולם אמיתי שערכנו הראו שחולים כאובים מטופלים בפחות משככי כאבים כאשר הם מגיעים לבתי החולים בלילה. בהשוואה לפרוטוקולי הטיפול המומלצים, הרופאים בלילה קיבלו כאן את ההחלטה הפחות נכונה".

חושן־הלל אומרת שהתפיסה של האחר מושטחת בתנאים של חוסר שינה. "מי שמדולל בעצמו לא יכול להקדיש משאבים לראיית האחר", היא אומרת.

פרופ' שהם חושן-הלל / צילום: מיכל רביבו

רצון גובר לעגל פינות

ההשפעות שמתארים כאן אנשי המקצוע תואמות את מה ששמענו בשבועיים האחרונים מאנשים מהיישוב. רבים דיברו על חוסר יכולת להעלות במוחם חלופות יצירתיות, לחשוב על הדברים עד הסוף ולבחון את ההשלכות של כל חלופה.

"אדם מתוח ועייף לא יתכנן לטווח ארוך, אלא יהיה יותר תגובתי. הוא לא ישקול את כל הפרטים לגבי ההחלטה שלו, אלא רק את אלה שעולים למודעות מיד ובעיקר מה שקשור לכאן ועכשיו. הוא יקבל יותר החלטות של כיבוי שריפות, או החלטות שגורמות לו להרגיש טוב באופן מיידי".

ברבי־מאיר מציינת שהחלטות שמתקבלות תחת לחץ עלולות להיות פחות אתיות. לא רק בגלל הירידה באמפתיה, כפי שציינה חושן־הלל, אלא גם בגלל חוסר היכולת להחזיק במוח באופן מלא את ההשלכות. "הלחץ מגביר את הרצון לעגל פינות אתיות".

עם זאת, היא מציינת שבאופן מפתיע לחץ לפעמים דווקא מגביר התנהגות אלטרואיסטית. "במצבי לחץ, הרגשות שלנו מניעים אותנו. אז אם מישהו מגיב אלינו באופן חיובי, אנחנו נענה לו בהתנהגות חיובית במיוחד, מהבטן ובלי להתחשבן. כך גם להיפך, אם מישהו התנהג אלינו לא יפה".

לכו לישון צהריים

כדי לצאת ממצב המתח או חוסר השינה, מומחים ישלחו אותנו קודם כול לטפל בשורש הבעיה. אבל מה עושים כשאין לנו יכולת השפעה על הגורמים למצב? אפשר להפחית את תגובת המתח של הגוף באמצעות תרגול מדיטציה ומיינדפולנס, טיפול רגשי ופעילות גופנית. כדי להפחית את ההשפעות הקוגניטיביות של מחסור בשינה, מומלץ ללכת על שנ"צ.

"אפילו שינה קצרה של 20־30 דקות יכולה לשחזר יכולות שנפגעו ממחסור שינה של שעות", אומר ניר. חושן־הלל מוסיפה שהשלמת שינה בסוף השבוע על חשבון ימות השבוע גם היא מועילה קצת, אבל לא באופן מלא.

ואם אנחנו בכל זאת עייפים ומתוחים כרגע ועלינו לקבל החלטה? "קודם כול, חשובה המודעות", אומר עמדי. "אם אנחנו יודעים שאנחנו עייפים ומותשים רגשית, עדיף לדחות החלטות משמעותיות למועד מאוחר יותר. אם אין אפשרות לדחות או אם אין ציפייה לשיפור המצב בעתיד, עדיף בכל זאת לקבל את ההחלטה לאט יותר, לספור עד עשר ולהבין שהיכולת שלי נפגעת".

לדברי ברבי־מאיר, "כשאנחנו חרדים ומותשים, עדיף לנו לקבל החלטות לפי פרוטוקול מאוד ברור, עם פחות מקום לשיקול דעת. לדוגמה, בתקופת הטילים שעברה עלינו עכשיו, העובדה שביטלו את ההתרעה של חצי שעה מראש כנראה פעלה לטובתנו. אין צורך להתחיל לחשב מה אפשר להספיק בחצי שעה ולקחת סיכונים מיותרים. אנחנו יודעים שבהתרעה הראשונה אנחנו מתקרבים לממ"ד ובאזעקה נכנסים אליו. זהו". עמדי מוסיף שכדאי להכין את עצמנו מראש. "ב'להכין' הכוונה היא למשל לכתוב פרוטוקולים שלא סוטים מהם, אבל גם להגיד לאנשים מראש 'אני עייף ומתוח, ומצטער אם התגובות שלי עלולות להיות מוזרות או עצבניות'".

פרופ' יואלה ברבי-מאיר / צילום: אתר אוניברסיטת בן גוריון

למומחים שדיברנו איתם יש המלצה נוספת - להתייעץ עם אחרים ברגעי לחץ. עם זאת, ברבי־מאיר מזהירה: "תחת מתח אנחנו עלו לים גם להיות מושפעים מדי מדעתם של אחרים. יש להיזהר גם מזה, ולבחור היטב עם מי מתייעצים".

מה לגבי ממריצים, כמו קפה?
ניר: "לא ידוע לי שנעשה מחקר לגבי ההשפעה של קפה על קבלת החלטות אצל אנשים עייפים, אבל התחושה האינטואיטיבית שלי היא שקפה עושה אותנו יותר עצבנים, יותר קצרים. קבלת החלטות בריאה דורשת רוגע ונינוחות, ואין לזה פתרון קסם. אף אחד עוד לא יודע לייצר רוגע ונינוחות במכת פטיש".

עוד כתבות

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים