מכון ויצמן ברחובות / צילום: Shutterstock
ח"י דולרים. זהו סכום המינימום שיהפוך אתכם לתורמים של מכון ויצמן למדע. המכון, ששלושה מבנייניו נפגעו בימיה הראשונים של המלחמה עם איראן, העלה באתר אגודת הידידים קמפיין מימון המונים.
● הנזק למעבדות בסורוקה נחשף, ובמוסדות המחקר כבר מגבשים נוהלי מיגון חדשים
● השבוע בביומד | אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI
הטילים חיסלו ברגע אחד בנקי דגימות ביולוגיות שנאספו לאורך שנים, וכן ציוד ייחודי ויקר. הכסף לא יכול לתקן את כל הנזק, אבל הוא בטח יעזור, אפילו למכון שנחשב לאחד המוסדות האקדמיים העשירים בארץ. הערכת המכון היא כי השיקום יעלה 300-500 מיליון דולר.
אוניברסיטאות בעולם מאפשרות לציבור בוגריהן ולציבור הרחב לתרום להן גם בסכומים קטנים (ביחס לפילנתרופיה אקדמית קלאסית), אך במכון ויצמן זה לא היה נהוג עד כה. "החלטנו לצאת לקמפיין הזה בגלל התגובות מהציבור", מספרת תמר לוין, מנהלת המחלקה לפיתוח משאבים במכון. "פנו אלינו אנשים מכל העולם. ישראלים ויהודים בעולם שרואים במכון סמל ישראלי שהם גאים בו, בוגרים שלנו, בין אם ישראלים ובין אם ממדינות אחרות, שותפים שלנו בעולם וגם הקהילה המדעית. מדענים שאין להם קשר לישראל פנו אלינו, ואמרו לנו שהם כואבים את הפגיעה במדע ורוצים לעזור". במקביל, החל גם דיאלוג עם התורמים הקבועים של המכון ועם פילנתרופים מוכרים.
"רואים שינוי בקשר שלנו עם הציבור"
המכון חרג מהרגלו, ולא רק שבנה דף נחיתה לקבלת תרומות מן הציבור, הוא אפילו הפיץ אותו ברשתות החברתיות. הקמפיין חורג מן התדמית הרגילה של מכון ויצמן. המכון נתפס לפעמים כמוסד המרוחק יחסית מן העם, וזאת הן משום שלומדים בו רק חוקרים לתואר שני ומעלה ורק במקצועות המדעים המדויקים, כך שהוא אינו מאכלס את אלפי הסטודנטים הצעירים שניתן לראות במוסדות האחרים, והן בשל הנטייה שלו ללכת ב"דרך הוויצמנית", כפי שמגדירה זאת לוין - כלומר, לעשות את הדברים לאט ובקפדנות. הדרך הזו אפיינה עד כה גם את הקשר של המכון עם התקשורת, וגם עם הציבור הרחב.
"אנחנו רואים בעקבות האירוע הזה שינוי בקשר שלנו עם הציבור", מודה לוין. "רואים אותנו בתקשורת בצורה אינטסיבית יותר, שאנחנו לא רגילים אליה, ולכך מצטרף הקמפיין הנוכחי, הפונה לציבור".
באתר הישראלי של הקמפיין, הכותרת היא: "תמכו בשיקום שלנו, למען עתיד האנושות". בדף הקמפיין נכתב: "המתקפה האיראנית שהתרחשה בליל ה־15 ביוני הובילה לפגיעה קשה בקמפוס מכון ויצמן למדע ובלב הקהילה שלנו... זו הייתה מתקפה על המדע עצמו ועל אחד הנכסים החשובים במדינה - אך המדע לא עוצר. אף שהאתגר עצום, אנחנו נעמוד בו בזכות רוחנו האיתנה, והרוח הגבית שלכם - ידידי ומוקירי המכון. תוך שותפות עמוקה ועבודה מסורה, ובמחויבות לערכים המדעיים והאנושיים שעליהם נוסד המכון - אנחנו נבנה מחדש, נעמיק את היסודות ונתחזק".
באתר באנגלית נכתב: "אנחנו משקמים מערכת של מחקר נועז עם אימפקט גלובאלי. התמיכה שלכם עושה את ההבדל. עיזרו לחוקרים שלנו לחזור למשימתם הקריטית. תרמו לשחזור המעבדות הפגועות ולשמירה על משאבים מדעיים חיוניים". באתר האמריקאי, אגב, אפשר לתרום גם במטבעות קריפטו.
גם באוניברסיטת בן גוריון החל קמפיין מימון המונים ברשתות, לצד פנייה לתורמים הקבועים של המוסד. ג'ף קיי, סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים באוניברסיטה, מספר שמלבד מעבדות המחקר של בן גוריון שנמצאו בבית החולים סורוקה ונפגעו ישירות מן הטיל, גם בניינים באוניברסיטה הסמוכים יחסית לסורוקה נפגעו מן ההדף, ובנוסף נפל רסיס על אולם הספורט. עשרות בתים של סטודנטים וסגל נפגעו, והאוניברסיטה נותנת להם מענקים אישיים. בנוסף, בסורוקה צפויים להשתמש במרכז הוראת הרפואה של האוניברסיטה לשם הפעילות המשותפת, במקום הבניין שנפגע, והאוניברסיטה תצטרך למצוא מקום אחר ללמד רפואה.
קיי מעריך את הנזק בעשרות מיליוני דולרים. מס רכוש צפוי להחזיר רק כ-30%-50% מהסכום, שכן הוא משלם לפי ערך הבניינים הישנים, אך השחזור ידרוש הקמה של בניינים חדשים.
באתר האוניברסיטה המיועד לתורמים האמריקאים נכתב: "אוניברסיטת בן גוריון היא הלב הפועם של הנגב. אצלנו, חינוך, מחקר וקהילה מובילים את הדרך קדימה. האוניברסיטה נפגעה באופן חריג מאירועי ה-7.10, וכעת נפגענו באופן ישיר ממלחמת ישראל-איראן. אנחנו זקוקים לכם בדחיפות. תמכו בקרן השיקום והחוסן".