אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI

חברת Lembas הישראלית מדווחת על גילוי חומר הנחשב כמזון ומעודד הפרשה של GLP-1, הבסיס לתרופות להרזיה • רגולציה חדשה בפלורידה עשויה להפוך את נוראקסון לחברת אנטי-אייג'ינג מסחרית • קבוצת Aman תקים חטיבת בריאות לאיחוד התיק הרפואי הישראלי • ו-Visby מגייסת 65 מיליון דולר לאבחון מחלות מין • השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: Shutterstock
חדשות הביומד / עיבוד: Shutterstock

אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI

חברת Lembas (למבס) הישראלית, שנחשפת לראשונה בימים אלה, מדווחת על גילוי חומר הנחשב כמזון ומעודד הפרשה של GLP-1, הבסיס לתרופות להרזיה כמו אוזמפיק. החברה פיתחה תוסף מזון על פי הגילוי, ובכוונתה להציע אותו כגלולה וכן לשלבו במזון, כמעין "אוכל מרזה".

השבוע בביומד | מחקר חדש: האם שמן זית פחות בריא ממה שחשבנו
חזית המדע | מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו

החברה נחשפת עם הודעה על גיוס של 3.6 מיליון דולר, בהובלת קרן FLORA Ventures (קרן אג-פודטק בראשות אסתר ברק לנדסק וגילי הורסקי), אשר גם יזמה את החברה. בסבב השתתפו גם: Bluestein Ventures, Fresh Fund, Longevity Venture Partners, Maia Ventures, Siddhi Capital, Mandi Ventures ו-SDH.

Lembas (על שם לחם המסע מ"שר הטבעות") הוקמה כחברה לגילוי באמצעות AI של רכיבים הנחשבים למזון, שיכולים להיות בעלי השפעה בריאותית משמעותית, והמוצר הנוכחי הוא הראשון שלה.

GLP-1 מופרש על ידי הגוף באופן טבעי, בעקבות צריכת מזונות מסוימים, למשל מזונות עתירי סיבים או חלבון. תרופות ה-GLP-1 בהזרקה, כוללות מינונים הרבה יותר גבוהים של החומר מכפי שהגוף מפריש בעצמו. המטרה של Lembas הייתה למצוא את אותם רכיבים ספציפיים שנחשבים למזון שיכולים להוביל להפרשה רבה של GLP-1.

תרופות ה-GLP-1 כמו אוזמפיק, מונג'ארו ומתחרות נוספות בשוק שנמצאות בשלבי פיתוח, ניתנות בזריקות במינון קבוע ולטווח ארוך מאוד. התרופות הללו מובילות לירידה של כ-15% מהמשקל בממוצע, וזהו היום הרף המינימלי לתחרות בשוק זריקות ההרזיה.

אך ישנן תרופות למתן בבליעה, שמשיגות שיעורי ירידה במשקל נמוכים יותר, וכן נחשבות מתחרות משמעותיות בשל צורת המתן הנוחה יותר.

Lembas אינה רואה במוצר שלה מתחרה ישיר לתרופות בזריקה, אלא כמוצר מתאים למי שאינם מעוניינים להזריק תרופה או שרוצים להפסיק את השימוש בתרופה וחוששים לעלות במשקל. ההמלצה תהיה להחליף ארוחה אחת ביום בגלולה, או במזון עם התוסף.

קשה להשוות בין היעילות של התרופות לבין היעילות של מוצר כזה, משום שהרגולציה אינה מחייבת ניסוי יעילות במוצרי מזון, ו-Lembas אכן אינה מתכוונת לעשות ניסוי יעילות בבני אדם, אלא ניסוי בטיחות בלבד כדרוש ממוצרי מזון. במודלי חיה, החברה מצליחה להגיע לכשני שליש מהפחתת המשקל המתקבלת עם "סמגלוטייד", החומר הפעיל באוזמפיק.

החברה מקווה כי מוצריה יהיו בשוק החל מ-2027 והדבר תלוי בהסכמים עם חברות מזון או תוספים. נזכיר כי חברת "אפיטומי" שפיתחה גלולה להרזיה במנגנון אחר, חתמה על הסכם עם חברת "נסטלה", אך זו ביטלה את ההסכם לאחר שבניסוי קליני במוצר, הוא לא השיג את רף הביצועים הרצוי מבחינת נסטלה. אתגרים דומים יעמדו בפני Lembas, בבואה לשכנע את חברות המזון כי למוצר שלה יש מקום בעולם ה-GLP המתפתח במהירות.

Lembas הוקמה ב-2024 על ידי שי הלל (מנכ"ל), בעבר מתחום ההייטק ובכיר בחברת אלקטל-לוסנט, ואחר כך מייסד הסטארט אפ BrainVu, שעסק בזיהוי רגשות על פי תנועות עיניים, ונמכר לחברת Mantis Vision. איתו בהקמה היה גם ד"ר זוהר ברבש (סמנכ"ל טכנולוגיה, עד לאחרונה סמנכ"ל הטכנולוגיה של חברת החלב המתורבת Wilk). עוד חברים בהקמה היו פרופ' מעיין גל (מדען ראשי, חוקר באוניברסיטת תל אביב ומייסד של מספר חברות ביוטק) וד"ר דניאל בר, ראש מעבדה לחקר אריכות ימים באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, גיל הורסקי מקרן FLORA משמש כיו"ר החברה.

רגולציה חדשה בפלורידה עשויה להפוך את נוראקסון לחברת אנטי-אייג'ינג מסחרית

לפני כשנתיים, סיפרנו לכם על חברת נוראקסון (NurExone), הנסחרת בבורסה של טורונטו. החברה פיתחה טכנולוגיה המבוססת על שילוב בין אקסוזומים, שהם חלקי תא המופרשים על ידי תאי גזע, לבין רכיבי תרופה, לטיפול בפגיעות עצביות כמו פציעה בחוט השדרה, פגיעות בעצבי העין בשל גלאוקומה, ושיתוק של עצב הפנים.

מוצרים כאלה הם מסוג פיתוחי הביומד הארוכים והיקרים מאוד, אשר שוק ההון פנה נגדם מאז הקורונה, נוראקסון נסחרת לפי 52 מיליון דולר קנדי, לאחר שירדה 14% מאז שמוזגה לשלד בבורסה של קנדה ב-2022.

אולם, שינויים רגולטוריים הביאו לפתחה של החברה הזדמנות מסחרית מיידית: הטכנולוגיה עליה מבוססים מוצרי החברה, האקסוזומים, הפכו לאחרונה ללהיט בתחום האנטי אייג'ינג.

אקסוזומים הם מעין "מיני תאים" המופרשים על ידי תאי גזע. כמו תאים, הם מכילים מעטפת, ויכולים לשאת חומר גנטי, חלבונים, חומצות שומן ומטבוליטים, ויש להם פעילות אנטי דלקתית. בניגוד לתאים שלמים, הם אינם מתרבים.

לדברי ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל נוראקסון, לאחרונה החל עניין באקסוזומים לתחום האנטי אייג'ינג, אשר התחזק אחרי שאחת ה"אחיות קרדשיאן", סיפרה כי עברה טיפול כזה. נורואקסון רכשה ב-2024 מתקן ליצור אקסוזומים, עבור הטיפולים התרופתיים שלה, וב-2025 היא הקימה חברה בת אמריקאית, שהמטרה שלה היא לשווק לשוק האסתטי את האקסוזומים עצמם, ללא תרופה מוספת.

"אנחנו מאמינים כי פעילות כזו תעזור להפחית את הסיכון עבור המשקיעים שלנו. יש לנו זרוע שצפויה לייצר הכנסות כבר בשנה הקרובה, ומאמינים כי כבר ב-2026 אנחנו יכולים להגיע לאיזון", אומר שאלתיאל. אם גישה זו תצליח, החברה תהפוך מסחרית שנים לפני הצפוי. אקסוזומים כבר מאושרים לשימוש בדרום קוריאה, מקסיקו, סין והפיליפינים. לאחרונה גם במדינת פלורידה בארה"ב, אושר שימוש במוצרים מבוססי תאי גזע וביניהם אקסוזומים, ללא אישור FDA.

קבוצת Aman תקים חטיבת בריאות לאיחוד התיק הרפואי הישראלי

קבוצת הטכנולוגיה Aman (אמן) הודיעה על הקמת חטיבה לקידום פתרונות טכנולוגיים למגזר הבריאות. בתחילה הכוונה היא להשקיע בחטיבה כ-10 מיליון שקל ובהמשך סכומים משמעותיים נוספים. אחד הטריגרים להקמת החטיבה הוא המעבר ההדרגתי של משרד הבריאות לפתרון ה-EMR, תיק רפואי אחוד. החברה תשים דגש מיוחד על הפעילות הזו.

אמן כבר פעלה בעבר בתחום הבריאות, גם בישראל, ובין היתר הקימה הקבוצה את המערך הטכנולוגי לבדיקות הקורונה בתקופת המגיפה.

לדברי בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת Aman, "המערכות הקיימות היום לניהול המידע הרפואי של המטופל צמחו מלמטה, בתוך כל אחד מארגוני הבריאות, קופות החולים ובתי החולים. אלה מערכות מתוחכמות יחסית לעולם, אבל עכשיו המטרה היא לבנות מערכת מאוחדת, בין היתר על ידי הבאת מערכות מחו"ל שפותחו באופן ייעודי לניהול של תיק רפואי אחוד. מערכות כאלה כבר באות עם הכנה להרצת פתרונות AI מתוחכמים על המידע.

"אנחנו מדברים בימים אלה עם חברות מובילות בעולם, כדי לבחון אפשרות של הטמעת המערכות שלהן במערכת הבריאות בישראל".

כבר לא נסיכת הקורונה, אך Visby של אדם דה לה זרדה מגייסת 65 מיליון דולר לאבחון מחלות מין

חברת Visby Medical, שפיתחה מכשיר PCR ביתי, הודיעה על גיוס של 55 מיליון דולר עם פוטנציאל להגדלתו לעד 65 מיליון דולר. החברה עלתה לכותרות בתקופת הקורונה, כשהתקווה הייתה שתוכל לספק תחליף ביתי לבדיקות ה-PCR שנערכו במרכזי הבריאות ומתחמי הבדיקה הזמניים. בינתיים, פותחו בדיקות האנטיגן, ועם הזמן המגיפה דעכה לרמה שבה לא היה צורך משמעותי בבדיקות PCR ביתיות לקורונה. Visby חזרה למטרה המקורית שלה: בדיקות PCR לאבחון ביתי מדויק של מחלות מין.

ויזבי הוקמה בקליפורניה, ומנוהלת על ידי הישראלי ד"ר אדם דה לה זרדה, שהוא גם אחד היזמים. את הגיוס הנוכחי שלה הובילה קרן Catalio Capital Management, בהשתתפות משקיעים קיימים ביניהם קרן פיטנגו הישראלית, בית החולים סידר סיני וכן ND Capital ,Blue Water Life Science Advisors וכן השקעה אישית של ג'ון דואר מקרן קליינר פרקינס.

Visby קיבלה במרץ האחרון אישור FDA לבדיקה לאבחון קלמידה, זיבה וטריכומונס אצל נשים. ניתן לרכוש את הבדיקה בארה"ב ללא מרשם ולבצע אותה בבית. התוצאות מתקבלות תוך 30 דקות. כל הזיהומים הללו ניתנים לטיפול על ידי אנטיביוטיקה, אך אם אינם מטופלים, הם יכולים לגרום לסיבוכים קשים. לחברה כבר יש מוצר לאבחון סיפיליס, שאושרה בשנה שעברה.