יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי
למרות זינוק של עשרות מיליארדי שקלים בהוצאות הביטחון של ישראל למימון המבצע באיראן והמלחמה המתמשכת בעזה, "ההשפעה נטו על הגירעון תהיה זניחה עד מתונה" - כך העריך היום (א') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.
על-פי תחזית החשכ"ל, הגידול בהוצאות המדינה ביחס לתקציב יקוזז באופן כמעט מלא על-ידי התחזקות זרם ההכנסות לקופת האוצר ממסים. בשל כך, באוצר לא מתכוונים להגדיל את קצב גיוסי החוב בארץ ובעולם לכיסוי עלויות המלחמה.
● 30 שנה של הכנות ו-12 ימים של הפצצות: כמה עלתה ההיערכות למלחמה באיראן?
● מחיר המלחמה: המנצחים שגילו ששיעור המס קפץ כמעט ל-100%
עוד העריך החשכ"ל כי חברות דירוג האשראי יגיבו בחיוב להתפתחויות של ישראל בזירה הביטחונית לאחר המערכה מול איראן. זאת, לאחר שהורידו את הדירוג של ישראל מספר פעמים מאז ה-7 באוקטובר.
הגירעון של ישראל עומד על 5% תוצר נכון לסוף מאי. היעד לסוף השנה שהוגדר בתקציב 2025 הוא לגירעון 4.9% תוצר. גם אם תתממש התחזית החיובית של החשב הכללי, והנתון יתייצב בסביבתו הנוכחית עד סוף השנה, זה לא יפתור את האוצר מתהליך החקיקה של פתיחת התקציב. הסיבה היא שבעוד שיעד הגירעון הוא תוצאתי ואינו מחייב, מגבלת ההוצאה היא קשיחה בחוק, ואסור לממשלה לחרוג ממנה אף אם הכנסות עלו במקביל.
"מתח מתמשך"
"מתחת לשיח מול מערכת הביטחון על תקציב 2025 יש מתח מתמשך בין צורכי הביטחון לצרכים הציבורים הלגיטימיים כמו תחבורה וחינוך והצורך להקטין את הגירעון על-מנת לחזור לגמישות פיסקלית. זה יגיע להכרעת הדרג המדיני על סדרי העדיפויות", הוסיף רוטנברג בעת הצגת הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2024.
כרגע, הפערים בין מערכת הביטחון לאוצר על היקף התוספות המיידיות ל-2025 עדיין רחבים ביותר, כך שקשה עדיין לדעת בכמה בדיוק תגדל ההוצאה הביטחונית מקופת המדינה. באגף התקציבים, האחראים על איתור המקורות התקציביים והמשא-ומתן מול צה"ל, מזהירים כי אם המשא-ומתן מול מערכת הביטחון לא יתכנס לסכומים ריאליים לתפיסתם, הם יקדמו "התאמות" בצד ההכנסה - מילה נרדפת להעלאות מסים וגזירות.
אבל את האזהרה הזו יש לסייג. גם בתוך אגף התקציבים פנימה מאמינים שלוח הזמנים הקצר לפתיחת התקציב, בשלב מאוחר זה של השנה, יקשה על יישום התאמות שכאלה. בצד ההוצאה, באוצר מתכננים קיצוץ רוחבי ("פלאט") של 700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה.