גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock
פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

ישראל תהפוך לאחת המדינות הראשונות בעולם שמחייבת התקנת פאנלים סולאריים על גגות - כך לאור תקנות חדשות שאישרו רשות התכנון ומשרדי האנרגיה והפנים. מדצמבר הקרוב, קבלת אישור אכלוס (טופס 4) תותנה בהתקנת גג סולארי לכל בית פרטי עם שטח גג של יותר מ־100 מ"ר, מבני תעשייה, מבני ציבור ואפילו בניינים שלא למגורים בשטח של 250 מ"ר ומעלה.

תחרות אדריכלית לתכנון מוצבים לצה"ל: "אם הם היו בנויים כמו שצריך, היו הרבה פחות הרוגים"
הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן

התקנות אושרו כחלק מהמגמה להרחיב את ייצור החשמל מגגות סולאריים, עם יעד של 100-150 אלף גגות עד 2030, והגדלה של הייצור מהם עוד יותר עד 2040. זאת כדי לבזר את הרשת ולהגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות. בעוד היתרונות ברורים, מומחים וגורמים בגופי ממשלה מזהירים: זה יעלה מאות מיליוני שקלים בשנה, שיתגלגלו היישר לחשבון החשמל שלנו. על אף הביקורת, במשרד האנרגיה מתעקשים: יש כשל שוק שצריך לתקנו.

משרד האנרגיה גם אישר נתיבי תשלום חדשים למי שיתקין מתקנים סולאריים על הגג, של החזר השקעה מהיר ושל הצמדה למדד. כל זאת תוך נעילת מחיר ל־25 שנה, גם בהנחה שההפקה מפאנלים סולאריים תיהפך ליעילה וזולה יותר בעתיד. כיום, פאנלים המייצרים עד 15 קילוואט מתגמלים את בעל הנכס ב־48 אגורות לקוט"ש, פי 3-4 מייצור בשדה סולארי גדול, ואפילו 54 אגורות לקוט"ש בנכס בעיר. החשבון מוגש לצרכני החשמל.

הציבור לא ממהר

למרות הסבסוד הנרחב, יש רק כ־30 אלף גגות סולאריים בישראל. לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, הסיבה היא "חוסר הכרות או קשב של מקימי המבנים לנושא" כמו גם "'בעיית סוכן' במסגרתה פעמים רבות הגורם הבונה את הבניין לא יהיה הגורם שייהנה מהרווחים השוטפים מהמערכת הסולארית". זו הסיבה, לדבריו, שהחוק מחייב התקנת מערכת קטנה יחסית (החל מ־5 קילוואט, כמו גג פרטי קטן), ובעל הגג יחליט אם ברצונו להרחיב אותה.

המדינה הראשונה שהחילה חובה כזאת היא קליפורניה ב־2020, וכמה שנים לאחר מכן צרפת ואיטליה הצטרפו אליה כמו גם מספר מדינות בגרמניה. האיחוד האירופי יחיל חובה כזאת בהדרגה בין 2026 ל־2032.

אך נשאלת השאלה: למה נדרשים גם סבסוד וגם כפייה? לדברי אייפר, יש יתרונות גדולים ששווים את זה: "זה תורם להפיכת משק החשמל לנקי, מבוזר וחסין יותר. כמו כן, קירוב של ייצור צריכת החשמל למקום צריכתו יביא לחיסכון באיבודי חשמל ובצורך להקים קווי מתח יקרים שתופסים שטח רב".

אך יש מי שמפקפק בכך. בעבודה שנעשתה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה נטען שגם אחרי שמחשבים את התועלות בחיסכון בקרקע בנגב ועלויות ההקמה של תשתיות ההולכה, עדיין משתלם יותר להקים שדות סולאריים גדולים מאשר מאות אלפי גגות סולאריים. אלו יעילים יותר משמעותית, ודורשים תשלום הרבה יותר נמוך לכל קוט"ש מיוצר. בנוסף, אין צורך בהתחייבות ארוכת טווח ל־25 שנה ולמסלולי תשלום מיוחדים. על פי אותה עבודה, המרת פרויקטי גגות סולאריים ושאר דו־שימוש עם סיכוי מימוש נמוך לשדות סולאריים קרקעיים גדולים, תחסוך כ־8 מיליארד שקל למשק. אך אייפר ממשרד האנרגיה מדגיש שמדיניות המשרד היא לקדם שדות וגגות סולאריים כאחד.

גם רשות החשמל מודאגת מהעלות הניכרת, במיוחד בשל התשלום הגבוה שמובטח למי שמתקין גג סולארי. הם מעריכים שבהנחה שהגגות הסולאריים לא יגיעו על חשבון מתקנים קרקעיים אלא על חשבון ייצור קונבנציונלי בגז, הגעה ליעד משרד האנרגיה של 100 אלף גגות סולאריים חדשים תעלה למשק החשמל 425 מיליון שקל בשנה. הגעה ליעד השאפתני יותר, של 150 אלף גגות, תעלה 888 מיליון שקל בשנה - מה שיעלה את תעריף חשבון החשמל ב־2.5%.

בעוד שרשות החשמל מכירה ביתרונות שמציג משרד האנרגיה מהגגות הסולאריים, היא מודאגת מהמחיר הגבוה. "יש יתרונות גדולים בחובת התקנת הגגות הסולאריים, משום שהיא תקל על תכנון רשת חלוקה יעילה יותר וזולה יותר עבור הצרכנים", אומרים ברשות, "אולם, לאור העובדה כי כבר היום הסבסוד לאנרגיות מחדשות גבוה, ממליצה הרשות להתמקד ביצירת מבנה תעריף שיעודד השקעות ללא עלות עודפת והכבדה על תעריף החשמל לצרכנים".

כך או כך, בסוף 2026 תסתיים האסדרה הנוכחית סביב הגגות הסולאריים, מה שיפתח פתח להורדת התעריף למתקינים חדשים. אם זה יקרה, התקנות החדשות הן בעיקר חיוביות עבורם: הן יאפשרו תכנון יעיל יותר של הרשת, יחד עם סבסוד נמוך לייצור.

בכל אופן, התקווה העיקרית של משרד האנרגיה היא דווקא פחות הבתים הפרטיים, ויותר גגות סולאריים גדולים כמו על מפעלים ובתי חולים שייצרו הרבה מעבר ל־15 הקילוואט הראשונים שנקנים על ידי הרשות במחיר גבוה במיוחד.

"צעד קיצוני וחריף"

גורם ממשלתי בכיר בתחום האנרגיה מוחה נגד המדיניות החדשה לכפות התקנת גגות סולאריים, מכנה אותה "צעד קיצוני" ו"החמרה רגולטורית הפוגעת בזכות הקניין, מעלה את מחירי הדיור ומגבירה את יוקר המחיה". לדבריו, "כבר כיום קיימים תעריפים סולאריים גבוהים שמעודדים התקנה ומבטיחים תשואה נאה למי שבוחר בכך. זה שהיקף ההתקנה לא מספק, לא מצדיק את הפעלת הכלי הרגולטורי החריף ביותר: חיוב גורף".

במגזר הפרטי הדעות חלוקות: בהתאחדות התעשיינים, שמפעליה יהיו גורם עיקרי בייצור הסולארי מגגות, מתנגדים נחרצות. לדברי נשיא ההתאחדות ד"ר רון תומר, "אנו רואים בכך התערבות גסה של הממשלה בשיקולי התעשייה והמגזר העסקי". הוא היה מעדיף "תמריצים רגולטוריים להצבת פאנלים סולאריים, כגון היתרי בנייה מהירים, כך שיבחרו להציב פאנלים אלו מרצונם החופשי ולא באמצעות כפייה רגולטורית שרק עלולה לפגוע בהם".

לעומת זאת, מתקיני הפאנלים הסולאריים כמובן ירוויחו מכך: ערן טל, מנכ''ל ומייסד וולטה סולאר, אומר ש"אנרגיה סולארית היא תשתית לאומית קריטית, במיוחד במדינה צפופה, חמה ומאוימת כמו שלנו. החובה לנצל את גגות המבנים הציבוריים, המסחריים והפרטיים לצורך ייצור חשמל נקי היא צעד הכרחי מבחינת ביטחון אנרגטי, עמידות בשעת חירום וחיסכון כלכלי עבור כל משק בית. מנקודת מבט של המשק כולו, החיסכון בקרקע, ההפחתה בזיהום, ההקלה על רשת החשמל והגברת העצמאות האנרגטית הם מהלכים שנושאים ערך כפול - גם לכלכלה הלאומית וגם לצרכן הבודד".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית