החל מעוד חצי שנה: בתים פרטיים ובניינים גדולים חדשים יחויבו בהתקנת פאנלים סולאריים

בתים פרטיים, בניינים גדולים שלא למגורים, ומבני ציבור ותעשיה יחויבו בהתקנת פאנלים סולאריים. התקנות יוחלו על מבנים חדשים החל מדצמבר 2025, כך מודיעים במינהל התכנון ובמשרד האנרגיה, ומשווים זאת לחובת התקנת דודי השמש על הגגות בעקבות משבר הנפט בשנות ה-70. זאת כחלק מהמגמה הרחבה להגדיל את מספר הפאנלים הסולאריים על הגגות, על מנת לייצר ביזור של הרשת ולהגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות. המטרה: להגיע ליעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל, של 30% ייצור ממתחדשות ב-2030.

● הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן
● סקירת האוצר מגלה: הפועלים הפלסטינים חזרו לענף הבנייה

בנייני מגורים יחויבו לבצע הכנות להתקנת פאנלים סולאריים

בעקבות יוזמה משותפת של מינהל התכנון ומשרד האנרגיה והתשתיות, שר הפנים משה ארבל חתם על תקנות מחייבות להקמת מתקנים לייצור אנרגיה סולארית על גגות. על פי התקנות החדשות, תהיה חובה להתקין מתקנים פוטו-וולטאים בדירות צמודות-קרקע חדשות עם שטח גג של מעל 100 מ"ר, ובבניינים חדשים שאינם למגורים ששטח הגג שלהם גדול מ-250 מ"ר. בבנייני מגורים עם גג של למעלה מ-250 מ"ר תהיה חובה לבצע הכנות להתקנת מתקנים פוטו-וולטאים. המתקן יצטרך להיות בהספק של מינימום 5 קילו-וואט. כאשר ההנחה היא כנראה שלמי שתהיה אפשרות ליותר מכך יעשה זאת כדי להרוויח יותר אם הוא כבר מחויב מתקין פאנלים סולאריים. התקנות ייכנסו לתוקף החל מדצמבר 2025.

החלטה זו מגיעה בהמשך לכך שבמאי השנה, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשיתוף משרד האנרגיה והתשתיות הוספת חובה להתקנת פאנלים פוטו-וולטאיים גם על קירויים מעל מתקני תשתית. הכל מתוך כוונה לעודד ולתמרץ הקמת מתקנים גדולים יותר מהמינימום המחויב. משרד האנרגיה גם אישר נתיבי תשלום חדשים למי שיתקין מתקנים סולאריים על הגג, של החזר השקעה מהיר ושל הצמדה למדד. וכל זאת תוך נעילת מחיר ל-25 שנה, גם בהנחה שההפקה מפאנלים סולאריים תיהפך ליעילה וזולה יותר בעתיד.

סבסוד משמעותי שמתגלגל לחשבון החשמל

כבר היום, משרד האנרגיה מציע מחיר גבוה במיוחד על התקנת לוחות סולאריים קטנים, שכלכלית הם פחות יעילים. בזמן שמחיר קוט"ש משדה סולארי בגודל מלא נע בדרך כלל בין 12 ל-18 אגורות, המדינה מציעה 41 אגורות למתקן סולארי קטן, ואף 48 אגורות למתקן סולארי זעיר, מהסוג שיכול להיכנס לרוב הגגות בישראל. המחיר יכול אף להגיע ל-56 אגורות למי שגם מקים אותם בעיר של מעל 50 אלף איש. מדובר על סבסוד משמעותי, שמתגלגל לחשבון החשמל. במשרד האנרגיה מנמקים זאת בחיסכון בהקמת תשתיות הולכה משדות סולאריים מרוחקים. ועדיין, ערי המרכז מאחור בכל הנוגע להתקנת פאנלים סולאריים.

בכל הנוגע לבתים פרטיים, התקנת פאנלים סולאריים על הגג נחשבת משתלמת. ובכל זאת, לא רבים בוחרים לעשות זאת. לטענת מתקינים, התפוצה הקטנה נובעת בעיקר בחוסר מודעות, או קשיים עם נקודות ספציפיות, כמו הצורך לקחת הלוואה, או הקשיחות של ההשקעה ל-25 שנה. בינתיים, ישובים ספציפיים מובילים בהתקנת מערכות סולאריות, בעיקר פרבריים כמו בית שאן, פרדס חנה ודלית אל כרמל. גורם מתחום האנרגיה מסביר כי "כנראה לעולם לא יהיו הרבה גגות סולאריים בתל אביב והמרכז, משום שכולם מחכים ומבינים שנדל"נית הגג שווה המון לדיור, שיפוץ ושדרוג". הנגב לעומת זאת, הוא מוקד חשוב. העיר המובילה במספר המתקנים היא באר שבע, ואחריה הישוב מיתר ואילת.

על פי הודעה משותפת למשרד האנרגיה ומינהל התכנון, "התקנות החדשות יביאו להקמה של עשרות אלפי מתקנים פוטו-וולטאים נוספים, בהספק מותקן כולל של כ-3,500 מגה-וואט עד שנת 2040. מדובר בהספק חסר תקדים, שווה ערך להספקת חשמל שנתית עבור 550,000 משקי בית, שיביא לחיסכון בשטחים קרקעיים של כ-35,000 דונם", דבר חשוב בהתחשב בעתודות הקרקע המועטות של ישראל, ולדבריהם גם "הייצור בקרבת הצריכה יחסוך השקעות של מיליארדי ש"ח בהקמת תשתיות רשת החשמל".

לדברי שר האנרגיה אלי כהן, המהלך יסייע להגיע ליעד של 30% ייצור ממתחדשות עד 2030, שכרגע נראה רחוק למדי, ובנוסף "יחסוך כסף לתושבים, יפחית זיהום אוויר, יאפשר להם לצרוך חשמל גם בשעות חירום ויגדיל את העצמאות באנרגיה של מדינת ישראל".

שר הפנים משה ארבל אומר ש"התקנות יאפשרו לכל גג להפוך לחזית של חדשנות, עצמאות אנרגטית וביטחון סביבתי", ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח משווה את המהלך לחובת התקנת דודי השמש בעקבות משבר הנפט עקב החרם הערבי ב-1973: "לראשונה מזה 50 שנה, מאז חויב בתקנה השימוש בדודי שמש, גגות מדינת ישראל עוברים לשימוש מודרני בר קיימא ב'דודי שמש דור 5.0'. כל הגגות של המבנים הציבוריים, התעשייתיים ומגורים צמודי קרקע, מחויבים החל מדצמבר 2025 להתקין מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת".