במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"
עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר
בימים הקרובים צפויה הממשלה להעביר את החקיקה המעגנת את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא", אך במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים.
● "כבר ביום פתיחת המלחמה הפסדתי מאות אלפי שקלים על מקררים שהיו מלאים בסחורה"
● חל"ת רטרואקטיבי: האוצר מעדכן את מתווה הפיצויים במשק
"מתווה הפיצויים המוצע לעסקים בעקבות מלחמת 'עם כלביא' חושף פערים מהותיים הפוגעים קשות בעסקים הקטנים והזעירים - החולייה החלשה והפגיעה ביותר בכלכלה הישראלית", אומרת רו"ח עדי עזריה-פסחוב, מנכ"לית קרנות קורת ישראל. "החמור מכול הוא גובה הפיצוי - עסק קטן וזעיר בהתאם להגדרתו במתווה, שאיבד בין 100%-80% מגובה הכנסותיו, יהיה זכאי באופן אופטימלי לפיצוי של פחות מ-5% מההכנסה שאיבד. זהו לא פיצוי - זה לעג לרש על חשבונם של אנשים שבקושי שורדים".
25% ירידה במחזור
בשבוע שעבר פרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, את מתווה הפיצויים שגובש לעסקים ואת ההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ.
הוסכם כי המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על-פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד-חודשי או 12.5% לדיווח דו-חודשי בחודשים מאי או יוני 2025.
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12 אלף שקל עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק; ועסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300 אלף שקל עד 400 מיליון שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7%-22% בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.
הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל עד 100 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרת פיצויי של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100-300 מיליון שקל, התקרה תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300-400 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.
במסגרת המתווה, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל". העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע "עם כלביא".
על-פי ההבנות, תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, כאשר העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה, לא בצורה רציפה בהכרח, על-מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.
מציאות מעוותת שבה דואגים לעסקים הגדולים
"הבעיה הראשונה במתווה טמונה בהגדרה הבעייתית של 'עסק זעיר'. המתווה מגדיר 'עסקים זעירים' ככאלה שמחזורם השנתי עד 300 אלף שקל בלבד, ומשאיר עסקים קטנים בעלי מחזור של 1-2 מיליון שקל (שבמשרדים ממשלתיים אחרים מסווגים כ'עסקים זעירים') ליפול בין הכיסאות, וכך הם נותרים ללא מענה", אומרת רו"ח עזריה-פסחוב.
לטענתה, "כך נוצרת מציאות מעוותת, שבה המערכת דואגת בעיקר לעסקים הבינוניים והגדולים, שמצוידים ביועצים ומשאבים כדי לצלוח את מבוך הבירוקרטיה. מנגד, העסקים הקטנים והזעירים - אלה שנאנקים תחת פערי אוריינות פיננסית ומחסור במשאבים - נותרים להיאבק לבדם על חיי העסק שלהם, בלי סיוע אמיתי שמותאם לצורכיהם".
הבעיה השנייה, לדברי עזריה-פסחוב, נוגעת ליישום הפיצוי בגין חל"ת. "ביטוח לאומי כבר הבהיר שכנראה תידרש חקיקה נוספת כדי ליישם בפועל את המתווה המוצע. לכן, זהו פיצוי על הנייר בלבד, שלא יגיע בסוף לחשבון הבנק של בעלי העסקים או העובדים. וגם אם הוא יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי".
ואולם לדברי עו"ד מירי ביקל, ראש מחלקת המסים במשרד שבלת, הבעיה המרכזית היא עם הפיצוי עצמו שלא נותן מענה אמיתי להפסדים שנוצרו בפועל. "המפסידים המרכזיים הם אותם עסקים קטנים וזעירים שמפרנסים משקי בית ונמצאים במצוקה כלכלית חמורה. פעם נוספת המדינה, שמקדמת כביכול כלכלה חופשית, לא נותנת קרקע פורייה שתאפשר ליזמים קטנים לשרוד במציאות הקיומית המורכבת, שגם ככה הם מתמודדים עימה מדי יום ביומו. הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על מתווה שיתייחס באמת לצרכים של העמוד השדרה של הכלכלה הישראלית".
עובדי מסחר לעולם לא יוכלו להגיע לרף
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, טוען כי המתווה פוגע פגיעה קשה בעובדי המסחר והשירותים. לדבריו, "הממשלה עיצבה את מתווה הזכאות לחל"ת באופן שמכוון להוציא את עובדי המסחר והשירותים מהזכאות. מדובר במהלך נבזי וחסר תקדים. לפי המתווה, הזכאות לחל"ת ניתנת רק למי שצבר 11 ימי חל"ת לא רצופים מתוך 12 ימי הלחימה. בפועל, עובדי המסחר והשירותים עבדו ביום חמישי, ביום שישי ובמוצאי שבת - שלושה ימי עבודה מתוך 12, ולכן לעולם לא יוכלו להגיע לרף שנקבע. דרישתנו באיגוד לשכות המסחר ברורה: להפחית את הרף לתשעה ימים, באופן שיאפשר גם לעובדים אלה לקבל את שמגיע להם".
בעיה נוספת שמתעוררת לדבריו נוגע להשוואת ההכנסות: "הממשלה מבקשת להשוות את מחזורי 2025 למחזורי 2024 - שנה שהתנהלה תחת מלחמה, והכנסותיה היו נמוכות במיוחד. לעומת זאת, אנו דורשים להשוות את מחזורי 2025 לשנת 2023, שהייתה שנה רגילה ולפיכך מהווה נקודת ייחוס הוגנת".
עו"ד ביקל מסבירה כי "כעיקרון, המתווה נועד להשיב לניזוקים הוצאות קבועות, שהעסק היה חייב להמשיך ולהוציאן על אף שפעילותו הפסיקה לאור המצב הביטחוני. כלומר, המחוקק בחר במנגנון מסוג פיצוי בגין חיסרון כיס. המתווה לא נועד להעניק לניזוקים פיצוי בגין הרווחים שהיו צפויים אלמלא המצב הביטחוני".
לדבריה, "היה נכון יותר לבנות נוסחה שמשקללת גם אחוזים מסוימים מאובדן הרווחים הצפויים, ולא רק לפצות בגין ההוצאות הקבועות".
אחת השאלות שהתעוררו על רקע פרסום מתווה הפיצוי הייתה האם עסקים יוכלו לדחות הכנסות ליולי כדי להראות פגיעה במחזור בחודש יוני - אך לדברי עו"ד ביקל, תכנון מס כזה ייחשף: "מניסיון העבר, נראה כי רשויות המס מצליחות בקלות לאתר מקרים מהסוג האמור, ולא לאשר תביעות. נזכיר כי לפי המתווה ב'חרבות ברזל' לרשות המסים הייתה אפשרות להשית קנסות משמעותיים למגישי תביעות מהסוג האמור, וכך גם צפוי להיות במתווה הנוכחי".
איך עסק או עצמאי בכלל מוכיח פגיעה של שבועיים?
עו"ד ביקל: "במקרה שההוצאות הקבועות (לרבות שכר עובדים) המשיכו לצאת בזמן שהעסק לא פעל, ישנה כדאיות להגיש תביעה להחזר ההוצאות. יש לבדוק האם ישנה ירידה מעל 25% בין המחזורים. כמובן ששאלת הכדאיות כרוכה בהיקף ההוצאות שיצאו".