מודל חל"ת קצר ומענקים לעסקים: משרד האוצר מציג את מתווה הסיוע למשק

לאחר עשרה ימים של חוסר ודאות בקרב עסקים ועובדים, ביום שני הציג משרד האוצר את מתווה הפיצויים למי שעבודתם נפגעה מאז תחילת המלחמה מול איראן. המתווה, שגובש מול נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, משלב בין מענקי הסיוע לעסקים המוכרים מהתקופה שאחרי 7 באוקטובר, מודל החל"ת הזכור מהקורונה בנוסח מקוצר ומספר תוספות חדשות. תוקפו של המתווה הינו רטרואקטיבי מתחילת מבצע "עם כלביא" ועד 30 ביוני.

● פרשנות | השקל לא משקר: הנתון שמסביר מה עומד מאחורי האופוריה של המשקיעים
● שכר דירה בהתאם לפדיון: ביג מפרסמת הקלות לשוכרים

בין החידושים במתווה הייעודי למערכה מול איראן סעיף אחד שלא החליק בקלות בגרונם של פקידי האוצר: מענקים גם לעסקים גדולים, בעלי מחזור הכנסות שנתי של מעל 400 מיליון שקל. בסיבוב הקודם, בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, סירב האוצר לחלק מענקים לעסקים אלה. זאת, כמעין לקח מתקופת הקורונה, שבה מספר חברות גדולות "עשו קופה" כתוצאה מכספי הסיוע של המדינה, וחילקו דיבידנדים שמנים לבעלי המניות.

"קופה" מיוחדת לגדולים

על הסיוע לחברות הגדולות התעקש יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שניהל את המגעים מול האוצר. הוא רשם הישג כאשר התרצו באוצר להקצות 60 מיליון שקל ל"קופה", שתנוהל על ידי נשיאות המגזר העסקי, אשר תבנה מודל לניתוב הכספים לעסקים בעלי הכנסות של 400 מיליון שקל ומעלה. לפי הערכות, ישנם כ-20-30 עסקים גדולים בלבד אשר יעמדו בזכאות לפיצויים אלה, ויתחלקו בסכום.

הישג נוסף עבור מעסיקים - וספק חשש לעובדים - הוא שבשונה מבעבר, למענקים יהיו זכאים גם עסקים שאינם משלמים לעובדיהם שכר בתקופה הרלוונטית. על פי חוק, לרוב המעסיקים אינם מחויבים בתשלום לעובדים בגין ימים שאינם עובדים, אך סגירת המשק בשבוע האחרון יצרה דילמה ביחסי עובד-מעביד בעסקים רבים.

ההגנה על תנאי העובדים אל מול ההקלה למעסיקים אמורה להגיע מתוך מתווה החל"ת. עובדים יוכלו לצאת לחופשה ללא תשלום מצד המעסיק, עם תשלום דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, ולחזור לעבודתם ב-1 ביולי, אם המתווה לא יוארך עד אז.

כדי להקל על העובדים ולהפוך את התהליך למהיר וזמין יותר, התקופה המינימלית ליציאה לחל"ת תקוצר מ-30 ל-14 ימים בלבד, ללא צורך בניצול ימי חופש מצטברים כתנאי מוקדם. תקופת האכשרה הנדרשת לפני היציאה לחל"ת תקוצר מ-12 לשישה חודשים בלבד.

השינויים יחולו רטרואקטיבית החל מתחילת המלחמה. עוד הוחלט, שעובדים אשר חזרו לעבוד זמנית ביום חמישי האחרון, בעקבות הפתיחה הרגעית של המשק לפני ההחמרה המחודשת, לא ייפגעו בזכויות שלהם בכל הקשור לחל"ת.

 מימין לשמאל: יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, אילן רום, מנכ''ל האוצר, ארנון בר-דוד, יו''ר ההסתדרות, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, דובי אמיתי, יו''ר נשיאות המגזר העסקי, שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, ואפי מלכין, הממונה על השכר צילום: מירי שמעונוביץ / צילום: מירי שמעונוביץ'

"לא אוהב את החל"ת"

מתווה הסיוע סוכם בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו, ובין נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, שהציגו את תוכנו בהצהרה לתקשורת ביום שני. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אמר כי הוא "לא כל כך אוהב את פתרון החל"ת, אבל אין ברירה במצב הנוכחי". עבור המעסיקים, מנגד, מדובר בפתרון מוצלח שמקנה להם גמישות תפעולית ובהוצאות השכר, מבלי לאבד עובדים.

אמיתי חשף בדבריו, כי ישנן תוכניות לפיצוי נוסף עבור עסקים שנפגעו פיזית מפגיעות, מעבר לפיצוי המקובל במס רכוש. "משרד האוצר יוביל את ההסדרה ואנחנו נוודא שהתיקון יתבצע במלואו", אמר אמיתי. נכון לעכשיו, טרם הקצה האוצר לנושא מקור תקציבי. עלות כל יום של עימות מול איראן היא מעל 800 מיליון שקל, ובהתמשכות המלחמה נגיע לעלויות של עשרות מיליארדים בחודש", הוסיף. "זהו נטל אדיר שירחיב את הגירעון דרמטית".

הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, העריך שהמתווה יעלה 3-5 מיליארד שקל, נוסף על כ-4.5 מיליארד שקל שתשלם המדינה דרך מס רכוש בגין נזקי פגיעות ישירות עד כה, לפי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ'.

המתווה הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל. המדינה תפצה עסקים שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וקיימת בו ירידה של מעל ל-25% לדיווח חד-חודשי או 12.5% לדיווח דו-חודשי במאי או יוני 2025. עסקים שהמחזור הכספי שלהם הוא 12,000 עד 300 אלף שקל בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק.

עסקים עם מחזור בין 300 אלף ל-400 מיליון שקל יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות של 7%-22%, בהתאם לפגיעה, והחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.