חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN
עימות חריף מתפתח בין משרד האוצר למערכת הביטחון על רקע הזינוק בהוצאה הביטחונית. על פי נתונים שהוצגו בדיונים פנימיים באוצר, משרד הביטחון צפוי לחרוג מתקציבו ב־25־30 מיליארד שקל עד סוף 2025, כאשר עד מחצית מהחריגה אינה קשורה למבצעים "עם כלביא" באיראן ו"מרכבות גדעון" ברצועת עזה.
● החשכ"ל: הגירעון של ישראל לא יעלה למרות הלחימה מול איראן ובעזה
● פרויקט מיוחד | 30 שנה של הכנות ו-12 ימים של הפצצות: כמה עלתה ההיערכות למלחמה באיראן?
● דרור מרמור, טור סופ"ש | מחיר המלחמה: המנצחים שגילו ששיעור המס קפץ כמעט ל-100%
עמדות שני הצדדים במשא ומתן על התוספת הנדרשת לתקציב הביטחון כה רחוקות, עד שהפער לבדו הוא בהיקף של תקציב שנתי למשרדים ממשלתיים אחרים. בעוד משרד הביטחון טוען שהוא זקוק לתוספת של 60 מיליארד שקל לשנתיים הקרובות עבור ההתפתחויות האחרונות בזירה, באוצר מעריכים שהעלות האמיתית של הלחימה מול איראן והתמשכות הלחימה מול חמאס עומדת על פחות מ־30 מיליארד שקל בלבד.
גורמים בכירים במשרד האוצר מתארים תמונה של התנהלות חסרת אחריות פיסקלית. לדבריהם, משרד הביטחון פועל בשיטה של יצירת "עובדות בשטח" - מתחיל תהליכי רכש ומתקשר בהסכמים, ורק אז פונה לאוצר לקבלת תקציב. "החשב מטעם האוצר במשרד הביטחון מתבקש לחתום על חוזים לאחר שכבר בוצעו תהליכים שלמים", מסבירים שם.
התוצאה: שרשרת לחצים על כל הגורמים במשרד האוצר, כאשר בסופו של דבר, אלו נאלצים לאשר הוצאות שכבר בוצעו בפועל. "זו שיטת עבודה שלא יכולה להיות מקובלת", זועמים באוצר. עוד טוענים שם לניפוחים שיטתיים בתחשיבים שהציג משרד הביטחון: מחירי ימי מילואים גבוהים מהמחירים בפועל, הכללת עלויות שכבר תוקצבו בהחלטות ממשלה קודמות, והעלאת כמויות מעבר לנדרש.
מילואים ללא מטלות
העלות הממוצעת של חייל מילואים עומדת על כ־30 אלף שקל לחודש, עוד לפני הוצאות אוכל ולינה. באוצר סבורים כי סכומי עתק מבוזבזים על שימוש לא יעיל במילואימניקים. "כולם מכירים עשרות סיפורים על חיילים שיושבים בבסיסים ללא מטלות משמעותיות", אומרים שם. לעיתים, המילואים אף נעשים מהבית. דוגמה שמביאים באוצר: עבודת תרגום לשפה הצרפתית, תמורת תשלום 3 ימי מילואים מהבית. כך צה"ל, למעשה, עושה בימ"מים שימוש כמעין מטבע אלטרנטיבי להתקשרויות שונות, שאינן בהכרח קשורות לליבת המטרות המבצעיות והלחימה.
אחת הבעיות המרכזיות שמעלים באוצר היא העדר של סדרי עדיפויות במערכת הביטחון. כלומר, הזמנת כל סוגי הפלטפורמות והחימושים בעת ובעונה אחת ובאופן מיידי. "אנחנו מחויבים לביטחון המדינה ונמשיך לתקצב כל צורך ביטחוני אמיתי", מדגישים הגורמים באוצר, "אבל לא יכול להיות שהתקציב הוא רק מספר על הנייר".
עם כלביא תוקצב
נקודת מחלוקת מרכזית בין המשרדים נוגעת להמלצות ועדת נגל להתעצמות צה"ל. הוועדה המליצה על תוספת של 9 מיליארד שקל לשנת 2025 - 6 מיליארד תוספתיים מקופת האוצר ו־3 מיליארד מתקציב הביטחון המוגבר. בפועל, לאחר מו"מ, אושרה תוספת של 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בעוד ש־2 מיליארד נוספים הגיעו מתקציב משרד הביטחון עצמו.
מתוך 6 המיליארדים שהוקצו, בין 2 ל־4 מיליארד שקל יועדו במפורש ל"מעגל השלישי" ־ הגדרה עליה עונה האיום האיראני. לפיכך, מסבירים באוצר, מבצע עם כלביא תוקצב חלקית כבר במסגרת ועדת נגל, ואין צורך בתקצוב כפול עבור אותם רכיבי פעילות. לפי האוצר, גם בתקציב הרגיל וגם בתוספות אחרות שניתנו לאורך השנה, הוקצו סכומים למענה לאיום האיראני.
בימים אלה נמשכים הדיונים בין האוצר למערכת הביטחון על יישום המלצות ועדת נגל ל־2026 צפונה. הוועדה המליצה על תוספת שנתית של 15 מיליארד שקל, שתישמר ברמה זו במשך חמש שנים עד 2030. משנת 2031 תחל ירידה הדרגתית בתוספת השנתית: ל־13 מיליארד שקל ב־2031, ו־12 מיליארד מ־2032 עד 2034.
השאלה המרכזית שמעלים באוצר היא האם המלצות ועדת נגל בכלל רלוונטיות עוד לאור השינוי הדרמטי במפת האיומים. "הוועדה סיימה את עבודתה לפני שחיסלנו את חיזבאללה כארגון צבאי משמעותי", מציינים שם. "המצב הביטחוני השתנה מהקצה לקצה - חמאס מרוסק, חיזבאללה נוטרל, הצבא הסורי קרס, ואיראן ספגה מכה קשה. צריך חשיבה חדשה לגמרי על תפיסת הביטחון של ישראל לעשור הבא".
מו"מ על תקציב שני
תוצאות המו"מ בין האוצר למערכת הביטחון על היקף התוספות ל־2025 יקבעו למעשה את גודל ועיתוי פתיחת תקציב המדינה מחדש. הכנת תקציב מדינה שני לשנת 2025 היא עובדה מוגמרת, שלושה חודשים בלבד לאחר שהתקציב הנוכחי עבר בכנסת. באגף התקציבים הזהירו כי אם המו"מ לא יתכנס לסכומים ריאליים לתפיסתם, יתכנו "התאמות" בצד ההכנסה - קרי: העלאות מסים וגזירות, הצפויות להכות בעיקר ב־2026.
מוקדם יותר השבוע העריך החשב הכללי יהלי רוטנברג כי למרות הזינוק בהוצאות הביטחון למימון המבצע באיראן והמלחמה בעזה, "ההשפעה נטו על הגירעון תהיה זניחה עד מתונה".
נזכיר כי עוד לפני המערכה באיראן, חרגו הוצאות צה"ל בשל הלחימה בעזה. קרן הפיצויים של מס רכוש, שעמדה על 9 מיליארד שקל, אמורה להספיק בקושי לכיסוי הפיצויים על הפגיעות הישירות של הטילים האיראניים ומתווה הסיוע למשק, אך ההוצאות הביטחוניות כבר מצריכות תקציב חדש.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הגיב לתדרוכי האוצר בנושא תקציב הביטחון, ומסר: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה. משרד הביטחון ימשיך לפעול בכל דרך כדי לספק לצה״ל את כל האמצעים הנדרשים לניצחון על האויב בכל הזירות".