מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים
ביום חמישי לפני שבועיים, בתום יום מענג ביישובי חבל מודיעין, השמש החלה בטקס השקיעה. לרגע אחד, מיסטי כמעט, מטוס סילון חצה את כתום השמש והיה נדמה שאוטוטו הוא נוחת על הכביש. אני זוכרת שאמרנו - כמה טוב שנתב"ג שב לפעילות. אבל הגורל, במופע אכזרי של הומור סדיסטי, גזר אחרת, וכמה שעות לאחר מכן נתב"ג כבר נסגר באבחה.
● טיול מרפא, יקב בוטיק ומאפייה מושחתת: כך תעבירו יום למרגלות התבור
● מנות שף מהוקצעות והמבורגר שחיתות: הפודטראקס שלקחו את הטרנד לקצה
● מחלבה כמו בצרפת ועגלת קפה מושחתת: חוגגים שבועות במושבי השרון
אחרי הפסקה של שבועיים, ואף שההדף הפנימי עדיין מהדהד בעוצמה, למען קורטוב של שפיות, מדור תופרת יום חוזר, וטוב נעשה אם נצא מהבית ונאפשר לנפשנו מעט חמלה.
10:00 | משהו לשתות: בלנד לבן, פרחוני ומרענן
את יומנו התחלנו ביקב בתוך מושב חקלאי עטור שדות חיטה - גבעת כ"ח. לתומי חשבתי שאני מכירה את שמות כל היישובים, והנה הגיעה הגבעה והפתיעה גם אותי. היא קרויה על שם 28 חיילים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו במקום במלחמת העצמאות.
בבואנו ליקב דמתי 67 קיבלה את פנינו בליקוקים להקה מכשכשת של כלבים דלמטיים עליזים. עשר דקות לאחר מכן, עת הוגש לשולחננו רוזה צונן מתוצרת היקב וראינו את התווית ועליה הכלב המנוקד, הבנו את הקשר - בעל היקב, גלעד דמתי, דאג שיהיו בו גם משתלה, אורווה ובית גידול לכלבים דלמטיים.
למעשה, הכול התחיל לפני שלוש שנים, כאשר דמתי הקים יקב לארוסתו מירי, חובבת יין מושבעת. התוצאה: "דלמטי על אופניים" - בלנד לבן, פרחוני ומרענן שמיוצרים ממנו 10,000 בקבוקים בשנה.
ישבנו לצד המשתלה, על השולחן חריצי גבינות, ממרחים, ירקות ולחמים. טעמנו ולגמנו ושמענו את בעל היקב מספר בהתרגשות על אביו, הבעלים של הנחלה, על אהבתו לאדמה, ליזמות ולכלבים כמובן.
יקב דמתי 67, גבעת כ"ח
11:00 | משהו לעשות: קרמיקה בשריפת חלב
אנחנו חוצות את הכביש ליישוב טירת יהודה, לסטודיו הקטן של אורנה קארו, שנמצא בחצר בית מלא אור. היא מובילה אותנו להתיישב סביב שולחן ועליו עוגיות מעשה ידיה, ומבטיחה לי חגיגית שאצליח ליצור כלי. "הוא אפילו יהיה יפה", היא מצהירה חגיגית.
קארו תמיד עסקה באמנות, אבל מאז שפגשה את הקרמיקה היא חיה ונושמת חומר. בסטודיו שלה אפשר לשחק: לנסות אובניים (שהפכו לטרנד מטורף), לגלגל, לרדד, ליצור משטחים או לעבוד בגוש. יש גם אפשרות לשריפת חלב - טכניקה מסורתית ומפתיעה.
אורנה קארו - סטודיו וגלריה לקרמיקה, טירת יהודה
13:00 | משהו לנשמה: לחשוב מחדש על השפה
אי אפשר שלא להתאהב ביישוב שעל תחנות האוטובוס שלו מצוטטים שירים של עלי מוהר. עצרנו ואצרנו בליבנו את מילותיו של "שיעור מולדת".
קיבלנו המלצה חמה מחוץ לקופסה על אפרת נגר, מתורגמנית לקהילת כבדי השמיעה, זו שאנו זוכים לראות בעיגול בצד המסך. נגר מתגוררת מארחת להרצאות מרתקות על עולם דומם ומופלא. רק הדרך שעשתה בחייה היא סיפור בפני עצמו. בשירות הלאומי שובצה לתרגום עם חירשים, למרות שלא ידעה שפת סימנים. היא למדה לבד, ובמהרה הפכה לאחת המתורגמניות הראשונות והמובילות בארץ.
העולם שהיא מתארת בהרצאה מרתק: רגעים וסיפורים שגורמים לחשוב מחדש על שפה. כך לדוגמה, מתברר שיש שפת סימנים ישראלית, צרפתית, בינלאומית. יש הקשרים תרבותיים, היא מספרת, ומדגימה כיצד טראמפ מתורגם לשפת סימנים בעברית ובאנגלית.
"סימנים של אהבה", אפרת נגר, טירת יהודה
15:00 | משהו לאכול: פוקצ'ות בטאבון נאפוליטני
עשר דקות נסיעה ליישוב בית נחמיה. שם, במיקום הכי לא צפוי, במבנה ששימש בעבר מסעדת פועלים - גילינו אוצר קולינארי של ממש. את מסעדת Benno הקים השף מאיר קרנש, שלמד בקורדון בלו באוסטרליה ("אבא שלי תמיד אמר - גם בפרובאנס עם שלושה כוכבי מישלן השורשים הם מה שחשוב") וגם עבד אצל יונתן רושפלד ומאיר אדוני.
בהתחלה היה המקום מרכז חלוקה לחיילים ולמפונים, אך גם כיום המסעדה לא ממהרת להגדיר את עצמה - אולי כי היא פשוט מרגישה כמו בית. התפריט משתנה, אבל תמיד כולל פוקצ'ות בטאבון נאפוליטני, עם סלט עגבניות פרובנסי, גבינות עיזים, פטה ולבנה. כל מנה מרגישה מדויקת. יש לזניה בתבנית חרס, פסטות שקיבלו נשיקה מהטאבון, קינוחים מוגזמים וקוקטיילים קטנים ומחויכים.
המנות מוגשות על מגשי עץ, לפעמים על מצע של סלק שנעשה באש. יש גם כנאפה עם מוצרלה גלילית, ריבת שרי עם פקאנים, קממבר ופרמזן ופוקאצ'ה סיציליאנית־גלילית שמחברת בין הטעמים, המרקמים והטמפרטורות. כבר בכניסה מבינים שיש כאן מישהו שמבין. "זה לא באמת מסעדה", הוא אומר, "זה פשוט מקום להיות בו".
מסעדת Benno, פונדק הוורדים, בית נחמיה