שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
רשות המסים החליטה לדחות עד סוף שנת 2025 את ביטול הפטורים ממס שניתנים לגופי הביטחון על הטבות לאנשיהם - כך נודע לגלובס. הארכה זו מונעת הפחתה מיידית של מאות שקלים בשכר הנטו של אנשי הקבע בצה"ל, השוטרים ועובדי מערכת הביטחון בכללותם, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף החל ממשכורת יולי הקרובה.
● החשכ"ל: הגירעון של ישראל לא יעלה למרות הלחימה מול איראן ובעזה
● בעקבות רפורמת הנשק: התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6
● ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים
הדחייה התקבלה לאחר חודשים של משא ומתן בין רשות המסים לבין צה"ל וגופי הביטחון, שטרם הבשיל להסכמות על מתווה חלופי. בכך, ניתנה ארכה של חצי שנה לדיונים, בניסיון להגיע להבנות פרטניות עם כל אחד מהגופים השונים.
מגעים אלה יימשכו לאורך חצי השנה הקרובה. מצד אחד, ברשות טוענים לעיוותי מס בהטבות הייחודיות למערכת הביטחון - ומנגד, במשרד הביטחון מסרבים להורדת שכר המשרתים ולו בשקל אחד, בוודאי שלא בתקופת לחימה.
הלחצים עשויים להביא להתערבות פוליטית של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר הביטחון, ישראל כ"ץ, בנושא הנפיץ. עבור סמוטריץ', מדובר בדילמה: מצד אחד, מדובר בהחלטה מקצועית של האוצר לצמצם את הבזבוזים במערכת הביטחון, שתואמת את התלונות של סמוטריץ' עצמו כנגד המערכת. מצד שני, פגיעה בתנאים של אנשי הקבע, דווקא במלחמה, אינה סבירה, ועלולה לפגוע ציבורית ביו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' לקראת הבחירות הבאות.
בינתיים, סמוטריץ' מתרחק מהסוגייה הרגישה כמו מאש. "מדובר בעניין משפטי מקצועי בתחום דיני המיסוי, שלמרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב בו", נמסר לגלובס מלשכת שר האוצר. זאת, אף שסמוטריץ' אינו מהסס להביע את עמדותיו בנושאים אחרים שאינם בסמכותו החוקית - מרמת הריבית של בנק ישראל ועד להנחיות היועמ"שית לסבסוד אברכים המחויבים בגיוס.
"משרד האוצר תקצב 800 מיליון שקל בבסיס תקציב לשיפור שכר ותנאי אנשי הקבע, על רקע המלחמה", הוסיפו בסביבתו של סמוטריץ'.
ההטבה זלגה לעובדי משרדים
המגעים מתנהלים במקביל למאבק התקציבי המרכזי בין האוצר לצבא, על תוספות לכיסוי עלויות המבצע באיראן והמשך הלחימה בעזה, בעשרות מיליארדי שקלים. המו"מ על הטבות המס שווה עבור האוצר מאות מיליוני שקלים "בלבד" בשנה, אבל השלכתו הישירה על כיסיהם של המשרתים, הופכת אותו לרגיש לא פחות מהמגעים המדוברים יותר על תקציבים לחימושים, ליירוטים ולהצטיידויות אחרות של הצבא.
כפי שנחשף בגלובס לפני חודש, בהנחיה ששיגר מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', לגופי הביטחון, הוא קבע כי הם "פועלים שלא בהתאם לדיני המס". במרכז המחלוקת, עומד "הסכם דוקלר" משנת 1995, המעניק פטור כמעט מלא מזקיפת הטבות כמו ארוחות וחופשות למשרתים. ההסכם, שהורחב עם השנים גם למשטרה, כוחות כיבוי האש, שב"ס, שב"כ והמוסד, ואף לעובדים אזרחיים במשרדים הביטחוניים בממשלה, נתפס ברשות המסים ובמשרד האוצר כעיוות היסטורי הדורש תיקון.
במסגרת המשא ומתן, הציעו בצבא שההפרש מביטול ההטבות יגולם בשכר המשרתים - תוספת ברוטו שתקזז את עליית המס - אך מדובר בכ-700 מיליון שקל שהאוצר מסרב לממן. חלופה שעלתה היא החלה מדורגת רק על משרתים עתידיים.
בין השאר, נבחנה האפשרות להגיע לפשרה המתבססת על הבחנה בין לוחמים ללא־לוחמים, למשרתים בבסיס פתוח או סגור, או בין לובשי מדים לעובדים אזרחיים של מערכת הביטחון.
ההבנה היא שבפן הערכי, לרשות המסים מפריעה יותר מכל זליגת ההטבות לדרג הפקידותי במשרד הביטחון, במשרד לביטחון פנים ובמועצה הלאומית לביטחון (המל"ל). אלה נהנים מההסדר, אף שאין הבדל מהותי בין פעילותם לבין עובדים מקבילים במשרדי ממשלה אחרים, שמשכרם מנוכה מס כדין.
מרשות המסים ומצה"ל לא נמסרו תגובות.