גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה
גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

השבוע חגגה חברת הפינטק הישראלית פאגאיה שלוש שנים כחברה ציבורית בנאסד"ק, אליה נכנסה באמצעות מיזוג לחברת SPAC. בשנים שחלפו מאז, היא הספיקה להתנפח לשווי שיא של 20 מיליארד דולר ולצנוח לשפל של פחות מ־400 מיליון דולר. מתחילת 2025 מניית פאגאיה יותר מהכפילה את ערכה, לאחר שעברה לראשונה לרווח נקי, וכיום שוויה הוא 1.7 מיליארד דולר.

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

רכבת ההרים מעלה את התהייה: מה אמור להיות השווי האמיתי של פאגאיה? בראיון לגלובס, גל קרובינר, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה, אומר כי "קשה להגיד, אבל אפשר להסתכל על חברות ההשוואה בתחום האשראי הצרכני בארה"ב. אם נסתכל על המכפילים שלהן וניישם על פאגאיה ־ כנראה השווי אמור להיות גבוה בהרבה".

אז למה אתם לא שם?
קרובינר: "לשוק לוקח זמן לסגור את הפער. עלינו ביותר מ־100% בשנה, אבל זה לא קורה ביום. מה שחשוב הוא שהיום פאגאיה חברה יציבה, בריאה ורווחית".

פאגאיה שהוקמה על ידי קרובינר ושותפיו אביטל פרדו (מנהל טכנולוגיה ראשי) ויהב יולזרי (מנהל עסקים ראשי), פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לגופים פיננסיים להקצות אשראי בצורה מדויקת יותר. היא מאפשרת לבנקים להלוות ללקוחות שהיו נדחים בעבר. "לקוחות מגיעים לבנקים ומבקשים הלוואה, וחלקם נדחים כי לבנק אין יכולת טכנולוגית מספקת להעריך את הסיכון שלהם", מסביר קרובינר.

"אנחנו עוזרים לבנקים לאשר יותר הלוואות, ואת ההלוואות אנחנו מוכרים בשוק המוסדי לגופי השקעה גדולים, ובכך מייצרים רווח לבעלי המניות שלנו". למעשה, פאגאיה "קונה" את הסיכון הטמון בהלוואה שאישרה מידי הבנק, ומוכרת אותה לגוף מוסדי בעסקת איגוח. "זה מודל פינטקי פשוט, של שיתוף פעולה עם הבנקים ולא מלחמה בהם. הליבה יושבת על פיתוח AI שאין שני לו", מדגיש קרובינר.

מה האתגר המרכזי שלכם היום?
"עברנו ברבעון הראשון של 2025 לרווחיות (7.4 מיליון דולר, שח"ו), ואנחנו נכנסים לעידן של רווחיות. אנחנו בונים פה דברים לאורך זמן, ומנהלים חברה רווחית שיודעת להיות אחראית לעתידה. עם זה מגיעים חששות, ואתה כל הזמן שואל את עצמך מה יכול להפריע. זה מצריך הרבה עבודה".

כאמור, פאגאיה מוזגה לחברת SPAC (חברה ללא פעילות שמנפיקה במטרה למזג פעילות קיימת) ב־2022 לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. תוך זמן קצר המניה הדהימה את השוק כשזינקה לשווי של כ־20 מיליארד דולר. הזינוקים הוסברו באירוע חריג של "שורט־סקוויז": משקיעים שהימרו נגד פאגאיה פתחו פוזיציית שורט, וכשהמניה התחילה לעלות הם רצו לסגור אותה, אך בשל הסחירות הנמוכה לא מצאו מניות לרכוש והמחיר נסק. מייסדי פאגאיה הפכו אז למיליארדרים "על הנייר".

"הסיפור הזה ביגר אותנו", אומר קרובינר. "ברמת התחושות זה היה רכבת הרים. זה לא פשוט, כי עבור העובדים זה היה 'החלום ושברו', וכל הרעש גם מפריע להתמקד. אבל עברנו את זה בשלום, יש הבנה וחיבור של העובדים לתוצאות העסקיות ולאימפקט. בסוף, אנחנו מסייעים לאנשים לקבל הלוואות. זה רק חידד את הערך של החברה".

גם היום יתרות השורט במניה גבוהות יחסית, 22% מהסחורה הצפה.
"בשוק ההון האמריקאי זו לא בהכרח בעיה. לאנשים יש דעות משלהם על המניה, זה הלך רוח רגיל של שוק. במקרה כזה, אם התוצאות טובות מאוד, יכולה שוב להיות עלייה קיצונית עם שורט־סקוויז. אני מעריך שתהליך סגירת פער השווי מול חברות ההשוואה יהיה מהול בירידת שיעור השורט, אבל זה לא משהו שמאוד מטריד אותנו".

בדיעבד, אולי היה עדיף להגיע לנאסד"ק בהנפקה רגילה (IPO)?
"אני חושב שאם יש אפשרות לעשות IPO - התשובה היא כן, אבל המציאות היא שלא תמיד יש שתי אפשרויות. בחרנו ב־SPAC כדי להגיע במהירות לשוק. היינו בשלהי הסייקל הקודם, ואם היינו בוחרים ב־IPO, כנראה שהיינו מפספסים את חלון ההזדמנויות. אז בדיעבד ההחלטה הייתה נכונה, כי הפכנו לחברה ציבורית".

"למשקיעים קל להבין אותנו כחברה אמריקאית"

בשנה שעברה פאגאיה הפכה רשמית לחברה אמריקאית, המדווחת כמקומית בארה"ב - שינוי שדורש גילוי רב יותר למשקיעים. המהלך נועד להגביר את הסחירות מצד מוסדיים בארה"ב, ולדברי קרובינר זה אכן השפיע לטובה. "ברמה היומיומית פאגאיה עדיין חברה שרוב־רובה ישראלית", הוא אומר. "מה שמניע אותה זה המוח והחדשנות הישראלית, היא בנויה על AI שחווה רוח גבית והיינו מחלוצי ה־AI בתחום האשראי הצרכני. השינוי בוצע כי למשקיעים בארה"ב קל יותר להבין אותנו כחברה אמריקאית".

עד כמה ה־AI משבש את התעשייה?
"מאוד משבש, לדעתי יותר ממה שאנחנו מבינים. בעולם שלנו, AI נותן יכולת להיות יותר מדויק בחיזוי מי יגיע לדיפולט (חדלות פירעון, שח"ו) ומי לא. זה מאפשר ליותר אוכלוסיות גישה לאשראי, ומשפר את חייהם בלי להעלות את רמות הסיכון למשקיעים".

מה שיעור הדיפולט בקרב הלווים שהמערכות שלכם אישרו?
"סדר גודל של 6%־8%, שזו ירידה מאוד משמעותית, משום שבלי כלים כאלה מדובר על 13%־20%".

המודל העסקי של פאגאיה מחבר אותה לבנקים רבים בארה"ב, ולדברי קרובינר מייצר לה דאטה ייחודי, שבעזרתו היא יכולה לייצר גם תשואה גבוהה יותר וגם להגיב מהר יותר לאירועי קיצון.

רוח גבית ממגמת הורדת הריבית

הדאטה הנוכחי מצביע על מגמה מעניינת או שינוי בשוק האמריקאי?
"כרגע לא. כשהתחיל סיפור המכסים, הטלפונים שלנו צלצלו בלי הפסקה, אבל בדאטה - לא ראינו כלום. זה לא ששינוי לא יכול להגיע, אבל כרגע אנחנו רואים שהצרכן האמריקאי עומד בתשלומי ההלוואות ונמצא במקום טוב. הוא התחיל קצת להפחית הוצאות על פנאי וטיסות, אבל זה לא משהו שהוא לא בריא".

איך משפיעה המאקרו־כלכלה על פאגאיה?
"מגמת הריבית בארה"ב היא רוח גבית נהדרת לפאגאיה. משקיעים שואלים את עצמם מה אלטרנטיבות ההשקעה, וככל שהריבית נמוכה יותר, מוכנים לשלם יותר על ההלוואה כי התשואה יותר גבוהה. שוק רכישת ההלוואות הלך והתחזק מלפני שנה כשהריבית ירדה לראשונה, ואנחנו צופים שזה יימשך ב־2025־2026".

לפני שנתיים, קרן האשראי הצרכני שלכם עצרה פדיונות - מה שעורר הרבה כותרות וחששות.
"קרנות האשראי היום הן סדר גודל של 3% מהפעילות השוטפת של החברה, ממש לא עסק ליבה. זה יצר הד תקשורתי פחות חיובי בישראל, אך לא היה מאוד מהותי עסקית. ניקינו את הנכסים הבעייתיים, וחזרנו לתשואות חיוביות סבירות באופן שדומה לנעשה בשוק. קרנות אשראי צרכני רבות נסגרו, שלנו ממשיכה לפעול. ככל שהריבית תרד, ההשקעה בהן תעלה".

עד כמה המלחמה משפיעה עליכם?
"את ההייטק הישראלי אי אפשר לשבור. יש הרבה גאווה פנימית על היכולת להתמודד ולהמשיך. יש גם אמפתיה מהאמריקאים, הרבה אנושיות, הבנה והערכה ליכולת לג'נגל ולעלות לזומים כשאתה בבית עם הילדים. זה מייצר חיבור עמוק בין אנשים. היו לנו עובדים שביתם נפגע (400 מתוך כ־550 עובדי פאגאיה מועסקים בישראל), והרבה עובדים במילואים. בגדול, גם החברה וגם המדינה ערוכות טוב לשיבוש. הדברים מתערערים כשזה מתארך, אבל ב־12 הימים מול איראן זה לא קרה".

"להכיר גם את החולשות ולא לוותר"

יזמים צעירים מתייעצים איתך?
"כל הזמן. אנחנו דוגמה נהדרת לאיך שותפות עוזרת לעבור גם ימים מטורפים. זו קבוצה ששומרת אותך עם רגליים על הקרקע, וכל אחד מסתכל מזווית אחרת. אני מייעץ ליזמים להשקיע בבחירת השותפים לדרך ולהבין שזה כמעט כמו נישואים, ושנית לבוא מהמקום שאתה חזק בו. מתחילים בלשאול במה אני חזק. אצלנו, אני הייתי חזק בפיננסים, אביטל בטכנולוגיה ויהב בעולם המכירות. משם תלמד גם את הדברים החלשים שלך. כשהיינו צעירים, החולשה הייתה בניהול, ומאז התפתחנו מאוד. עוד דבר שאני אומר ליזמים הוא שהם נמדדים בטווח הארוך; גם כשיש תקופות קשות, תבנו מנגנונים שיעזרו לא לוותר".

היו תקופות שרצית לוותר?
"לא כאלה שלא יכולתי יותר, אבל היו תקופות קשות, למשל אחרי ההנפקה. כשאתה עובר מחברה פרטית לציבורית, כל המשקיעים והקשרים כבר לא רלוונטיים ואתה כאילו מתחיל מאפס. ברגע הראשון זה קצת מטלטל, יש הרבה שצריך לדעת, וזה מבגר".

פרט לפעילות בארה"ב, יש כוונה להתרחב לעוד מדינות?
"באיזשהו שלב השאלה תעלה לדיון, ואז נבדוק האם נכון לפנות לשווקים מתעוררים או לבוגרים ומבוססים יותר, אך עם צמיחה עתידית פחות גבוהה. אבל בתחומים שבהם אנו פועלים היום - שוק ההלוואות לכל מטרה, ההלוואות לרכב ותשלומים בנקודת המכירה - יש לנו עוד כל כך הרבה לצמוח בארה"ב. אלה שווקים של מאות מיליארדי דולרים והחדירה היא של אחוזים בודדים".

איפה תהיה פאגאיה בעתיד?
"בשנה הבאה פאגאיה בת 10, חברה צעירה שהצליחה לעשות הרבה דברים בעשור הראשון לקיומה. העשור הבא נועד להפוך אותה לשם ידוע. אני מקווה שפאגאיה תסמן את השלב הבא של צמיחה ויכולות בפינטק המקומי, ותוכיח שאפשר לבנות חברות פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל".

עוד כתבות

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון שכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם, שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי־צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים סובל מהתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום