גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה
גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

השבוע חגגה חברת הפינטק הישראלית פאגאיה שלוש שנים כחברה ציבורית בנאסד"ק, אליה נכנסה באמצעות מיזוג לחברת SPAC. בשנים שחלפו מאז, היא הספיקה להתנפח לשווי שיא של 20 מיליארד דולר ולצנוח לשפל של פחות מ־400 מיליון דולר. מתחילת 2025 מניית פאגאיה יותר מהכפילה את ערכה, לאחר שעברה לראשונה לרווח נקי, וכיום שוויה הוא 1.7 מיליארד דולר.

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

רכבת ההרים מעלה את התהייה: מה אמור להיות השווי האמיתי של פאגאיה? בראיון לגלובס, גל קרובינר, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה, אומר כי "קשה להגיד, אבל אפשר להסתכל על חברות ההשוואה בתחום האשראי הצרכני בארה"ב. אם נסתכל על המכפילים שלהן וניישם על פאגאיה ־ כנראה השווי אמור להיות גבוה בהרבה".

אז למה אתם לא שם?
קרובינר: "לשוק לוקח זמן לסגור את הפער. עלינו ביותר מ־100% בשנה, אבל זה לא קורה ביום. מה שחשוב הוא שהיום פאגאיה חברה יציבה, בריאה ורווחית".

פאגאיה שהוקמה על ידי קרובינר ושותפיו אביטל פרדו (מנהל טכנולוגיה ראשי) ויהב יולזרי (מנהל עסקים ראשי), פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לגופים פיננסיים להקצות אשראי בצורה מדויקת יותר. היא מאפשרת לבנקים להלוות ללקוחות שהיו נדחים בעבר. "לקוחות מגיעים לבנקים ומבקשים הלוואה, וחלקם נדחים כי לבנק אין יכולת טכנולוגית מספקת להעריך את הסיכון שלהם", מסביר קרובינר.

"אנחנו עוזרים לבנקים לאשר יותר הלוואות, ואת ההלוואות אנחנו מוכרים בשוק המוסדי לגופי השקעה גדולים, ובכך מייצרים רווח לבעלי המניות שלנו". למעשה, פאגאיה "קונה" את הסיכון הטמון בהלוואה שאישרה מידי הבנק, ומוכרת אותה לגוף מוסדי בעסקת איגוח. "זה מודל פינטקי פשוט, של שיתוף פעולה עם הבנקים ולא מלחמה בהם. הליבה יושבת על פיתוח AI שאין שני לו", מדגיש קרובינר.

מה האתגר המרכזי שלכם היום?
"עברנו ברבעון הראשון של 2025 לרווחיות (7.4 מיליון דולר, שח"ו), ואנחנו נכנסים לעידן של רווחיות. אנחנו בונים פה דברים לאורך זמן, ומנהלים חברה רווחית שיודעת להיות אחראית לעתידה. עם זה מגיעים חששות, ואתה כל הזמן שואל את עצמך מה יכול להפריע. זה מצריך הרבה עבודה".

כאמור, פאגאיה מוזגה לחברת SPAC (חברה ללא פעילות שמנפיקה במטרה למזג פעילות קיימת) ב־2022 לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. תוך זמן קצר המניה הדהימה את השוק כשזינקה לשווי של כ־20 מיליארד דולר. הזינוקים הוסברו באירוע חריג של "שורט־סקוויז": משקיעים שהימרו נגד פאגאיה פתחו פוזיציית שורט, וכשהמניה התחילה לעלות הם רצו לסגור אותה, אך בשל הסחירות הנמוכה לא מצאו מניות לרכוש והמחיר נסק. מייסדי פאגאיה הפכו אז למיליארדרים "על הנייר".

"הסיפור הזה ביגר אותנו", אומר קרובינר. "ברמת התחושות זה היה רכבת הרים. זה לא פשוט, כי עבור העובדים זה היה 'החלום ושברו', וכל הרעש גם מפריע להתמקד. אבל עברנו את זה בשלום, יש הבנה וחיבור של העובדים לתוצאות העסקיות ולאימפקט. בסוף, אנחנו מסייעים לאנשים לקבל הלוואות. זה רק חידד את הערך של החברה".

גם היום יתרות השורט במניה גבוהות יחסית, 22% מהסחורה הצפה.
"בשוק ההון האמריקאי זו לא בהכרח בעיה. לאנשים יש דעות משלהם על המניה, זה הלך רוח רגיל של שוק. במקרה כזה, אם התוצאות טובות מאוד, יכולה שוב להיות עלייה קיצונית עם שורט־סקוויז. אני מעריך שתהליך סגירת פער השווי מול חברות ההשוואה יהיה מהול בירידת שיעור השורט, אבל זה לא משהו שמאוד מטריד אותנו".

בדיעבד, אולי היה עדיף להגיע לנאסד"ק בהנפקה רגילה (IPO)?
"אני חושב שאם יש אפשרות לעשות IPO - התשובה היא כן, אבל המציאות היא שלא תמיד יש שתי אפשרויות. בחרנו ב־SPAC כדי להגיע במהירות לשוק. היינו בשלהי הסייקל הקודם, ואם היינו בוחרים ב־IPO, כנראה שהיינו מפספסים את חלון ההזדמנויות. אז בדיעבד ההחלטה הייתה נכונה, כי הפכנו לחברה ציבורית".

"למשקיעים קל להבין אותנו כחברה אמריקאית"

בשנה שעברה פאגאיה הפכה רשמית לחברה אמריקאית, המדווחת כמקומית בארה"ב - שינוי שדורש גילוי רב יותר למשקיעים. המהלך נועד להגביר את הסחירות מצד מוסדיים בארה"ב, ולדברי קרובינר זה אכן השפיע לטובה. "ברמה היומיומית פאגאיה עדיין חברה שרוב־רובה ישראלית", הוא אומר. "מה שמניע אותה זה המוח והחדשנות הישראלית, היא בנויה על AI שחווה רוח גבית והיינו מחלוצי ה־AI בתחום האשראי הצרכני. השינוי בוצע כי למשקיעים בארה"ב קל יותר להבין אותנו כחברה אמריקאית".

עד כמה ה־AI משבש את התעשייה?
"מאוד משבש, לדעתי יותר ממה שאנחנו מבינים. בעולם שלנו, AI נותן יכולת להיות יותר מדויק בחיזוי מי יגיע לדיפולט (חדלות פירעון, שח"ו) ומי לא. זה מאפשר ליותר אוכלוסיות גישה לאשראי, ומשפר את חייהם בלי להעלות את רמות הסיכון למשקיעים".

מה שיעור הדיפולט בקרב הלווים שהמערכות שלכם אישרו?
"סדר גודל של 6%־8%, שזו ירידה מאוד משמעותית, משום שבלי כלים כאלה מדובר על 13%־20%".

המודל העסקי של פאגאיה מחבר אותה לבנקים רבים בארה"ב, ולדברי קרובינר מייצר לה דאטה ייחודי, שבעזרתו היא יכולה לייצר גם תשואה גבוהה יותר וגם להגיב מהר יותר לאירועי קיצון.

רוח גבית ממגמת הורדת הריבית

הדאטה הנוכחי מצביע על מגמה מעניינת או שינוי בשוק האמריקאי?
"כרגע לא. כשהתחיל סיפור המכסים, הטלפונים שלנו צלצלו בלי הפסקה, אבל בדאטה - לא ראינו כלום. זה לא ששינוי לא יכול להגיע, אבל כרגע אנחנו רואים שהצרכן האמריקאי עומד בתשלומי ההלוואות ונמצא במקום טוב. הוא התחיל קצת להפחית הוצאות על פנאי וטיסות, אבל זה לא משהו שהוא לא בריא".

איך משפיעה המאקרו־כלכלה על פאגאיה?
"מגמת הריבית בארה"ב היא רוח גבית נהדרת לפאגאיה. משקיעים שואלים את עצמם מה אלטרנטיבות ההשקעה, וככל שהריבית נמוכה יותר, מוכנים לשלם יותר על ההלוואה כי התשואה יותר גבוהה. שוק רכישת ההלוואות הלך והתחזק מלפני שנה כשהריבית ירדה לראשונה, ואנחנו צופים שזה יימשך ב־2025־2026".

לפני שנתיים, קרן האשראי הצרכני שלכם עצרה פדיונות - מה שעורר הרבה כותרות וחששות.
"קרנות האשראי היום הן סדר גודל של 3% מהפעילות השוטפת של החברה, ממש לא עסק ליבה. זה יצר הד תקשורתי פחות חיובי בישראל, אך לא היה מאוד מהותי עסקית. ניקינו את הנכסים הבעייתיים, וחזרנו לתשואות חיוביות סבירות באופן שדומה לנעשה בשוק. קרנות אשראי צרכני רבות נסגרו, שלנו ממשיכה לפעול. ככל שהריבית תרד, ההשקעה בהן תעלה".

עד כמה המלחמה משפיעה עליכם?
"את ההייטק הישראלי אי אפשר לשבור. יש הרבה גאווה פנימית על היכולת להתמודד ולהמשיך. יש גם אמפתיה מהאמריקאים, הרבה אנושיות, הבנה והערכה ליכולת לג'נגל ולעלות לזומים כשאתה בבית עם הילדים. זה מייצר חיבור עמוק בין אנשים. היו לנו עובדים שביתם נפגע (400 מתוך כ־550 עובדי פאגאיה מועסקים בישראל), והרבה עובדים במילואים. בגדול, גם החברה וגם המדינה ערוכות טוב לשיבוש. הדברים מתערערים כשזה מתארך, אבל ב־12 הימים מול איראן זה לא קרה".

"להכיר גם את החולשות ולא לוותר"

יזמים צעירים מתייעצים איתך?
"כל הזמן. אנחנו דוגמה נהדרת לאיך שותפות עוזרת לעבור גם ימים מטורפים. זו קבוצה ששומרת אותך עם רגליים על הקרקע, וכל אחד מסתכל מזווית אחרת. אני מייעץ ליזמים להשקיע בבחירת השותפים לדרך ולהבין שזה כמעט כמו נישואים, ושנית לבוא מהמקום שאתה חזק בו. מתחילים בלשאול במה אני חזק. אצלנו, אני הייתי חזק בפיננסים, אביטל בטכנולוגיה ויהב בעולם המכירות. משם תלמד גם את הדברים החלשים שלך. כשהיינו צעירים, החולשה הייתה בניהול, ומאז התפתחנו מאוד. עוד דבר שאני אומר ליזמים הוא שהם נמדדים בטווח הארוך; גם כשיש תקופות קשות, תבנו מנגנונים שיעזרו לא לוותר".

היו תקופות שרצית לוותר?
"לא כאלה שלא יכולתי יותר, אבל היו תקופות קשות, למשל אחרי ההנפקה. כשאתה עובר מחברה פרטית לציבורית, כל המשקיעים והקשרים כבר לא רלוונטיים ואתה כאילו מתחיל מאפס. ברגע הראשון זה קצת מטלטל, יש הרבה שצריך לדעת, וזה מבגר".

פרט לפעילות בארה"ב, יש כוונה להתרחב לעוד מדינות?
"באיזשהו שלב השאלה תעלה לדיון, ואז נבדוק האם נכון לפנות לשווקים מתעוררים או לבוגרים ומבוססים יותר, אך עם צמיחה עתידית פחות גבוהה. אבל בתחומים שבהם אנו פועלים היום - שוק ההלוואות לכל מטרה, ההלוואות לרכב ותשלומים בנקודת המכירה - יש לנו עוד כל כך הרבה לצמוח בארה"ב. אלה שווקים של מאות מיליארדי דולרים והחדירה היא של אחוזים בודדים".

איפה תהיה פאגאיה בעתיד?
"בשנה הבאה פאגאיה בת 10, חברה צעירה שהצליחה לעשות הרבה דברים בעשור הראשון לקיומה. העשור הבא נועד להפוך אותה לשם ידוע. אני מקווה שפאגאיה תסמן את השלב הבא של צמיחה ויכולות בפינטק המקומי, ותוכיח שאפשר לבנות חברות פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל".

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע