גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה
גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

השבוע חגגה חברת הפינטק הישראלית פאגאיה שלוש שנים כחברה ציבורית בנאסד"ק, אליה נכנסה באמצעות מיזוג לחברת SPAC. בשנים שחלפו מאז, היא הספיקה להתנפח לשווי שיא של 20 מיליארד דולר ולצנוח לשפל של פחות מ־400 מיליון דולר. מתחילת 2025 מניית פאגאיה יותר מהכפילה את ערכה, לאחר שעברה לראשונה לרווח נקי, וכיום שוויה הוא 1.7 מיליארד דולר.

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

רכבת ההרים מעלה את התהייה: מה אמור להיות השווי האמיתי של פאגאיה? בראיון לגלובס, גל קרובינר, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה, אומר כי "קשה להגיד, אבל אפשר להסתכל על חברות ההשוואה בתחום האשראי הצרכני בארה"ב. אם נסתכל על המכפילים שלהן וניישם על פאגאיה ־ כנראה השווי אמור להיות גבוה בהרבה".

אז למה אתם לא שם?
קרובינר: "לשוק לוקח זמן לסגור את הפער. עלינו ביותר מ־100% בשנה, אבל זה לא קורה ביום. מה שחשוב הוא שהיום פאגאיה חברה יציבה, בריאה ורווחית".

פאגאיה שהוקמה על ידי קרובינר ושותפיו אביטל פרדו (מנהל טכנולוגיה ראשי) ויהב יולזרי (מנהל עסקים ראשי), פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לגופים פיננסיים להקצות אשראי בצורה מדויקת יותר. היא מאפשרת לבנקים להלוות ללקוחות שהיו נדחים בעבר. "לקוחות מגיעים לבנקים ומבקשים הלוואה, וחלקם נדחים כי לבנק אין יכולת טכנולוגית מספקת להעריך את הסיכון שלהם", מסביר קרובינר.

"אנחנו עוזרים לבנקים לאשר יותר הלוואות, ואת ההלוואות אנחנו מוכרים בשוק המוסדי לגופי השקעה גדולים, ובכך מייצרים רווח לבעלי המניות שלנו". למעשה, פאגאיה "קונה" את הסיכון הטמון בהלוואה שאישרה מידי הבנק, ומוכרת אותה לגוף מוסדי בעסקת איגוח. "זה מודל פינטקי פשוט, של שיתוף פעולה עם הבנקים ולא מלחמה בהם. הליבה יושבת על פיתוח AI שאין שני לו", מדגיש קרובינר.

מה האתגר המרכזי שלכם היום?
"עברנו ברבעון הראשון של 2025 לרווחיות (7.4 מיליון דולר, שח"ו), ואנחנו נכנסים לעידן של רווחיות. אנחנו בונים פה דברים לאורך זמן, ומנהלים חברה רווחית שיודעת להיות אחראית לעתידה. עם זה מגיעים חששות, ואתה כל הזמן שואל את עצמך מה יכול להפריע. זה מצריך הרבה עבודה".

כאמור, פאגאיה מוזגה לחברת SPAC (חברה ללא פעילות שמנפיקה במטרה למזג פעילות קיימת) ב־2022 לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. תוך זמן קצר המניה הדהימה את השוק כשזינקה לשווי של כ־20 מיליארד דולר. הזינוקים הוסברו באירוע חריג של "שורט־סקוויז": משקיעים שהימרו נגד פאגאיה פתחו פוזיציית שורט, וכשהמניה התחילה לעלות הם רצו לסגור אותה, אך בשל הסחירות הנמוכה לא מצאו מניות לרכוש והמחיר נסק. מייסדי פאגאיה הפכו אז למיליארדרים "על הנייר".

"הסיפור הזה ביגר אותנו", אומר קרובינר. "ברמת התחושות זה היה רכבת הרים. זה לא פשוט, כי עבור העובדים זה היה 'החלום ושברו', וכל הרעש גם מפריע להתמקד. אבל עברנו את זה בשלום, יש הבנה וחיבור של העובדים לתוצאות העסקיות ולאימפקט. בסוף, אנחנו מסייעים לאנשים לקבל הלוואות. זה רק חידד את הערך של החברה".

גם היום יתרות השורט במניה גבוהות יחסית, 22% מהסחורה הצפה.
"בשוק ההון האמריקאי זו לא בהכרח בעיה. לאנשים יש דעות משלהם על המניה, זה הלך רוח רגיל של שוק. במקרה כזה, אם התוצאות טובות מאוד, יכולה שוב להיות עלייה קיצונית עם שורט־סקוויז. אני מעריך שתהליך סגירת פער השווי מול חברות ההשוואה יהיה מהול בירידת שיעור השורט, אבל זה לא משהו שמאוד מטריד אותנו".

בדיעבד, אולי היה עדיף להגיע לנאסד"ק בהנפקה רגילה (IPO)?
"אני חושב שאם יש אפשרות לעשות IPO - התשובה היא כן, אבל המציאות היא שלא תמיד יש שתי אפשרויות. בחרנו ב־SPAC כדי להגיע במהירות לשוק. היינו בשלהי הסייקל הקודם, ואם היינו בוחרים ב־IPO, כנראה שהיינו מפספסים את חלון ההזדמנויות. אז בדיעבד ההחלטה הייתה נכונה, כי הפכנו לחברה ציבורית".

"למשקיעים קל להבין אותנו כחברה אמריקאית"

בשנה שעברה פאגאיה הפכה רשמית לחברה אמריקאית, המדווחת כמקומית בארה"ב - שינוי שדורש גילוי רב יותר למשקיעים. המהלך נועד להגביר את הסחירות מצד מוסדיים בארה"ב, ולדברי קרובינר זה אכן השפיע לטובה. "ברמה היומיומית פאגאיה עדיין חברה שרוב־רובה ישראלית", הוא אומר. "מה שמניע אותה זה המוח והחדשנות הישראלית, היא בנויה על AI שחווה רוח גבית והיינו מחלוצי ה־AI בתחום האשראי הצרכני. השינוי בוצע כי למשקיעים בארה"ב קל יותר להבין אותנו כחברה אמריקאית".

עד כמה ה־AI משבש את התעשייה?
"מאוד משבש, לדעתי יותר ממה שאנחנו מבינים. בעולם שלנו, AI נותן יכולת להיות יותר מדויק בחיזוי מי יגיע לדיפולט (חדלות פירעון, שח"ו) ומי לא. זה מאפשר ליותר אוכלוסיות גישה לאשראי, ומשפר את חייהם בלי להעלות את רמות הסיכון למשקיעים".

מה שיעור הדיפולט בקרב הלווים שהמערכות שלכם אישרו?
"סדר גודל של 6%־8%, שזו ירידה מאוד משמעותית, משום שבלי כלים כאלה מדובר על 13%־20%".

המודל העסקי של פאגאיה מחבר אותה לבנקים רבים בארה"ב, ולדברי קרובינר מייצר לה דאטה ייחודי, שבעזרתו היא יכולה לייצר גם תשואה גבוהה יותר וגם להגיב מהר יותר לאירועי קיצון.

רוח גבית ממגמת הורדת הריבית

הדאטה הנוכחי מצביע על מגמה מעניינת או שינוי בשוק האמריקאי?
"כרגע לא. כשהתחיל סיפור המכסים, הטלפונים שלנו צלצלו בלי הפסקה, אבל בדאטה - לא ראינו כלום. זה לא ששינוי לא יכול להגיע, אבל כרגע אנחנו רואים שהצרכן האמריקאי עומד בתשלומי ההלוואות ונמצא במקום טוב. הוא התחיל קצת להפחית הוצאות על פנאי וטיסות, אבל זה לא משהו שהוא לא בריא".

איך משפיעה המאקרו־כלכלה על פאגאיה?
"מגמת הריבית בארה"ב היא רוח גבית נהדרת לפאגאיה. משקיעים שואלים את עצמם מה אלטרנטיבות ההשקעה, וככל שהריבית נמוכה יותר, מוכנים לשלם יותר על ההלוואה כי התשואה יותר גבוהה. שוק רכישת ההלוואות הלך והתחזק מלפני שנה כשהריבית ירדה לראשונה, ואנחנו צופים שזה יימשך ב־2025־2026".

לפני שנתיים, קרן האשראי הצרכני שלכם עצרה פדיונות - מה שעורר הרבה כותרות וחששות.
"קרנות האשראי היום הן סדר גודל של 3% מהפעילות השוטפת של החברה, ממש לא עסק ליבה. זה יצר הד תקשורתי פחות חיובי בישראל, אך לא היה מאוד מהותי עסקית. ניקינו את הנכסים הבעייתיים, וחזרנו לתשואות חיוביות סבירות באופן שדומה לנעשה בשוק. קרנות אשראי צרכני רבות נסגרו, שלנו ממשיכה לפעול. ככל שהריבית תרד, ההשקעה בהן תעלה".

עד כמה המלחמה משפיעה עליכם?
"את ההייטק הישראלי אי אפשר לשבור. יש הרבה גאווה פנימית על היכולת להתמודד ולהמשיך. יש גם אמפתיה מהאמריקאים, הרבה אנושיות, הבנה והערכה ליכולת לג'נגל ולעלות לזומים כשאתה בבית עם הילדים. זה מייצר חיבור עמוק בין אנשים. היו לנו עובדים שביתם נפגע (400 מתוך כ־550 עובדי פאגאיה מועסקים בישראל), והרבה עובדים במילואים. בגדול, גם החברה וגם המדינה ערוכות טוב לשיבוש. הדברים מתערערים כשזה מתארך, אבל ב־12 הימים מול איראן זה לא קרה".

"להכיר גם את החולשות ולא לוותר"

יזמים צעירים מתייעצים איתך?
"כל הזמן. אנחנו דוגמה נהדרת לאיך שותפות עוזרת לעבור גם ימים מטורפים. זו קבוצה ששומרת אותך עם רגליים על הקרקע, וכל אחד מסתכל מזווית אחרת. אני מייעץ ליזמים להשקיע בבחירת השותפים לדרך ולהבין שזה כמעט כמו נישואים, ושנית לבוא מהמקום שאתה חזק בו. מתחילים בלשאול במה אני חזק. אצלנו, אני הייתי חזק בפיננסים, אביטל בטכנולוגיה ויהב בעולם המכירות. משם תלמד גם את הדברים החלשים שלך. כשהיינו צעירים, החולשה הייתה בניהול, ומאז התפתחנו מאוד. עוד דבר שאני אומר ליזמים הוא שהם נמדדים בטווח הארוך; גם כשיש תקופות קשות, תבנו מנגנונים שיעזרו לא לוותר".

היו תקופות שרצית לוותר?
"לא כאלה שלא יכולתי יותר, אבל היו תקופות קשות, למשל אחרי ההנפקה. כשאתה עובר מחברה פרטית לציבורית, כל המשקיעים והקשרים כבר לא רלוונטיים ואתה כאילו מתחיל מאפס. ברגע הראשון זה קצת מטלטל, יש הרבה שצריך לדעת, וזה מבגר".

פרט לפעילות בארה"ב, יש כוונה להתרחב לעוד מדינות?
"באיזשהו שלב השאלה תעלה לדיון, ואז נבדוק האם נכון לפנות לשווקים מתעוררים או לבוגרים ומבוססים יותר, אך עם צמיחה עתידית פחות גבוהה. אבל בתחומים שבהם אנו פועלים היום - שוק ההלוואות לכל מטרה, ההלוואות לרכב ותשלומים בנקודת המכירה - יש לנו עוד כל כך הרבה לצמוח בארה"ב. אלה שווקים של מאות מיליארדי דולרים והחדירה היא של אחוזים בודדים".

איפה תהיה פאגאיה בעתיד?
"בשנה הבאה פאגאיה בת 10, חברה צעירה שהצליחה לעשות הרבה דברים בעשור הראשון לקיומה. העשור הבא נועד להפוך אותה לשם ידוע. אני מקווה שפאגאיה תסמן את השלב הבא של צמיחה ויכולות בפינטק המקומי, ותוכיח שאפשר לבנות חברות פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל".

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשלצ נסגר: שווקו שטחים במחיר 1.4 מיליארד שקל

חברות נדל”ן מרכזיות התמודדו על שבעת המגרשים בחלק הראשון של הבסיס המתפנה, שיכלול בסופו של דבר כ־10,000 יחידות דיור ● בעירייה מדווחים על הכנסות של 1.4 מיליארד שקל כבר בשלב הראשוני

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מתחזקות; מניות הסייבר והתוכנה נופלות

ה-S&P 500 יורד בכ-1% ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● נובו נורדיסק צוללת בקרוב ל-15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים ● הביטקוין יורד ומחירו נע סביב 65 אלף דולר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן / צילום: ap

דיווח באיראן: "הכנו בנק מטרות, ונגיב במהירות לתקיפה"

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • יאיר לפיד לנתניהו במליאה בכנסת: "מה שיגדיר אותך בהיסטוריה זה ה-7 באוקטובר" ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?