ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הניסיונות לבטל את הלכת אפרופים בדיני החוזים, הנמשכים זה שנים, התקדמו השבוע כברת דרך משמעותית. ועדת החוקה של הכנסת אישרה את הצעת החוק שהוביל יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, וזו צפויה לעלות בקרוב להצבעה במליאה בקריאה השנייה והשלישית.
● ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב
● פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל
התקדים המשפטי שאותו מבקשת הצעת החוק לבטל נולד ב-1995. בית המשפט העליון פסק אז בעניין החוזה שנחתם בין משרד השיכון ובין החברה הקבלנית אפרופים לצורך בניית דירות, סביב משבר הדיור שפקד את ישראל בתחילת שנות ה-90, עם גל העלייה מבריה"מ לשעבר.
השופט אהרן ברק פסק, כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי, לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה, או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב שלו. התקדים הפך מאז למזוהה עם ברק ועם גישת האקטיביזם השיפוטי.
זו גם הסיבה לכך שפוליטיקאים שמרנים סימנו כבר לפני שנים את פסק הדין כיעד למתקפות. הניסיון הגדול האחרון לבטל את אפרופים נעשה בעשור הקודם על ידי ח"כ יריב לוין, לימים שר המשפטים, אך לא הוביל לשינוי משמעותי.
הצעת החוק שאושרה כעת בוועדת החוקה עשויה להצליח היכן שלוין נכשל. ההצעה מתבססת על נוסח שגיבש רוטמן, שלפיו תיקבע ברירת מחדל חדשה לפרשנות חוזים. הצדדים לחוזה - ולא בית המשפט - הם שיקבעו מעתה ואילך כיצד יש לפרש את החוזה ביניהם ואילו ראיות יהיו קבילות לצורך כך.
החריגים לברירת המחדל יהיו אם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין, או אם מדובר בחוזה אחיד - כלומר, חוזה סטנדרטי שבו משתמש לרוב צד אחד, דוגמת תאגיד או מעסיק, כדי להחתים צדדים רבים שאיתם הוא מתקשר, כגון לקוחות, ספקים או עובדים, על הסכם קבוע הכולל את אותם התנאים.
"יש כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש"
עוד קובעת הצעת החוק, כי אם הצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה. כך, לגבי חוזים עסקיים, אלה יפורשו על פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
לגבי חוזים מסוג אחר, כולל כאלה שאינם עסקיים, חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים (גם אם נקבעה בהם הסכמה אחרת) - אלה יפורשו ברוח החוק הקיים ובהתאם ל"אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.
לצורך הפרשנות של חוזים אלה, החוק אף יכלול מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהצעה שגיבשו מרצים באקדמיה.
מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.
נשמע מסובך? המנגנון המפותל שיוצרת הצעת החוק מוביל לביקורת מצד משפטנים. בראש ובראשונה, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אמר כי "נותרנו מוטרדים מהנוסח, וחוששים שבניגוד לכוונת המנסחים הוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רבה".
ד"ר אפי צמח, מומחה לדיני חוזים מהמכללה האקדמית נתניה, שהשתתף בדיונים בוועדת החוקה, שותף לביקורת. "החקיקה הזו חורגת מהמקובל בכל שיטות המשפט, יש כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש", הוא אומר.
"המטרה של רוטמן לחרוג מכוונת הצדדים חורגת ממושכלת יסוד בסיסית בדיני החוזים. התיקון לא אלגנטי, ובניגוד לדעתו של רוטמן, הוא גם לא יתרום לוודאות. אם כבר, סבך כזה של כללים יוביל להכרעות פחות ודאיות ופחות ניתנות לניבוי".
עו"ד יעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון, מתריע מפני פגיעה בחוזים עסקיים. לדבריו, הסעיף בהצעת החוק המאפשר לסטות מפרשנות של חוזים כאלה לפי לשונם אם זו "אינה מתקבלת על הדעת", יוביל לחוסר ודאות. אנוך מעריך, כי "ספק אם התיקון ישיג את מטרתו".
חוזי העבודה, המתאפיינים לרוב בפערי כוחות לטובת המעסיק, יוחרגו כאמור מהצעת החוק, וימשיכו להתפרש בהתאם לכוונת הצדדים. המומחים בענף מברכים על כך. "אם היו מבטלים את הלכת אפרופים בדיני עבודה זה עלול היה להוביל לתוצאה פוגענית", אומרת עו"ד עינת כרמי ברק, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון. לדבריה, "ביחסי עבודה נדרשת גמישות כמו אוויר לנשימה, ולאו דווקא היצמדות ללשון החוזה".
כרמי ברק מוסיפה, כי ברוב המקרים חוזה העבודה מנוסח על ידי המעסיק, והעובד חותם עליו בלי משא ומתן אמיתי. במצב כזה, אם היו מבטלים את אפרופים ומסרבים להתחשב בכוונת הצדדים, מי שהיה נפגע הוא הצד החלש - כלומר, העובד.
בהסכם קיבוצי, לעומת זאת, מעורבים ארגוני עובדים כך שיחסי הכוחות לרוב שווים.
ועדיין, היא מציינת, "בגלל שמדובר ביחסי עבודה, טוב שימשיכו לפרש את ההסכם כמו שעשו עד היום, בהתאם לכוונת הצדדים ולפי הלך הרוח וההיסטוריה של ההסכמות ביניהם".
"מגדיר לגופים חופש לעצב את החוזה כרצונם"
מנגד, יש מי שתומכים בביטול הלכת אפרופים. "אני חושב שזה חיובי לגופים עסקיים כי זה מגדיר להם, מראש, את החופש לעצב את החוזה כרצונם", אומר עו"ד נמרוד סביל, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד Aoi עבדי וקנין. סביל מעריך, כי התיקון לחוק יוביל להפחתת ההתערבות מצד בתי המשפט.
עו"ד דנה פירון-גרוס, שותפה במחלקה המסחרית במשרד פירון, מסכימה כי "אפרופים והלכות נוספות שנקבעו אחריה פגעו בוודאות. כך שהצעת החוק ראויה, והיה טוב אם הייתה מגיעה לפני עשור". עם זאת, פירון-גרוס צופה כי הצעת החוק לא תמנע את הצורך בהפעלת שיקול דעת על ידי בתי המשפט.
עם אישור הצעת החוק אמר רוטמן: "חוזה מושלם לא קיים וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים. ניסיתי לעשות כל שביכולתי להסיר את החרב של הלכת אפרופים שריחפה מעל דיני החוזים.
"הקביעה שהצדדים הם הריבון ולהם האפשרות להחליט, תיתן להם כוח, יכולת וסמכות לקבוע מה מערכת היחסים ביניהם".
אלא, שחוסר הוודאות שאותו צופים המומחים, והמשך המעורבות המסתמן מצידם של בתי המשפט, מלמדים כי ייתכן שהסאגה הבלתי נגמרת סביב ביטול פרשנות החוזים עשויה להמשיך ולהעסיק אותנו בשנים הקרובות.