כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל
בשנת 2018, אחד מכל עשרה ישראלים דיווח על שימוש בעייתי בחומרים ממכרים או על התנהגויות של התמכרות. ביוני 2024 כבר דובר על אחד מכל ארבעה. כך על פי נתוני ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
● בלעדי | מנכ"ל בית חולים גדול בעבר ובהווה: בורסת השמות למנכ"ל קופת חולים כללית
● השבוע בביומד | המוח, הכליות ואיכות השינה: ההשפעות השליליות של חום מתמשך על הגוף
בשכבת הגיל 18־26, הנתונים אפילו חמורים יותר. בקרב בני הדור הזה, אחד מכל שלושה מדווח על שימוש בחומרים ממכרים או על התנהגות ממכרת המהווים בעיה עבורם. רבים בגילים האלה הם חיילים בסדיר, משרתי מילואים או מי שחבריהם, אחיהם ובני זוגם מגויסים. הם גם הדור שעבר את מגפת הקורונה כבני נוער.
הנתונים האלה מבטאים באופן מספרי את הנזק המצטבר לנפש הישראלית. "כשאדם נמצא בטראומה, הוא עלול לצבור התנהגויות התמכרותיות, וגם אם ישנה הטבה במצב הטראומה, הרגלי השימוש עלולים להתקבע", אומרת מנכ"לית המרכז, ענבל דור קרבל. "גם אחרי הטיפול בטראומה, זהו מצב שנצטרך להידרש אליו".
לפי נתוני המרכז, 10% מהאוכלוסייה דיווחו על שימוש כלשהו בחומרי הרגעה במלחמת חרבות ברזל, לעומת 3.8% ב־2022, בעיצומו של משבר הקורונה. "שימוש כלשהו", לפי אזהרות אנשי המרכז, עלול להתקבע ולהפוך להתמכרות.
העשור שבין גיל 18 לגיל 28 הוא מורכב מאוד בחיים, אומרת דור קרבל. יש בו לחץ רב לבנות את החיים ולקבל החלטות לגבי קריירה, זוגיות ומקום מגורים. אל מול האתגר הזה, מגיעה המציאות, ואיתה ההתמכרויות.
נתוני המרכז מעודכנים בחלקם ליוני 2024 ובחלקם לפברואר 2025, כלומר לפני תחילת המערכה מול איראן.

שימוש בחומרים בין סבבי מילואים
פרופ' שאולי לב־רן, מייסד שותף ומנהל אקדמי ב־ICA, נותן דוגמה המתארת את ההידרדרות להתמכרות בקרב צעירים. "הכרתי חייל מילואים שיצא נסער מסבב המילואים הראשון, וכבר ידע שיקראו לו לסבב השני. בינתיים, הוא הרגיש, אין טעם לעשות דבר. הלימודים נדחו, ואין טעם להשקיע בקשר לטווח ארוך כשממילא הולכים בקרוב להיעלם שוב. אז הוא השתמש בחומרים. לאורך כל התקופה בין הסבבים, זה היה ממש כל מה שהוא עשה.
"היינו מעט מדי זמן במציאות נורמטיבית בין הקורונה ל־7.10. הציבור הישראלי צבר הרגלים של התמודדות עם המציאות ללא מבט ארוך טווח".

ההתמכרות, מלבד ההשפעות השליליות הישירות שלה, גם פוגעת ביכולת לעבד טראומה בצורה בריאה.
מהסלמה לשגרה: חשש מזליגה של הרגלים
כיצד צפויה ההסלמה האחרונה במלחמה, בעקבות התקיפה באיראן, לשנות את הנתונים האלה? לדברי לב־רן, "מיעוט מהאוכלוסיה יעבור ממצב של חוסר שימוש כלל להתחלת שימוש. זה יכול להתרחש נניח לגבי תרופות הרגעה או שינה, שאנשים נחשפים אליהן בפעם הראשונה במצבים של סטרס קיצוני. רוב הסיכון הוא לגבי מי שהשתמשו מעת לעת, ובתקופה שבה היו בבית ואולי היו להם פחות מחויבויות מיידיות אבל יותר דאגות, ההרגלים שלהם זולגים לשגרה. למשל, במקום לעשן גראס בערב אחרי העבודה, הם יתחילו לעשן בכל שעות היום. במקום לקחת כדור שינה אחד בלילה, הם ייקחו גם במהלך היום, אחרי שלא ישנו בלילה. זו הבעיה המטרידה ביותר.

"עוד פלח אוכלוסייה בסיכון הם מי שנגמלו, וכעת בגלל רמת המתח והדאגה עלולים לחזור להשתמש. הסיכון הוא במיוחד לנגמלים חדשים יחסית, שמערכת התמיכה שלהם עוד לא התבססה. ובמלחמה קשה לבסס מערכת תמיכה".
לב־רן מציין שלא כל החומרים או ההתנהגויות הם בעייתיים באותה מידה. בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב, דווקא אלכוהול הוא אחד החומרים המסוכנים, "בעיקר אם מערבבים אותו עם חומרים מדכאים אחרים". התנהגויות נוספות, שאנחנו לא תמיד נוטים לחשוב עליהן כהתמכרויות אך בשנים האחרונות הגיעו לרמה מטרידה מאוד, בעיקר בקרב הדור הצעיר, הן הימורים, פורנו ושימוש בלתי סביר במדיה החברתית.
"בתקופת המלחמה אנחנו חוששים מעלייה בשימוש בתרופות הרגעה, ובתרופות לשיכוך כאב ממשפחת האופיואידים", מוסיפה דור קרבל. עם זאת, שניהם מזהירים כי זה לא אומר שאין ליטול תרופות מרגיעות או משככות כאב במרשם על פי צורך אמיתי. לפעמים דווקא הן מצילות את המצב הנפשי ומונעות סבל שיכול להידרדר להתנהגויות לא בריאות.

דרוש שינוי בתפיסת הטיפול הקיימת
"התמכרויות וסבל נפשי הולכות יחד", אומר לב־רן. "לצערנו, היסטורית בישראל החיבור בין מערך בריאות הנפש הכללי ומערך ההתמכרויות לא היה קיים, ורוב מי שעשו שימוש לרעה בחומרים לא הגיעו לטיפול. התוצאה היא שהמערכת כל הזמן מנסה למלא דלי מתרוקן, כי כמה אפשר לעזור בשיחה לאדם עם דיכאון, אם אחר כך הוא חוזר הביתה ושותה עד אובדן הכרה? זה לא עובד.
"לכן לטיפול בהתמכרויות יחד עם מערך בריאות הנפש יש חשיבות עליונה. בשנים האחרונות זה מתחיל לקרות, גם בזכות עלייה במודעות, וגם בזכות השינוי בתחום בריאות הנפש שבמסגרתו קופות החולים קיבלו אחריות על הנושא והראייה שלהן יותר הוליסטית. אבל בעיקר כי ההבנה שהדברים קשורים אלה באלה הגיעה מהשטח, יחד עם ההבנה שניתן לטפל בשימוש לרעה בחומרים זמן רב לפני שהוא נהיה התמכרות. זו הזדמנות לשינוי שיכול להיות מהפכה".