ההשפעות השליליות המצטברות של חום שאינו בא בגלים
מכת חום היא אירוע נקודתי, שמגיע בדרך כלל בתנאי חום קיצוניים. אולם, גם תקופות חמות, פחות קיצוניות אבל ארוכות יותר, יכולות לפגוע בבריאות בדרכן. כך עולה ממאמר סקירה שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת מיאמי בראשות הדוקטורנטית מיירה קרוז.
● השבוע בביומד | אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI
● השבוע בביומד | מחקר חדש: האם שמן זית פחות בריא ממה שחשבנו
● חזית המדע | מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו
תופעות חום קיצוניות והשפעתן על הבריאות נחקרו בהרחבה, משום שבמקומות בהם נערך המחקר המוביל בעולם, צפון אמריקה ואירופה, חום נקודתי הוא דאגה יותר נפוצה מאשר חום מתמשך, והתוצאות שלו גם מאוד ברורות - ישנם מקרים של מוות מיידי וברור מן החום. אולם, במאמר זה החוקרים מתמקדים במי שחי לאורך חודשים בכל שנה בטמפרטורה שהיא קצת יותר מידי גבוהה. כשמדברים במאמר על חום ממושך, הכוונה היא ל-32 מעלות ומעלה לאורך כמה חודשים. בהחלט מצב שיכול להתרחש גם בישראל.
המחקרים המעטים שכן נערכו בתחום זה, בדרך כלל חקרו חקלאים או פועלים שעובדים בחוץ שעות רבות ללא מזגן. אולם, הם יכולים להיות רלוונטיים גם למי שנמצא בבית אך לא מדליק מזגן מסיבות כלכליות או אחרות, למי שעושה ספורט בחוץ בחום באופן קבוע, או למי שצריך לשהות בחוץ בחום ממגוון סיבות שונות.
אחת ההשפעות של חום מתמשך היא על הכליות. החום מייבש, והכליות נפגעות מן ההתייבשות. אנשים שעובדים בחוץ בחום, מתים ממחלות כליות בתדירות רבה יותר מאחרים.
חום יכול להיות קשור להפרעה בזרימת דם. כאשר חם לנו, כלי הדם בקרבת העור מתרחבים, כך שהדם זורם קרוב יותר לעור כדי לאפשר החלפת חום. כדי להזרים יותר דם לאזור זה, הלב עובד יותר קשה ויכולה להיווצר עלייה בקצב הלב יחד עם ירידה בלחץ הדם. פחות דם זורם בזמן הזה לכליות (שכבר נמצאות כאמור בסכנה), לשרירים ולמעיים, והתוצאה יכולה להיות חולשת שרירים ופגיעה בפעילות המעיים.
גם המוח מושפע מאותה התופעה, וכאשר נערכו מבחנים שכבתיים בבתי ספר בארה"ב בימים חמים יותר, הציונים הכוללים היו קצת נמוכים יותר.
חום קבוע ללא מיזוג עלול להשפיע גם על איכות השינה, ובבתים ללא מזגנים בקיץ באזורים של חום ממושך, נמצאו רמות גבוהות יותר של בעיות שינה. אחד המחקרים המצוטטים במאמר הראה כי החום עולה לאנשים באזורים חמים ב-44 שעות שינה בשנה. חום ממושך גם פוגם במצב הרוח, יוצר מתח נפשי וגם יכול להוביל לדיכאון, בעיקר אם הוא מונע מאנשים לצאת מהבית ולהיפגש.
עוד בעיה עקיפה היא שתרופות מסויימות יכולות להיפגע מן החום, באופן שמשפיע על היכולת של אנשים להקפיד על בריאותם.
החוקרים מבקשים כי תשומת לב מחקרית רבה יותר תופנה לסוגיית החום הממושך, בעיקר עם התקדמות משבר האקלים.
האפליקציה של Remepy הפחיתה סטרס ודלקת תוך שלושה שבועות
חברת הבריאות הדיגיטלית Remepy, פרסמה השבוע מאמר בכתב העת NPJ Digital Medicine מקבוצת נייצ'ר, בו הראתה כי האפליקציה שלה, שנועדה לטיפול במתח נפשי והשפעותיו הבריאותיות השליליות, הצליחה להוריד מדדי דלקת במערכת החיסון לאחר שלושה שבועות שימוש. עוד נמצא כי לאחר שלושה שבועות פחתו התסמינים הדיכאוניים של המטופלים, וניכר שיפור בקישוריות המוחית. המשתתפים בניסוי היו כולם מאובחנים עם ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית, גורם סיכון לדמנציה.
האפליקציה של החברה משלבת התערבויות פסיכולוגיות והתערבויות לויסות חושי.
94% מהמשתמשים באפליקציה השלימו את הטיפול במלואו, ויותר מ-90% השלימו למעלה מ-80% מהמפגשים היומיים. גם לאחר שלב מעקב נוסף של שלושה שבועות, המשך שימוש פעמיים בשבוע הספיק לשמירה על ההשפעות.
פרופ’ אמיר עמדי מבית הספר לפסיכולוגיה ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, והחוקר הראשי של הניסוי, אמר כי, "כחוקר בתחום הגמישות המוחית, התרשמתי מעומק השינוי בקישוריות של אזורים קריטיים כמו האינסולה - אזור מוחי מרכזי המווסת את מערכת החיסון והמעגל הפרה-פרונטלי. ויותר מכך, העובדה ששינויים אלו היו בקורלציה עם השיפור הרגשי והחיסוני ממחישה את העוצמה של התערבויות דיגיטליות רב-חושיות לשינוי עמוק במוח ובגוף".
Remepy הוקמה על ידי ד״ר מיכל צור, בעבר מהחברות קלטורה וסאיוטה, יחד עם אור שובל, פרופסור אמיר עמדי מאוניברסיטת רייכמן, ד״ר שחר שלי מבית החולים רמב"ם וד״ר נירה סאפורטה. בתחילת 2024 החברה עדכנה שראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף לדירקטוריון החברה. עד היום גייסה החברה 24.5 מיליון דולר מ-NFX, Vine Ventures , Tech Aviv Ventures, Insight Partners, Samsung Next, fresh.fund, 97212.
Remepy מפתחת תרופות היברידיות שמשלבות תרופות מסורתיות עם אפליקציה דיגיטלית, אונקולוגיה ואימונולוגיה. לדברי החברה, השימוש באפליקציה יחד עם התרופה משפר את תוצאות הטיפול. התוכנה מתאימה את עצמה בזמן אמת לפעילות ולמשוב מהמטופל, ומאפשרת טיפול מותאם אישית. המוצר המוביל של החברה נועד למחלת פרקינסון, ויש לה בפיתוח מוצרים נוספים בפוריות, אונקולוגיה ואימונולוגיה.
אישור FDA למוצר של InspireMD - החברה תקבל תשלום אבן דרך של 18 מיליון דולר
חברת InspireMD קיבלה אישור שיווק למערכת הצנתור שלה הפועלת על עורק התרדמה (Carotid Artery) המוביל למוח, ונועדה למנוע שבץ. זהו אישור ה-FDA הראשון לחברה הוותיקה, אשר פועלת כבר כמה שנים באירופה. לפני כחודש, קיבל המוצר הנוכחי, שהוא הדור המתקדם ביותר של מערכות החברה, גם אישור CE לשיווק באירופה.
האישור ניתן במסלול ה-PMA של ה-FDA , המסלול הארוך יחסית המיועד בדרך כלל למכשירים פולשניים או מושתלים. החברה ערכה ניסוי פיבוטלי ב-316 מטופלים, והראתה את רמות הסיבוכים הנמוכות ביותר בתחום הצנתורים בעורק התרדמה.
אינספייר נסחרה בנאסד"ק לפי שווי של 66 מיליון דולר. ב-2023, כשהיא נסחרה ב-12 מיליון דולר בלבד אחרי דשדוש של שנים ופעילות באירופה בלבד, קיבלה החברה השקעה בהיקף כולל של 113 מיליון דולר, 42 מיידית והיתר באבני דרך, מקבוצת משקיעים שחשבו שמגיע לחברה צ'אנס לערוך את הניסוי הקליני הפיבוטלי ולנסות להביא את החברה לשוק האמריקאי. אישור ה-FDA מאפשר לחברה לקבל 18 מיליון דולר נוספים מתוך ה-113 שהובטחו.
את העסקה הלא שגרתית ב-2023 הוביל בנק ההשקעות LifeSci, ובגיוס השתתפו קרנות מובילות בתחום, ביניהן: Marshal Wace, אורבימד העולמית, Rosalind ,Nanthala ,Soleus ,Velan ואחרות. היום נסחרת מניית החברה במחיר גבוה ב-69% מאשר לפני העסקה ההיא, לאחר שעמדה פחות או יותר בתוכנית שהתוו לה המשקיעים. לא ניכרה תנועה משמעותית במניה בעקבות קבלת האישור. כעת עומדת החברה בפני השלב המסחרי בארה"ב.
מענק EIC Transition לרונית סאצ'י פאינרו
גם על רקע מתחים בין האקדמיה הישראלית לזו האירופאית, ואפילו איומים בהוצאת ישראל מהסכמי האסוציאציה המאפשרים לאקדמיה הישראלית להתמודד על מענקים של האיחוד האירופי, ממשיכים חוקרים ישראלים בינתיים לקבל מענקים מרשימים, בעיקר בתחום מדעי הטבע.
השבוע התבשר צוות מחקר בהובלתה של פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מאוניברסיטת תל אביב, על זכייה במענק EIC Transition, מענק בו זוכה צוות ישראלי בפעם הראשונה, כך מסרה האוניברסיטה. מענק זה ניתן ל"פעולות מחקר שמרחיקות מעבר שהוכחה הניסויים במעבדה. המענק תומך בהבשלה ותיקוף של טכנולוגיות חדשניות מן המעבדה לסביבות רלוונטיות ליישום", כך על פי אתר ה-EIC, רשות החדשנות האירופאית.
המענק ניתן לפרויקט TIMNano, פרוייקט דור חדש באימונותרפיה. המטרה היא להנגיש את האימונותרפיה לולים רבים יותר, על ידי שילוב התרופות המשפיעות על מערכת החיסון בננו-חלקיקים המביאים אותם ישירות לתארים הרצויים, באופן המעורר את תאי ה-T ואת תאי ה-B של מערכת החיסון. הטכנולוגיה פותחה במעבדה של סאצ'י פאינרו המשלבת בין הדפסה תחת ממדית של רקמות מתאי גזע, ביניהן רקמות סרטניות למחקר, יחד עם תכנון ממוחשב של התרופות שיכולים להתאים להן, כלומר היא נמצא בו זמנית בחזית של שני תחומי מחקר חדשניים בסרטן.
הקבוצה פיתחה את הננו-חיסונים שלה לגידולים במערכת העיכול, כולל סרטן המעי הגס, סרטן לבלב, וסרטן קיבה. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם פרופ' הלנה פלורידנו מאוניברסיטת ליסבון ומתבסס על מחקר קודם עליו קיבלה פרופ' סצ'י פאינרו את מענק ה-ERC POC.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.