גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף
סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

שנים עשר ימים אינטנסיביים, 21 אלף התרעות, מיליוני פניות למוקד המידע ומאות מיליוני כניסות לפורטל החירום - כך נראתה מערכת "עם כלביא" מהזווית של פיקוד העורף. בעיצומה של מלחמה עם טילים ומל"טים מאיראן, תפסה ההתרעה תפקיד קריטי - וגם עמדה תחת ביקורת ציבורית לא פשוטה.

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר
רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

מי שנמצא בלב העשייה הזאת הוא סא"ל איתי זמיר, ראש ענף התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף זה חמש שנים. בראיון פרידה, רגע לפני שהוא מקבל דרגת אלוף משנה ונכנס לתפקידו החדש כראש מחלקת מיגון, הוא מספר לגלובס איך נראה ניהול ההתרעות בזמן אמת, למה הוחלט לבטל את ההנחיה המקדימה, איך מתמודדים עם הקושי להגיע לציבור החרדי - ומה מתוכנן לעתיד.

"התמודדנו במהלך המבצע עם היקפים שמעולם לא חווינו, ועדיין עמדנו בהם יפה", אומר סא"ל זמיר. "למרות שהיינו מעולים, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. יש לנו עוד מה ללמוד, וזה לא נגמר. האזרח מתפתח והאיומים משתנים. חייבים להיות רלוונטיים, או שמהר מאוד נפתח פער מטורף".

החזון: התרעה מדויקת בכל מקום ובכל זמן

זמיר, בן 41, משרת כבר 17 שנה בצבא במגוון תפקידים במערכי האוכלוסייה ואגף המבצעים. כעת הוא צפוי לשמש כרמ"ח מיגון, האחראי על התאמת המיגון לאיומים ופרויקטים לאומיים. על תפקידו כראש ענף התרעה וטכנולוגיות, הוא אומר: "אני לא כמו צה"ל הגדול, שנעים לו וטוב לו בתוך המערכות הסגורות שלו. אני מגיע אל האזרחים לכף היד. החזון שלנו הוא להצליח להביא התרעה מדויקת ואמינה לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן".

הענף עוסק בפיתוח מערכות ההתרעה, השליטה והבקרה של פיקוד העורף וגם בהגנת סייבר. בתקופתו של זמיר נעשו שדרוגים משמעותיים במערכות וכן הושק יישומון פיקוד העורף, כשבועיים לפני מבצע שומר החומות ב־2021. "יש לנו הרבה שכבות התרעה, כך שאם יש תקלה במערכת אחת יש מגוון מערכות שיודעות לתת מענה", הוא אומר.

אחד השינויים הבולטים שנעשו הוא חלוקת המדינה לכ־1,800 אזורי התרעה שונים, לעומת אזורי התרעה עירוניים לפני מספר שנים או אזור התרעה בודד במלחמת המפרץ. "כל קילומטר רבוע במדינה מרושת, ואני יודע להגיע אליו באופן ממוקד וסלקטיבי. המלחמה הזו הראתה כמה זה חשוב, כי אם הייתי מריץ למרחבים מוגנים את כל ישראל או אזורים נרחבים שלא לצורך - מהר מאוד האזרחים יפסיקו להישמע לנו", הוא טוען.

למרות השיפורים, מדיניות ההתרעה של פיקוד העורף עמדה לביקורת מהציבור ובתקשורת, זאת לאחר אירועים שונים של איחור בהתרעות, נפילה ללא התרעה, אי עמידה בהתרעת "חצי השעה", ועוד. "האירועים האלו בתחקור", אומר זמיר.

השימוש בהתרעה המקדימה החל רק במהלך הלחימה עם איראן. "רצינו לאפשר לאזרח לשפר מיגון או להגיע למיגון מיטבי", מסביר זמיר, ומוסיף כי "חשוב להגיד שזה טווח של זמנים ולא חצי שעה בהכרח. אחרי שלוש התרעות כאלה הבנו שלא נוכל להתחייב לזה אז הפסקנו להשתמש בהן. בסוף יש לנו חוזה בלתי כתוב עם האזרחים, ואנחנו חייבים לעמוד בו".

עלתה ביקורת גם בנוגע להתרעה בליל התקיפה באיראן, שנטען שהייתה מיותרת. כמו כן, יש האומרים שלוקח לכם יותר מדי זמן להוציא אנשים מהממ"ד.
"מדיניות ההתרעה נקבעת על בסיס מספר גורמים: מיכולות אויב דרך יכולות הגילוי ועד יכולות ההתרעה, ויש גם איזון בין זמן לבין מיקוד. מטרת ההתרעה הראשונה אחרי התקיפה באיראן הייתה להודיע על שינוי המדיניות ובעיקר כדי שהאזרחים יהיו מוכנים. מה לעשות, יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן. מבחינתנו זה אחד הדברים הכי חשובים שביצענו במלחמה. זו הייתה מערכה אינטנסיבית ולכן התחושות כאלה, אבל הקפדנו לא להתריע סתם".

בסוף, בשטח היה בלבול לגבי מתי להיכנס למרחב המוגן או מתי רק להיות בסמיכות.
"אנחנו לומדים מזה. קשה לשנות התנהגות של אזרחים במקביל ללחימה אינטנסיבית. אגב, אם מישהו נכנס למרחב המוגן, גם אם צריך להיות 'רק' בסמיכות - הוא שיפר את המיגון שלו. וזה בסדר מבחינתנו, כי זה מציל חיים. בסוף כל נפש היא חשובה, וכל הרוג מבחינתנו הוא עולם ומלואו ומתוחקר. ועדיין, כשמסתכלים על היקף הפגיעות שהיו לעומת היקף הנפגעים, אם לא הייתה ההנחיה המקדימה, הסיטואציה הייתה אחרת לחלוטין".

על מספר טעויות שנעשו על ידי מסבירי פיקוד העורף בשידור חי, אומר זמיר כי "זה תהליך של למידה. לדבריו, "יש לנו מכונה משומנת שמחברת בין התרעה להסברה. חמ"ל המסבירים מתדרך את מסבירי פיקוד העורף בזמן אמת ומעביר להם נתונים ותחקורים כדי לתת מענה".

התרעת החירום והאתגר מול החברה החרדית

גם על ההתרעה הרועשת במיוחד שמגיעה בדחיפה ישירות למכשיר, מה שנקרא סל־ברודקאסט, חשבו רבות בפיקוד העורף, והשימוש בה היה מדוד ואל מול איומי קיצון בלבד. "למשל השבוע היה שיגור מתימן, אבל לא הוצאנו את ההתרעה הזו", אומר זמיר.

יחד עם זאת, לא כולם מקבלים את ההתרעה הזאת - כאשר הדבר בולט בעיקר בחברה החרדית, שם רבים משתמשים במכשירים ישנים או שאינם תומכים בהודעות דחיפה שכאלה. כשזמיר נשאל לגבי ההתמודדות עם האתגר הזה, הוא משיב כי היא מתחילה כבר במערך ההסברה: "יש לנו קו ייעודי לחרדים שיכולים להתקשר ולקבל מענה רלוונטי, דרך מסבירים שאנחנו שמים גם ברדיו החרדי וברשתות של החרדים. בנוסף, הוספנו גל שקט עם ההנחיה המקדימה, וזה עבד יפה מאוד. כיום לא מעט חרדים שדרגו לדור 4, גם בשל התוכניות של משרד התקשורת לסגור את הדור השני והשלישי, ולכן יש שיפור".

אבל עדיין אנחנו שומעים על קשיים, בין השאר מול ועדת הרבנים.
"גם על זה אנחנו עובדים. קודם כל הם מקבלים התרעות הרבה יותר טוב בהשוואה לתחילת הדרך, למרות שהמכשירים הכשרים מיוצרים על ידי יצרנים שהם פחות המיינסטרים, וזה מהווה אתגר, אבל אנחנו על זה. אנחנו עובדים עם היצרנים, ויש לנו שיתוף פעולה מלא. אנחנו גם בשיח עם ועדת הרבנים כדי להתקדם".

"האיומים רק מתחלפים ומתעצמים"

המחשבה על העתיד מעסיקה רבות את פיקוד העורף, לדברי זמיר. "בסוף, אנחנו חיים במדינה שכל הזמן יש עליה איום, והאיומים רק מתחלפים ומתעצמים. וגם, האזרח הוא יותר דיגיטלי ופחות נמצא במקומות ה'קלאסיים' כמו הרחוב או הקניון. בבניין גבוה פחות שומעים את הצופרים, אז אם לא אדע להגיע לציבור בטלוויזיה, ביישומון או בסל־ברודקאסט, אני לא רלוונטי".

את ההתפתחות המהירה במערך תולה זמיר במאפיינים הייחודיים של ישראל: "כשלוקחים מדינה מאוימת, מוסיפים את המוח היהודי עם הסטארט־אפים והטכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם, ומצרפים אוכלוסייה צעירה של קצינים, נגדים וחיילים - יוצאים דברים מדהימים". לדבריו, "באים הנה מכל מדינה בעולם כדי ללמוד מאיתנו. לנציגי המדינות שמגיעים אני אומר שאני לא חברה שבאה למכור מוצר. באתי להציל חיים. אז אם אתם יכולים ללמוד - תלמדו. והם באמת באים".

מה עומד על הפרק למערך ההתרעות בפיקוד העורף?
"אינטרנט של הדברים (iOT). אני רוצה להגיע לכל המכשירים החכמים הרלוונטיים בבית שיכולים להוות אמצעי התרעה. בנוסף, יש תוכנית רב־שנתית שנועדה לשפר ולחדש את כל מערך המפיצים - מטלוויזיה, רדיו, אינטרנט וצופרים. פיקוד העורף מסתכל על 2035 בקצה. אילו טכנולוגיות רלוונטיות יהיו שם? בואו נדאג לתשתית שהן צריכות כבר עכשיו ונתחיל לפתח אותן".

איך תסכם את חמש השנים האלו?
"תחושות מעורבות. מצד אחד, סיפוק מלא ואני עובר לאתגר הבא. מצד שני, התרעה זו משימת חיים, ואני רואה את עצמי בהמשך חוזר לעסוק בעולמות אלו. זה תפקיד שמאפשר לגעת באזרחים ולהשפיע באופן ישיר".

לסיכום, זמיר מזמין את הציבור לפנות בכל נושא לפיקוד העורף. "אנחנו מאוד קשובים. לפניות במוקד, לאמירות ברשתות החברתיות ועוד. הפיקוד כל הזמן לומד ומתפתח, וזאת ההבטחה שלנו: נמשיך להקשיב".

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים