גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף
סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

שנים עשר ימים אינטנסיביים, 21 אלף התרעות, מיליוני פניות למוקד המידע ומאות מיליוני כניסות לפורטל החירום - כך נראתה מערכת "עם כלביא" מהזווית של פיקוד העורף. בעיצומה של מלחמה עם טילים ומל"טים מאיראן, תפסה ההתרעה תפקיד קריטי - וגם עמדה תחת ביקורת ציבורית לא פשוטה.

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר
רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

מי שנמצא בלב העשייה הזאת הוא סא"ל איתי זמיר, ראש ענף התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף זה חמש שנים. בראיון פרידה, רגע לפני שהוא מקבל דרגת אלוף משנה ונכנס לתפקידו החדש כראש מחלקת מיגון, הוא מספר לגלובס איך נראה ניהול ההתרעות בזמן אמת, למה הוחלט לבטל את ההנחיה המקדימה, איך מתמודדים עם הקושי להגיע לציבור החרדי - ומה מתוכנן לעתיד.

"התמודדנו במהלך המבצע עם היקפים שמעולם לא חווינו, ועדיין עמדנו בהם יפה", אומר סא"ל זמיר. "למרות שהיינו מעולים, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. יש לנו עוד מה ללמוד, וזה לא נגמר. האזרח מתפתח והאיומים משתנים. חייבים להיות רלוונטיים, או שמהר מאוד נפתח פער מטורף".

החזון: התרעה מדויקת בכל מקום ובכל זמן

זמיר, בן 41, משרת כבר 17 שנה בצבא במגוון תפקידים במערכי האוכלוסייה ואגף המבצעים. כעת הוא צפוי לשמש כרמ"ח מיגון, האחראי על התאמת המיגון לאיומים ופרויקטים לאומיים. על תפקידו כראש ענף התרעה וטכנולוגיות, הוא אומר: "אני לא כמו צה"ל הגדול, שנעים לו וטוב לו בתוך המערכות הסגורות שלו. אני מגיע אל האזרחים לכף היד. החזון שלנו הוא להצליח להביא התרעה מדויקת ואמינה לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן".

הענף עוסק בפיתוח מערכות ההתרעה, השליטה והבקרה של פיקוד העורף וגם בהגנת סייבר. בתקופתו של זמיר נעשו שדרוגים משמעותיים במערכות וכן הושק יישומון פיקוד העורף, כשבועיים לפני מבצע שומר החומות ב־2021. "יש לנו הרבה שכבות התרעה, כך שאם יש תקלה במערכת אחת יש מגוון מערכות שיודעות לתת מענה", הוא אומר.

אחד השינויים הבולטים שנעשו הוא חלוקת המדינה לכ־1,800 אזורי התרעה שונים, לעומת אזורי התרעה עירוניים לפני מספר שנים או אזור התרעה בודד במלחמת המפרץ. "כל קילומטר רבוע במדינה מרושת, ואני יודע להגיע אליו באופן ממוקד וסלקטיבי. המלחמה הזו הראתה כמה זה חשוב, כי אם הייתי מריץ למרחבים מוגנים את כל ישראל או אזורים נרחבים שלא לצורך - מהר מאוד האזרחים יפסיקו להישמע לנו", הוא טוען.

למרות השיפורים, מדיניות ההתרעה של פיקוד העורף עמדה לביקורת מהציבור ובתקשורת, זאת לאחר אירועים שונים של איחור בהתרעות, נפילה ללא התרעה, אי עמידה בהתרעת "חצי השעה", ועוד. "האירועים האלו בתחקור", אומר זמיר.

השימוש בהתרעה המקדימה החל רק במהלך הלחימה עם איראן. "רצינו לאפשר לאזרח לשפר מיגון או להגיע למיגון מיטבי", מסביר זמיר, ומוסיף כי "חשוב להגיד שזה טווח של זמנים ולא חצי שעה בהכרח. אחרי שלוש התרעות כאלה הבנו שלא נוכל להתחייב לזה אז הפסקנו להשתמש בהן. בסוף יש לנו חוזה בלתי כתוב עם האזרחים, ואנחנו חייבים לעמוד בו".

עלתה ביקורת גם בנוגע להתרעה בליל התקיפה באיראן, שנטען שהייתה מיותרת. כמו כן, יש האומרים שלוקח לכם יותר מדי זמן להוציא אנשים מהממ"ד.
"מדיניות ההתרעה נקבעת על בסיס מספר גורמים: מיכולות אויב דרך יכולות הגילוי ועד יכולות ההתרעה, ויש גם איזון בין זמן לבין מיקוד. מטרת ההתרעה הראשונה אחרי התקיפה באיראן הייתה להודיע על שינוי המדיניות ובעיקר כדי שהאזרחים יהיו מוכנים. מה לעשות, יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן. מבחינתנו זה אחד הדברים הכי חשובים שביצענו במלחמה. זו הייתה מערכה אינטנסיבית ולכן התחושות כאלה, אבל הקפדנו לא להתריע סתם".

בסוף, בשטח היה בלבול לגבי מתי להיכנס למרחב המוגן או מתי רק להיות בסמיכות.
"אנחנו לומדים מזה. קשה לשנות התנהגות של אזרחים במקביל ללחימה אינטנסיבית. אגב, אם מישהו נכנס למרחב המוגן, גם אם צריך להיות 'רק' בסמיכות - הוא שיפר את המיגון שלו. וזה בסדר מבחינתנו, כי זה מציל חיים. בסוף כל נפש היא חשובה, וכל הרוג מבחינתנו הוא עולם ומלואו ומתוחקר. ועדיין, כשמסתכלים על היקף הפגיעות שהיו לעומת היקף הנפגעים, אם לא הייתה ההנחיה המקדימה, הסיטואציה הייתה אחרת לחלוטין".

על מספר טעויות שנעשו על ידי מסבירי פיקוד העורף בשידור חי, אומר זמיר כי "זה תהליך של למידה. לדבריו, "יש לנו מכונה משומנת שמחברת בין התרעה להסברה. חמ"ל המסבירים מתדרך את מסבירי פיקוד העורף בזמן אמת ומעביר להם נתונים ותחקורים כדי לתת מענה".

התרעת החירום והאתגר מול החברה החרדית

גם על ההתרעה הרועשת במיוחד שמגיעה בדחיפה ישירות למכשיר, מה שנקרא סל־ברודקאסט, חשבו רבות בפיקוד העורף, והשימוש בה היה מדוד ואל מול איומי קיצון בלבד. "למשל השבוע היה שיגור מתימן, אבל לא הוצאנו את ההתרעה הזו", אומר זמיר.

יחד עם זאת, לא כולם מקבלים את ההתרעה הזאת - כאשר הדבר בולט בעיקר בחברה החרדית, שם רבים משתמשים במכשירים ישנים או שאינם תומכים בהודעות דחיפה שכאלה. כשזמיר נשאל לגבי ההתמודדות עם האתגר הזה, הוא משיב כי היא מתחילה כבר במערך ההסברה: "יש לנו קו ייעודי לחרדים שיכולים להתקשר ולקבל מענה רלוונטי, דרך מסבירים שאנחנו שמים גם ברדיו החרדי וברשתות של החרדים. בנוסף, הוספנו גל שקט עם ההנחיה המקדימה, וזה עבד יפה מאוד. כיום לא מעט חרדים שדרגו לדור 4, גם בשל התוכניות של משרד התקשורת לסגור את הדור השני והשלישי, ולכן יש שיפור".

אבל עדיין אנחנו שומעים על קשיים, בין השאר מול ועדת הרבנים.
"גם על זה אנחנו עובדים. קודם כל הם מקבלים התרעות הרבה יותר טוב בהשוואה לתחילת הדרך, למרות שהמכשירים הכשרים מיוצרים על ידי יצרנים שהם פחות המיינסטרים, וזה מהווה אתגר, אבל אנחנו על זה. אנחנו עובדים עם היצרנים, ויש לנו שיתוף פעולה מלא. אנחנו גם בשיח עם ועדת הרבנים כדי להתקדם".

"האיומים רק מתחלפים ומתעצמים"

המחשבה על העתיד מעסיקה רבות את פיקוד העורף, לדברי זמיר. "בסוף, אנחנו חיים במדינה שכל הזמן יש עליה איום, והאיומים רק מתחלפים ומתעצמים. וגם, האזרח הוא יותר דיגיטלי ופחות נמצא במקומות ה'קלאסיים' כמו הרחוב או הקניון. בבניין גבוה פחות שומעים את הצופרים, אז אם לא אדע להגיע לציבור בטלוויזיה, ביישומון או בסל־ברודקאסט, אני לא רלוונטי".

את ההתפתחות המהירה במערך תולה זמיר במאפיינים הייחודיים של ישראל: "כשלוקחים מדינה מאוימת, מוסיפים את המוח היהודי עם הסטארט־אפים והטכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם, ומצרפים אוכלוסייה צעירה של קצינים, נגדים וחיילים - יוצאים דברים מדהימים". לדבריו, "באים הנה מכל מדינה בעולם כדי ללמוד מאיתנו. לנציגי המדינות שמגיעים אני אומר שאני לא חברה שבאה למכור מוצר. באתי להציל חיים. אז אם אתם יכולים ללמוד - תלמדו. והם באמת באים".

מה עומד על הפרק למערך ההתרעות בפיקוד העורף?
"אינטרנט של הדברים (iOT). אני רוצה להגיע לכל המכשירים החכמים הרלוונטיים בבית שיכולים להוות אמצעי התרעה. בנוסף, יש תוכנית רב־שנתית שנועדה לשפר ולחדש את כל מערך המפיצים - מטלוויזיה, רדיו, אינטרנט וצופרים. פיקוד העורף מסתכל על 2035 בקצה. אילו טכנולוגיות רלוונטיות יהיו שם? בואו נדאג לתשתית שהן צריכות כבר עכשיו ונתחיל לפתח אותן".

איך תסכם את חמש השנים האלו?
"תחושות מעורבות. מצד אחד, סיפוק מלא ואני עובר לאתגר הבא. מצד שני, התרעה זו משימת חיים, ואני רואה את עצמי בהמשך חוזר לעסוק בעולמות אלו. זה תפקיד שמאפשר לגעת באזרחים ולהשפיע באופן ישיר".

לסיכום, זמיר מזמין את הציבור לפנות בכל נושא לפיקוד העורף. "אנחנו מאוד קשובים. לפניות במוקד, לאמירות ברשתות החברתיות ועוד. הפיקוד כל הזמן לומד ומתפתח, וזאת ההבטחה שלנו: נמשיך להקשיב".

עוד כתבות

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הדיפ פייק מגיע לבית החולים: "זיוף חמור כחלק מקמפיין הונאה"

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט