גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock
ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר התפנתה ועדת הכלכלה מעיסוקיה הבוערים שלאחר המלחמה כדי לעסוק בנושא של חלוקת זיכיונות יבוא רכב לישראל. נזכיר, שזה מספר חודשים דן צוות בין־משרדי בהובלת משרד התחבורה בנושא "הגברת התחרותיות בשוק הרכב", והוא אמור לפרסם המלצות בשבועות הקרובים. נציג משרד התחבורה אף אמר בוועדה כי "הולכים להיות שינויים דרסטיים".

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?
מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

על הכוונת נמצאים בעיקר זיכיונות היבוא של מותגי הרכב הסיניים החדשים, שלטענת יוזמי הרפורמה נוחתים כיום בעיקר אצל היבואנים הגדולים והמבוססים, תוך הגברת הריכוזיות.

הוועדה השתמשה בנימוק המוכר של "הגברת התחרות תוריד את מחירי הרכב ויוקר המחיה". אלא שהעובדות בשטח, כפי שהן משתקפות בדוח המסירות החציוני של 2025 שפורסם בשבוע שעבר, מגלות תמונה של שוק היפר־תחרותי, לצד עודפי היצע שמביאים לשחיקת מחירים וריכוזיות שנמצאת דווקא בצד הביקוש.

הצפה של מותגים

נכון להיום מספר היצרנים והמותגים שמתחרים בשוק הרכב הפרטי בישראל שובר שיאים בינלאומיים. בסוף יוני 2025 התחרו בשוק הישראלי 72 מותגי רכב פעילים שמיובאים על ידי 22 יבואנים שונים. ברשימה הזו נמצאים 26 מותגים סיניים פעילים, ששייכים לעשרת יצרני הרכב הגדולים בסין ולעוד כמה יצרנים משניים, ובחודשים הקרובים המספר הזה יגדל.

מבחינת הרגולטורים המשמעות היא שהסוסים כבר ברחו מהאורווה - אלא אם הכוונה היא לאלץ יצרני רכב, שכבר יש להם חוזים חתומים עם יבואנים בישראל, לבטל אותם ולחתום עם גורמים עסקיים אחרים שאותם "יאשר" הרגולטור על פי רצונו. ספק רב אם מהלך כזה יהיה ישים מבחינה משפטית בישראל או מבחינת נהלי הסחר הבינלאומיים שעליהם חתומה ישראל.

יתר על כן ניסיון להכתיב ליצרן רכב שמייצר ומייצא מאות אלפי כלי רכב בשנה מי יהיה היבואן שלו בשוק קטן כמו ישראל, עשוי להוביל ל"בריחה" שלו. נזכיר, שממילא רוב היצרנים הסינים מתייחסים לישראל רק כמעין "אתר בטא", שמאפשר להם להתנסות בייצוא לשוק רכב מערבי מפותח ותחרותי לפני "המבחן האמיתי" של שיווק נרחב באירופה. כלומר, אפשר לוותר עלינו.

ריכוזיות בצד הביקוש

גם אם הרגולטור יצליח "לכופף" את יצרני הרכב ולכפות עליהם להעביר זיכיונות קיימים מיבואנים גדולים ליבואנים חדשים או למנות מספר יבואנים רשמיים לאותו מותג, עדיין ממתינים לשחקנים החדשים לא מעט חסמי שוק, שמקורם במאפייני הביקוש הריכוזיים של שוק הרכב הישראלי.

רוב הביקוש לרכב חדש בישראל מתמקד בקומץ מותגים מועדפים, ובעיקר הביקוש האסטרטגי של ציי הרכב. את החסם הזה אפשר לראות באופן ברור בפילוח המסירות.

במחצית הראשונה של 2025, כ־48% ממסירות הרכב החדש התמקדו בחמישה מותגים מובילים - יונדאי, טויוטה, קיה, סקודה וצ'רי. בחלוקה לקבוצות ייצור רכב, שלוש יצרניות מחזיקות בכ־45% מכלל המסירות בשוק: יונדאי מוטורס שכוללת את יונדאי וקיה, טויוטה, וצ'רי מוטורס עם המותגים צ'רי וג'אקו.

הריכוזיות נובעת משלל סיבות שיווקיות שאינן קשורות לתחרות, כמו נאמנות הישראלים למותגים ותיקים, סחירות בשוק היד השנייה או יחס גבוה מאוד של תמורה לכסף.

אבל בשורה התחתונה, זה חסם עסקי משמעותי עבור מותגים חדשים רבים, אפילו כאלה שמיובאים על ידי קבוצות רכב ותיקות ועתירות משאבים. אפשר לראות זאת היטב בחלק התחתון של טבלת המסירות של המחצית הראשונה של 2025, שבו נמצאים 14 מותגים סיניים שמכרו במחצית הראשונה פחות מ־1,000 כלי רכב, רובם פחות מ־500 כלי רכב. ביניהם מותגים של קבוצות חזקות כמו סמלת (המותגים הונגצ'י ו־LEAP), מכשירי תנועה (דיפאל) כלמוביל (סמארט ואורה) ועוד.

מכירות של פחות מ־100 כלי רכב בחודש במותגים שמתחרים בפלח העיקרי של השוק, ושהיבואנים שלהם משקיעים מיליוני שקלים בפרסומם ובשיווקם בהיקף ארצי כפי שדורשים היצרנים הסינים מהזכיינים, פירושן בור עמוק של הפסדים.

התוצאה, שניכרת בשטח, היא קמפיינים של החדרה שמנטרלים זה את זה, ומלאים דוממים של עשרות מיליוני שקלים שהולכים ומזדקנים במהירות. במחצית הראשונה וברבעון השני במיוחד, גם ראינו מלחמת מחירים קשה וגל של מבצעים בתמחור הפסדי עם הנחות בשיעורים דו־ספרתיים, שהפכו כמעט לנורמה. המשמעות היא שמבחינת הלקוחות והתמחור, התחרות כבר עובדת בקצב מלא.

נציין שמלחמת המחירים יוצרת גם "הכחדה פנימית" של מותגים ששייכים לאותו יצרן אבל מיובאים על ידי יבואנים שונים. דוגמה בולטת היא המלחמה בין ארבעת המותגים החשמליים של קבוצת GEELY בישראל, שכל אחד מנסה למשוך את השטיח מתחת לרגליו של האחר. זאת למרות שלעיתים מלחמת המחירים גורמת לנזק שיווקי בטווח הארוך. כלומר, הלקוחות חוששים שהמחיר "האטרקטיבי" של הרכב החדש שמוצע להם כיום "יחתך" שוב תוך זמן קצר, ולכן הם מעדיפים לשבת על הגדר.

מלחמת המחירים גם משפיעה באופן שלילי על שוק היד השנייה, מה שתורם עוד יותר לריכוזיות הביקוש סביב מותגים שנחשבים "בטוחים" יחסית בשוק המשומשות. התוצאה היא עלייה חדה בסיכון העסקי ותמונה רחוקה מאוד מ"מכונה להדפסת כסף" שבעבר הוצמדה לענף הרכב הישראלי.

הבוננזה החבויה

השאלה שעולה מכל הנ"ל היא מה מניע אנשי עסקים ויזמים להפעיל מכבש לובי כבד על ועדת הכלכלה, על רשות התחרות ומשרד התחבורה כדי להשיג דריסת רגל בשוק הצפוף ועתיר הסיכונים הזה.

אפשר למצוא לכך מספר הסברים אך אף אחד מהם לא קשור לרצון של היזמים להוריד את יוקר המחיה. הסבר אחד הוא כבוד וסטטוס עסקי, שנגזר מפעילות בענף יוקרתי כמו שוק הרכב. זה אמנם נימוק אמוציונלי אבל אסור להמעיט בחשיבותו בישראל. נימוק נוסף הוא צפי לצמיחה מהירה של השוק בעתיד. אבל מכיוון ששוק הרכב הישראלי מדלג ממשבר למשבר ומדשדש זה למעלה מעשור עם מסירות של 250 עד 290 אלף כלי רכב בשנה, צריך הרבה אופטימיות ונכונות לשרוף הרבה כסף עד, ואם, שהמצב ישתנה והשוק יפרוץ את המחסום.

הסבר סביר יותר הוא שזיכיונות יבוא רכב הפכו בשנים האחרונות למעין "נכס סחיר", אפילו אם אין להם פעילות מהותית של יבוא ומכירות. זהו נכס שאפשר למכור ברווח נאה לצד ג', שלהוט להיכנס לענף.

ראינו זאת במקרה של זיכיון מותג הרכב VINFAST, שנמכר לקרסו בעשרות מיליוני שקלים ללא כל פעילות; במקרה של זיכיון המותג WM, שנקלע לקשיים בסין ועדיין (כמעט) החליף ידיים בישראל לפי שווי כ־100 מיליון שקל; ושל מותג הרכב דונגפנג שנמכר לדלק רכב בכ־110 מיליון שקל עוד לפני תחילת המכירות בפועל. ואלה רק דוגמאות. "סיבוב" עסקי כזה, בחסות הרגולטורים, הוא בהחלט עסק אטרקטיבי.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בבורסת ת"א; רב בריח מזנקת ב-10%, אמות משילה 4%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד