נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein
רגע לאחר שהודיע על החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, בפעם ה-12 ברצף, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מבקר את שיטת החישוב החדשה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומביע חשש זהיר מכך שהממשלה שוב תצטרך להעלות מסים.
● שאלות ותשובות | רשות המסים עוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"
● המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב
● מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?
הנתון שמשפיע על ההחלטה אולי יותר מכל הינו רמת האינפלציה, שאמנם עומדת כעת על 3.1%, מעט מעל הרף העליון של יעד הבנק המרכזי (1%-3% בשנה); היא "זוכה" בתקופה האחרונה לתנודתיות חריפה, בעקבות רכיב הטיסות, שמהווה רכיב קטן מאוד במדד המחירים לצרכן, אך הזינוק שלו הקפיץ את האינפלציה. זאת, למרות שמדובר בנתון זמני, שצפוי בהמשך לרדת.
לדברי ירון, "הלמ"ס עברה לשיטה שונה, בה יש יותר עונתיות במדד. המעבר לשיטה החדשה גורם ליותר טעויות חיזוי, לפחות בהתחלה". הוא הוסיף כי בינתיים, ההשפעה עדיין נמשכת, כי "הנתונים מאוד מאוד הושפעו גם מהאירועים הגאו־פולטיים ומחברות תעופה זרות שלא הגיעו". אלא שזה משפיע על המחירים גם לכל הציבור, מה שבא לידי ביטוי בעלויות הצריכה ברשתות השיווק. ירון הוסיף כי הם "לא מסתכלים על נתון אחד. לא נכנסו לפאניקה כשהאינפלציה עלתה ל-3.6%, וגם כשהיא עכשיו ב-3.1%, אנחנו לא זורעים את זרעי הדפנה".
האם זו ההתייחסות הנכונה בעיניך גם במקרה של השכירות במדד, שמהווה כרבע ממנו?
ירון משיב בשלילה. "בחוזים מתחדשים, אנחנו רואים יציבות מסוימת, ואילו בחוזים החדשים, ראינו עלייה של 5.2% בשנה האחרונה". לדבריו, הבעיה היא ש"ככל שהזמן עובר, זה גם מתגלגל לכלל מדד הדיור, ובמדד המחירים זה גם חלק מה'דביקות' של האינפלציה, וזה גם נתון שפחות מושפע משער החליפין (השקל, שמתחזק ב-7.3% מתחילת השנה - נ"א). לכן, בתחום הזה יש פוטנציאל לדביקות, ואולי אפילו להאצה מסוימת במחירי השכירות, בטח באזורים בארץ בהם נפגעו מבנים, והאנשים שפונו ירצו בסבירות גבוהה לשכור באותו אזור".
האם בתקציב הקרוב יהיה צורך שוב להעלות מסים, בגלל צורכי הביטחון הגדולים בעקבות המלחמה?
ירון נזהר ומציין כי "קודם כל, צריך להבין איפה אנחנו בתקציב הביטחון. יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו". הוא מנתח שהפער התקציבי ביניהם "נגזר, כרגע, מהראייה של איפה אנחנו נמצאים מבחינת תרחישי הייחוס (הסיכונים הביטחוניים - נ"א) ומה נכון לביטחון במובן הזה".
"יכול פלוני להגיד שהצרכים הביטחוניים גדלו או קטנו, או שאפשר לפרוס אותם שונה לאורך זמן, וזה מאפשר דרגות חופש בהתנהלות התקציבית. אבל בהנחה שעדיין יהיו פערים, הממשלה תצטרך למצוא מקורות. קודם כל, צריך לשנות סדרי עדיפויות על דברים שאינם תומכי צמיחה. הכוונה, לדבריו, היא "לוותר על דברים לא יעילים, כמו משרדים מיותרים ותמריצים שליליים ליציאה לעבודה".
באשר למבצעי הקבלנים לרוכשי דירות חדשות, בניסיון לגרום לציבור לחזור ולקנות דירות, טוען ירון כי הקבלנים לא עבדו על בנק ישראל ולא עקפו את המגבלות שלו. "במבצעי 20-80 או 10-90, אתה לא בהכרח צריך ללכת לחיתום משכנתא, בוודאי היום כשיש התארכות מסוימת בגמר הבנייה. למרות שלא ברור שזה הדבר שמתאים לאותו אזרח או משק בית. לכן, בראייה צרכנית, היה חשוב לנו שמי שכבר לקח את העסקה הכי גדולה בחייו, יעבור תהליך חיתום. במקרה של משכנתא במסלולים של בולט-בלון (משכנתא שהתשלום מגיע מאוחר יותר - נ"א), הלקוח כן עובר חיתום, ולכן זה בפירוש לא אותו הדבר, וחל פה שיפור".
ובכל זאת, האם הקבלנים עבדו עליכם ועקפו אתכם?
ירון משיב בחיוך: "האם העולם היצירתי יביא עוד עסקאות? אנחנו כמובן נצטרך לבחון אותן ולראות שהן לא מייצרות סיכונים עודפים"
הבנקים ממשיכים בימים אלה להרוויח סכומי עתק. הרבעון הראשון של 2025 שוב היה חזק במיוחד, עם רווח מצרפי של קרוב ל-8 מיליארד שקל. האם תאפשרו לבנקים לחלק דיבידנד של 50% כבר בדוחות הקרובים? מניות הבנקים זינקו לאחרונה בעקבות האפשרות הזו.
ירון: "לאורך כל המלחמה, נקטנו בזהירות גם בתחום הזה. עוד לא קיבלנו החלטה, אבל נעשה חשיבה לגבי נושא הדיבידנדים לקראת דוחות הרבעון".