סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Richard Drew
הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך
האם אריות השווקים הפיננסיים לדורותיהם, כמו בנג'מין גרהאם, היו מתהפכים בקבריהם לו היו זוכים לראות את שוקי המניות של היום? והאם וורן באפט, ממשיך דרכו של גראהם, עומד חסר מילים כשהוא חוזה ממרום גילו באופן שבו השווקים מתנהגים?
● המוסדיים קנו מניות במיליארדי שקלים מבעלי שליטה: "בהמשך יגיעו גם הנפקות"
● וול סטריט או בורסות אירופה: איפה עדיף להשקיע כיום?
אולי בכלל כל מה שאנחנו רואים הוא חזיון שווא, והאמיתות הפשוטות והבסיסיות הן העומדות בבסיס המצב הקיים והעתידי של שוקי המניות, גם אם זה לא ממש נראה כך.
אפשר להסכים על כך ששוקי המניות של 2025 שונים לחלוטין מאלה שהיו לפני כ-50 שנים (כשהתחלתי את דרכי בשוק ההון), אבל גם בעוד בהרבה מאוד מובנים מאלה שהיו רק לפני 20 או 30 שנה.
מה באמת השתנה? בהתעלם משינויים מינוריים שכמוהם יש בשפע, אתמקד בשינויים טקטוניים שרובם נובעים מהמהפכה הטכנולוגית, אך גם מהתמורות בנפש האדם ובאופן פעולתו של המשקיע.
השינויים הדרמטיים התרחשו הן ברמת השחקנים הפעילים בשווקים, הן ברמת המוצרים שנסחרים (או לא) בשווקים והן באופן ההתנהלות של משקיעים מן הציבור.
פרטיים, מכונות וקרנות
התזוזות הדרמטיות חלו במפת השחקנים - והן בעלות השפעה מרחיקת לכת על התנהגות השווקים - עם התווספות או התעצמות של שחקנים מסוימים, מכונות מבוססות אלגוריתמים, גופים מוסדיים לטווח ארוך, קרנות הגידור, ובעיקר קרנות הסל. אפרט את חלקם.
● הגופים המוסדיים לטווח ארוך: אלה אמנם היו כאן מאז ומתמיד, אבל אין מה להשוות את עוצמת ההשפעה שלהם על שוקי המניות ושוקי האג"ח אז והיום.
● קרנות הגידור (Hedge Funds): בעלות השפעה גדולה מאוד על התנהגותן של מניות ואיגרות חוב ספציפיות, וגם על התנהגותן של החברות עצמן - שקרנות הגידור מפעילות עליהן לחצים, דוגמת להתייעל או להחליף את המנכ"ל באופן אקטיביסטי.
● קרנות הסל (ETF): אלה אינן שחקן במובן העצמאי, שכן כוחן נובע מהציבור שמזרים אליהן סכומי כסף אדירים. הצמיחה של התעשייה הפסיבית מהקמתן הייתה אקספוננציאלית, וחלקה בא על חשבון תעשיית הקרנות המסורתית, זו האקטיבית.
צמיחתה המטאורית של התעשייה הפסיבית הביאה הרבה מאוד ברכה לשוקי ההון - היא הנגישה אותם לציבור הרחב בצורה פשוטה וזולה, הביאה לירידה משמעותית בדמי הניהול בתעשיית הקרנות האקטיבית והגדילה את הנזילות בשווקים. אבל לצד כל זאת יש לה כמה היבטים שליליים ואף מסוכנים. למנהלי הקרנות אין שיקול-דעת כלשהו מול זרמי הכספים שנעים אל התעשייה, וכן הקרנות מעוותות את רמות המחירים של מניות ספציפיות בלי שיש לכך כל הצדקה כלכלית. הן גם גורמות לפיחות במעמד של הניתוח הפונדמנטלי. והגרוע ביותר עלול להתברר אם יפרוץ משבר של ממש בשווקים והקרנות, שכיום מאיצות את העליות, יאיצו אז את הירידות.
דמוקרטיזציה וקוץ בה
קשה להפריז בתפקיד שממלאים השחקנים החדשים בתהפוכות בשווקים, ובעיקר המשקיעים הפרטיים. שתי מהפכות השפיעו באופן חזק מאוד על ציבור המשקיעים, האחת היא מהפכת המידע, והשנייה - מהפכת העמלות, ומקור שתיהן בטכנולוגיה.
מהפכת המידע נעוצה בנגישות של המידע והזמינות המיידית שלו, אחרי שבעבר היה מצומצם מאוד וזמין לקבוצה קטנה ו"נבחרת" של אנשים. אני עוד זוכר את הימים שבהם רק ביום חמישי ידעתי מה קרה בוול סטריט ביום שני, והמידע בתקשורת על שוקי ההון היה אפסי. האינטרנט כידוע שינה הכול ועברנו ממצב של מחסור במידע עד כדי מצב של עודף מידע, לטענת לא מעט אנשים.
מהפכת העמלות התבטאה בהפחתה דרמטית בשיעורי העמלות הנגבים על הפעילות בניירות ערך. זאת גם הודות לכניסת הקרנות הפסיביות והצלחתן, יחד עם התחרות שנוצרה לבנקים מצד גופים מבוססי טכנולוגיה כמו שוואב ורובינהוד.
מה שהתרחש בעקבות שתי המהפכות האלה הוא בפשטות - דמוקרטיזציה של עולם ההשקעות.
אבל השינוי לא הסתיים בדמוקרטיזציה ובהצטרפות המוני משקיעים לשוק, כולל צעירים רבים וגם פנסיונרים (היזכרו בקורונה), הייתה לו השפעה משמעותית גם על סגנון ההשקעות של הציבור שנהר לשווקים. לנגישות המדהימה של המידע למשקיעים יש גם פן בעייתי: היא מפתה ומעודדת השקעות קצרות-טווח שלא ראויות כלל להגדרה "השקעות". אם בעבר היותר רחוק לא מעט משקיעים אמריקאים החזיקו את אותן מניות במשך כמה דורות, הרי שהיום מעריכים את זמן ההחזקה הממוצע של מניות בקרב הציבור ב-8 חודשים.
פרסום דוחות רבעוניים ותחזיות רבעוניות, והתקשורת הכתובה, המצולמת, האינטרנטית והרשתות החברתיות - כולם תורמים למגמה הזו. הכי רחוק מוורן באפט.
וזה לא השינוי היחיד בדפוסי ההתנהגות של המשקיעים. עד המשבר הענק של 2008 ובמהלכו, המשקיעים הגיבו במכירות חפוזות ובפאניקה כל אימת שהתחולל משבר של ממש, וגרמו במקרים רבים נזק לעצמם. אלא, שמאז היו לא מעט משברים ונראה כי כבר לא הרתיעו את המשקיעים, שנוכחו לדעת שהשווקים מתאוששים מהר. המשקיעים התרגלו לדפוס החוזר הזה ותרגמו אותו לפעולה: כל משבר, כל גל ירידות הוא הזדמנות לקנות בזול. הפחד כאילו נעלם מן השווקים, כפי שנראה גם באפריל השנה בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ.
להבין מה תחולל הבינה
זה לא רק שהמשקיעים התרגלו לדפוס פעולה חוזר כי כך השווקים התנהגו לאחרונה, בסוג של מתכונת קבועה. חלק חשוב בכך הוא הרצון של המשקיעים שלא לפספס את העליות ה"צפויות". אחת התופעות האנושיות הבולטות בשנים האחרונות היא תחושת ה-FOMO (Fear of missing out), וזו חדרה גם לעולם ההשקעות. משקיעים מתקשים לעמוד במצב שבו הם חשים שהם עלולים להפסיד משהו, בדמות רווח שיכלו לייצר או לקבל לו פעלו אחרת, ובשל כך הם ממהרים להיכנס לשוק לפני שהוא "יברח" להם.
ועדיין לא אמרנו מילה על מה שעתידה לחולל מהפכת ה-AI בשווקים. היא צפויה להשפיע על עולם ההשקעות - הניתוח של מניות, ענף הייעוץ, ההשקעות עצמן, היבט הרווחיות וגם על שרידות החברות שמניותיהן או האג"ח שלהן נסחרות בבורסה. על המשקיעים - גם הפרטיים וגם המוסדיים - להתחיל כבר היום להתכונן לקראת העולם של מחר, שיהיה שונה מכל מה שהכרנו.
האם כל השינויים האלה בדפוסי ההתנהלות של המשקיעים - העדפת הטווח הקצר על הארוך, הארכת שעות המסחר וכניסת ה-AI לתחום ההשקעות - הם רצויים? אני בספק. האם ניתן למנוע אותם? ודאי שלא.
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.