גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ותיקי השוק בהלם: השינויים הטקטוניים שחלו במסחר ובהשקעות לאורך השנים

בעשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים במפת השחקנים בשוקי המניות ● איך אלה משפיעים על אופי המסחר ואף על הראלי הנוכחי בשווקים? ● האם השינויים בלתי נמנעים, מי ייהנה מהם ומי עלול להיפגע, ואילו עוד מהפכות מחכות באופק של שוקי ההון?

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Richard Drew
סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Richard Drew

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

האם אריות השווקים הפיננסיים לדורותיהם, כמו בנג'מין גרהאם, היו מתהפכים בקבריהם לו היו זוכים לראות את שוקי המניות של היום? והאם וורן באפט, ממשיך דרכו של גראהם, עומד חסר מילים כשהוא חוזה ממרום גילו באופן שבו השווקים מתנהגים?

המוסדיים קנו מניות במיליארדי שקלים מבעלי שליטה: "בהמשך יגיעו גם הנפקות"
וול סטריט או בורסות אירופה: איפה עדיף להשקיע כיום?

אולי בכלל כל מה שאנחנו רואים הוא חזיון שווא, והאמיתות הפשוטות והבסיסיות הן העומדות בבסיס המצב הקיים והעתידי של שוקי המניות, גם אם זה לא ממש נראה כך.

אפשר להסכים על כך ששוקי המניות של 2025 שונים לחלוטין מאלה שהיו לפני כ-50 שנים (כשהתחלתי את דרכי בשוק ההון), אבל גם בעוד בהרבה מאוד מובנים מאלה שהיו רק לפני 20 או 30 שנה.

מה באמת השתנה? בהתעלם משינויים מינוריים שכמוהם יש בשפע, אתמקד בשינויים טקטוניים שרובם נובעים מהמהפכה הטכנולוגית, אך גם מהתמורות בנפש האדם ובאופן פעולתו של המשקיע.

השינויים הדרמטיים התרחשו הן ברמת השחקנים הפעילים בשווקים, הן ברמת המוצרים שנסחרים (או לא) בשווקים והן באופן ההתנהלות של משקיעים מן הציבור.

פרטיים, מכונות וקרנות

התזוזות הדרמטיות חלו במפת השחקנים - והן בעלות השפעה מרחיקת לכת על התנהגות השווקים - עם התווספות או התעצמות של שחקנים מסוימים, מכונות מבוססות אלגוריתמים, גופים מוסדיים לטווח ארוך, קרנות הגידור, ובעיקר קרנות הסל. אפרט את חלקם.

● הגופים המוסדיים לטווח ארוך: אלה אמנם היו כאן מאז ומתמיד, אבל אין מה להשוות את עוצמת ההשפעה שלהם על שוקי המניות ושוקי האג"ח אז והיום.

● קרנות הגידור (Hedge Funds): בעלות השפעה גדולה מאוד על התנהגותן של מניות ואיגרות חוב ספציפיות, וגם על התנהגותן של החברות עצמן - שקרנות הגידור מפעילות עליהן לחצים, דוגמת להתייעל או להחליף את המנכ"ל באופן אקטיביסטי.

● קרנות הסל (ETF): אלה אינן שחקן במובן העצמאי, שכן כוחן נובע מהציבור שמזרים אליהן סכומי כסף אדירים. הצמיחה של התעשייה הפסיבית מהקמתן הייתה אקספוננציאלית, וחלקה בא על חשבון תעשיית הקרנות המסורתית, זו האקטיבית.

צמיחתה המטאורית של התעשייה הפסיבית הביאה הרבה מאוד ברכה לשוקי ההון - היא הנגישה אותם לציבור הרחב בצורה פשוטה וזולה, הביאה לירידה משמעותית בדמי הניהול בתעשיית הקרנות האקטיבית והגדילה את הנזילות בשווקים. אבל לצד כל זאת יש לה כמה היבטים שליליים ואף מסוכנים. למנהלי הקרנות אין שיקול-דעת כלשהו מול זרמי הכספים שנעים אל התעשייה, וכן הקרנות מעוותות את רמות המחירים של מניות ספציפיות בלי שיש לכך כל הצדקה כלכלית. הן גם גורמות לפיחות במעמד של הניתוח הפונדמנטלי. והגרוע ביותר עלול להתברר אם יפרוץ משבר של ממש בשווקים והקרנות, שכיום מאיצות את העליות, יאיצו אז את הירידות.

דמוקרטיזציה וקוץ בה

קשה להפריז בתפקיד שממלאים השחקנים החדשים בתהפוכות בשווקים, ובעיקר המשקיעים הפרטיים. שתי מהפכות השפיעו באופן חזק מאוד על ציבור המשקיעים, האחת היא מהפכת המידע, והשנייה - מהפכת העמלות, ומקור שתיהן בטכנולוגיה.

מהפכת המידע נעוצה בנגישות של המידע והזמינות המיידית שלו, אחרי שבעבר היה מצומצם מאוד וזמין לקבוצה קטנה ו"נבחרת" של אנשים. אני עוד זוכר את הימים שבהם רק ביום חמישי ידעתי מה קרה בוול סטריט ביום שני, והמידע בתקשורת על שוקי ההון היה אפסי. האינטרנט כידוע שינה הכול ועברנו ממצב של מחסור במידע עד כדי מצב של עודף מידע, לטענת לא מעט אנשים.

מהפכת העמלות התבטאה בהפחתה דרמטית בשיעורי העמלות הנגבים על הפעילות בניירות ערך. זאת גם הודות לכניסת הקרנות הפסיביות והצלחתן, יחד עם התחרות שנוצרה לבנקים מצד גופים מבוססי טכנולוגיה כמו שוואב ורובינהוד.

מה שהתרחש בעקבות שתי המהפכות האלה הוא בפשטות - דמוקרטיזציה של עולם ההשקעות.

אבל השינוי לא הסתיים בדמוקרטיזציה ובהצטרפות המוני משקיעים לשוק, כולל צעירים רבים וגם פנסיונרים (היזכרו בקורונה), הייתה לו השפעה משמעותית גם על סגנון ההשקעות של הציבור שנהר לשווקים. לנגישות המדהימה של המידע למשקיעים יש גם פן בעייתי: היא מפתה ומעודדת השקעות קצרות-טווח שלא ראויות כלל להגדרה "השקעות". אם בעבר היותר רחוק לא מעט משקיעים אמריקאים החזיקו את אותן מניות במשך כמה דורות, הרי שהיום מעריכים את זמן ההחזקה הממוצע של מניות בקרב הציבור ב-8 חודשים.

פרסום דוחות רבעוניים ותחזיות רבעוניות, והתקשורת הכתובה, המצולמת, האינטרנטית והרשתות החברתיות - כולם תורמים למגמה הזו. הכי רחוק מוורן באפט.

וזה לא השינוי היחיד בדפוסי ההתנהגות של המשקיעים. עד המשבר הענק של 2008 ובמהלכו, המשקיעים הגיבו במכירות חפוזות ובפאניקה כל אימת שהתחולל משבר של ממש, וגרמו במקרים רבים נזק לעצמם. אלא, שמאז היו לא מעט משברים ונראה כי כבר לא הרתיעו את המשקיעים, שנוכחו לדעת שהשווקים מתאוששים מהר. המשקיעים התרגלו לדפוס החוזר הזה ותרגמו אותו לפעולה: כל משבר, כל גל ירידות הוא הזדמנות לקנות בזול. הפחד כאילו נעלם מן השווקים, כפי שנראה גם באפריל השנה בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ.

להבין מה תחולל הבינה

זה לא רק שהמשקיעים התרגלו לדפוס פעולה חוזר כי כך השווקים התנהגו לאחרונה, בסוג של מתכונת קבועה. חלק חשוב בכך הוא הרצון של המשקיעים שלא לפספס את העליות ה"צפויות". אחת התופעות האנושיות הבולטות בשנים האחרונות היא תחושת ה-FOMO (Fear of missing out), וזו חדרה גם לעולם ההשקעות. משקיעים מתקשים לעמוד במצב שבו הם חשים שהם עלולים להפסיד משהו, בדמות רווח שיכלו לייצר או לקבל לו פעלו אחרת, ובשל כך הם ממהרים להיכנס לשוק לפני שהוא "יברח" להם.

ועדיין לא אמרנו מילה על מה שעתידה לחולל מהפכת ה-AI בשווקים. היא צפויה להשפיע על עולם ההשקעות - הניתוח של מניות, ענף הייעוץ, ההשקעות עצמן, היבט הרווחיות וגם על שרידות החברות שמניותיהן או האג"ח שלהן נסחרות בבורסה. על המשקיעים - גם הפרטיים וגם המוסדיים - להתחיל כבר היום להתכונן לקראת העולם של מחר, שיהיה שונה מכל מה שהכרנו.

האם כל השינויים האלה בדפוסי ההתנהלות של המשקיעים - העדפת הטווח הקצר על הארוך, הארכת שעות המסחר וכניסת ה-AI לתחום ההשקעות - הם רצויים? אני בספק. האם ניתן למנוע אותם? ודאי שלא.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שגורם לחברות לחשב מחדש את מדיניות הרילוקיישן שלהן

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?