גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ותיקי השוק בהלם: השינויים הטקטוניים שחלו במסחר ובהשקעות לאורך השנים

בעשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים במפת השחקנים בשוקי המניות ● איך אלה משפיעים על אופי המסחר ואף על הראלי הנוכחי בשווקים? ● האם השינויים בלתי נמנעים, מי ייהנה מהם ומי עלול להיפגע, ואילו עוד מהפכות מחכות באופק של שוקי ההון?

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Richard Drew
סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Richard Drew

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

האם אריות השווקים הפיננסיים לדורותיהם, כמו בנג'מין גרהאם, היו מתהפכים בקבריהם לו היו זוכים לראות את שוקי המניות של היום? והאם וורן באפט, ממשיך דרכו של גראהם, עומד חסר מילים כשהוא חוזה ממרום גילו באופן שבו השווקים מתנהגים?

המוסדיים קנו מניות במיליארדי שקלים מבעלי שליטה: "בהמשך יגיעו גם הנפקות"
וול סטריט או בורסות אירופה: איפה עדיף להשקיע כיום?

אולי בכלל כל מה שאנחנו רואים הוא חזיון שווא, והאמיתות הפשוטות והבסיסיות הן העומדות בבסיס המצב הקיים והעתידי של שוקי המניות, גם אם זה לא ממש נראה כך.

אפשר להסכים על כך ששוקי המניות של 2025 שונים לחלוטין מאלה שהיו לפני כ-50 שנים (כשהתחלתי את דרכי בשוק ההון), אבל גם בעוד בהרבה מאוד מובנים מאלה שהיו רק לפני 20 או 30 שנה.

מה באמת השתנה? בהתעלם משינויים מינוריים שכמוהם יש בשפע, אתמקד בשינויים טקטוניים שרובם נובעים מהמהפכה הטכנולוגית, אך גם מהתמורות בנפש האדם ובאופן פעולתו של המשקיע.

השינויים הדרמטיים התרחשו הן ברמת השחקנים הפעילים בשווקים, הן ברמת המוצרים שנסחרים (או לא) בשווקים והן באופן ההתנהלות של משקיעים מן הציבור.

פרטיים, מכונות וקרנות

התזוזות הדרמטיות חלו במפת השחקנים - והן בעלות השפעה מרחיקת לכת על התנהגות השווקים - עם התווספות או התעצמות של שחקנים מסוימים, מכונות מבוססות אלגוריתמים, גופים מוסדיים לטווח ארוך, קרנות הגידור, ובעיקר קרנות הסל. אפרט את חלקם.

● הגופים המוסדיים לטווח ארוך: אלה אמנם היו כאן מאז ומתמיד, אבל אין מה להשוות את עוצמת ההשפעה שלהם על שוקי המניות ושוקי האג"ח אז והיום.

● קרנות הגידור (Hedge Funds): בעלות השפעה גדולה מאוד על התנהגותן של מניות ואיגרות חוב ספציפיות, וגם על התנהגותן של החברות עצמן - שקרנות הגידור מפעילות עליהן לחצים, דוגמת להתייעל או להחליף את המנכ"ל באופן אקטיביסטי.

● קרנות הסל (ETF): אלה אינן שחקן במובן העצמאי, שכן כוחן נובע מהציבור שמזרים אליהן סכומי כסף אדירים. הצמיחה של התעשייה הפסיבית מהקמתן הייתה אקספוננציאלית, וחלקה בא על חשבון תעשיית הקרנות המסורתית, זו האקטיבית.

צמיחתה המטאורית של התעשייה הפסיבית הביאה הרבה מאוד ברכה לשוקי ההון - היא הנגישה אותם לציבור הרחב בצורה פשוטה וזולה, הביאה לירידה משמעותית בדמי הניהול בתעשיית הקרנות האקטיבית והגדילה את הנזילות בשווקים. אבל לצד כל זאת יש לה כמה היבטים שליליים ואף מסוכנים. למנהלי הקרנות אין שיקול-דעת כלשהו מול זרמי הכספים שנעים אל התעשייה, וכן הקרנות מעוותות את רמות המחירים של מניות ספציפיות בלי שיש לכך כל הצדקה כלכלית. הן גם גורמות לפיחות במעמד של הניתוח הפונדמנטלי. והגרוע ביותר עלול להתברר אם יפרוץ משבר של ממש בשווקים והקרנות, שכיום מאיצות את העליות, יאיצו אז את הירידות.

דמוקרטיזציה וקוץ בה

קשה להפריז בתפקיד שממלאים השחקנים החדשים בתהפוכות בשווקים, ובעיקר המשקיעים הפרטיים. שתי מהפכות השפיעו באופן חזק מאוד על ציבור המשקיעים, האחת היא מהפכת המידע, והשנייה - מהפכת העמלות, ומקור שתיהן בטכנולוגיה.

מהפכת המידע נעוצה בנגישות של המידע והזמינות המיידית שלו, אחרי שבעבר היה מצומצם מאוד וזמין לקבוצה קטנה ו"נבחרת" של אנשים. אני עוד זוכר את הימים שבהם רק ביום חמישי ידעתי מה קרה בוול סטריט ביום שני, והמידע בתקשורת על שוקי ההון היה אפסי. האינטרנט כידוע שינה הכול ועברנו ממצב של מחסור במידע עד כדי מצב של עודף מידע, לטענת לא מעט אנשים.

מהפכת העמלות התבטאה בהפחתה דרמטית בשיעורי העמלות הנגבים על הפעילות בניירות ערך. זאת גם הודות לכניסת הקרנות הפסיביות והצלחתן, יחד עם התחרות שנוצרה לבנקים מצד גופים מבוססי טכנולוגיה כמו שוואב ורובינהוד.

מה שהתרחש בעקבות שתי המהפכות האלה הוא בפשטות - דמוקרטיזציה של עולם ההשקעות.

אבל השינוי לא הסתיים בדמוקרטיזציה ובהצטרפות המוני משקיעים לשוק, כולל צעירים רבים וגם פנסיונרים (היזכרו בקורונה), הייתה לו השפעה משמעותית גם על סגנון ההשקעות של הציבור שנהר לשווקים. לנגישות המדהימה של המידע למשקיעים יש גם פן בעייתי: היא מפתה ומעודדת השקעות קצרות-טווח שלא ראויות כלל להגדרה "השקעות". אם בעבר היותר רחוק לא מעט משקיעים אמריקאים החזיקו את אותן מניות במשך כמה דורות, הרי שהיום מעריכים את זמן ההחזקה הממוצע של מניות בקרב הציבור ב-8 חודשים.

פרסום דוחות רבעוניים ותחזיות רבעוניות, והתקשורת הכתובה, המצולמת, האינטרנטית והרשתות החברתיות - כולם תורמים למגמה הזו. הכי רחוק מוורן באפט.

וזה לא השינוי היחיד בדפוסי ההתנהגות של המשקיעים. עד המשבר הענק של 2008 ובמהלכו, המשקיעים הגיבו במכירות חפוזות ובפאניקה כל אימת שהתחולל משבר של ממש, וגרמו במקרים רבים נזק לעצמם. אלא, שמאז היו לא מעט משברים ונראה כי כבר לא הרתיעו את המשקיעים, שנוכחו לדעת שהשווקים מתאוששים מהר. המשקיעים התרגלו לדפוס החוזר הזה ותרגמו אותו לפעולה: כל משבר, כל גל ירידות הוא הזדמנות לקנות בזול. הפחד כאילו נעלם מן השווקים, כפי שנראה גם באפריל השנה בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ.

להבין מה תחולל הבינה

זה לא רק שהמשקיעים התרגלו לדפוס פעולה חוזר כי כך השווקים התנהגו לאחרונה, בסוג של מתכונת קבועה. חלק חשוב בכך הוא הרצון של המשקיעים שלא לפספס את העליות ה"צפויות". אחת התופעות האנושיות הבולטות בשנים האחרונות היא תחושת ה-FOMO (Fear of missing out), וזו חדרה גם לעולם ההשקעות. משקיעים מתקשים לעמוד במצב שבו הם חשים שהם עלולים להפסיד משהו, בדמות רווח שיכלו לייצר או לקבל לו פעלו אחרת, ובשל כך הם ממהרים להיכנס לשוק לפני שהוא "יברח" להם.

ועדיין לא אמרנו מילה על מה שעתידה לחולל מהפכת ה-AI בשווקים. היא צפויה להשפיע על עולם ההשקעות - הניתוח של מניות, ענף הייעוץ, ההשקעות עצמן, היבט הרווחיות וגם על שרידות החברות שמניותיהן או האג"ח שלהן נסחרות בבורסה. על המשקיעים - גם הפרטיים וגם המוסדיים - להתחיל כבר היום להתכונן לקראת העולם של מחר, שיהיה שונה מכל מה שהכרנו.

האם כל השינויים האלה בדפוסי ההתנהלות של המשקיעים - העדפת הטווח הקצר על הארוך, הארכת שעות המסחר וכניסת ה-AI לתחום ההשקעות - הם רצויים? אני בספק. האם ניתן למנוע אותם? ודאי שלא.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות