גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה מקדמת מתווה מואץ לחידוש אתרי הרס - אך ייתכן שאינו קביל משפטית

הצוות לקידום הליכי התחדשות מהירים באתרים שנפגעו במתקפות הטילים מאיראן גיבש מסקנות, הכוללות מתן סמכויות נרחבות לרשות המקומית ואפשרות לקידום ההתחדשות כאשר ישנו רוב של 51% דיירי המתחם - אף אם בבניין מסוים לא הושג רוב כזה ● גורמים משפטיים: "לא יעבור במבחן בג"ץ"

בניין בבאר שבע, שנפגע באופן ישיר מטיל ששוגר מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen
בניין בבאר שבע, שנפגע באופן ישיר מטיל ששוגר מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

האם ההיבט הקנייני יעכב את גיבוש הפתרון לשיקום מהיר של אתרי הרס במתחמי מגורים במלחמה מאיראן? מאז פרצה המלחמה, ובעקבות הפגיעה הקשה בבנייני מגורים רבים ברחבי הארץ מטילים בליסטיים, מרכז מאמץ צוות בין־משרדי בראשות משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, בניסיון לספק פתרון מהיר לשיקום אותם אתרים.

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל־כך פשוט
המפונים צריכים דיור, והמחירים מזנקים
אפקט הטילים מאיראן: חוזי השכירות עומדים להשתנות דרמטית

הצוות פועל בראשות מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום; מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים באוצר; ויהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. המטרה: לגבש "מתווה מואץ" להתחדשות העירונית של אותם אתרים שנפגעו. לידינו הגיעו פרטי המסקנות שגיבש הצוות בדבר הדרך שבה יש לפעות למען קידום מהיר של ההליכים; אך לגלובס נודע כי הוא נתקל כעת במכשול לא קטן: ההיבט הקנייני, ובעיקרו הרוב הדרוש להסכמת הדיירים לקידום התחדשות בבניין שלהם.

הרשות המקומית תקבל סמכויות של ועדה מחוזית

מטרתה העיקרית של עבודת הצוות הבין־משרדי היא לגרום לכך שאותם מקומות שנפגעו - שבחלק מהם נגרם נזק לעשרות מבנים, כולל כמה שמוגדרים כמיועדים להריסה - ישוקמו במהירות רבה ככל האפשר. כיום, התחדשות של מתחם עירוני ישן אורכת שנים רבות, לעיתים גם יותר מעשור, ובכוונת הצוות למצוא "נוסחה" שתהפוך את התהליך באותם מקומות ספציפיים לקצר הרבה יותר, במטרה לספק לדיירים שביתם נפגע פתרון, ובעיקר ודאות לעתיד.

הצוות פועל כבר כמה שבועות, וגיבש בימים האחרונים את מסקנותיו. בין המסקנות: הגדרת "קו כתום", אשר יקבע את גבולות המתחם המיועד להתחדשות, ויתמקד רק בבניינים הרלוונטיים, אשר נפגעו או נמצאים סמוך לאזור הפגיעה.

עוד כוללות המסקנות, חיזוק של עבודת הרשויות המקומיות, כך שהרשות המקומית תתוגמל כספית על כל היתר בנייה שיאושר במתחם הרלוונטי, וכן מתן קדימות לרשות המקומית לקדם את התוכנית בתחומה, עם סמכויות מקבילות לאלו של ועדה מחוזית.

"רוב מתחמי יספיק"

כפי שנאמר בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שהתקיימה היום (ג'), הגיע הצוות הבין־משרדי להסכמות בנושאים רבים - אך בנושא אחד, נראה שקיימת מחלוקת משמעותית: ההיבט הקנייני, ובמילים פשוטות יותר - מהו רף ההסכמה הדרוש מצד הדיירים, כדי לאפשר יציאה של המתחם כולו להתחדשות עירונית.

על־פי טיוטת הדוח, שיעור ההסכמות הדרוש לעניין מימוש תוכנית התחדשות עירונית יעמוד על 51% מבעלי הזכויות בכל אחד מהבניינים שבמתחם לשיקום. לדיירים יעמדו שתי חלופות - החלופה הבינארית, שמאפשרת או להצטרף למתחם ההתחדשות או להיכנס למהלך Buy Out, בו המדינה תקנה את הדירה מהדייר; או החלופה המתחמית - חתימה על חוזה אחיד שתנסח המדינה להתחדשות של המתחם. במקרה זה, מספיק שיושג רוב של 51% במתחם כולו, כדי לאפשר קידום של המתחם והגשת תביעת דייר סרבן, ובמילים אחרות: גם אם באחד הבניינים, רוב הדיירים אינם מעוניינים במהלך ההתחדשות, הוא יתאפשר, כל עוד בראייה מתחמית כללית, ישנו רוב של 51%.

לעניין זה מתנגדים במשרד המשפטים: המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, אמרה היום בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, כי "ההסדר שרוצים, להגיע אליו, במקרה שלא מגיעים להסכמות, הוא הסדר מאוד כופה. בעצם המדינה אומרת - יגיע שלב שבו אפסיק לשאול אתכם מה אתם רוצים.

"זה יכול להגיע למצב אבסורדי: כיום, לכל בניין יש הזכות לבחור אם להיכנס או לא להיכנס למתחם התחדשות עירונית, ולפי הרעיון המוצע, זה לא המצב - אותם דיירים לא יוכלו להתנגד. זה לא מקובל עלינו. זו זכות של המדינה לתכנן מה שהיא רוצה, אבל הנדבך הקנייני של החוק, כאן צריך לייצר הסדר קנייני מאוד ברור שיחול על כל התוכנית". נציין כי משיחה עם גורמים משפטיים שונים, עולה הרושם כי המהלך אינו קביל משפטית, וכפי שאומרים אותם מומחים - "הוא לא יעבור את מבחן בג"ץ".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מורגנשטרן אמר בתגובה כי "כולם תמימי־דעים שאם לא נעשה משהו משמעותי בנושא הקנייני - לא תרמנו דבר לתהליך. התפקיד שלנו כמקבלי החלטות הוא לנהל את הסיכונים, וכאן בדיוק זה נבחן. אפשר למצוא את הפתרונות המתאימים, כמו למשל שבניין מתנגד, אם יצביע ברוב של 80%, יוּצא מהמתחם. יש מה לעשות, ולא נעשה התחדשות בצורה דורסנית. נעשה כל שלאל ידינו כדי לשכנע את משרד המשפטים שזה הדבר הנכון לעשות".

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות