המפונים צריכים דיור והמחירים מזנקים: "בעלי דירות מעלים את השכירות תוך כדי מו"מ"

"כבר עכשיו אפשר להגיד שמחירי השכירות גבוהים יותר. התחלנו לראות את זה בתוך יומיים־שלושה. אבל אני חושב שזה לא יימשך עוד הרבה זמן - חודש־חודשיים להערכתי. התזוזה הזאת תשפיע מאוד על הקיץ הנוכחי, אבל אנשים שוכחים מהר: חודשיים־שלושה של שקט, אנשים ידחיקו את מה שהיה ועליות המחירים יירגעו", אומר שחר טל, מנהל ובעל משרד טל נכסים מבית קלר ויליאמס, על שוק השכירות בתל אביב המתאושש מתקיפות הטילים הקשות שחוותה העיר במהלך 12 ימי מבצע "עם כלביא".

כל תקיפה כזו, ולא רק בתל אביב, השאירה אחריה הרס ברדיוס גדול מאוד. על פי נתוני רשות החירום הלאומית (רח"ל), ישנם נכון להיום כ־13,197 חסרי קורת גג, מהם 10,504 איש ב־84 מלונות. לפני כשבוע הוארכה שהייתם במלונות מצד המדינה ל־30 יום, ובסוף תקופה זו הם יצטרכו למצוא דיור חלופי. בהינתן מציאות של היצע קטן וביקוש גדול - ודאי בערים באזורי הביקוש - לסיטואציה הזו צפויה להיות השפעה גדולה על שוק השכירות. גלובס מעלה כמה נקודות חשובות בנושא.

העלייה במחירים: "מי שלא יסכים להעלאה פשוט יפסיד את הדירה"

אמנם בתל אביב בשנה האחרונה השוק היה לצד השוכרים, אולם כעת נוספו בבת אחת, אלפי מחפשי דירות לשוק.

"העלייה במחירים הורגשה כמעט מיד", אומר טל. "דירות חמישה חדרים, למשל, שבימים רגילים מושכרות ב־12־13 אלף שקל לחודש, כבר הגיעו ל־14 אלף שקל בחודש. זאת עלייה של כמעט 10%, בתוך ימים. ליוויתי שוכרים שתוך כדי המשא ומתן בעלי הדירה העלו את השכירות מ־12 אלף שקל בחודש ל־13 אלף שקל, כי הביקוש אדיר ואין היצע. מי שלא יסכים להעלאה פשוט יפסיד את הדירה. המשכיר ימצא בקלות מישהו אחר במקומו".

"בבת ים, על דירות אחרי תמ"א 38, למשל, מבקשים סכומים יפים מאוד בתקופה האחרונה, וכך גם במגדלים בעיר", מוסיפה שירי נועה חסון, בעלת משרד נדל"ן בבת ים. "דירות ארבעה־חמישה חדרים עולה 8,000 עד 9,500 שקל לחודש. פנטהאוזים גם 16 אלף שקל. אלו מחירים שלא היו כאן בעבר. רואים מגמה של עלייה במחירי השכירות כבר עכשיו, בעיקר בדירות עם 'השילוש הקדוש': ממ"ד, מרפסת וחניה. כאלו אפשר למצוא בעיקר בבנייה חדשה, ובמגדלים. הבעיה היא שדירות במגדלים מלוות גם בתוספת דמי ניהול שיכולים להגיע עד 1,500 שקל לחודש".

 שירי נועה חסון / צילום: ליהי אדל חסון

צח בן בסט, מנהל משרד מור נכסים המפעיל סניפים ברמת גן ובגבעתיים, טוען מנגד כי לפחות בשתי הערים הללו השכירות לא בהכרח תעלה: "אני חושב שעכשיו, כשחזרה תחושת הביטחון והוודאות המסוימת, אנשים יעדיפו לקנות דירות. שוק השכירות כבר לא יפעל במתכונת 'כל מחיר זוכה', ולכן לדעתי הוא יישאר כמו שהוא, פחות או יותר, אולי יעלה בכמה אחוזים בודדים ולא יותר".

 צח בן בסט / צילום: דור אלברמן

המחסור בהיצע: "ברמת אביב יש 5־10 דירות פנויות במצב רגיל"

"ברמת אביב נפגעו כ־200 דירות", אומר טל. "במצב רגיל יש בשוק בכל רגע נתון חמש או עשר דירות להשכרה באזור הזה, לא יותר. אנחנו עסוקים היום מאוד במציאת פתרונות למפונים".

בן בסט מספר כי המצב דומה גם ברמת גן ובגבעתיים: "פונים אלינו כל הזמן מפונים המחפשים דירה. זוג שכנים בבניין שנפגע פנה אליי, ואמר שהם מחפשים שתי דירות באותו בניין, כי הם רוצים להישאר ולגור אחד ליד השני. אמרתי להם: 'קודם כול תמצאו דירה אחת פנויה. אפילו את זה קשה למצוא'. שוק השכירות ברמת גן ובגבעתיים תמיד היה גועש. אמנם כשהתחילה המלחמה ב־7 באוקטובר 2023 הפעילות בו ירדה, אבל עכשיו זה חוזר ובגדול".

חסון מציינת כי בבת ים, הקושי הוא במציאת דירות גדולות: "למי שגר לבד יותר קל: יש בבת ים הרבה בתים ישנים עם דירות קטנות. אלו לרוב בניינים בלי ממ"ד בדירה, אבל אדם או זוג שמחפשים כרגע רק מקום לשים את הראש, ימצאו דירה יותר בקלות.

"דירות ארבעה־חמישה חדרים לרוב אפשר למצוא רק בבנייה חדשה ובפרויקטי תמ"א, בטח כאלו עם ממ"ד. שם תהיה לדעתי העלייה הגדולה במחיר. אנשים מחפשים דירות כאלו בנרות, עם תקציבים יפים, ובכל זאת לא מיד מוצאים".

בחיפה, לפחות באזורים מסוימים, המצב שונה: "אחרי 7 באוקטובר הרבה דירות שכורות ננטשו, בשל החשש מהמלחמה", אומר מארק יוריס, סוכן נדל"ן הפעיל כבר כמה שנים בעיר. "סטודנטים, תושבים זרים - מי שיכול היה להרשות לעצמו, יצא מהעיר. כך קרה שמאות דירות בעיר, בעיקר דירות קטנות ובינוניות בשכונת הדר ובמורדות נווה שאנן, נותרו ריקות - מצב שלא היה עשר שנים. הן עומדות ריקות כבר שבעה־שמונה חודשים. המצב הזה יכול דווקא לשחק לטובת המפונים, כי ישנן לא מעט דירות שגם היום עומדות ריקות ומחפשות שוכרים. אם מישהו מחפש דירה ומוכן להתפשר, בלי להתפנק, הוא ימצא דירה".

"דווקא בשוק המשרדים, לפחות במרכז הארץ, הכול פשוט יותר", מציין בן בסט. "זה שוק שמתמודד בתקופה האחרונה עם עודף היצע גדול, כך שלא קשה למצוא משרד פנוי. הבירוקרטיה, החילוץ של הדברים שלא נהרסו, זה קצת מתיש - אבל המעבר עצמו יכול להיות אפילו מיידי: מאחר שיש כל כך הרבה משרדים פנויים שעמדו ריקים, אנשים יכולים לחתום חוזה כבר באותו יום. המשרד מחכה להם, מוכן לכניסה".

ניצול הזדמנויות: "יש מי שמחפש איך להרוויח מהמציאות הזו"

לדברי חסון, "יש אנשים שמנצלים את המצב. יצא לי לדבר עם בעלי דירות, שאמרו לי - 'השוק עולה כי יש הרבה מפונים. כמה שכירות אני יכול להוציא מהדירה שלי?' הרגשתי שבעקבות המלחמה יש מי שמחפש איך להרוויח מהמציאות הזו. חשוב לי להדגיש: לא כולם כאלו, ויש הרבה מאוד אזרחים טובים שעוזרים ומסייעים. אבל שמעתי כמה וכמה שמתבטאים בצורה הזו, שחושבים איך למקסם את הרווח במצב שנוצר.

"יש גם מקרים שבהם המשכירים מקשיחים את התנאים. מבקשים תשלום של שלושה חודשי שכירות מראש, רוצים צ'ק בנקאי, שגם מרתק כסף מזומן וגם עולה כסף כעמלת הנפקה. אני מלווה מפונים בעיר בהתנדבות, ושמעתי את אחד מהם, אדם מבוגר, אומר בייאוש: 'אלך לגור בים, אני לא מוצא בית'. המצב מאוד טריקי, והמפונים נופלים בין הכיסאות. צריך לזכור שרבים מהם, לפחות אלו שאני מלווה, הם לא אנשים משופעים בכסף. הם גרו בבתים ישנים, אלו שחוו את הפגיעה הכי קשה, רבים מהם מבוגרים ויש גם כאלו שכלל לא יודעים עברית. זו אוכלוסייה שנדחקת לשוליים".

תופעות כאלו פורסמו לא פעם גם סביב פינוי התושבים מיישובי גבול הדרום והצפון עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אך כאמור, ישנם גם מקרים אחרים: "אחוז בודד אולי גרידי, אבל לדעתי אין כמעט מקרים שבהם מישהו מנצל מפונים ומעלה מחיר", אומר בן בסט. "אולי אלו אנשים שאנחנו לא עובדים איתם, אבל אני לא רואה משהו גורף. העלאת מחירים היא לא המטרה בעבודה שלי, ואני לא רוצה להיות חלק מזה".

הביקוש: "אנשים מתחילים לתת יותר ערך למיגון, לקיומו של ממ"ד"

"אנחנו מרגישים שבעקבות המלחמה יש תזוזה לאזורים החדשים יותר בתל אביב: לצפון הישן, לכיכר המדינה, לבבלי. אנשים זזים מלב העיר לשכונות האלה, כי בלב העיר הבתים ישנים ורובם לא עברו התחדשות, ובשכונות של צפון העיר יש הרבה יותר דירות חדשות עם ממ"דים. כולם מחפשים את תחושת הביטחון. דיירי מגדלים שנפגעו - מחפשים בניינים נמוכים יותר, קרובים יותר לקרקע, אחרי החוויה הלא נעימה שחוו. עד היום צפון תל אביב לא נחשב יקר יותר ממרכז העיר, אבל זה משתנה: אנשים מתחילים לתת יותר ערך למיגון, לקיומו של ממ"ד. הטילים שינו את התמונה. בימים ספורים הכול השתנה".

"מפונים מרמת גן יכולים למצוא מענה סביר לא רק בתחומי העיר, אלא גם בנחלת יצחק, למשל", מציין בן בסט. "אמנם זו שכונה של תל אביב, אבל היא נמצאת במרחק קצר מרמת גן. יש שם בניינים שלמים שאפשר לאכלס, ואני יודע שהמדינה מנסה ללכת לכיוון הזה, כלקח מפינוי התושבים בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' - יותר קל לטפל במפונים המרוכזים יחד במקום אחד".

יוריס מציין כי בחיפה הביקוש לדירות מצד המפונים עשוי לתרום למגמה שכבר מתהווה בשכונות הישנות: "שכונת הדר, למשל, נהנית מתנופת התפתחות יפה בשנים האחרונות. היא אהובה מאוד על סטודנטים וצעירים והפכה יותר ויותר מבוקשת, בין היתר בשל מחירי השכירות הנמוכים - 1,800 עד 3,200 שקל לחודש לכל היותר. זה אזור ישן, עם בנייני אבן בני 100 שנה, שמציע אווירה ואותנטיות. ייתכן שדווקא המפונים, אם יגיעו לאזור הזה, יוכלו לסייע בהמשך ההתפתחות שלו, לתת לו 'בוסט' נוסף".

"אנחנו נמצאים בדיוק בתקופת השיא של החתימה על חוזי שכירות חדשים", מדגיש טל. "לרוב המעברים קורים ביולי־אוגוסט, והחוזים נפתחים ונחתמים מחדש בדיוק עכשיו. מאחר שכל המגמות משתנות, בגלל המצב החדש, אני מניח שההשפעה על השוק בקיץ הקרוב תהיה משמעותית, כולל תנועה בין שכונות ובין ערים, אבל עדיין מוקדם להעריך בדיוק באיזו צורה. המפונים בוודאי רוצים להישאר באזור שלהם, איפה שבית הספר של הילדים, איפה שהחברים והשירותים המוכרים להם, אבל לא מעט מהם יצטרכו לזוז לאזורים ולמקומות אחרים".