הוויכוח על הכסף הגדול: מי ישפץ את עשרות אלפי הדירות שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא"?

החלה המלחמה על הכסף הגדול: כיצד תחולק עוגת השיפוצים של עשרות אלפי הדירות שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא"?

בשבוע שעבר הודיעו שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ומנהל רשות המסים על "ההיערכות הלאומית לשיקום אזרחי". במסגרת התוכנית, קבלני הביצוע הגדולים בישראל ייטלו חלק בשיפוץ המתחמים שניזוקו. אולם יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, מזהיר כי המשמעות של הדבר היא יצירת ריכוזיות בענף וייקור העלויות. ואולם במס רכוש ובמשרד השיכון מכחישים מכל וכל את טענותיו, ויש אף מי שמזכיר לו, שעוד לפני המלחמה הוא התלונן על מחסור חמור בכוח אדם בענף השיפוצים.

התוכנית: הקבלנים הגדולים ישפצו

תוכנית השיקום "משקמים באחדות", מדברת על כך שקבלנים המתמחים בפרויקטים רחבי היקף, יתמקדו בשיקום דירות פרטיות, כחלק משיפוץ מתחמי מבנים שנפגעו במבצע. לכל מתחם שנפגע יוקצה לקבלן ביצוע אחד, שיפעל בפיקוח המדינה ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם חברת הניהול הממונה מטעם מס רכוש.

לטענת משרדי האוצר והבינוי, כפי שפורסם בהודעה לעיתונות בנושא, "המסלול הממשלתי מציע לתושבים פתרון מהיר, איכותי וללא בירוקרטיה: אין צורך בהתנהלות מול קבלנים, בקבלת הצעות מחיר או במעקב אחר עבודות - כל התהליך מנוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע. כמו כן המסלול הממשלתי יסייע לאוכלוסיות המתקשות בהתנהלות מול הרשויות, וייתן מענה למקרים של חוסר זמינות של קבלני שיפוצים".

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים, אמר בעת ההכרזה על התוכנית כי "אנו מתמודדים בימים אלה עם אתגר חסר תקדים של מתן מענה לכ־45 אלף תביעות לנזק ישיר, מהן כ־35 אלף תביעות בגין נזק למבנה. אחד האתגרים הגדולים הוא המחסור בקבלני שיפוצים והמסלול הממשלתי נועד לעזור בכך.

"אנו לוקחים מספר גדול של נזקים, מאחדים אותם למתחם אחד ומכניסים חברת בנייה גדולה שתטפל בכולם בבת אחת. כך גם ניתן לרתום למהלך השיקום חברות שבדרך כלל לא מטפלות בנזקים נקודתיים למבנה אחד, וגם לחסוך לאזרחים את ההתנהלות מול הרשויות סביב השיקום וקבלת הפיצוי".

 יו''ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב / צילום: אמיר לוי שירותי צילום והפקת אירועים

הביקורת: "להעלים אפשרות לתחרות"

"'מחסור בקבלני שיפוצים'?! אני שלחתי לאהרונוביץ, לבכירי הממשלה והשלטון המקומי רשימה של 450 קבלני שיפוצים, ותנחש מה? בדקתי מול הקבלנים - ואף אחד לא יצר איתם בכלל קשר", מזדעק סיב. "מה שהממשלה בחרה לעשות, זה לקחת את הקבלנים הגדולים, ולהעלים כל אפשרות לתחרות. התוצאה תהיה רעה לכולם - לבעלי הדירות, למדינה ולקבלני השיפוצים. היא תהיה טובה רק לקבלנים הגדולים, שיגזרו קופון".

לחיזוק דבריו, מציג סיב משאל שהפיץ בין חברי ההתאחדות, שממנו עלה כי ליותר ממחצית מהם לא פנו, ואילו רק 10% מהם קיבלו יותר מחמש פניות. 93% מהם ענו כי היו רוצים לקבל פניות מהציבור ו־95% הודיעו כי יש להם צוות עובדים זמין.

מדוע ההסדר רע לבעלי הדירות? הם יהיו פטורים מוויכוחים מול הקבלנים ומבירוקרטיה?
"יהיה לזה מחיר גבוה. אנשים יקבלו שיפוצים בסטנדרט אחיד של 'מחיר למשתכן' - עץ סיבית בארונות מטבח ומרצפות של 30 ס"מ על 30 ס"מ. מהר מאוד התהליך יהפוך לכאוס, כשאנשים יראו מה רוצים להכניס להם לבית ואז ינסו לדבר עם הקבלן, אבל כשקבלן משפץ במקביל 400 או 500 דירות - אף אחד לא יכול לדבר איתו ולא תהיה להם מילה בכלל".

מדוע הסטנדרט יהיה נמוך?
"כי קבלן רוצה להרוויח, וכשמשפצים מאות דירות, חייבים ללכת על סטנדרטים אחידים, ולא יכולים להתחשב בכאלה שאיבזרו את הבתים שלהם במרצפות יקרות של מטר על מטר, או בשיש למטבח ב־1,000 שקל למטר".

אולי זה זול ויעיל יותר למדינה?
"אתה באמת חושב שזה יהיה זול יותר? קבלני הבנייה מתמחים בהקמה, לא בשיפוצים. העובדים שלהם לא יודעים לשפץ. מה יעשו? ישכרו קבלני שיפוצים כעובדים או כקבלני משנה. אז למה לא ללכת ישר לקבלני השיפוצים? למה להיעזר במתווכים שייקרו את העלויות?

"אז כדי להוזיל את העלות של העבודה, בלי לפגוע ברווחים - הם יורידו את הסטנדרטים של החומרים, על חשבון הבחירה של בעלי הדירות. אז זול במחיר הסופי זה לא יהיה, אלא רק באיכות הדירה המשופצת".

על סמך מה אתה טוען שיהיו עיכובים בביצועים?
"יהיו עיכובים על עיכובים על עיכובים, ולא צריך ללכת רחוק. הקבלנים מתעכבים בבניית הדירות החדשות שלהם. אז מישהו באמת חושב שאת השיפוצים הם יסיימו בזמן? יש להם 50 אלף דירות לשפץ!"

אבל חלק מהן מיועדות להריסה ובינוי מחדש, וזה לא קשור אליכם.
"אני לא מדבר על פינוי־בינוי - זה אינו התחום שלי, ולא הייתי מתקומם, אם הממשלה היתה מודיעה, שמדובר אך ורק במבנים שמיועדים להריסה ובינוי מחדש. אבל כאן מדברים על כלל הדירות שנפגעו - אמבטיה, שירותים, מטבח, סדקים בקירות. זה הרוב המוחלט של הדירות".

הבעיה: מהו "שיפוץ" ומהו "שיקום"

על פי ההודעה לעיתונות שפרסמו משרדי האוצר והשיכון, רשויות מקומיות ימפו אזורים שנפגעו ע"י טילים איראניים ויגדירו "מתחמי שיקום", שיכללו מספר רב של בניינים ותשתיות הזקוקים לשיקום.

לאחר מכן תיצור כל רשות מקומית קשר עם הדיירים המתגוררים במתחמים ותציע להם את האפשרות לשקם דרך המסלול הממשלתי. הרשות המקומית תעביר לקרן הפיצויים את הפרטים של הדיירים שייבחרו להצטרף למסלול זה, ונציגי קרן הפיצויים ייבדקו כי הדיירים עומדים בתנאים ואז ייצרו עימם קשר. אין צורך לפנות ישירות לקרן הפיצויים על מנת להצטרף למסלול.

להודעה לא נוספה הגדרה מדוייקת של המונח "שיקום" והתוצאה עלולה להביא לטשטוש הגבולות בין "שיפוץ" לבין "שיקום".

רדיוס הפגיעה של הטילים האיראניים הגיע למאות מטרים, כשרוב הדירות שנפגעו כלולות תחת הגדרה של שיפוצים, ושיפוצים קלים, כמו זכוכיות שנופצו, ארונות שעפו מהמקום וכד'.

כבר היום מס רכוש נותן אפשרות לבעלי דירות, שהנזקים שלהם נאמדים בעד 30 אלף שקל, לבצע את העבודות בעצמם, ולשלוח למס רכוש צילומי נזקים וחשבוניות של אנשי השיפוץ שביקרו במקום.

סיב אומר כי "כל הכבוד למס רכוש שמתנהלים בצורה כזו ולא מטרטרים אנשים, אבל הסכום נמוך מידי, והיו צריכים להעלות אותו, משום ששיפוצים רבים שמוגדרים 'קלים', מגיעים בקלות לעשרות אלפי שקל".

במקרים כאלה עולה השאלה, אם גם שיפוץ של עשרות אלפי שקלים או מאות אחדות של אלפי שקלים - יוגדר שיקום, כי על אף שמדובר בסכומים נכבדים, עדיין מדובר בנזקים שמוגדרים קלים עד בינוניים.

 משה ראש, מנהל תחום נזק ישיר בקרן פיצויים / צילום: דוברות רשות המסים

רשות המסים: "לקבלן יש מיליון עבודות"

ואולם מנהל תחום נזק ישיר בקרן פיצויים, משה ראש, אומר דברים אחרים ומתאר מציאות כמעט הפוכה מזו של סיב. לדבריו, "יש שתי אפשרויות שיקום. הראשונה היא שיקום עצמי, זאת אומרת שאתה יכול לבחור לעצמך עם איזה קבלן תבצע את השיפוץ ואנחנו מאחוריך. אפשרות אחרת היא שתהיה חברה משקמת שתפעיל חברות קבלניות מטעמן.

"במהלך המלחמה שמאים מטעמנו יצאו לשטח, אמדו את הנזקים וביקשו מהנפגעים הצעות מחיר, אבל אנשים לא יכלו לתת להם, כי קבלנים לא הגיעו אליהם, או שכבר נתנו הצעות מחיר, ואנחנו אישרנו, אבל הקבלן לא יכול היה לעבוד, כי יש לו מיליון עבודות. נוצר מצב שמבחינתנו אנחנו חושבים שהתיק סגור, אבל עבודה לא נעשית".

ראש גם מסרב לקבל את התיאור של סיב, אודות סטנדרטים נמוכים של חומרים ועבודה שצפויים להיעשות על ידי החברות הגדולות. "אם אתה שואל אותי, זה לא עניין של רווחיות פה, אלא שחברות גדולות יעזרו לאנשים", הוא אומר. "יש מקומות עם עולים חדשים, אנשים שמתקשים, או כאלה שלא יכולים לשלם לקבלן, ואנחנו מנסים לגייס את הקבלנים הגדולים, שבמקום להקים מגדל של 30 קומות, שיקדישו חודש־חודשיים וישקיעו עבודה שתועיל גם למשק וגם לאנשים לחזור לשגרת החיים שלהם.

 פגיעת טיל בבני ברק / צילום: ap, Leo Correa

"זו היתה המטרה העיקרית של התוכנית הזו. היא עדיין בחיתוליה ועוד לא החלו בפרויקט אחד, אבל העיריות מגלות עניין.

איך מפרידים בין שיפוץ לשיקום?
"זו בדיוק הבעיה. כפי שאמרתי, דרך המלך מבחינת מס רכוש היא 'קח כסף וקח איזה קבלן שאתה רוצה', אבל אנשים נתקעו. אף קבלן לא הגיע אליהם, אף איש זכוכית, אף איש אלומיניום, והם מחכים כבר שבועיים".

על כך מעיר סיב כי "זה לא קבלנים, זה זגגים ואנשי אלומיניום, ובטח שלא הגיעו אליהם, כי יש מחסור חמור באלומיניום ובזכוכית, ויבואנים עובדים קשה מאוד להשלים את החוסרים".

ראש טוען מנגד כי "יש חברות גדולות, שיש להן חברות אלומיניום משלהן, ואנחנו רוצים להכניס חברות גדולות למתחמים לשיקום, כדי שנפנה מהר את בתי המלון. יש עבודה לכולם, באמת לא חסר".

רשם הקבלנים במשרד השיכון, עמית גריידי, מגיב בצורה בוטה אף יותר. "עוד לפני המלחמה התאחדות קבלני השיפוצים טענה שיש מחסור בעובדים. אז הגענו למצב שאי אפשר להכיל את הדברים", הוא אומר. "'משפצים באחדות' נולדה מתוך ההבנה שצריך משהו גדול כדי לפתור את הנזק הכי גדול שנותר כאן בזמן הכי קצר, ועם כל הכבוד, לא אנשי השיפוצים יכולים להתמודד עם היקפים כאלה של הרס.

"אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: לצערנו הרב - יש הרבה עבודה לכולם ועל כל העבודה השנתית הממוצעת של קבלני השיפוצים, יתוספו להם עוד עשרות אלפי דירות בעקבות 'עם כלביא'. האינטרס הציבורי הוא לשפץ בתים בערימות ולא נוכל לבנות רק על מסלול אישי של אנשים שלוקחים קבלני שיפוצים לדירות שלהם, כי אחרת לא נצא מזה שנים".